גל הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גל הירש
Israeli-Police-Facebook--Gal-Hirsch-001.jpg
לידה 1964 (בן 54 בערך)
ערד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19822007
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
מבצע חוק וסדר
מבצע ענבי זעם
האינתיפאדה השנייה
מבצע חומת מגן
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גל הירש עם חבר הקונגרס מו ברוקס (אנ') מאלבמה, בחגיגות 50 שנה לאיחוד מחדש של ירושלים, טאנר אלבמה (אנ'), נובמבר 2017

גל הירש (נולד ב-1964) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל ויזם ישראלי. מכהן כיו"ר המכון למנהיגות העתיד בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירש נולד ליצחק ורחל וגדל בערד, בן לאחת ממשפחות המתיישבים הראשונים ביישוב. סבותיו משני הצדדים שירתו בהגנה. כנער בחר ללמוד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב בעקבות מותו של בן דודו אמנון הגר הטייס באסון הנ"ד.

בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון (בהצטיינות) מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

נשוי לדונה ואב לשלוש, מתגורר בראש העין.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת צנחנים. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר,[1] אותו סיים כחניך מצטיין. עם סיום הקורס שירת כמפקד צוות בבה"ד 1 לפני שחזר לחטיבת הצנחנים, לתפקיד מפקד צוות בסיירת הצנחנים.[2] כמפקד צוות פעל עם חייליו בגזרת איו"ש ודרום לבנון. באחד המבצעים בלבנון, בסמוך לכפרים יעטר וכפרא, התגלה הכוח שבפיקודו על ידי מחבלים. הירש וצוותו לחמו במחבלים תחת אש מרגמות ובסיוע מסוקי קרב ולעת ערב ניתקו מגע ושבו לשטח ישראל.[3] בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202 של הצנחנים ובבה"ד 1. במאי 1988, כשעמד להתמנות למפקד הפלחה"ן בחטיבה, וכבר היה בחפיפה עם המ"פ הקודם, רוני אלשיך, השתתף במבצע חוק וסדר[4] כמפקד כוח עצמאי, והוביל את חייליו בלחימה בתעלות הקשר וכנגד העמדות המבוצרות שבנו המחבלים בכפר.[5] במבצע הרגו הצנחנים עשרות מחבלי חזבאללה בעוד שלצה"ל היו שלושה הרוגים, ובהם אחד מחבריו הקרובים של הירש.[6]

ב-1990 שימש כסגנו של מפקד יחידת שלדג, בני גנץ. בהמשך פיקד על גדוד 202 של הצנחנים, וב-1993 מונה למפקד שלדג. באחד המבצעים עליהם פיקד הוביל כוח של לוחמי שלדג במבצע עומק בלבנון, מבצע שכמעט והסתיים בהדחתו מצה"ל.[6] הוא פעל עם כוח קטן שחדר לבסיס חזבאללה, ומשהתגלה איחור בלוח הזמנים סירב לסגת מבלי לבצע את המשימה כפי שדרשו ממנו מפקדיו. הירש אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי להשלים את המשימה מבלי שיוכלו לתת לו פקודה מפורשת לסגת. הכוח הצליח לבצע את המשימה וחולץ בעור שיניו מלבנון מבלי שהתגלה. על הירש נמתחה ביקורת קשה מצד הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, אך הלה גם חלק לו שבחים על אומץ הלב שגילה.[7] במהלך פיקודו על היחידה קיבלה שלדג שני פרסי רמטכ"ל, וכן צל"ש יחידתי על תעוזה במבצעים עלומים, בין היתר במבצע ענבי זעם. הירש חיבר את המנון היחידה[8].

בשנת 1997 מונה לקצין אג"ם של אוגדת איו"ש. באותה תקופה התכוננה האוגדה לאפשרות של עימות צבאי עם הרשות הפלסטינית ומנגוני הביטחון שלה, על רקע אירועי מנהרת הכותל ב־1996.[9] במסגרת שירותו נפצע קשה בפניו ופלג גופו הימני שותק, לאחר שפלסטינים רסקו את מכוניתו באמצעות סלע שזרקו מגשר ביר זית. הירש עבר תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה, ובסיומו שב לשרת ומונה למפקד חטיבת בנימין.

