הכוחות המזוינים של ירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צבא ירדן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
צבא ירדן
Jordanian Armed Forces (emblem).png
סמל הכוחות של ירדן
כוח אדם
גיל הגיוס גיל 17-49 (התנדבותי)
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה גברים בגילאים 18-49: 1,573,995 (הערכה משנת 2005) נשים בגילאים 18-49: 1,346,642 (הערכה משנת 2005)[דרוש מקור]
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה גברים בגילאים 18-49: 1,348,076 (הערכה משנת 2005) נשים בגילאים 18-49: 1,158,011 (הערכה משנת 2005)[דרוש מקור]
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס גברים: 60,625 (הערכה משנת 2005) נשים: 58,218 (הערכה משנת 2005)[דרוש מקור]
כוחות פעילים 110,700 (הערכת משנת 2013)
עלות הצבא
תקציב שנתי 2.5 מיליארד דולר (הערכה משנת 2015)
אחוזי תמ"ג 7% (הערכה משנת 2015)

הכוחות המזוינים של ירדןערבית: القوات المسلحة الأردنية (אל-קואת אל-מוסלחה אל-ארדוניה)), ידועים גם בשם הצבא הערבי  (الجيش العربي), הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים של הממלכה הירדנית ההאשמית. הכוחות נמצאים תחת פיקודו של מלך ירדן, שהוא המפקד העליון.

גיוס חובה בצבא ירדן הופסק בשנת 1999, נשים אינן כפופות לגיוס אך יכולות להתנדב לשירות לתפקידים לא קרביים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא המאורגן הראשון בירדן הוקם ב-22 באוקטובר 1920 ונקרא "כוח נייד", כוח האדם מנה אז 150 אנשים תחת פיקודו של קפטן בריטי בשם פרדריק ג'רארד פיק. עד אוקטובר 1923 מנה הכוח כ-1,000 אנשים ושמו שונה ללגיון הערבי. במקביל, ב-1 באפריל 1926, הוקם חיל הספר העבר-ירדני שהורכב מ-150 אנשים אשר רובם הוצבו בגבולות עבר הירדן.

ב-1939, ג'ון באגוט גלאב הפך למפקד הלגיון ושירת בתפקיד עד שחרורם של הקצינים הבריטיים מתפקידם במרץ 1956.

הכוחות של ירדן הוקמו ב-1 במרץ 1956 על בסיס הליגיון הערבי. באותה תקופה, המלך חוסיין רצה להרחיק את עצמו מהבריטים ולהפריך את הטענה לאומנים ערבים שג'ון באגוט גלאב, מפקדו של הליגיון הערבי, היה שליט ירדן בפועל. גלאב שוחרר מתפקידו באותו היום, והוחלף על ידי ראדי ענב, המפקד הערבי הראשון של הליגיון הערבי.

מבנה ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הארגוני של הצבא התבסס באופן מסורתי על שתי חטיבות משוריינות ושתי חטיבות ממוכנות. מבנה זה שונה הוחלף במבנה קל יותר, בעל יותר כוחות ניידים ונחשב לבעל תגובה מהירה יותר מצבי חירום.

הכוחות המזוינים של ירדן מורכבים מ:

היעדים העיקריים של הצבא הירדני הם:

  • הגנה על גבולות ממלכת ירדן מפני פלישה
  • הגנה על האנשים בתוך ממלכת ירדן ועל זכויותיהם
  • הגנה על מלך ירדן

כוחות המבצעים המיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות מיוחדים ירדניים

במהלך השנים, הפיתוח של הכוחות המבצעים המיוחדים היה משמעותי ביותר, ובכך גדלה היכולה של הכוחות להגיב במהירות לאירועים המאיימים על ביטחון המדינה, וכן לאפשר אימונים של כוחות מיוחדים מהעולם.

ירדן התקינה במפקדה מערכת מתוחכמת הכוללת בקרה, מחשבים, תקשורת, מודיעין ואמצעי סיור ותצפית (C4ISR). המערכת צפויה לשפר את יכולת הפעולה ההדדית בין הכוחות המזוינים וגם בין ירדן וכוחות קואליציה, ובנוסף לתרום לשיפור מערכת ההגנה האווירית של ירדן.

במטרה להתמודד טוב יותר עם איומים, ירדן בצעה ארגון מחדש בכוחות המזוינים שלה. ניתן דגש גדול יותר על תגובה מהירה וכוחות מיוחדים. פיקוד המבצעים המיוחדים (JSOC) הוקם באמצע שנות ה-90 והתמקד גם בביטחון הפנימי של ירדן, וגם בהגנה על הגבולות. אחריות שנוספה מאוחר יותר לפיקוד, כוללת מניעת הברחות מתוחכמות מגבול עיראק, מניעת הסתננות פעילי טרור מסוריה, וכן דגש על הגבול המשותף עם ישראל.

מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינהל המודיעין הכללי של ירדן נחשב לאחד מסוכנויות המודיעין הטובות במזרח התיכון, ולטוב ביותר בעולם הערבי. משימתו היא לשמור על הממלכה ההאשמית בהנהגתו של המלך ירדן, כמו גם ההגנה על חירויות והשמירה על הדמוקרטיה במדינה. בפועל, הסוכנות ידועה בשל פעילותה הנרחבת בירדן ובכל רחבי המזרח התיכון, כמו גם בשיתוף הפעולה שלה עם גורמים אמריקאים, בריטים, וגורמי מודיעין ישראלי.

שמירה על השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות המזוינים של ירדן לוקחים חלק פעיל בכוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות. ירדן מדורגת גבוה בהשוואה למדינות אחרות, בחלקה במשימות לשמירה על השלום. ההשתתפות הירדנית באזורים השונים של כוחות האו"ם במשימות לשמירת השלום, בתי חולים ומשקיפים בינלאומיים, מוערך ב-61,611 קצינים וחיילים, החל מ-1989 באנגולה. ירדן תרמה הכי הרבה חיילים, אחרי בריטניה וצרפת, לכוחות האו"ם ביוגוסלביה ושלחה בין השנים 1993-1996 שלושה גדודים המהווים כ-3,000 חיילים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרוב נכנס תחת סמכות שר הפנים, אך בעת מלחמה או משבר עובר לסמכותו של צבא ירדן