משרד הרווחה והביטחון החברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד הרווחה והביטחון החברתי
סמליל המשרד
סמליל המשרד
סמליל המשרד
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948 (כ"משרד הסעד")
1977 (כ"משרד העבודה והרווחה")
ממשלה ממשלת ישראל
שר יעקב מרגי
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל ינון אהרוני
שמות קודמים משרד הסעד
משרד העבודה והרווחה
משרד הרווחה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
https://www.gov.il/he/departments/molsa
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא משרד ממשלתי בישראל שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי רווחה, שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן שירותים אלה.

התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ומוגבלות שכלית (לא כולל נכויות נפשיות. אוכלוסייה זו מקבלת שירות ממשרד הבריאות), נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד.

השירותים לאזרח בנושאי רווחה ניתנים בשני אופנים:

בנוסף מפקח המשרד, באמצעות יחידות משנה, על מעונות לגיל הרך, על מועדונים ופנימיות לילדים ולנוער, על מועדונים ומעונות לאנשים הלוקים בפיגור ובנכויות שונות, על מרכזי יום לקשישים, בתי אבות ועוד.

בתקופות מסוימות כלל המשרד גם את זרוע העבודה, ובהתאם לכך נקרא "משרד העבודה והרווחה". בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, להעביר אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים את הסמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". ב־3 באוגוסט 2021, לאחר אישור הכנסת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל ה-36 להעביר את זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה, חזר שם המשרד להיות "משרד הרווחה והשירותים החברתיים",[1] וב-22 באוגוסט שונה שמו פעם נוספת ל"משרד הרווחה והביטחון החברתי".

מטרות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעודו של משרד הרווחה הוא להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות, עוני והדרה, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. המשרד מגיש שירותים לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהווה את אחת הזרועות המרכזיות של ממשלת ישראל בהתמודדות עם החברה הישראלית. המשרד מעודד פיתוח שירותים חברתיים מגוונים ופרויקטים חדשניים הנוגעים לכל פרט בחברה. למשרד מעורבות מקיפה במגזרים שונים במשק ובחברה וכמעט כל משפחה באה במגע עם המשרד בגין הזדקקות לשירותים חברתיים, או לשם קבלת מענקים וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, או לצורכי הכשרה מקצועית.

יעוד המשרד להביא לידי ביטוי את מחויבות הממשלה לשמירה על ערכי מדינת הרווחה ברוח מגילת העצמאות והדמוקרטיה. עם ערכים אלו נמנים ערכי זכויות אדם, שוויון זכויות והזדמנויות, כבוד האדם וחירותו, צדק וסולידריות חברתית והזכות להגדרה והתארגנות עצמית. עבודת המשרד מבוססת גם על ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית ועל הקוד האתי שלו. קוד זה מחייב את העובדים הסוציאליים לספק מענים ההולמים את צורכי אוכלוסיית היעד הקיימות, לאתר אוכלוסיות יעד חדשות ולפעול למען קידום איכות חייהם.

היסטוריה ותחומי אחריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילו הקודם של המשרד, שהיה בשימוש עד 2018

בראשית ימי המדינה נקרא המשרד "משרד הסעד" ובנפרד התקיים "משרד העבודה". כדי לשפר את תפקוד המשרד ואת דימויו, הוא אוחד עם משרד העבודה בשנת 1977, למשרד בשם "משרד העבודה והרווחה". צעד זה שיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.

עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם ל"משרד הרווחה".

בשנת 2007, עם מינויו של יצחק הרצוג לתפקיד, שונה שמו של המשרד לשם "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". בינואר 2010, פרסם לראשונה המשרד את הנתונים המלאים בדבר התמיכות הממשלתיות בעמותות וארגוני המגזר השלישי, על מנת להגביר את השקיפות בנושא. על פי הדו"ח סך התמיכות בשנת 2015 עמד על 195 מיליון ש"ח (כ-2.2% מתקציב המשרד).

ב-2013 עברו מטה המשרד ורוב יחידותיו למגדלי הבירה בירושלים.