ב-1999 שימש מפקד חטיבת בנימין. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל. כמח"ט בנימין החליט, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, על סגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים והגדירו כנתיב קריטי-מאובטח לירושלים.[10] החלטתו בוטלה בהוראת בג"ץ כעבור מספר שנים. לאחר מבצע חומת מגן האיץ במקבלי ההחלטות להקים את גדר ההפרדה, שימש כמתכנן הראשי שלה והוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל בשנתו הראשונה[דרושה הבהרה]. בנוסף הוביל פרויקט רחב היקף להגנת היישובים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן בתחומי אבטחה ותשתיות הגנה. בשנת 2001 מונה לקצין אג"ם של פיקוד המרכז. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט הנח"ל יאיר גולן, מח"ט גולני משה תמיר, מח"ט הצנחנים אביב כוכבי ומפקד החטיבה המרחבית יהודה נועם תיבון, היה מהדוחפים לפעול נגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבניים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל.[11] בתפקיד זה תכנן את "מבצע חומת מגן"[12] ואף הגה את שם המבצע.

בשנת 2003 מונה למפקד בה"ד 1. בתקופה זו עברו לבה"ד 1 כלל הכשרות הקצונה בצה"ל למעט הכשרות חובלים וטייסים. כחלק משילוב הנשים הוביל את "השילוב הראוי", פקודות המפרטות את הנהלים בשילוב גברים ונשים באותה היחידה. הירש החליט כי נשים וגברים יוכשרו לקצונה יחד בבה"ד 1 באותם צוותים תוך שמופרדים רק המגורים. כחלק מהחלטה זו הביא לסגירת בה"ד 12 כבסיס להכשרת קצונת נשים ובכך ביטל את ההפרדה המגדרית בהכשרת הקצונה. החלטה זו הביאה להתנגדות וביקורת כלפיו מטעמים דתיים, אך הירש התעקש, זכה לגיבוי, והחלטתו נותרה על כנה. הירש הרחיב את הידע הנדרש מצוערים בבוחן הכניסה, בעיקר בתחומי החינוך, מורשת הקרב וידיעת הארץ. בתקופה זו זכה בית הספר בשני פרסי רמטכ"ל. בתקופתו כמפקד בה"ד 1 פעל להעמקת הידע בתחומי מורשת ישראל ויהדות ויזם את הקמתו של בית הכנסת הגדול בבה"ד 1.

כמצטיין קורס הקומ"ם (קורס מערכתי מתקדם) תמך בהכנסת דוקטרינות ותפיסות מבצעיות חדשות לצה"ל.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2005 מונה למפקד עוצבת הגליל וקודם לדרגת תת אלוף. לאחר המלחמה היה תפקודו שנוי במחלוקת אך בשנים האחרונות זכה לשבחים רבים על מנהיגותו במהלך הקרבות, ועל ביצועי אוגדת הגליל תחת פיקודו[13].

בתקופה שקדמה למלחמת לבנון השנייה פעל נגד האיום מצד חזבאללה לחטוף חיילים ויזם תפיסה מבצעית חדשה לאיום החטיפה.[14] בתקופת פיקודו על עוצבת הגליל אירעו מספר ימי לחימה בהם הצליחה האוגדה שבפיקודו למנוע ארבעה ניסיונות חטיפה, ובהם ניסיון החטיפה בע'ג'ר (2005), שהתפתח ליום קרב עם ארגון חזבאללה. זאת לאחר שכוח צנחנים מגדוד 202 נערך בכפר ע'ג'ר בהתאם לאיום, ביצע הונאה טקטית[15] והרג ארבעה מחבלים מהכוח המיוחד של החזבאללה שניסו לחטוף חיילים.[16]

לאוגדה היה תפקיד מרכזי במלחמת לבנון השנייה. חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, התרחשה בגזרה (המערבית) שהייתה באחריותו של הירש. בעיצומה של המלחמה גברה הביקורת על הירש לאחר שערוץ 10 שידר כתבה שבה הופיע מפקד חטיבה 7 אמנון אשל, ששירת תחת פיקודו, ובה מתח ביקורת על תפקודו של הירש. הירש ספג ביקורת גם על כך שאמר שכוחות צה"ל שולטים על בינת ג'בייל, ערב הקרב הקשה בעיירה שבו נהרגו שמונה מחיילי חטיבת גולני.[17] במהלך המלחמה כבשה אוגדתו את אזור מרון א-ראס[18] ובהמשך לחמה בבינת ג'בייל, כבשה את ג'בל עמל ופעלה באזור החוף (ראס ביאדה[19]) דרומית לצור ובאזור העיר תבנין.

