קאלין (זקרפטיה)
 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 זקרפטיה |
| ראיון |
 טייצ'ב |
| תאריך ייסוד | 1405 (נזכרת לראשונה) |
| שטח | 0.023 קמ"ר |
| גובה | 347 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב | 5,844 (2004) |
| קואורדינטות | 48°08′N 23°52′E / 48.133°N 23.867°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
קאלין (באוקראינית: Калини, קאליני; בהונגרית: Alsókálinfalva, אלשוקאלינפלבה; ביידיש: קאַלין) הוא כפר במחוז משנה טיאצ'יב במחוז זקרפטיה באוקראינה.
עדות היסטורית ראשונה על העיירה היא משנת 1405. נכון ל-2001 חיו במקום 5,844 תושבים. עד השואה התקיימה בעיירה קהילה יהודית שבשיאה מנתה כ-400 איש.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהודים הראשונים הגיע לקאלין כנראה בשנות ה-20 של המאה ה-18. במפקד היהודים הראשון של שנת 1728 נרשמו בקאלין 2 משפחות:
- היהודי איז'אק, אשתו הלינה ושני בניו מאיר ולייב. משפחה זו הייתה בחסות האציל המקומי תומאס בארוד.
- היהודי יעקב ואשתו ליציאנה שהיו ללא ילדים.
שניהם היו יהודים עניים ללא דמי חכירה, אף על פי שאיזאק עסק בבישול משקאות חריפים. גם במפקד שנערך בשנת 1735 נרשמו שני יהודים אבל מאז לא היו יהודים בקאלין כשבעים שנה. סיבת היעדרם אינה ידועה. רק במפקד של 1830 נרשמו מספר משפחות. נראה שלכל היותר בסוף המאה ה-18 חידשו היהודים את החיים הקהילתיים בקאלין. ועל תקופה זו כותב בזיכרונותיו ר' מנחם מנדל מטרנווה: "בערך חמישים משפחות, הרבה מהם אכרים עובדי אדמה וקצת מהם בעלי חנויות קטנות בפרנסה מועטת, והרבה עניים".
בכפר היה בית כנסת עתיק, שאיש אינו יודע מתי נבנה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נבנה בית כנסת-בית מדרש שני אך לא בגלל ריבוי יהודים בכפר אלא בשל סכסוכים בין חסידי ויז'ניץ שהיו רוב בעלי הבתים ובין חסידי דולינא. חסידי ויז'ניץ היו היסוד "העממי" בכפר ואילו חסידי דולינא היו הגבירים והם בנו את בית המדרש הנוסף.
לימוד המשניות היה עניין מיוחד, למדו כחבורה כל יום בבית המדרש.
יהודי קאלין התפרנסו ממלאכה והיו כמה בעלי מלאכה מקצועיים, סנדלרים, חייטים נגרים ועוד. התפרנסו ממסחר כבעלי חנויות, מסחר בפרות, תוצרת חלב וגבינה כשרה. כמעט לכל בית הייתה חלקת אדמה שעיבד בעצמו.
רבניה של קאלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה היה השוחט והדיין בקאלין רבי מרדכי צבי סג"ל אדלר. אחריו ישב כמה שנים ר' מנחם מרגליות שנולד בקאלין בשנת תרל"ה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נבחר ר' מנחם מרגליות לרבה של הארינטש (הורינצ'ובו (אוק')) משם גורש לאושוויץ ונרצח. קאלין השתייכה לרבנות וילחוביץ (וילחיבצי) שם כיהן כרב חיים מאיר הגר לימים האדמו"ר מויז'ניץ.
סופה של הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם חזרת השטח שהיה בשליטת צ'כוסלובקיה להונגריה הפאשיסטית, החלו השלטונות ההונגרים ברדיפת יהודי המקום. ביולי 1941 גורשו מחצית מיהודי המקום לפולין, מהם שרדו רק חמישה יהודים. באפריל 1944 עם התחלת שואת יהודי הונגריה גורשו יהודי המקום לגטו מאטסלקה ומשם לאושוויץ, שם נספו רובם.
לאחר השואה לא נותרו יהודים בקאלין. בית הקברות העתיק, שראשיתו בימי ייסודה של הקהילה, הוזנח וכוסה צמחייה. בשנת 2012 שוקם בית הקברות בידי אגודת אהלי צדיקים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה יעקב גרוס, יצחק יוסף כהן, ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, תשמ"ג, עמ' 390–392, באתר היברובוקס
- קאלין‚ אוקראינה: הושלמו עבודות גידור בית הקברות
- קאליני, באתר בית התפוצות
- "קאלין (זקרפטיה)", באתר JewishGen (באנגלית)