קדחת דנגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טעויות בערך, לאחר תרגום לא מדויק מאנגלית..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קדחת דנגי
Denguerash.JPG
פריחה טיפוסית לקדחת דנגי
שם בלועזית Dengue Fever
ICD-10
(אנגלית)
A90.
ICD-9
(אנגלית)
061
DiseasesDB
(אנגלית)
3564
MedlinePlus
(אנגלית)
001374
אדום - תפוצת המחלה
תכלת - תפוצת היתוש האדס המצרי

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף דנגי ומועברת באמצעות יתושים מהסוג אדס. המחלה נפוצה במיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים, וכן במטיילים המגיעים לאזורים אלה. זוהי מחלה רב-מערכתית המתבטאת בשלב הראשון בחום, מלווה לעתים בכאבים ובפריחה, שלאחריו, במיעוט המקרים, ייתכן שלב קריטי שבו עלול החולה לאבד נוזלים ולדמם, ולבסוף, שלב החלמה המגיע מאליו. במהלך השלב הקריטי עלולה המחלה להסתבך וללבוש צורה של תסמונת הלם דנגי או קדחת דנגי דימומית, במיוחד כאשר מדובר בהדבקה שנייה שלא מאותו זן של הנגיף. הטיפול במחלה הוא טיפול תומך בלבד, בעוד המניעה מתמקדת בעיקר בהתמגנות מפני היתוש המעביר את המחלה ובבקרה על שטחי תפוצתו, וזאת בהיעדר חיסון קיים למחלה.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת המחלה לבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתוש שמעביר את הדנגי פעיל בשעות היום ונמצא בעיקר באזורים עירוניים, בבתי מגורים ובסביבתם. המחלה מועברת על ידי יתוש האדס המצרי, ולעתים נדירות גם על ידי יתוש הנמר האסייתי (אאדס אלבופיקטוס).

תסמינים וסימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי העקיצה, הווירוס עובר תקופת דגירה של 4 ימים עד שבוע, שבסופה מתפרצת המחלה, המתבטאת בתחילה בעלייה פתאומית בחום, כאב ראש, סחרחורות, כאבים עזים בשרירים ובפרקים, וכעבור שלושה או ארבעה ימים מופיעה פריחה. פריחה מיוחדת זו מכונה "פריחת הדנגי" והיא אופיינית בכך שהיא מופיעה עם דימום נקודתי בצבע אדום מבריק המופיעה בבית החזה ובחלקי הגפיים התחתונים; בכמה חולים הפריחה התפשטה על רוב חלקי גופם. עלולה להופיע גם דלקת קיבה המלווה בכאבי בטן, שלשולים בחילות, והקאות, וחוסר תיאבון. כאשר המחלה מתפרצת בגוף היא תוקפת את טסיות הדם, אותו חלק האחראי על קרישת הדם. לכן עורכים מעקב צמוד אחר החולים כדי לוודא שמצב טסיות הדם בגוף לא מגיע לרמות נמוכות מדי. בזמן המחלה עלולים החולים לדמם מחלל הפה, אוזניים, עיניים. לכן גם מופיעה הפריחה הידועה, שהיא למעשה קרישי דם קטנים שנוצרים על פני העור(עדות להתקדמות הווירוס). קדחת הדנגי היא מחלה מסכנת חיים, שאין לה תרופה ואחוז התמותה עומד על 2.5%. החולה בה מקבל תמיכה לגוף על ידי עירוי, נוזלים, ומנוחה מוחלטת. חל איסור לטוס בזמן המחלה.

סיכון במחלה זו הוא הידבקות בפעם שנייה. מערכת החיסון עלולה להגיב בעוצמת יתר ולגרום לדימום פנימי וחיצוני העלול לסכן את חיי החולה.

בדיקות מעבדה ובדיקות עזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.