צופיתיים

צופיתיים
	זכר מהמין Leptocoma brasiliana בסינגפור
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	צופיתיים
שם מדעי
	Nectariniidae; ‏ויגורס, 1825

צופתיים (שם מדעי: Nectariniidae) היא משפחת ציפורי שיר קטנות גוף וזריזות.

דמיון לקוליבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים דמיון מורפולוגי בין הקוליבריים ובין הצופיות, אולם מבחינה טקסונומית מדובר בשתי משפחות שונות; בעוד הצופיות הן משפחה בסדרת ציפורי השיר והן נפוצות ביבשת אפריקה וגם בישראל, הקוליבריים הם משפחה בסדרת הקוליבראים, והם מצויים ביבשת אמריקה בלבד. הבלבול בין שתי המשפחות נובע ממאפיינים פיזיים ואקולוגיים דומים של שתי הציפורים - גודלן הזעיר, צבעיהן המרהיבים ומקורן הארוך והמעוקל, וכן התזונה המבוססת בעיקרה על צוף פרחים. תופעה זו, של קיום שני טקסונים שאינם קשורים זה לזה, אך בעלי מאפיינים מורפולוגיים דומים, וממלאים תפקידים מקבילים במערכת האקולוגית, מכונה אבולוציה מתכנסת.

ישנן שתי משפחות נוספות של ציפורים – דִּבְשָׁנִיִּים (Meliphagidae; באנגלית Honeyeaters) ונקרות פרחים (Dicaeidae; באנגלית Flowerpeckers) – הדומות לקוליבריים ולצופיות במראן ובהתנהגותן, וגם הן התפתחו כל אחת באופן עצמאי; אזור תפוצתן הוא אסיה, אוסטרליה ואוקיאניה.

תפוצה ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאה המקורי של משפחת הצופיות הוא באזורים הטרופיים שביבשת אפריקה. אזור ישראל–סוריה–לבנון הוא הקצה הצפוני של תחום המחייה של הצופיות.

משפחת הצופיות מהווה דוגמה לשוני החיצוני המתקיים פעמים רבות בין זכר לבין נקבה בעולם החי (דו-צורתיות זוויגית): הזכר מתהדר בצבעים יפים ובוהקים כמו כחול, שחור וירוק זוהר על גבו, כתם בצבע כתום, אדום או צהוב על חזהו, וגוונים של סגול בראשו. לעומת זאת, לנקבה יש מופע חדגוני בצבעי אפור וזית, המשמש לה כהסוואה בין הענפים.

מיון המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג ומין יחיד צופית אדומת-לחיים (Chalcoparia singalensis)
Deleornis
Anthreptes
Hedydipna
סוג ומין יחיד Hypogramma hypogrammicum
Anabathmis
סוג ומין יחיד Dreptes thomensis
סוג ומין יחיד צופית כתומת-חזה (Anthobaphes violacea)
Cyanomitra
Chalcomitra
Leptocoma
Nectarinia
סוג ומין יחיד צופית זהובת-כנף (Drepanorhynchus reichenowi)
צופית (Cinnyris)
Aethopyga
Arachnothera

הצופיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין היחיד ממשפחת הצופיות הנפוץ בישראל הוא צופית בוהקת (Nectarinia osea), המכונה גם בקיצור צופית ולעיתים יונק הדבש. בהתאם לתפוצת המשפחה כולה, המוגבלת בעיקר לאזורים טרופיים, תפוצתו הטבעית של המין בישראל הייתה מוגבלת בעבר לאזור הצמחייה הסודנית - אזור בו גדלים בין השאר מינים שמוצאם באזורים הטרופיים של אפריקה, כמו שיטת הסוכך ושיטה סלילנית, ובלוטנית אפריקנית^[1].
עם התפתחות היישוב היהודי בארץ, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, השתנה נוף הארץ, ובסביבות היישובים החל גינון מאסיבי בצמחי תרבות, שכללו גם מינים רבים ממוצא טרופי המותאמים להאבקה על ידי ציפורים, עם פרחים ססגוניים העשירים בצוף (למשל טקומית הכף). עקב כך, החלה הצופית להתפשט ברחבי הארץ, וכיום היא נפוצה ביותר בכל חלקי הארץ, בכל עונות השנה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופית ארגמנית (Aethopyga siparaja)
פרט מהמין Chalcomitra senegalensis lamperti יונק צוף
צופית סגולה (Cinnyris asiaticus)
פרט מהמין Cinnyris afer
פרט מהמין Nectarinia johnstoni
פרט מהמין Hedydipna platura
פרט מהמין Cinnyris bifasciatus
פרט מהמין Arachnothera magna בתאילנד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 6 - עופות, עמוד 408. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1986, מסת"ב 9650500685
הינצל, פיטר, פרסלאי, הציפורים מגדיר שדה שלם, נוסח עברי יצחק כפכפי, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"א 1981, עמוד 265.
לקסיקון דביר לזואולוגיה מאת מנחם דור, ע"ע Meliphagidae -דִּבְשָׁנִיִּים