הדרך להקמתו של משרד הרווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ההצעות אשר הוקדשו לייעול תפקודה של הממשלה ולשינוי המבנה שלה כללו המלצות להקמת משרד לרווחה חברתית. העניין שגילו בנושא נבע מן המתחים החברתיים ששררו בחברה הישראלית בעקבות הגברת המודעות לפערים החברתיים, והחששות שהתגברו בממסד באשר להשלכות תופעות אלה על יציבות המשטר הפוליטי. למרות זאת, ברוב ההצעות לא הייתה התייחסות רצינית לבעיות הרווחה. מרבית ההצעות היו ללא דיון מפורט על תפקידי המשרד לרווחה המוצע ועל מבנהו, אלא המלצה לצירוף משרד זה למשרד אחר. הצעות מפורטות יותר למבנה ולתוכן המשרד לרווחה נמצאו רק בהמלצות ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (ועדת כץ), ואחר כך בהמלצות הוועדה להכנת הצעות בדבר ארגון מחדש של משרדי הממשלה ייעול וחיסכון (ועדת האוזנר).

הוויכוח על הקמת משרד לרווחה חברתית נמשך כעשור שלם – החל מן המחצית השנייה של שנות השישים ועד להקמת משרד העבודה והרווחה בשנת 1977. הוויכוח הממושך היה כרוך בוויכוח הרחב יותר של מבנה הממשלה וייעול תפקודה. המהפך הפוליטי שאירע בבחירות של אותה שנה, ועליית הליכוד בראשותו של מנחם בגין לשלטון, הביאו למעשה לקבלת ההחלטה על הקמת המשרד החדש והכללה בתוכו של משרדי העבודה והסעד הקודמים. ההחלטה לאחד את שני המשרדים, למשרד אחד של העבודה והרווחה, דרשה ארגון ובנייה מחדש של שני משרדים שפעלו באופן עצמאי מאז הקמת המדינה.

גורמים שהקשו על איחוד המשרד החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשיים לגיבוש קונספציה לבניית משרד העבודה והרווחה, מיזוג פעולת יחידות המטה ומניעת חפיפה וכפילויות, נבעו מתוך ניגודי אינטרסים מוסדיים ואישיים בין המרכיבים העיקריים של המשרד החדש. בנוסף, גורם עיקרי שהקשה על גיבוש כזה היה נעוץ במסורות הפוליטיות והתרבותיות השונות של משרדי העבודה והסעד, ובתפיסה השונה של נושא הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות כפי שעוצבו בשני המשרדים הללו. מה שהתבקש היה גם שינוי באוריינטציה הנורמטיבית ויצירת מחויבות לנורמות חדשות שהמשרד החדש אמור היה לפעול לפיהן.

קשה היה לשני המשרדים להפנים את הרעיון של משרד עבודה ורווחה מאוחד. האיחוד היה טכני בעיקרו, ולכן המשיכו, ברוב המקרים לפעול כאילו האיחוד לא קיים. מבנה המשרד ופעילותו, עוד לפני הפרדתו הצביע על חלוקה ברורה למדי לשני תחומים: תחום הרווחה - מתן שירותים אישיים וחברתיים, במיוחד לאוכלוסיות חלשות הנזקקות לטיפול במוסדות, או לפתרון קהילתי, כמו מפגרים, קשישים, נכים וילדים בסיכון ותחום העבודה - הכשרה מקצועית והכוונת כוח אדם.

יחידות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגפים ייעודיים:

  • אגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי): מתמחה באיתור, אבחון וטיפול בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) ומשפחותיהם בהתאם להכרה במצבם על ידי ועדת האבחון על פי חוק הסעד.
  • אגף לשירותי רווחה ושיקום: מסייע בשיתוף עם שירותים ממלכתיים, ציבוריים והתנדבותיים בהפעלת מסגרות שיקום לסובלים מנכויות חושיות וגופניות בגיל הרך, ילדים (איתור וטיפול), נוער ובוגרים (תעסוקה) בכל מגוון תחומי חיים. מרבית השירותים מוצעות על ידי עמותות וגופים פרטיים.
  • מינהל סיוע לבתי משפט ותקון: מופקד על מתן שירותי טיפול ופיקוח חברתי, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה, הנמצאת בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי במדינת ישראל. אוכלוסייה המתקשה בתפקוד אישי וחברתי, נמצאת בתהליכי ניתוק חברתי ובסכנת התדרדרות לעבריינות וסטייה חברתית. בנוסף, מופקד המינהל על טיפול בקורבנות פעילות עבריינית. המינהל כולל את רשות חסות הנוער, שירות המבחן, שירות המבחן לנוער, השירות לשיקום נוער, השירות לטיפול בהתמכרויות, השירות לנוער, צעירות וצעירים, השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות ויחידות הסיוע שעל יד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.[2]
  • אגף לשירותים אישיים וחברתיים: מספק, ישירות או דרך הרשויות המקומיות, שירותי רווחה אישיים וחברתיים לפרט (מילדים עד זקנים), למשפחה, לאוכלוסיות מיוחדות ולקהילות עולים ושכונות.
  • אגף מחקר תכנון והכשרה: האגף מוביל את תהליכי המחקר, התכנון וההכשרה של משרד הרווחה ועוסק באיסוף, יצירה והפצת מידע וידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה של שירותיו.
  • אגף משאבי קהילה
  • נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית: מנגנון בירור תלונות עבור ילדים שאינם גדלים בבית המשפחה, אלא מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם.

