קפיטול מדינת קרוליינה הדרומית

קפיטול מדינת קרוליינה הדרומית
South Carolina State House
מידע כללי
סוג קפיטול עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Main Street עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
אדריכל ג'ון רודולף נירנסי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי התחייה היוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 34°00′02″N 81°01′59″W / 34.000433°N 81.033147°W / 34.000433; -81.033147
(למפת קרוליינה הדרומית רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המבנה בשעות הערב

קפיטול מדינת קרוליינה הדרומיתאנגלית: South Carolina State House) הוא מבנה המשמש את האספה הכללית (בית המחוקקים) של מדינת קרוליינה הדרומית שבארצות הברית. המבנה, השוכן בעיר קולומביה, משמש גם את משרדי מושל המדינה ומשרדי סגן המושל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מששת כוכבי הברונזה המסמלים את המקומות בהם נפגע הבניין פגיעות כדורי תותחים במלחמת האזרחים.

בית המחוקקים הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המחוקקים הראשון של מושבת קרוליינה הדרומית היה ממוקם בעיר צ'ארלסטון במפגש הרחובות ברוד ומיטינג. מבנה זה נבנה בין השנים 17531760. בעקבות הגידול בשטח המושבה הוחלט להעביר את הבירה למרכז המושבה, וב-22 במרץ 1786 נבחר אתר חדש לבירת המדינה, לחוף נהר קונגריי - וכן הוחלט ששמה של העיר החדשה יהא "קולומביה".

בית המחוקקים השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המחוקקים השני נבנה עבור ממשלת המושבה, והיה עשוי עץ. מבנה זה לא התאים לקרוליינה הדרומית משזו הפכה למדינה, ומושל המדינה ג'ון ל. מנינג החל ביוזמה להקמת בית מחוקקים חדש, ושכנע את בית המחוקקים להקים מבנה עשוי אבן שלא יהא נתון לסכנת שריפות.

בית המחוקקים השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המבנה החלה בשנת 1851 אולם נעצרה זמן קצר יותר בשל מעילה של אדריכל המבנה, פיטר המרסקולד, וחלקי המבנה שהוקמו פורקו בשל איכות החומרים והעבודה הנמוכה, באובדן עלות של 72,267 דולרים. האדריכל ג'ון ר. נירנסי נשכר על מנת לפקח על עבודות הקמת המבנה, ועבודות הבנייה החלו מחדש בשנת 1855 אולם הואטו בשל מלחמת האזרחים ונפסקו לחלוטין בשנת 1865 עת שצבא האיחוד בראשות גנרל ויליאם טקומסה שרמן כבש את העיר קולומביה ב-17 בפברואר. הבניין הבלתי גמור ניזוק מהפצצת התותחים ושרמן הורה על השמדת מבני הציבור של העיר. בית המחוקקים של המדינה, העשוי עץ, הועלה באש, וכן פנים בית המחוקקים השלישי, שהיה עדיין בבנייה הועלה באש תוך גרימת נזק רב לקירות הפנימיים, אולם קירות האבן החיצוניים נותרו לעמוד. שרמן החליט שלא להרוס את המבנה המסיבי (ככל הנראה מתוך רצון לחסוך באבק שרפה). פגיעות כדורי התותחים במבנה שומרו, ומצוינות כיום בשישה כוכבי ברונזה.

במסגרת שריפת המבנה נשרפו כל חומרי הבנייה שנשמרו בקרבת המבנה. לאחר תום המלחמה, השלמת המבנה זכתה לעדיפות נמוכה, והמדינה העדיפה להשקיע כספים בשיקום נזקי המלחמה. הוחלט להמתין למועד מאוחר יותר להשלמת המבנה, וכן הוחלט להשאיר את המבנה הבלתי גמור כפי שהוא. על מנת להגן על קירות המבנה, נבנה גג פח דק זמני מעל המבנה.

מושל המדינה וייד האמפטון, שנבחר בשנת 1876 החליט על המשך עבודות הבנייה, ואלה החלו שוב בשנת 1878, בהתבסס על תוכניותיו של נירנסי.

בית המחוקקים, קודם לשיפוץ של 1998.
המבנה בשנת 1875 לערך. המגדל הוחלף בכיפה מאוחר יותר.