זמן קצר לאחר המלחמה החליט הרמטכ"ל דן חלוץ על מינויו של הירש לראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. אך ערב פרסום תחקיר ועדת אלמוג, בראשות אלוף במיל' דורון אלמוג, החליט הירש בדצמבר 2006 להתפטר מתפקידו.[20] אלמוג המליץ להדיח את הירש מתפקידו בעקבות אירוע החטיפה, והאשימו שלא נערך כראוי לאפשרות החטיפה.[21] מסקנתם העיקרית של חברי ועדת אלמוג הייתה כי ניתן היה למנוע את חטיפתם של רס"ל (מיל') אהוד גולדווסר וסמ"ר (מיל') אלדד רגב, כיוון שהאוגדה והכוחות שפעלו בגזרה היו אמורים להיות יותר ערניים ועם התייחסות מבצעית שונה לחלוטין ממה שהתרחש בפועל, עקב נחיתותו הטופוגרפית של הציר בו נחטפו. הטענה המרכזית של ועדת אלמוג הייתה שלו נקטה האוגדה ב"קו דיווח 105" בהערכות מבצעית שונה, ניתן היה למנוע את התוצאות הקשות. בהמשך ישיר לדברים אלה, הצביעו חברי הוועדה על התפיסה השגויה שהתקיימה באוגדה לפיה לפני כל התארגנות חזבאללה לבצע פיגוע – בדגש על חטיפה – תבוא התרעה מודיעינית מקדימה. בהקשר לזאת הצביעה הוועדה על ממצאי תחקיר אלוף (מיל') יוסי פלד בו נקבע במפורש כי פעולות ביטחון שוטף (בט"ש), מבוססות במהותן על עשייה ללא מודיעין. לפיכך, לא קבלה ועדת אלמוג את הטענה לפיה הגורם המרכזי לתוצאות האירוע שהתרחש ב-12 ביולי 2006 בקו דיווח 105 היה כשל בהעברת ההתרעה המודיעינית למפקדת האוגדה. לאור כל הנ"ל ובדומה למסקנות התחקיר המוקדם שערך תא"ל אבי אשכנזי, הצביעו גם חברי ועדת אלמוג על כשלים בתפקוד עוצבת הגליל ומפקדים בכירים בה תוך שהם קובעים שהחטיפה נבעה מתוך כשל מקצועי ומנהיגותי חריף ביותר ברמת האוגדה והעומד בראשה. מסקנות אלה לא התקבלו על ידי צוות אלופים בראשות הרמטכ"ל שביצעו שימוע לתא"ל הירש טרם שסיים את תפקידו באוגדה. תוצאות השימוע קבעו כי בדו"ח ועדת אלמוג "לא ניתן ביטוי של ממש לאותם אילוצים קשים ששררו בגזרה" (מתוך ספרו של הירש). תוצאות השימוע ביטלו בעצם את מסקנות וועדת אלמוג אך בכל זאת הוחלט למנוע ממנו להתמנות לתפקיד פיקודי. בספרו של הירש מצוין כי מסמך סיכום השימוע לא אושר לפרסום עד עצם היום הזה והוא מסווג כסודי ביותר.

חברי ועדת וינוגרד קבעו כי "תא"ל גל הירש ראה לנכון ליזום תפיסה מבצעית מעודכנת לאיום החטיפה וזו מצאה ביטויה בפקודה מפורטת שמהותה מניעה ושיבוש של חטיפה" עם זאת הוועדה קבעה כי "בפועל, מרכיבי הפקודה והתובנות שעמדו מאחוריה לא מומשו ברובם בשטח". בעניין תפקוד האוגדה בקרב בינת ג'בייל קבעה הוועדה כי "הפעלת כוחות האוגדה, גם על פי דברי מפקדה, תא"ל גל הירש, הייתה לא החלטית ולא ברורה. היא גרמה לאי מיצוי הכוחות, ולתחושות קשות בקרב המפקדים, עקב השינויים התכופים...נוהל הקרב היה חפוז מאוד ההכנות לקרב התמקדו בעיקר באיסוף הכוחות ובבעיות הלוגיסטיות. למפקדי כוחות המשנה לא היה מספיק זמן להוריד פקודות לכוחותיהם ולא לתדרכם. לקרב לא קדמה הכנה רצינית ומעמיקה".[22] הוועדה מתחה ביקורת גם על ניסוח הפקודות של הירש "שפתו של מפקד האוגדה הייתה יצירתית. היו שתיארו אותה כפיוטית" אך מקוריות זו הקשתה על פקודים של הירש לתרגם את דבריו לשפה צבאית-מבצעית, כדוגמה לניסוחים מעורפלים הביאה הוועדה את הדרך בה תיאר את הרעיון המבצעי האוגדתי: הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי על ידי התנפלות נחילית סימולטנית ורב-ממדית...הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות), התנפלות, התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב[23] לעומת זאת לאחר המלחמה קבעה ועדה בראשות האלוף מאיר כליפי כי לאחר בדיקה יסודית ומקצועית נמצא כי פקודותיו של הירש נכתבו והועברו כולן על פי הנדרש בתורת הלחימה של צה״ל.