אגפים כלליים:

  • אגף ביקורת פנימית: מוודא שעבודת המשרד מול גורמי פנים, נותני שירות חיצוניים ולקוחות נעשית באופן יעיל ואפקטיבי, תוך שימוש חוקי במשאבים שלרשותו.
  • אגף הכספים: מנהל את שכר העובדים ומפקח על תקציב משרד הרווחה לפי כללים וחוקים להם כפוף.
  • אגף מערכות מידע: מתמקד במתן שרותי מידע ותקשוב להנהלת המשרד, למחוזות, לאגפים, לציבור הרחב, ולגורמי חוץ משיקים (לשכות רווחה ברשויות המקומיות, מסגרות רווחה משרדי ממשלה ועוד). במרוצת השנים הצטבר ידע רב, אמין וזמין אודות כלל אוכלוסיית הרווחה בישראל. הוקמו מאגרי מידע רבים ומגוונים העומדים לרשות לקוחות האגף אשר מסייעים לתהליכי הטיפול התכנון והניהול הכולל של השירותים הניתנים לאוכלוסייה המטופלת במסגרת המשרד.
  • אגף משאבי אנוש: פועל למיצוי זכויות העובדים וחובותיהם ביחידות משרד הרווחה, במטה, במחוזות ובמעונות הממשלתיים על פי הוראות התקשי"ר והקריטריונים שאושרו בנציבות שירות המדינה. האגף מופקד על מכלול הפעילויות בתחום הטיפול במשאב האנושי החל מקליטתו של העובד ועד לפרישתו. נכון לשנת 2015, משרד הרווחה העסיק 3,214 עובדים.
  • אגף תקצוב וכלכלה: מתקצב את פעילויות המשרד כולל הפעילויות ברשויות המקומיות, מפקח ומבקר על ההוצאה התקציבית. תקציב המשרד לשנת 2017 הוא בגובה של 9 מיליארד ש"ח כאשר מתוכו 6.9 מיליארד תקציב ממשלתי ו-2.1 של הרשויות המקומיות. האגף אחראי על חלוקת התקציב המאושר בין הרשויות המקומיות המבצעות אותו. בנוסף, אחראי על קביעה ותמחור תעריפים בכל תחומי פעילויות המשרד.
  • אגף מהנדס ראשי: אחראי לבינוי, שיפוץ, תחזוקה וציוד של מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המטופלים של המשרד. לצורך ביצוע משימות אלה האגף פועל לגיוס משאבים ממקורות חוץ.
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הרווחה חיים כץ ויו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, בחניכת בית השנטי החדש בתל אביב, מרץ 2018

תעסוקה ופיתוח הון אנושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, הועברו אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, ובהתאם לכך שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

ב-19 ביולי 2021 החליטה ממשלת ישראל ה-36 להעביר את זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה, ולאחר אישור הכנסת שם המשרד חזר להיות "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". נקבע שההעברה תמומש עד 31 באוקטובר 2021.[3] התיאור להלן מתייחס לתקופה שבה זרוע העבודה הייתה חלק ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

שרי הרווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי הרווחה בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
משרד הסעד
1 יצחק מאיר לוין

(1893-1971)

אגודת ישראל ה' באייר ה'תש"ח כ"ח באלול ה'תשי"ב

התפטר מתפקידו

14 במאי 1948 18 בספטמבר 1952

התפטר מתפקידו

הזמנית
החזית הדתית המאוחדת
אגודת ישראל
הראשונה
השנייה
אגודת ישראל השלישית
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון
2 משה שפירא

(1902-1970)

הפועל המזרחי ו' בטבת ה'תשי"ג י"ט בתמוז ה'תשי"ח 24 בדצמבר 1952 1 ביולי 1958 הרביעית
החמישית
השישית
מפד"ל השביעית
חיים משה שפירא

(1902-1970)

השמינית
3 ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י י"ט בתמוז ה'תשי"ח י"ז בשבט ה'תשי"ט 1 ביולי 1958 26 בינואר 1959
4 פרץ נפתלי

