קורי עכביש (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה
קורי עכביש.jpg
מידע כללי
מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף
שפת המקור עברית
סוגה עיון, אסטרטגיה, מלחמה
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
שנת הוצאה 2008
מספר עמודים 528
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002592616

קורי עכביש הוא ספר עיון מאת העיתונאים עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ"[1], ואבי יששכרוף, הפרשן לענייני ערבים של העיתון, העוסק במלחמת לבנון השנייה. הספר מנתח את המלחמה בכל הרמות - החל מזווית הראייה של מקבלי ההחלטות הבכירים שבצד הישראלי, ובהם ממשלת ישראל והמטה הכללי של צה"ל, וכלה במפקדי השדה ובלוחמים בשדה הקרב. בנוסף בוחנים המחברים את הזווית הלבנונית באמצעות בלוגים של תושבים החיים בביירות. כן מנתחים המחברים את תקופת הלחימה בדרום לבנון ואת הנסיגה מרצועת הביטחון בשנת 2000 כרקע למלחמה.

בספר מתוארים בהרחבה אירועים דוגמת חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון בידי מחבלי חזבאללה, מבצע משקל סגולי[2], קרב מארון א-ראס[3], קרב בינת ג'בייל[4], מבצע שינוי כיוון 11, פשיטת שייטת 13 בצור ומבצע חד וחלק[5] ואירועים נוספים. הספר בוחן כיצד התרחשה המלחמה והאם ניתן היה למונעה או לחלופין לנהלה באופן נכון יותר. על-כן כולל הספר את מה שהמחברים מתארים ככשירות לקויה של צה"ל, אי-מימוש התוכנית המבצעית ללחימה בחזבאללה, והזדמנויות שהוחמצו לסיום מהיר ומוצלח של המלחמה. הרקע שהוביל למלחמה והסיבות שהביאו לכישלון המקצועי שנחלו יחידות רבות של צה"ל נבחנים אף הם. הספר מתבסס על תחקירי צה"ל, פרוטוקולים של דיונים ומאות ראיונות עם שרים בממשלה, קצינים בכירים ומומחים מישראל ומחוצה לה. הספר מתאר את הפיקוד העליון של הצבא כמי שהוכה בליקוי מאורות.

לדברי המחברים, הרמטכ"ל, רב-אלוף דני חלוץ, כמעט שלא נועץ בכלל בפורום המטה הכללי ולא טרח לכנסו. לפי הספר, מוצב הפיקוד העליון לא הופעל, ובדיונים לא היה מי שהעז לצייר לנוכחים את המצב נכוחה. ראש אגף המבצעים האלוף גדי איזנקוט, בעברו מפקד חטיבת גולני, אשר שירת שנים ארוכות בלבנון, מצטייר מן הספר כאחד האלופים הבודדים במטה הכללי שהעזו לחלוק על הרמטכ"ל חלוץ, ועל המהלכים שהציע[6]. איזנקוט גם היה זה שזיהה את רובע הדאחייה כמרכז כובד של החזבאללה בו יש לפגוע[7] והמליץ על גיוס מילואים. הספר סוקר בין השאר את התחקירים שביצע צה"ל לאחר המלחמה, את מהלכי השיקום ואת תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[8]. בספר מרואיינים בהרחבה קצינים בכירים בסדיר ובמילואים ובהם שלומי כהן, בועז עמידרור, יניב עשור, עמוס בריזל, מפקד גדוד צנחנים במילואים[9], עמי איילון, אורי שגיא, גיורא ענבר ואחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראל מציץ במפה בשרטוט המאולתר של הקרב המיותר בו נהרגו 33 הלוחמים האחרונים של מלחמת לבנון השנייה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 במאי 2009.
  2. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמודים 162-182.
  3. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמודים 239-247.
  4. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמודים 248-261.
  5. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמודים 327-334.
  6. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמודים 306-307.
  7. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמוד 137.
  8. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל, 2008, עמודים 499-502.
  9. ^ עמוס הראל4 שנים למלחמת לבנון השנייה | טוב שהתקשרת, חשבתי שאתה מת, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010.