בהרצאה שנשא הירש בנובמבר 2007 אמר: "במלחמת לבנון השנייה ולאחריה, הדרג הצבאי הבכיר הסתתר מאחורי דרג הלוחמים בשדה, נטש אותם, הפקיר מפקדים לבדם ולא לקח על עצמו כל אחריות", והוסיף: "גם אירוע החטיפה לא נחקר כראוי. התחקיר היה חסר ומוטעה, חיפש ראשים ולא התמודד עם המציאות המסובכת".[24] במהלך השנים הצטרפו להגנתו של הירש גם יושב ראש ועדת וינוגרד, ד"ר אליהו וינוגרד,[25][26] שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין[27] והתנועה למען איכות השלטון בישראל. בינואר 2014 פנה השופט וינוגרד לרמטכ״ל גנץ, וטען שהמצפון מייסר אותו וביקש לתקן את העוול שנעשה לתא״ל גל הירש, עוול שוועדת וינוגרד לא הצליחה לתקנו[28].

בהרצאה שנשא הירש ביוני 2016 באוניברסיטת בר-אילן, במלאת עשר שנים למלחמת לבנון השנייה, אמר: "הדבר הקשה ביותר שיש לי לומר, קשור דווקא לערכים ואתיקה של מנהיגים בצבא ובממשלה. אני מציע לכם כמפקד עתיד, שכשתצטרכו לבחור איך לנהוג במלחמה, אל תלכלכו, אל תשמיצו, אל תלכו רכיל, אל תפיצו שמועות אלא בואו לעזור כי ערכים קובעים את התוצאה. נתקלתי בהשמצות תוך כדי קרבות, תקשורת בתוך החפ"קים כאילו זו תוכנית ריאליטי, מפקדים שדיברו עם התקשורת והדליפו. זה לא צריך היה לקרות! במלחמה היו לנו המון בעיות לוגיסטיות, מבצעיות וארגוניות, אך היו הרבה בעיות של העדר קוליגליות ואחוות לוחמים, ואת זה הרבה יותר קשה לתקן. אני לא נתתי שיפגעו באף מח"ט שלי, אף מג״ד ואף מ״פ, גיבוי הוא קריטי בעיני. בבחירה בין להילחם לאחור בסכינים בגב, בהשמצות ובבעיות הערכיות לבין להילחם קדימה באויב בחרתי להילחם באויב ולהפקיר את הגב שלי, אני ממליץ גם לכם לנהוג כך! לוחמי צה"ל לא נפלו לשווא, עשר שנות שקט הושגו על ידי אחיי הלוחמים המתים והחיים. אני מאוד גאה בלוחמים שלי, החיים והמתים, הם שהביאו עשור של שקט לצפון״.

שירות מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2012 נקרא לחזור לתפקיד מבצעי-פיקודי בצה"ל,[29] ומונה לסגן המפקד (מיל') במפקדת העומק החדשה שהקים הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ. באוגוסט 2015 סיים הירש את תפקידו כסגן מפקד מפקדת העומק לאחר שלוש וחצי שנות שירות. בטקס ההחלפה נאם הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ובדבריו שיבח את תפקודו של הירש במלחמת לבנון השנייה, אמר כי תושבי הצפון חבים לו תשע שנות שקט וכי לאחר ששקע האבק וההיסטריה הציבורית שלאחר המלחמה ניתן לראות היטב את ביצועיה של עוצבת הגליל תחת פיקודו של הירש במלחמה – ביצועים שהביאו שקט לצפון. הרמטכ"ל ציין גם כי לא נחוצות חוות דעת של שופטים, פועלו של גל הירש ידוע ומוערך מאוד בצה"ל.[30]

