לדלג לתוכן

ירושלים החדשה (אמנים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין).

"ירושלים החדשה" הייתה כינוייה של חבורה שגובשה בירושלים ב-1908 ביוזמתו ובהנהגתו של בוריס שץ, מייסד בית הספר לאמנות בצלאל. ש"ץ אסף סביבו אמנים ואנשי רוח במטרת הקבוצה הייתה ליצור "ירושלים חדשה שתהיה מקום של השראה ומקדש ליצירה תרבותית ואמנותית", ברוח ערכי תנועת האמנויות והאומנויות.

ירושלים החדשה (1908-1918)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908 עם הקמת הקומונה בסג'רה והקמת ארגון השומר, עברו חלק גדול של חברי קומונת הסתתים לגליל. בין הסיבות לעזיבת ירושלים היה הקושי במציאת פרנסה בעיר, והקושי בהתארגנות במסגרת הקומונה בסביבה עירונית. מנגד הצטרפו לקבוצה בירושלים יצחק בן-צבי, שהיה מזכיר מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל ונודע בכינוי המפלגתי 'אבנר', ורחל ינאית. עם המעבר של בצלאל למשכנו הקבוע, הושכר המבנה בשכונת החבשים לחברי הקומונה ו'המחצלת של אבנר' הפכה למקום מפגש והתכנסויות של צעירים בני העלייה השנייה, ודמויות כמו הציירת אירה יאן, בני הזוג ד"ר נפתלי וד"ר חנה וייץ, יהושע ברזילי, מנהל סניף בנק אפ"ק בירושלים, אליעזר בן-יהודה, אברהם לונץ, יהודה בורלא ועוד מבני היישוב הישן, אשר תהו על קנקנם של בני העלייה השנייה וראו בהם בעלי ברית לחידוש פני ירושלים.

אנשי קבוצת ירושלים החדשה היו סוציאליסטים והיוו את עמוד השדרה של סניף פועלי ציון בירושלים, ששץ עמד בראשו. אחת מפעולותיהם הראשונות הייתה הקמת איגוד מקצועי לפועלי הבניין ולפועלי הדפוס היהודים וקימומם לשביתה בת חודש בבתי הדפוס בירושלים לאחר שפועל דפוס הוכה, דבר שלא היה נדיר. הייתה זו שביתת הפועלים היהודים הראשונה בארץ ישראל. חברי הקבוצה זאב אשור, יצחק בן-צבי, רחל ינאית ודוד בן-גוריון (אשר הגיעו לשם כך לירושלים מהגליל) היו הדמויות המרכזיות בהקמת עיתון "האחדות" - עיתון מפלגת 'פועלי ציון', והקמת בית הדפוס הקואופרטיבי "דפוס אחדות".

מפעל חשוב נוסף של בני החבורה היה הקמת הגימנסיה העברית רחביה. יוזמי הגימנסיה היו שץ, אירה יאן, יהושע ברזילי וחנה ונפתלי וייץ. מפאת מחסור במורים הם ביקשו מיצחק בן-צבי ורחל ינאית להיות בין המורים הראשונים שם. בתיה לישנסקי, אחותה הצעירה של רחל ינאית; בתה של אירה יאן ובתם של הזוג וייץ היו לתלמידותיה.

שץ תכנן עבור הקבוצה גם תוכנית התיישבות בשכונה בירושלים בה יחיו יחדיו אמנים ופועלים, בשם "נווה בצלאל". השכונה אומנם קמה ב-1924 (רחוב נרקיס בירושלים כיום), אך לא אכלסה את בני החבורה המקורית. מלחמת העולם הראשונה הפיצה את חברי החבורה לכל עבר וגרמה לפירוקה[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עת־מול גיליון 186, מרס 2006, שהוקדש לכבוד 100 שנה ל"בצלאל" ונקרא ירושלים החדשה: אמנים, ציונים וסוציאליסטים בירושלים של ראשית המאה ה-20 ובו, בפרט:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]