פרטיבה פטיל

פרטיבה דויסין פטיל
प्रतिभा देवीसिंह पाटिल

פרטיבה דויסין פטיל
פרטיבה דויסין פטיל
לידה	19 בדצמבר 1934 (בת 89) נדגאון, המחוז המנהלי של בומבי, הראג' הבריטי
מדינה
השכלה	Mooljee Jetha College, Jalgaon Government Law College, Mumbai
מפלגה	הקונגרס הלאומי של הודו
בן או בת זוג	Devisingh Ransingh Shekhawat
www.pratibhapatil.info
נשיאת הודו ה־12 25 ביולי 2007 – 25 ביולי 2012 (5 שנים) סגן נשיאת הודו מוחמד חמיד אנסרי → עבדול קאלאם פראנרב מוקהרג'י ←
פרסים והוקרה
מסדר העיט האצטקי

פרטיבה דויסין פטיל (במראטהית: प्रतिभा देवीसिंह पाटिल; נולדה ב-19 בדצמבר 1934 בנלגאון, מהאראשטרה) היא פוליטיקאית ופעילה חברתית הודית, נשיאת הודו ה-12 של הודו והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד. משפטנית בהכשרתה.

פרטיבה פטיל נשבעה אמונים ב-25 ביולי 2007. חברה במפלגת הקונגרס הלאומי ההודי הייתה מועמדת מטעם קואליציה של 'הברית המתקדמת המאוחדת' ו'השמאל ההודי' (התומכת מחוץ לממשלה). היא זכתה בבחירות ב-19 ביולי 2007 כאשר הובילה על סגן נשיא הודו ומועמד מפלגת העם ההודית בהיירון סינג שקהוואט ביותר מ-300 אלף קולות.

פטיל נבחרה כנציגה של העיר אדלבד, מחוז ג'לגאון, מדינת מהאראשטרה, כחברה באספה המחוקקת של מהאראשטרה במשך 23 שנים (1962–1985) והייתה סגן יושב ראש של הרג'יה סבהה, הבית העליון של הפרלמנט ההודי בין השנים 1986–1988. לאחר מכן כיהנה כחברת הלוק סבהה, הבית התחתון של הפרלמנט של הודו, מטעם המחוז אמראוואטי ממדינת מהאראשטרה, בשנים (1991–1996) וכמושלת ה-24 של מדינת ראג'סטאן, והאישה הראשונה בתפקיד זה, בשנים 2001–2004.

ביוגרפיה

פרטיבה פטיל נולדה ב-19 בדצמבר 1934 בנדגאון, נשיאות בומביי (כיום במהאראשטרה), כבת לנראיאן ראו פטיל. סיימה לימודי תיכון בג'לגאון ובהמשך סיימה עם תואר ראשון במכללת מולג'י ג'איטה המסונפת לאוניברסיטת צפון מהאראשטרה בג'לגאון, ועם תואר ראשון במשפטים במכללה ממשלתית בבומביי, המסונפת לאוניברסיטת מומבאי. בעת לימודיה במכללה הצטיינה בספורט – בטניס שולחן וזכתה בכמה אליפויות בין-אוניברסיטאיות. בשנת 1962 בחרו בה כ"מלכת המכללה" של מכללת ג'לאון מהאראשטרה. באותה שנה נבחרה גם כחברה עיריית אדלבד ברשימת הקונגרס הלאומי ההודי.

פטיל הקימה יחד עם בעלה מוסד חינוכי בשם "וידיה בהאראטי שיקשאן פראסראק מנדאל" האחראי על רשת בתי ספר ומכללות בערים ג'לגאון ומומבאי. כמו כן ייסדה את הקרן "שראם סדהאנה" המנהל הוסטלים לנשים עובדות בניו דלהי, מומבאי ופונה ומכללה להנדסה בג'לגאון. פטיל הקימה וניהלה בעצמה גם בית חרושת קואופרטיבי לסוכר ידוע כ"סאנט מוכתבאי סהקרי סחר קרחנה" ובנק קואופרטיבי הקרוי לפי שמה "פרטיבה מהילה סהקרי בנק". בנוסף הייתה מעורבת בהקמת בית ספר מקצועי לילדים לקויי ראייה ובניהול בית ספר לילדים מעוטי יכולת בני וימוקטה ג'אטים ושבטים נוודים אחרים.

קריירה פוליטית

אחרי כניסתה לפוליטיקה המקומית, זכתה בתמיכתם של כמה ממנהיגי מפלגת הקונגרס במדינה, בהם ד"ר אבסהב גופלראו חדקר וראש השרים לשעבר, ישוונטרו בלוונטרו צ'אוואן. אחרי 1967 מונתה כסגן שר החינוך של מדינת מהאראשטרה ובין השנים 1972–1978 הייתה שרה בממשלה. החזיקה לסירוגין את תיקי התיירות, הרווחה, והשיכון בכמה ממשלות.