(1888-1961)

י"ז בשבט ה'תשי"ט ט"ז בכסלו ה'תש"ך 26 בינואר 1959 17 בדצמבר 1959
5 יוסף בורג

(1909-1999)

מפד"ל ט"ז בכסלו ה'תש"ך ל' באב ה'תש"ל 17 בדצמבר 1959 1 בספטמבר 1970 התשיעית
העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
השלוש עשרה
הארבע עשרה
מפד"ל

לא ח"כ

החמש עשרה
6 מיכאל חזני

(1913-1975)

מפד"ל ל' באב ה'תש"ל י"ג בסיוון ה'תשל"ד 1 בספטמבר 1970 3 ביוני 1974
השש עשרה
7 ויקטור שם-טוב

(1915-2014)

המערך השני

מפ"ם, לא ח"כ

י"ג בסיוון ה'תשל"ד י"ד בחשוון ה'תשל"ה 3 ביוני 1974 30 באוקטובר 1974 השבע עשרה
(6) מיכאל חזני

(1913-1975)

מפד"ל י"ד בחשוון ה'תשל"ה כ"ג בתמוז ה'תשל"ה

נפטר בכהונתו

30 באוקטובר 1974 2 ביולי 1975

נפטר בכהונתו

(5) יוסף בורג

(1909-1999)

כ"א באב ה'תשל"ה ל' בחשוון ה'תשל"ו 27 ביולי 1975 4 בנובמבר 1975
8 זבולון המר

(1936-1998)

ל' בחשוון ה'תשל"ו כ"ח בכסלו ה'תשל"ז

הודח ע"י רה"מ

4 בנובמבר 1975 20 בדצמבר 1976

הודח ע"י רה"מ

9 משה ברעם

(1911-1986)

המערך השני
העבודה
כ"ח בטבת ה'תשל"ז ד' בתמוז ה'תשל"ז 18 בינואר 1977 20 ביוני 1977
משרד העבודה והרווחה
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה מנחם בגין השמונה עשרה
10 ישראל כץ

(1927-2010)

התנועה הדמוקרטית לשינוי

לא ח"כ

ד' בתמוז ה'תשל"ז ה' באב ה'תשמ"א 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1981
התנועה הדמוקרטית

לא ח"כ

11 אהרון אבוחצירא

(1938-2021)

תמ"י ה' באב ה'תשמ"א י"א באייר ה'תשמ"ב 5 באוגוסט 1981 4 במאי 1982 התשע עשרה
12 אהרון אוזן

(1924-2007)

י"א באייר ה'תשמ"ב ט"ז באלול ה'תשמ"ד 4 במאי 1982 13 בספטמבר 1984
העשרים
13 משה קצב

(1945-)

הליכוד

חרות

ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ד בטבת ה'תשמ"ט 13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר העשרים ושלוש
14 רוני מילוא

(1949-)

הליכוד י"א באדר ה'תש"ן י"ח בסיוון ה'תש"ן 7 במרץ 1990 11 ביוני 1990
15 ראש הממשלה

יצחק שמיר

(1915-2012)

י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
16 ראש הממשלה

יצחק רבין

(1922-1995)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב כ"ט בחשוון ה'תשנ"ג 13 ביולי 1992 31 בדצמבר 1992 העשרים וחמש
17 אורה נמיר

(1930-2019)

כ"ט בחשוון ה'תשנ"ג א' בתמוז ה'תשנ"ו 31 בדצמבר 1992 18 ביוני 1996
העשרים ושש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה שמעון פרס
18 אליהו ישי

(1962-)

ש"ס א' בתמוז ה'תשנ"ו ח' בתמוז ה'תש"ס 18 ביוני 1996 11 ביולי 2000 העשרים ושבע
העשרים ושמונה
19 רענן כהן

(1941-)

ישראל אחת
העבודה
י"ד באב ה'תש"ס י"ב באדר ה'תשס"א 15 באוגוסט 2000 7 במרץ 2001
20 שלמה בניזרי

(1961-)

ש"ס י"ב באדר ה'תשס"א י"ב בסיוון ה'תשס"ב 7 במרץ 2001 23 במאי 2002 העשרים ותשע
כ"ג בסיוון ה'תשס"ב כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון השלושים
21 זבולון אורלב

(1945-)

מפד"ל כ"ט באדר א' ה'תשס"ג כ"ז בחשוון ה'תשס"ה 3 במרץ 2003 11 בנובמבר 2004
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון
22 ראש הממשלה

אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד ב' באדר א' ה'תשס"ה ד' בטבת ה'תשס"ו 11 בפברואר 2005 4 בינואר 2006
קדימה
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט
23 ראש הממשלה

אהוד אולמרט (1945-)

קדימה ו' באייר ה'תשס"ו ב' בניסן ה'תשס"ז 4 במאי 2006 21 במרץ 2007 השלושים ואחת
24 יצחק הרצוג

(1960-)

עבודה-מימד
העבודה
ב' בניסן ה'תשס"ז י"ד בשבט ה'תשע"א 21 במרץ 2007 19 בינואר 2011
העבודה השלושים ושתיים
25 משה כחלון

(1960-)

הליכוד י"ד בשבט ה'תשע"א ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 18 במרץ 2013
26 מאיר כהן

(1955-)

יש עתיד ז' בניסן ה'תשע"ג י"ב בכסלו ה'תשע"ה

התפטר מתפקידו

18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014

התפטר מתפקידו

השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו
27 ראש הממשלה

בנימין נתניהו (1949-)

הליכוד ה' בניסן ה'תשע"ה כ"ה באייר ה'תשע"ה 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
28 חיים כץ

(1947-)

כ"ה באייר ה'תשע"ה כ"ו בתמוז ה'תשע"ו 14 במאי 2015 1 באוגוסט 2016 השלושים וארבע
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
(28) חיים כץ

(1947-)

הליכוד כ"ו בתמוז ה'תשע"ו י"ז באב ה'תשע"ט 1 באוגוסט 2016 18 באוגוסט 2019 השלושים וארבע
(27) ראש הממשלה

בנימין נתניהו (1949-)

י"ז באב ה'תשע"ט כ"ט בטבת התש"ף 18 באוגוסט 2019 26 בינואר 2020
29 אופיר אקוניס

(1973-)

כ"ט בטבת התש"ף כ"ג באייר ה'תש"ף 26 בינואר 2020 17 במאי 2020
30 איציק שמולי

(1980-)

העבודה כ"ג באייר ה'תש"ף ד' בתמוז ה'תשפ"א 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
משרד הרווחה והביטחון החברתי
(26) מאיר כהן

(1955-)

יש עתיד ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'שפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
31 יעקב מרגי

(1960-)

ש"ס ה' בטבת ה'שפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

שר נוסף במשרד הרווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה יחד עם השר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
יואב בן צור

(1958-)

ש"ס יעקב מרגי 29 בדצמבר 2022 30 בינואר 2023 ממשלת ישראל השלושים ושבע

סגני שר הרווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת כהונה סוף כהונה ממשלה
ישראל שלמה בן-מאיר

(1910-1971)

המזרחי חיים משה שפירא 5 בינואר 1953 26 בינואר 1954 ה-4
מפד"ל 13 בינואר 1958 1 ביולי 1958 ה-8
בן-ציון רובין

(1939-)

תמ"י אהרן אבוחצירא 11 באוגוסט 1981 13 בספטמבר 1984 ה-19
אהרן אוזן
ה-20
מנחם פרוש

(1916-2010)

אגודת ישראל משה קצב 24 בספטמבר 1984 2 בדצמבר 1985 ה-21
רפאל פנחסי

(1940-)

ש"ס 2 בדצמבר 1985 22 בדצמבר 1988
ה-22
משה זאב פלדמן

(1930-1997)

אגודת ישראל יצחק שמיר 22 בדצמבר 1988 31 באוקטובר 1989 ה-23
מנחם פרוש

(1916-2010)

19 בנובמבר 1990 13 ביולי 1992 ה-24
שמואל הלפרט

(1939-)

8 ביוני 1991 13 ביולי 1992
יצחק וקנין

(1958-)

ש"ס שלמה בניזרי 2 במאי 2001 20 במאי 2002 ה-29
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
אברהם רביץ

(1934-2009)

דגל התורה אריאל שרון 30 במרץ 2005 4 במאי 2006 ה-30
משולם נהרי

(1951-)

ש"ס חיים כץ 19 במאי 2015 11 בינואר 2016 ה-34
אופיר אקוניס 20 בינואר 2020 17 במאי 2020
איציק שמולי 25 במאי 2020 6 באפריל 2021 ה-35

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האגף למחקר תכנון והכשרה, סקירת שרת העבודה והרווחה אורה נמיר על פעולות משרדה לקראת שנת הכספים 1993, האגף למחקר ותכנון, מרץ 1993
  • אברהם דורון, משרד העבודה והרווחה: האיחוד שלא היה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995
  • תקציב המשרד במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]