לאחר שירותו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום שירותו בצה"ל בשנת 2006 הקים את חברת "דיפנסיב שילד אחזקות", המתמחה בייזום פרויקטים, באינטגרציה בין ידע וטכנולוגיה ומספקת שירותי ייעוץ ותכנון אסטרטגי וביטחוני לממשלות ולחברות גדולות.[31] החברה סיפקה שירותים לצבא גאורגיה לפני המלחמה עם רוסיה ב-2008 בחבל אוסטיה, וכן לשירות המודיעין של קזחסטן.[32]

בשנת 2013 הגישה חברת "דיפנסיב שילד" תביעה נגד חברת התרופות "טבע", בדרישה לקבל דמי תיווך בסך 19 מיליון ש"ח, בגין תרומתו של הירש לרכישת חברת "ספאלון" בידי "טבע".[33] כעבור כשנתיים ביטלה "דיפנסיב שילד" את תביעתה.[34]

ב-2009 פרסם הירש את הספר "סיפור מלחמה סיפור אהבה", העוסק בשירותו בצה"ל, החל מהצטרפותו לפנימייה הצבאית, ובאירועי המלחמה מנקודת מבטו.

ביוני 2016 ראה אור ספרו באנגלית "Defensive Shield: An Israeli Special Forces Commander on the Front Line of Counterterrorism". הספר מתאר את מסע הקרבות של הירש מראשית דרכו בצה״ל ועד אוגוסט 2015 לרבות התייחסותו המקצועית לשינוי הנדרש בבניין הכוח של צה״ל וצבאות מודרניים לצורך התמודדות מול צבאות הטרור והחתרנות.

באפריל 2007 הצטרף להנהלה ולסגל האקדמי של "המכון למנהיגות העתיד", ובדצמבר 2013 נבחר ליושב-ראש הנהלת המכון. כמו כן משמש מדריך ומרצה במילואים בקורסי הפיקוד השונים בצה"ל.[35]

ב-2008 החליף הירש את רא"ל (מיל') משה יעלון כיו"ר עמותת "נועם", המנציחה את זכרו של רס"ן איתן בלחסן; העמותה מקדמת חינוך למנהיגות, מעניקה מלגות ומקיימת כנס מנהיגות שנתי בתל חי. במרץ 2016 סיים את תפקידו.

ב-2016 יזם את כנס חיפה למנהיגות ונקבע כיו״ר הראשון שלו. הכנס הוא פרי שיתוף פעולה של עמותת בוגרי הפנימיות הצבאיות בת״א ובחיפה, עיריית חיפה והמכון למנהיגות העתיד.

בינואר 2017 הוענק לו אות בוגר המופת של עמותת בוגרי הפנימיות הצבאיות, על עשיית מופת בצה״ל ובחיים האזרחיים.

הירש הוא חבר בפורום האסטרטגי למנהיגות ישראל-בריטניה-אוסטרליה ומשמש כעמית במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי הרצליה.

בינואר 2017 הצטרף הירש לרדיו גלי ישראל בו הוא מגיש תוכנית העוסקת בערכים, מנהיגות ואקטואליה מנקודת מבטו.[36][37]

מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוגוסט 2015 פורסם שהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, החליט להציע לממשלה למנות את הירש למפכ"ל המשטרה.[38] ההודעה עוררה התנגדות מצד בכירי משטרה לשעבר[39] ומצד הורים שכולים של חללי מלחמת לבנון השנייה.[40] גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שיסיים את בדיקותיו על הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". ב-23 בספטמבר הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש לתפקיד.[41]

באפריל 2016 פורסם כי הירש נחקר באזהרה בפרשת מכרז פינוי הנפלים בראשון לציון, בחשד לביצוע עבירות של טוהר המידות.[42] ב-3 במאי נחקר הירש באזהרה בחשד לשוחד בגיאורגיה.[43] באוקטובר 2015 התראיין נשיא גיאורגיה לערוץ 2, ואמר ש"גל הירש נקי מכל חשד באשר לִפעילותו בגיאורגיה ושמדובר בעניין פוליטי פנימי של ישראל בלבד".[44] באפריל 2016 פורסם שבית משפט בלונדון קבע שלא נפל פגם בעסקה בין הירש לגאורגים.[45] במאי 2016 נטען שמינויו של הירש למפכ"ל המשטרה סוכל על ידי בכירים במשטרת ישראל ש"תפרו" לו תיקים פליליים, על מנת שלא יוכל להתמנות לתפקיד[46]. באוגוסט 2017 התפרסם כי בגיאורגיה הסתיים משפטו של שר ההגנה קזראשווילי בזיכוי[47]. בפברואר 2018 פורסמה טענתו של רח"ט המודיעין לשעבר במשטרת ישראל, תנ"צ גיא ניר, כי מינויו של הירש למפכ"ל סוכל על ידי בכירי המשטרה "באופן הגובל בפלילים"[48]. ביולי 2018 פורסם כי התיק נגד הירש יסגר.[49] ב-3 באוגוסט 2018 נחשפו המהלכים שהובילו לסיכול מינויו של הירש על ידי בכירים במשטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין[50]. הידיעות על סיכול מינויו של הירש בכוונה תחילה[51] הובילו לסערה ציבורית, וב-9 באוגוסט 2018 קיימה ועדת הפנים של הכנסת דיון מיוחד בנוכחות פרקליט המדינה, שי ניצן, ובו קראה למינוי ועדת חקירה שתחקור את פרשת גל הירש ולהביא לסיום החקירה המתנהלת משך 3 שנים[52]. בדיון זה דחה ניצן את הטענה בדבר "תפירת תיק" להירש[53]. ב-31 באוגוסט 2018 הודיע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, כי יחקור את פרשת גל הירש, סיכול המינוי והתנהלות החקירה [54]. ב-6 בספטמבר 2018, קבעה ועדת הפנים של הכנסת כי תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת "פרשת גל הירש" (סיכול מינוי למפכ"ל) [55].

ב-7 באוקטובר 2018, הודיעה הפרקליטות על סגירת החקירה בעניין סילוק הנפלים בראשון לציון, התיק נסגר מחוסר אשמה[56]. ב-12 בנובמבר 2018, העיד תנ"צ גיא ניר, לשעבר ראש חטיבת המודיעין של משטרת ישראל, בפני ועדת הפנים של הכנסת[57] ואמר ש"גל הירש הוא קורבן לסיכול ממוקד"[58].

