קרב עייתא א-שעב (2006)
 | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת לבנון השנייה | ||||||||||||||
| תאריכים | 31 ביולי 2006 – 11 באוגוסט 2006 (12 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב בינת ג'בייל | |||||||||||||
| מקום | עייתא א-שעב, דרום לבנון | |||||||||||||
| קואורדינטות |
33°05′51″N 35°20′10″E / 33.0975°N 35.336111111111°E | |||||||||||||
| תוצאה | צה"ל לא הצליח להשתלט על הכפר | |||||||||||||
| ||||||||||||||
קרב עייתא א־שעב היה קרב שהתנהל בכפר עייתא א־שעב, בשבוע הרביעי של מלחמת לבנון השנייה, בסוף חודש יולי 2006, בין כוחות המילואים של חטיבת כרמלי וכוחות חטיבת הצנחנים בסיוע חיל האוויר ובין חמושים מארגון חזבאללה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר השיעי עייתא א-שעב ממוקם בגזרה המערבית של הלחימה בסמוך למושב זרעית באזור שבו התבצעה חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון. הקרב היה חלק ממבצע קורי פלדה שבמסגרת לבנון השנייה. לקרב שבא לאחר ההיתקלויות בעיירות בינת ג'בייל ומארון א-ראס, נשלחו כוחות מילואים מחטיבת כרמלי ומספר כוחות מחטיבת הצנחנים, במטרה להדוף את משגרי הרקטות ואת חמושי החזבאללה שהתבצרו בתוך בתי הכפר. המטרה העיקרית של כניסת הכוחות לכפר הייתה ליצור רצועת ביטחון של כ-6 ק"מ מקו הגבול עד נהר הליטני.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלילה בין ה-19–20 ביולי 2006 נכנסה יחידת פלנ"ט צנחנים (10 לוחמים) בפיקוד ירון שרוני לפעולה בצפון הכפר עייתא א-שעב. המטרה הייתה לפוצץ מחסני נשק של חזבאללה. בפעולה נפצע קשה מאוד לוחם עורב צנחנים. פעולת החילוץ על ידי מסוק ינשוף (בלקהוק) בחיפוי זוג מסוקי קוברה AH-1 בוצעה תוך סיכון רב וצוותי האוויר שהשתתפו בה קיבלו את צל"ש הרמטכ"ל ואת עיטור המופת[1][2][3][4].
בשעות הבוקר של 31 ביולי נכנסו כוחות צנחנים לכפר ונתקלו במחבלי חזבאללה, איתם ניהלו חילופי אש שבמהלכם נורו טילי נ"ט ופצצות מרגמה. לאחר חילופי אש במהלך היום תפסו הכוחות שליטה על מספר בתים בגזרת הלחימה.
חילופי האש הסלימו ביום למחרת, עד לכדי שלושה הרוגים בקרב כוחות הצנחנים, ממטח טילים בצהרי אותו יום. כמו כן, נפצעו מפקד פלוגה וסגנו בגדוד 890[5]. חילוצם מן השטח הפכו מורכבים עד מאוד, ובוצעו תחת אש כבדה ותוך לחימה במחבלים מטווחים קרובים[6].
ב-2 וב-3 באוגוסט נערכו קרבות של גדוד 101 נגד מחבלי החזבאללה, ונהרגו כמה מהם[7]. בחילוץ הפצועים השתתף סרן אחסאן דקסה וקיבל על כך את צל"ש אלוף[8].
כחמישה ימים לאחר תחילת הקרב נהרג לוחם המילואים הראשון, כתוצאה מפגיעת מטיל נ"ט. במהלך חילופי האש העזים הצליחו לוחמים מחטיבת כרמלי לשבות שישה פעילי חזבאללה שהועברו לשטח ישראל[9].
ב-9 באוגוסט בשעות הבוקר המאוחרות, נפגע טנק מרכבה השייך לחטיבת המילואים 847 ונהרגו כל ארבעת אנשי צוות הטנק. הארבעה מונצחים במצפה נמרוד בראש פינה.
