מיכה שמבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכה שמבן
Smbn mykh large.jpg
לידה 4 בינואר 1919
בסרביה
פטירה 7 בינואר 2013 (בגיל 94)
תל אביב, ישראל
קבוצות כמאמן
1951–1958
1958–1960
1961–1967
1967–1968
1968–1969
1971–1972
1976–1978
הפועל חולון
הפועל ירושלים
הפועל גבעת ברנר
הפועל חיפה
הפועל משמר העמק
הפועל קריית חיים
הפועל גבעת ברנר

מיכאל (מיכה) שמבן (4 בינואר 19197 בינואר 2013) נודע בכינוי "מר כדורעף". היה מאמן כדורסל, מאמן כדורעף, מאמן נבחרת ישראל בכדורעף ושופט כדורעף ישראלי. שמבן שימש במספר רב של תפקידים, בניהם רכז הכדורעף ויו"ר ענף הכדורסל במרכז הפועל ויו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל. ממקימי ליגת הכדורעף הישראלית ומייסד של מספר אגודות ספורט בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמבן נולד בבסרביה בשנת 1919. בילדותו השתייך לתנועת המכבי הצעיר, אך נתן פלד ששימש כמדריכו בתנועת השומר הצעיר המקומית תרם רבות להעברה שלו לצד השני.

עלה לארץ ישראל בשנת 1934 על אניית מעפילים כשהוא בן 15 והשתייך לגרעין שהקים את קיבוץ חצור בשנת 1936.

בשנת 1941 הוביל את קבוצת הכדורעף של הפועל חצור ב"אליפות הפועל". לאחר מספר שנים עבר לקיבוץ משמר העמק. בחלק משנותיו כמאמן כדורסל, אימן במקביל גם קבוצות כדורעף.

בקיץ 1951, בזמן שעבד כמורה להתעמלות בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, נסע לצפות בטורניר כדורסל בקיבוץ עין חרוד. שם גילה שחקנים עולים חדשים ממצרים שהיו בהכשרה חלוצית בקיבוץ. תוך שבוע הביא אותם למגרש של בית ספר ביאליק בחולון והקים את קבוצת הכדורסל הפועל חולון[1].

בשנת 1953 יזם את הקמתו של היכל האחד במאי בחולון, אולם כדורסל סגור ראשון בישראל, בסיוע ראש העיר חיים קוגל[2].

בשנת 1954 התמנה מטעם התאחדות הכדורעף הבינלאומית לשופט כדורעף בינלאומי ישראלי ראשון[3].

בשנת 1957 החל לעבוד בסמינר הקיבוצים כמורה לחינוך גופני. תפקיד שמילה שנים רבות ובהמשך כמנהל המרכז להכשרת מורי חינוך גופני בסמינר.

בשנת 1959 התמנה לרכז הספורט של ענפי הכדורסל, כדורעף, היאבקות, הרמת משקולות, איגרוף, טניס שולחן והתעמלות בהתאחדות הספורט בישראל[4]. במקביל חזר לרכז את ענף הכדורעף במרכז הפועל והצטרף להקמתה של ליגת הכדורעף הישראלית.

בשנת 1961 אימן את נבחרת הנח"ל בכדורעף ובכדורסל וזכה עם שתי הנבחרות באליפות צה"ל[5]. בשנת 1966 זכה פעם נוספת באליפות צה"ל בכדורסל עם נבחרת הנח"ל[6]

בשנת 1969 הושעה שמבן מענף הכדורעף לאחר שהואשם בהכאת יו"ר וועדת הכדורעף גד שטרנבאום במהלך דין ודברים בין השניים וטענת שמבן ששטרנבאום העליב אותו[7].

באוגוסט 1975, לאחר שבע שנים פרש שמבן מתפקיד יושב ראש ענף הכדורסל במרכז הפועל, כדי להתרכז בעבודתו כמנהל המרכז להכשרת מורי חינוך גופני בסמינר הקיבוצים[8][9]. שנה לאחר מכן, פרש גם מתפקידו כיו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, תפקיד אותו מילא במשך שלוש שנים.

בשהת 1986 הקים את מועדון הכדורסל של הפועל גבעתיים ושימש כמנהל המקצועי בו[10]. בהמשך התרכז שמבן בעיקר באימון מחלקות ילדים ונוער בכדורסל.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 קיבל את אות יקיר הספורט של עיריית חולון, על תרומתו לכדורסל בעיר.

בשנת 1998, במסגרת חגיגות היובל למדינה, קיבל שמבן אות הוקרה מנשיא המדינה עזר ויצמן ומהוועד האולימפי על תרומתו לספורט בישראל.

בשנת 2000 קיבל את אות יקיר איגוד הכדורסל, על תרומתו לקידום הענף.

ביום העצמאות בשנת 2002 קיבל שמבן את תואר יקיר העיר תל אביב-יפו כהערכת כבוד לפועלו בספורט.

ב-16 בינואר 2011 ערכה אגודת הפועל חולון לשמבן טקס הוקרה בהשתתפות עשרות שחקני עבר של הקבוצה. הטקס נערך לפני משחקה ה-1000 של הקבוצה בליגת העל בכדורסל. בשנת 2012 הוענק לשמבן פרס מפעל חיים בחגיגות 80 שנה לכדורעף בישראל.

מיכה שמבן נפטר ב-7 בינואר 2013 ונקבר בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכה היה נשוי ליהודית צביבל שמבן, שהייתה מתעמלת וכדורסלנית הנבחרת הלאומית הראשונה של ישראל בשנת 1950. שיחקה בעבר בהפועל בית אלפא, בהפועל חולון ובהפועל תל אביב והייתה מורה לחינוך גופני. בנו ירון שיחק כדורסל בהפועל תל אביב ובתו גליה הייתה שחיינית בילדותה.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2015 נקרא אולם הספורט של בית ספר אורט בגבעתיים על שמו של מיכה שמבן. בשנת 2016 יצא לאור ספר "בתנועה מתמדת: מיכה שמבן - דרכו ופועלו", הממחיש את דרכו של שמבן לאורך השנים[11].

ב-6 בינואר 2018 נערך טקס הנצחה בהיכל טוטו חולון, בו נקרא אחד מהיציעים המרכזיים על שמו של מיכה שמבן[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]