קדחת דנגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טעויות בערך, לאחר תרגום לא מדויק מאנגלית..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קדחת דנגי
פריחה טיפוסית לקדחת דנגי
פריחה טיפוסית לקדחת דנגי
שם בלועזית Dengue Fever
סיווג
 ‑ ICD-10 A90
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 215840 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 3564
MeSH D003715
MedlinePlus 001374
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אדום - תפוצת המחלה
תכלת - תפוצת יתוש האדס המצרי

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף דנגי ומועברת באמצעות יתושים מהסוג אדס. המחלה נפוצה במיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים, וכן במטיילים המגיעים לאזורים אלה. זוהי מחלה רב-מערכתית המתבטאת בשלב הראשון בחום, מלווה לעיתים בכאבים ובפריחה, שלאחריהם, במיעוט המקרים, ייתכן שלב קריטי שבו עלול החולה לאבד נוזלים ולדמם, ולבסוף, שלב החלמה המגיע מאליו. במהלך השלב הקריטי עלולה המחלה להסתבך וללבוש צורה של תסמונת הלם דנגי או קדחת דנגי דימומית, במיוחד כאשר מדובר בהדבקה שנייה שלא מאותו זן של הנגיף. הטיפול במחלה הוא טיפול תומך בלבד, בעוד המניעה מתמקדת בעיקר בהתמגנות מפני היתוש המעביר את המחלה ובבקרה על שטחי תפוצתו. קיים חיסון חדש למחלה אשר אושר ב-11 מדינות עד לינואר 2018.[1] החיסון לא מומלץ עבור אנשים שלא חלו מעולם בנגיף. מספר חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים.[2]

פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת המחלה לבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתוש שמעביר את הדנגי פעיל בשעות היום ונפוץ בעיקר באזורים עירוניים, בבתי מגורים ובסביבתם. המחלה מועברת על ידי יתוש האדס המצרי, ולעיתים נדירות גם על ידי יתוש הטיגריס האסייתי (אאדס אלבופיקטוס).

תסמינים וסימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי העקיצה עובר הנגיף תקופת דגירה של ארבעה ימים עד שבוע, שבסופה מתפרצת המחלה, המתבטאת בתחילה בעלייה פתאומית בחום, כאב ראש, סחרחורות, כאבים עזים בשרירים ובפרקים, וכעבור שלושה או ארבעה ימים מופיעה פריחה. פריחה מיוחדת זו מכונה "פריחת הדנגי" והיא אופיינית בכך שהיא מופיעה עם דימום נקודתי בצבע אדום מבריק המופיעה בבית החזה ובחלקי הגפיים התחתונים; בכמה חולים הפריחה התפשטה על רוב חלקי גופם. עלולה להופיע גם דלקת קיבה המלווה בכאבי בטן, שלשולים בחילות, והקאות, וחוסר תיאבון. כאשר המחלה מתפרצת בגוף היא תוקפת את טסיות הדם, אותו חלק האחראי על קרישת הדם. לכן עורכים מעקב צמוד אחר החולים כדי לוודא שמצב טסיות הדם בגוף לא מגיע לרמות נמוכות מדי. בזמן המחלה עלולים החולים לדמם מחלל הפה, אוזניים, עיניים. לכן גם מופיעה הפריחה הידועה, שהיא למעשה קרישי דם קטנים שנוצרים על פני העור (עדות להתקדמות הווירוס). קדחת הדנגי היא מחלה מסכנת חיים, שאין לה תרופה ואחוז התמותה בקרב החולים בה עומד על 2.5%. החולה בה מקבל תמיכה לגוף על ידי עירוי, נוזלים ומנוחה מוחלטת. חל איסור לטוס בזמן המחלה.

סיכון במחלה זו הוא הידבקות בפעם שנייה. מערכת החיסון עלולה להגיב בעוצמת יתר ולגרום לדימום פנימי וחיצוני העלול לסכן את חיי החולה. עם זאת, לאחר העקיצה הראשונה הגוף מקבל חיסון טבעי מכל הזנים לשנה-שנתיים בממוצע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קדחת דנגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sanofi's dengue vaccine approved in 11 countries". Reuters. 4 באוקטובר 2016. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2018. 
  2. ^ Dengue vaccine research, World Health Organization (בBritish English)
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי