אוריון גלין גלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוריון גלין-גלר
אין תמונה חופשית
לידה 29 ביוני 1928 (בן 90)
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף זריקת דיסקוס
מועדון הפועל פתח תקווה
הישגים
שיאים אישיים דיסקוס: 48.02 מטר
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
המכביה
כסף המכביה הרביעית 1957 זריקת דיסקוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור[דרוש מקור] אוריון גלין-גלר (ידוע גם בשם אורי גלין, נולד ב-29 ביוני 1928 במושב עין גנים) הוא רופא ישראלי שהיה מפקד כיתה בפלמ"ח, אלוף ישראל במשך 6 שנים ברציפות ושיאן ישראל בזריקת דיסקוס, ייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הלסינקי ב-1952 - הראשונה בה ישראל השתתפה.

בשנת 1954 הטיס מטוס שהתרסק והרג 17 מיושבי יציע הכבוד בטקס זיכרון בקיבוץ מעגן, בהשתתפות ראש הממשלה משה שרת, בכירי היישוב ושורדי צנחני היישוב העברי שנשלחו לאירופה בשואה. בין ההרוגים היו בכירי ההתיישבות העובדת וניצולי הצניחה באירופה בשואה.[1][2] ועדת חקירה ממלכתית קבעה שגלין-גלר נהג בחוסר אחריות, אך בבית המשפט הוא זוכה מאחריות לאסון. תחקיר משנת 2013 הצביע על סדרת ליקויים במשפט זה והטיית עדויות בעקבות איומים.[3]

אחר האסון גלין למד רפואה בארצות הברית, חזר ארצה יסד ומהווה יו"ר אגודה ועמותה העוסקות באתלטיקה והוא עמית כבוד באיגוד האתלטיקה בישראל.[4] הוא פעיל כנאמן ניקיון במשך 28 שנים ואף זכה לאות הערכה ייחודי מידי השר להגנת הסביבה.

שירות בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945, לאחר שלוש שנים בחברת נוער בקבוצת דגניה ב', הצטרף לפלמ"ח לפלוגה ג' שלימים הצטרפה לגדוד השלישי שבחטיבת יפתח. לאחר-מכן נשלח לקורס מ"כים, קורס מפקדי מכונות ירייה וקורס קציני מודיעין. הוא השתתף במבצע יפתח לכיבוש הגליל העליון והגליל המזרחי, וב-17 באפריל 1948 השתתף בניסיון הראשון לכיבוש מצודת כ"ח בנבי יושע. התנדב לאימון מחלקת הפלמ״ח בסדום ולאחר מכן הועבר לבקשתו לחיל האוויר וביקש להתקבל לקורס טיס אך נדחה. היה לבסוף מקלען אוויר.

לאחר שחרורו התנדב לקורס שליחים בחו"ל ועשה קורס מדריכי טיסה בקלוב התעופה.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדבריו, הגיע לזריקת דיסקוס במקרה:

"התחלתי בכלל עם שחייה, צלחתי את הכנרת, וגם אהבתי לרוץ, אבל המאמן שלי אמר לי שזה לא בשבילי. לדיסקוס נחשפתי רק ב-1950, וגם אז התאמנתי רק בשבתות. במהלך השבוע עבדתי בפרדס. אחרי שנתיים כבר התחריתי במשחקים האולימפיים".[5]

אולימפיאדת הלסינקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)

ב-1952 ייצג את ישראל במשחקים האולימפיים הראשונים בהם השתתפה. הענף בו התחרה היה זריקת דיסקוס. הוא זרק את הדיסקוס שלו למרחק של 40.76 מטרים וסיים במקום 32 ואחרון. כמה ימים לאחר המשחקים האולימפים, השתתף בתחרות זריקת דיסקוס בעיר טורקו בפינלנד שם הגיע לתוצאה 44.47 מטרים[6].

בשל האכזבה מביצועי המשלחת, הרבו העיתונים להשתלח בחברי המשלחת אשר כונו בזלזול "פושעי הלסינקי"[7]. על דברים אלו הגיב:

בארץ התייחסו אלינו כאילו לא עשינו שום דבר. מי שחשב שנסענו בשביל לנצח, טעה טעות גדולה. אין לנו במה להתבייש. הנחלנו כבוד עצום למדינה כשייצגנו אותה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים, מה יכול להיות יותר גדול מזה?[5]

סגן אלוף המכביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות האתלטיקה של המכביה הרביעית שנערכו בסוף ספטמבר 1953 זכה גלין במדליית כסף בזריקת דיסקוס בתוצאה של 41.13 מטר, אחרי סטן למפרט (43.64 מטר) ולפני ברנרד מאייר (40.50 מטר), שניהם מארצות הברית.