בשנת 1883 נירנסי התבקש על ידי המושל יו ס. תומפסון לשוב ולפקח על עבודות הבנייה, וזאת בשל העובדה שתוכניותיו נהרסו בשרפה של שנת 1865. נירנסי נאלץ לשכתב את תוכניותיו מזיכרונו. נירנסי נפטר ב-7 ביוני 1885 בטרם הושלם המבנה.

שותפו של נירנסי מבולטימור, ג'יימס קרופורד נילסון החליף את נירנסי, אולם מושל המדינה לא היה מרוצה מעבודתו, והוא הוחלף בשנת 1888 בפרנסיס מקהנרי נירנסי, בנו של ג'ון נירנסי.

פרנסיס נירנסי הקים גג של קבע עשוי צפחה מעל המבנה, וזאת על מנת לעצור את נזקי הדליפות הרבות שנגרמו בשל הגג הזמני. פרנסיס נירנסי השלים את בניית המבנה על פי תוכניות אביו, תכנן את ספריית בית המחוקקים (המשמשת כיום כחדר הכנסים של בית המחוקקים), ובאוקטובר 1890 הושלמו מרבית חלקיו הפנימיים של המבנה. נירנסי פנה לבית המחוקקים וביקש תקציב של 75,000 דולרים להשלמת החזית הצפונית. בית המחוקקים אישר תקציב של 4,500 דולרים בלבד, והעבודה הופסקה.

הסנטור המדינתי ג'ון קוויטמן מרשל אשר פעל להשלמת המבנה לפי תוכניותיו של נירנסי, ולהשגת תקציב של 214,500 דולרים שנדרו לצורך זה. בשונה מתוכניות נירנסי, הוחלט להקים בראש המבנה כיפה ולא מגדל מרובע כפי שתכנן נירנסי. בשנת 1900 נבחר האדריכל פרנק פירס מילבורן להשלים את המבנה, אשר עשה עבודה באיכות נמוכה, אולם במחיר זול. ועדה שפיקחה על הבנייה מטעם בית המחוקקים הכריזה על סיום עבודות הבנייה ב-4 בפברואר 1903 על אף מחאותיו של מרשל. מאוחר יותר התגלו מספר רב של פגמים במבנה, ואלה תוקנו על ידי האדריכל צ'ארלס קוקר וילסון. הקמת המבנה הושלמה בשנת 1907. המבנה שוקל כ-70,000 טונות ושטחו כ-12,300 מ"ר. אורכו של המבנה כ-91 מטרים, רוחבו כ-30 מטרים וגובהו כ-55 מטרים. הבנייה נמשכה 56 שנים בעלות כוללת של 3,450,000 דולרים.

שיפוץ המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית המחוקקים שופץ פעמיים. השיפוץ הראשון נערך בין השנים 19591969 והשני בין השנים 19951998. במסגרת השיפוצים נעשה מאמץ לשמר על מראהו ההיסטורי של המבנה תוך התאמתו לצרכים המודרניים (התקנת מערכות אלקטרוניות, מערכות אבטחה, מערכות מיזוג אוויר, וכן מערכות הגנה וייצוב מפני רעידות אדמה). עלות השיפוץ השנייה הגיעה ל-48,000,000 דולרים, והמבנה נפתח מחדש לציבור ב-22 באוגוסט 1998.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בנוי בסגנון נאו-קלאסי. במרכז חזית המבנה מצויה אכסדרת עמודים, ובמרכז המבנה כיפה המצופה נחושת. בקומת הקרקע של המבנה מצויים משרדי מושל המדינה וסגן המושל. גרם מדרגות עשוי ברזל יצוק מוביל לקומה המרכזית של המבנה בו נמצאים חדר בית המחוקקים (הבית התחתון), חדר הסנאט, וחדר הישיבות (אשר בעת הקמת המבנה היה מיועד לספרייה).

אנדרטאות בחצר המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצר המבנה אנדרטאות ופסלים רבים, ובהם דגל הקרב של מדינות הקונפדרציה של אמריקה, אשר הונף על כיפת המבנה עד ה-1 ביולי 2000, והועבר לאנדרטה ייעודית, וכן בחצר המבנה אנדרטה לשחורים באמריקה. אנדרטה נוספת הממוקמת בחצר היא האנדרטה לנופלים מבין שוטרי המדינה שנפלו במילוי תפקידם, וכן פסלי הסנטורים סטורם תורמונד ובנג'מין ראיין טילמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]