כאשר בשנת 1977 מפלגת הקונגרס התפצלה בעקבות תבוסתה אינדירה גנדי אחרי הכרזת מצב החירום בהודו בין השנים 1975–1977, הרבה ממנהיגי הקונגרס במהאראשטרה, כולל אלו שפרטיבה פטיל נמנתה עם תומכיהם, עברו לפלג Congress Urs בהנהגתו של דבראג' אורס. אולם פרטיבה נשארה בצד של אינדירה גנדי, למרות כל הסיכונים הפוליטיים שבדבר. היא מחתה נגד מעצרה של אינדירה גנדי בדצמבר 1977 ובילתה עשרה ימים בכלא בקרבתה. כאשר ב-1978 הפלג קונגרס (אורס) הגיע לשלטון במהאראשטרה, פרטיבה פטיל הייתה לראש אופוזיציה. בשנת 1980 כשמפלגתה חזרה לשלטון במהאראשטרה, שמה הועלה כמועמדת אפשרית לתפקיד ראש השרים, אבל סנג'אי גנדי העדיף את א.ר. אנטולאי.

בשנת 1983 נבחרה פרטיבה פטיל לרג'יה סבהה ובין השנים 1986–1988 הייתה לסגנית יושב ראש שלו.

בשנים 1988–1990 רג'יב גנדי מינה אותה לתפקיד ראש ועד מפלגת הקונגרס במדינת מהאראשטרה.

מושלת ראג'סטאן

פרטיבה פטיל כמושלת ראג'סטאן

בנובמבר 2004 מונתה פטיל על ידי נשיא הודו עבדול קאלאם למושלת ראג'סטאן. במהלך כהונתה של פרטיבה פטיל כמושלת, האספה המחוקקת של ראג'סטאן חוקק באפריל 2006 את "חוק חופש הדת" במדינה, שכלל סעיפים נגד המרת דת באמצעי "פיתוי", הונאה או כפייה. סעיפים אלה עוררו מחלוקת ומחאות מצד כמה ארגונים נוצרים שראו בו ביטוי להשפעת הגישה השמרנית ימנית של תנועת סנג פריוואר ההינדואית. פרטיבה לא אישרה את החוק והחזירה אותו לאספה בנימוק שכמה מסעיפיו נוגדים זכויות יסוד כמו חופש הדיבור וחופש הביטוי, חופש המצפון וחופש דת. ממשלת ראג'אסטאן שלחה לה מחדש את החוק במאי 2006 וטענה שישנם חוקים דומים המגבילים המרת דת במדינות אחרות כמו מאדהיה פרדש ואודישה והם אושרו על ידי בית המשפט העליון של הודו עוד לפני 40 שנה. פטיל שלחה את החוק לנשיא הודו יום לפני עזיבתה את תפקיד המושלת.

פטיל התפטרה מתפקיד המושלת ב-21 ביוני 2007 בגלל מועמדותה לנשיאות הודו.

נשיאת הודו

הקואליציה השלטת "הברית המתקדמת המאוחדת" (UPA), מורכבת ממפלגת הקונגרס ועוד כמה מפלגות בראשותה של סוניה גנדי (עם תמיכה מבחוץ מ"השמאל ההודי"), הציגה את מועמדותה של פרטיבה פטיל לנשיאת הודו ב-19 ביולי 2007.

מערכת הבחירות שלה קיבלה תאוצה כאשר מפלגת UNPA (הברית הלאומית המתקדמת המאוחדת, ידועה כ"חזית השלישית") שתמכה עד רגע מסוים בבחירתו בפעם השנייה של עבדול קאלאם, החליטה להימנע מההצבעה. מפלגת שיוו סנה הלאומנית ממדינת הולדתה, מהאראשטרה, למרות היותה חלק מהאופוזיציה הימנית, בחרה לתמוך בפרטיבה פטיל בגלל סיכוייה להיות המהרטהאית הראשונה לכהן כנשיא הודו. פרטיבה פטיל נבחרה לנשיאה כאשר הביסה את סגן נשיא הודו בהיירון סינג שקהוואט, מועמד הברית הלאומית הדמוקרטית (NDA), תוך יתרון של למעלה מ-300,000 קולות.

היא נכנסה לתפקיד ב-25 ביולי 2007 וסיימה את כהונתה ב-25 ביולי 2012.

חיים אישים

בצעירותה התחתנה שלוש פעמים. בפעם השלישית והאחרונה ב-7 ביולי 1965 עם מורה בשם דביסין רנסין שחאווט. לזוג יש בן ובת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרטיבה פטיל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פרטיבה פטיל
• פרופיל רשמי באתר ממשלת ראג'סטן (באנגלית)
• פרטים אישיים באתר הפרלמנט ההודי (באנגלית)
• פרטיבה פטיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פינת היום לפני – והפעם: פרטיבה פטיל מושבעת כנשיאה הראשונה של הודו - חדשות ועניינים, באתר המרכז האקדמי שלם, ‏25 ביולי 2021