בתחרות שנערכה באפריל 1955 קבע גלין בזריקת דיסקוס שיא ישראלי חדש של 44.90 מטר.[8] חודשיים לאחר מכן, באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתל אביב ביוני הוא זכה במדליית זהב בזריקת דיסקוס בתוצאה של 41.01 מטר, לפני אליאס מהפועל תל אביב (35.16 מטר).[9]

בתחרות שנערכה באצטדיון המכביה בתחילת מאי 1956 קבע גלין בזריקת דיסקוס שיא ישראלי חדש של 47.13 מטר, ובכך קבע את הקריטריון אולימפי.[10]

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בסוף יוני הוא זכה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב, בזריקת דיסקוס בתוצאה של 46.05 מטר, לפני מ. בלומנטל מהפועל ירושלים (37.66 מטר) וי. האז מהפועל כפר סבא (37.32 מטר) ומדליית ארד, ביידוי פטיש בתוצאה של 27.93 מטר, אחרי פנחס פולונסקי מהפועל כפר חיים (32.05 מטר) ומ. באום מהפועל תל אביב (31.50 מטר).[11]

וועדת האתלטיקה שליד ההתאחדות לספורט המליצה להתאחדות לספורט ולוועד האולימפי הישראלי על גלין כמועמד להשתתף באולימפיאדת מלבורן (1956),[12] אך בסופו של דבר הוא לא השתתף במשחקים האולימפיים ונבחרו רק 3 ספורטאים שייצגו את ישראל.

ב-12 באוקטובר 1956 קבע גלין שיא ישראלי חדש של 48.02 מטר בתחרות שנערכה בפתח תקווה. שיא זה החזיק מעמד כ-4 שנים ונשבר על ידי גדעון אריאל.[13]

אסון מעגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסון מעגן

ב-29 ביולי 1954, הטיס גלין-גלר מטוס פייפר קאב, מעל לעצרת בקיבוץ מעגן לחנוכת האנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, להעלות את פועלם של הצנחנים שנשלחו במלחמת העולם השנייה לאירופה להציל יהודים. המטוס התרסק לתוך העצרת והרג 17 איש, בהם ארבעה מוותיקי הצנחנים: דב הררי, אריה פיכמן, יהודה אחישר ושלום פינצי, עפרה ודניאל סירני, כלתו ובנו של הצנחן אנצו סירני, בן-ציון ישראלי, מראשי תנועת התיישבות העובדת, אליהו (אליק) שומרוני, מזכ"ל קיבוץ אפיקים ומייסד הנח"ל, וציפורה כסה, אשת ציבור ורעייתו של ח"כ יונה כסה. ראש הממשלה משה שרת ושרים אחרים היו בקרבת מקום ההתרסקות, אך לא נפגעו.

שרת מינה ועדת חקירה ציבורית, שקבעה כי גלין-גלר פעל מתוך פזיזות, קלות ראש וחוסר אחריות, וכי הטיסה בוצעה ללא רישיון מאגף התעופה האזרחית. גלין-גלר טען כי המטוס התרסק מפאת "כיס אוויר". בחקירה התברר, ששנתיים קודם לכן הוא הטיס מטוס קל בגובה נמוך מעל לבתי מגורים בשכונת צהלה בתל אביב. הוא הועמד לדין אזרחי באשמת גרימת מוות ברשלנות, אך לאחר שמיעת עדי התביעה המליץ השופט ליועץ המשפטי לממשלה להפסיק את ההליכים לנוכח דלות הראיות נגדו[14]. היועץ המשפטי לממשלה נענה להמלצה[15] וגלין-גלר זוכה על ידי בית המשפט.