הקרב בעייתא א-שעב התרחב ב-12 באוגוסט לחלק מהמערכה הקרקעית על נהר הליטני, בכפר אבו טוויל שבמרחב עייתא א-שעב, למחרת, נורו שני טילי נ"ט לעבר כוח מחטיבת כרמלי, עליה פיקד במלחמה אל"ם אילן אטיאס, ושמהם נהרגו ארבעה חיילים[10] ונפצעו עשרים. בעקבות כך החליט אטיאס להסיג חזרה לשטח ישראל את אחד מגדודיו, אשר ספג את הנפגעים. הגדוד נסוג תוך שהוא נוטש שטחים שולטים באזור הכפר. החלטה זו יצרה פתח דרכו חדרו מחבלי חזבאללה נוספים למרחב עייתא א-שעב, אשר הפכו את הלחימה על כיבושו מחדש של השטח השולט בידי לוחמי חטיבת כרמלי, ובראשם הסמח"ט, הושע פרידמן בן שלום, למורכבת וסבוכה[11].
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]האבידות בצד הישראלי הסתכמו ב-13 חיילים הרוגים, בעיקר כתוצאה מפגיעות טילי נ"ט.
בכללו הקרב היווה הכנה מקדימה לפתיחת מבצע שינוי כיוון 11, פעולה צבאית של כוחות צה"ל שהובילה למלחמת לבנון השנייה. לאחר המלחמה חקרה ועדה בראשות האלוף במילואים יורם יאיר את מהלכי הקרב של עוצבת הגליל ובכלל זה גם את קרב עייתא א-שעב. הוועדה בראשות יאיר מתחה ביקורת קשה במיוחד על הדרך בה נוהל הקרב[12] ויאיר אף כינה אותו "החור השחור של המלחמה"[12].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009, מסת"ב 9789654828109
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
- אלישיב שמשי, "עוד ניצחון כזה... על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלי צה"ל, חילופי אש כבדים וממושכים בכפר עייתא א-שעב מערבית לעיירה בינת ג'בל, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2006
- חנן גרינברג, עיתא א-שעב: "השבויים נשמעו אינטליגנטים", באתר ynet, 4 באוגוסט 2006
- יובל אזולאי, "איבדתי חמישה חברים תחת אש החיזבאללה", באתר הארץ, 10 באוגוסט 2007
- נועה הורוויץ, מחלקת אבדות ומציאות, במחנה, 17 ביולי 2011, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.
- אתר חטיבת כרמלי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל אריאל יקיר, בשבילו גיבורים עפים: הפצוע מלבנון וטייסי המסוקים שחילצו אותו נפגשים לראשונה, באתר ישראל היום, 1 ביולי 2021
- ^
מלחמת לבנון השנייה: עיטור המופת, באתר צה"ל, 30 בינואר 2022
- ^ מלחמת לבנון השנייה: צל"ש הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 30 בינואר 2022
- ^ שמות צוותי המסוקים:
צוות הינשוף:- קברניט – סגן־אלוף א"ב (אבנר בלקנאי)
- טייס – סרן נ"ס (ניר ס.)
- מכונאי מוטס – רב־סמל מ"ל (מקסים ל.)
- מפקד – אל"ם צ"ט (צבי טסלר)
- טייס – רב־סרן ד"ל (דרור ל.)
- ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לסמל-ראשון מיכאל סקריצקי, מתוך אתר צה"ל.
- ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לרב-סרן אריה שחורי, מתוך אתר צה"ל.
- ^ צל"ש מפקד עוצבת האש שהוענק לסמל בן נורמן, באתר הגבורה, מתוך "אתר הגבורה".
- ^ סרן אחסאן דקסה, באתר הגבורה
- ^ חנן גרינברג, עיתא א-שעב: "השבויים נשמעו אינטליגנטים", באתר ynet, 4 באוגוסט 2006.
- ^ אתר חטיבת כרמלי.
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 349, "כיוון שכך נוצרה פרצה במערך שהידק את עייתה א-שעב. הישגיה של חטיבת הצנחנים ושל חטיבת כרמלי הופקרו לידי החזבאללה, וזמן רב ישקיע אחר כך אילן כדי לתפוס את השטח הזה מחדש, הרבה בסיועו של הסמח"ט המצוין שלו, הושע".
- ^ 1 2 עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 237, אלוף בדימוס יורם יאיר (ייה): "קחו את עיתא א- שעב ותשמרו את החומר הזה. בכל פעם שתרצו לדעת מה לא לעשות, איך לא עובדים, תפתחו את התיק הזה".
