צ'ארלס סימיק

צ'ארלס סימיק

לידה	9 במאי 1938 (בן 81) בלגרד, יוגוסלביה
עיסוק	משורר, סופר, מתרגם, מרצה באוניברסיטה, עיתונאי, anglicist, מסאי
לאום	סרבים
שפות היצירה	אנגלית, צרפתית
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים עמיתי מקארתור פרס פוליצר לשירה פרס וילצ'יק (2011) זר הזהב

צ'ארלס סימיק (Charles Simic; נולד ב-9 במאי 1938) משורר אמריקאי ממוצא יוגוסלבי, מסאי ומתרגם.

חייו

נולד כדושאן סימיץ' בבלגרד שביוגוסלביה. ילדותו עברה בצל אסונות מלחמת העולם השנייה. בשנת 1953 היגר עם אמו ואחיו לפריז וכעבור שנה הצטרפו אל אבי המשפחה בניו יורק. כעבור זמן קצר עברו להתגורר בפרבר של שיקגו, שם סיים את לימודי התיכון. לימודיו באוניברסיטת שיקגו נקטעו עקב גיוסו לצבא ב-1961. לאחר שחרורו ב-1963 למד לתואר בוגר באוניברסיטת ניו-יורק. ב-1964 נשא לאשה את הלן דובין, ולזוג שני ילדים.

שיריו הראשונים נדפסו בכתב העת היוקרתי לשירה, "שיקגו רוויו". ספרו הראשון יצא לאור בשנת 1966.

צ'ארלס סימיק פרסם יותר מעשרים כרכים של שירה, מסות ותרגומי שירה. הוא תרגם לאנגלית מלשונות הבלקן, מסרבית-קרואטית, מקדונית, סלובנית וגם מצרפתית. משנת 1973 קבע את מושבו בניו המפשייר, וכיהן שנים רבות כמורה ומרצה לספרות באוניברסיטת ניו המפשייר, ואף ניהל את החוגים לכתיבה יוצרת.

סימיק זכה בפרס פוליצר על שירתו בשנת 1990, כשכינס את שיריו בספר "העולם אינו נגמר". הספר יצא גם בתרגום עברי, בהוצאת "קשב לשירה". ב-2007 הוכרז כמשורר הלאומי של ארצות הברית, והוא המשורר ה-15 הנושא בתואר הנכבד הזה.

שיר לדוגמה של צ'ארלס סימיק

אקלים קשה, תרגמה מאנגלית אורה סגל

הַמֹחַ עַצְמוֹ בְּתוֹךְ גֻלְגָלְתוֹ

הוּא קַר מְאֹד,

עַל פִּי אַלְבֶּרטוּס מַגְנוּס.

הוּא דוֹמֶה לְמִשְׁטַח טוּנְדְרָה

עַל פִּי קְנֵה הַמִדָה שֶׁל הַיְקוּם.

רוּחַ מִן הַגַלָקְסיָה,

הָרֵי קֶרַח רָמִים בַּמֶרְחַק.

לַיְלָה קֹטְבִי.

סְפִינַת נוֹסְעִים גְדוֹלָה לְכוּדָה בַּקֶרַח.

אוֹרוֹת בּוֹדְדִים דוֹלְקִים עַל הַסִפּוּן.

שֶׁקֶט וְקֹר אַכְזָר.

ספריו בעברית

• איפה פפה?, לילדים, תרגם יונתן ניראד, עריכה - דלית לב, עם עובד, תל אביב, 2001.
• העולם אינו נגמר, שירים בפרוזה, מאנגלית - משה דור, קשב לשירה, תל אביב, 2004. ‬
• מה אמרו הצוענים לסבתי, תרגם מאנגלית - משה דור. הוצאת כרמל, 2010.

לקריאה נוספת

• שיחה עם צ'ארלס סימיק (מראיינים: יהודה ויזן, ערן הדס); צ'ארלס סימיק – שיר הפרוזה: שירתם של שוטי הכפר (מאנגלית: יהודה ויזן); צ'ארלס סימיק – אני אחרון... (מאנגלית: משה רון), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.

קישורים חיצוניים

• ההכרזה על מינויו של סימיק למשורר הלאומי, אתר ספריית הקונגרס
• יצחק לאור, אשה מניחה אצבע על שפתיה, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
• ארז שוייצר, "מה אמרו הצוענים לסבתי" מאת צ'ארלס סימיק, תהיי לי הסכין, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
• צ'ארלס סימיק, תרגום: ערן צלגוב, שירים: שפת אם; אבטיחים; אימפריה של חלומות; להסביר דברים אחדים; מוזיקת לילה זעירה; מסך טלוויזיה אפל; בספרייה, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, יוני 2019