לפי תחקיר שערך שי פוגלמן עבור העיתון הארץ, שונתה עדותם של חלק מן העדים בעקבות איומים עליהם בידי אנשי קלוב התעופה, אשר אחד מהם זוהה ברבות הימים. לפי התחקיר גלין-גלר הותיר את המטוס בידי הנוסע שעמו למרות מחאותיו, ובעצמו שחרר גליל מתכת ובו אגרת ברכה שחוטיו הסתבכו בגלגלי המטוס. המטוס המוטס בידי הנוסע הזדקר, והתרסק אל הקהל, כשכנפי המטוס חתכו והרגו את יושבי יציע הכבוד, אך הטייס ונוסעו נפצעו קלות בלבד.[3][16] בראיון לידיעות אחרונות שנתן בשנת 2002 התכחש לכך.[17] בקורות חייו של גלין-גלר שבאתר הפלמ"ח אין כלל איזכור של האסון וניתן להבין שהתקבל לקורס הטיס בצבא ועבר אותו.[18]

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956 פנה גלין-גלר למימוש חלומו ללמוד. בהיעדר תעודת בגרות לא נתקבל ללימודים בישראל ונסע לארצות הברית, למד רפואה והתמחה באנטומיה. לאחר מכן סיים תואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי והרצה שם. ב-1972 נתבקש על ידי פרופסור דוד ארליק לבוא ארצה לסייע בהקמת בית הספר לרפואה בחיפה. גלין-גלר הקים את המחלקה למדעים מורפולוגיים, הריץ את המחזור הראשון וב-1974 חזר לברקלי ל-10 שנות עבודה נוספות ומונה שם לפרופסור לאנטומיה.[דרוש מקור] ב-1984 חזר עם משפחתו לישראל, ועמד בראש המחלקה לאנטומיה במכללת זינמן שבמכון וינגייט. יצא לפנסיה בשנת 2002. מאז ממשיך להרצות לקשישים ברחבי הארץ על נושאים רפואיים.

נאמן ניקיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלין-גלר מתנדב כנאמן ניקיון החל משנת 1999. בתקופה זו רשם כ-16,000 דו״חות למזהמי המדינה, והקנסות שהוטלו כתוצאה מפעילותו הכניסו לקרן לשמירת הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה מעל 2 מיליון ש"ח.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לזכרה של ציפורה כסה באתר פוליטיקלי קוראת. וראו הקישורים שם
  2. ^ רשימת קישורים למידע על נספי האסון ותפקידם ביישוב העברי דאז (אתר לזכר "אחישר" - ליובה אריה גוקובסקי)
  3. ^ 3.0 3.1 מה באמת קרה שם, באסון התרסקות המטוס בקיבוץ מעגן, לפני 55 שנה? שי פוגלמן, 1 באוקטובר 2009, עודכן שוב ב-2 באפריל 2017, (אתר הארץ)
  4. ^ אוריון גלין-גלר עמיתי כבוד באתר התאגדות האתלטיקה בישראל.
  5. ^ 5.0 5.1 אהרל'ה ויסברג, ‏נושאי הדגל, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2012
  6. ^ המשלחת הישראלית הראשונה מאת: ד"ר חיים קאופמן, אתר המכללה האקדמית בוינגייט
  7. ^ עופר אדרתדו"ח המשלחת הראשונה לאולימפיאדה: "נשתפר", באתר הארץ, 13 ביולי 2012
  8. ^ שיא ישראלי בזריקת דיסקוס, דבר, 17 באפריל 1955
  9. ^ אליפות ישראל באתלטיקה קלה ריכזה משתתפים מעטים קושניר קפץ לרוחק - 7.04 מ', על המשמר, 19 ביוני 1955
  10. ^ 5 שיאים ארציים הוצבו בא"ק, דבר, 6 במאי 1956
  11. ^ 2 שיאים לבוגרות באליפות ישראל בא"ק, דבר, 1 ביולי 1956
  12. ^ נקבעו המועמדים לאולימפיאדה בא"ק:, דבר, 5 בספטמבר 1956
  13. ^ אהרן להב, המסלול מוביל לרומא, דבר, 8 ביולי 1960
  14. ^ אלעזר לוין, הטיסה הקטלנית של אלוף הדיסקוס, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 24 ביולי 2012
  15. ^ מזכירות היועץ המשפטי, היועץ המשפטי עונה, דבר, 27 במאי 1956
  16. ^ המטוס שהתרסק אל לב הזיכרון הישראלי, תמר הירדני, סגולה גיליון 97, תמוז תשע"ח
  17. ^ כשמטוס התרסק לתוך הקהל בטקס הזיכרון ירון דרוקמן, 27 ביולי 2017
  18. ^ על אוריון (אורי) גלין גלר באתר הפלמ"ח
  19. ^ דובר המשרד לאיכות הסביבה, תעודת נאמן ניקיון מצטיין לפרופ' אוריון גלין גלר על פועלו למען הסביבה, ‏6 באוגוסט 2013