סרט דוקומנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2016 הפיק הבמאי יאיר אלעזר סרט דוקומנטרי על פרשת גל הירש, בשם "גל הירש - סיפור מלחמה",[59] ששודר בערוץ 2. עמדת הסרט היא שלהירש נגרם עוול בעקבות מלחמת לבנון השנייה ובעקבות מניעת מינויו למפכ"ל המשטרה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גל הירש בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 24, "המסע שלנו במסלול הסיירת החל. שמחתי גם שמרק לי, מי שקיבל אותי לצנחנים, מונה למפקד הצוות שלנו. בתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בלבנון, סמוך לביירות. צעירים מאוד וכבר בפעילות מבצעית שם. פעלנו בביירות, בהרי השוף, בג'בל ברוך, בדאמור ובמונטה ורדה, ובמקומות רבים נוספים. מרק ידע להיות אדם ומפקד. לימים, כשהודיע לי בנמל התעופה של ביירות בשיחה לבבית ליד הברזייה, כי הוא עוזב אותנו, הצטערתי צער גדול. מחליפו שי היה קפדן נוקשה ומקצועי, אך אני חב לו רבים מן הערכים שאותם אני נושא עד היום. הסיירת הייתה גורם משמעותי מאוד בתהליך הפיכתי למפקד, וממנה לקחתי את הגישה הספרטנית, 'יש ספק – אין ספק', את המקצוענות, את הנחישות והקשיחות ללא גבולות, ואת הידיעה שאין משימה שלא אוכל לבצעה, כי הדברים תלויים בעיקר בי. עברנו במסלול הסיירת משימות כה קשות ומחשלות, עד שיצאתי משם אל קורס הקצינים בבה"ד 1 כשניסיוני רב והביטחון העצמי שלי גבוה".
  2. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 25, "באולם 206 המפורסם שבבה"ד 1 כונסו לשיחת פתיחה עשרות אנשי סגל הבסיס. מופז הרצה על פעולת סיירת הצנחנים בסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולהפתעתי פנה אלי באופן אישי לפני כולם: 'גל הירש, אל תהיה מדוכדך. אתה תהיה מפקד צוות בסיירת הצנחנים.' לאחר הכינוס הזמין אותי למשרדו. עמדו דמעות בעיני. אבל הוא התעקש שאהיה מפקד צוות בבה"ד 1, אכשיר קצונה ואחר כך אחזור לסיירת. מופז גם רמז לי בחיוך שאחזור לחטיבת הצנחנים יחד איתו".
  3. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 26–27, "במבצע הראשון טיפסנו לילה שלם על מצוק הצלחני בשקט, ובלוח זמנים מהיר הגענו אל מרחב המשימה. בשעות הבוקר המאוחרות התגלה הכוח, אינני יודע כיצד. במשך יום שלם תקפנו, בסיוע מסוקי 'קוברה', מחבלים שהתקרבו אל האזור שבו שהינו. אש תותחי המסוקים הייתה כה קרוב אלינו עד שצרורות עברו ממש בין לוחמי. האויב הוסיף להתקרב, המשכנו להסתייע במסוקים, וכשהחלה לרדת אש מרגמות בסביבתנו ניתקנו מגע והחלפנו מיקום. כך עד שעות החשיכה, אז שבנו ארצה".
  4. ^ עמיר רפפורט, מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד, באתר nrg‏, 19 ביולי 2008.
  5. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 38–59
  6. ^ 6.0 6.1 עמוס הראלסופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
  7. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 84–106
  8. ^ yiziky (6 באוקטובר 2016), שלדג- יחידת הקומנדו של חיל האוויר חוגגת 40 שנים להיווסדה, בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2018 
  9. ^ ד"ר אורי מילשטיין, ‏תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה, באתר מעריב השבוע, 26 במרץ 2016
  10. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמ' 30–31
  11. ^ מתוך: עמוס הראליאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009: "הצלחת 'חומת מגן', השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים".
  12. ^ אמיר אורןהכומתות האדומות שבות לצמרת צה"ל, באתר הארץ, 2 במאי 2014
  13. ^ "צפו: הרמטכ"ל לגל הירש - "בצפון חבים לך תשע שנות שקט"" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2017. 
  14. ^ ועדת וינוגרד, פרק שמיני - עמ' 285.
  15. ^ תא"ל גל הירש, צל"ש מפקד האוגדה שהוענק לסגן אלעד יעקובסון, באתר הגבורה.
  16. ^ חנן גרינברג, הרב"ט שחיסל 4 מחבלים: "אולי קרה נס", באתר ynet, 22 בנובמבר 2005.
  17. ^ עמוס הראלגרסת גל הירש למלחמת לבנון השנייה, באתר הארץ, 15 ביולי 2009
  18. ^ עמיר רפפורט, הלילה בו נשלפו הסכינים, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2007.
  19. ^ נחום ברנע, יומן מלחמה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2009.
  20. ^ עפר שלח, פוסט טראומה: מה למדנו ממלחמת לבנון השנייה?, באתר nrg‏, 9 ביולי 2011.
  21. ^ אמיר אורןרמטכ"ל ליום אחד, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2006.
  22. ^ דוח ועדת וינוגרד – הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006, באתר nrg, סעיפים 71–73.
  23. ^ דוח ועדת וינוגרד - הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006, באתר nrg, סעיפים 65–66.
  24. ^ רענן בן צור, גל הירש: המפקדים הסתתרו מאחורי הלוחמים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2007
  25. ^ מכתב של ד"ר אליהו וינוגרד לרא"ל בני גנץ, 26 בינואר 2014.
    השופט ד"ר אליהו וינוגרד על תא"ל גל הירש, 16 ביולי 2015
  26. ^ נועם אמיר, ‏וינוגרד מכה על חטא: "היה צריך לגבות את תא"ל גל הירש", באתר מעריב השבוע, 16 ביולי 2015
  27. ^ תא"ל גל הירש – מי יוכל לתקן את אשר עיוותו? – גילוי דעת של מישאל חשין, באתר התנועה למען איכות השלטון, 30 באפריל 2015
  28. ^ עמיר רפפורט, 9 שנים ל"לבנון השנייה": סגירת המעגל של גל הירש, Israel Defense, ‏19/7/15
  29. ^ יואב זיתון, 6 שנים ללבנון: גל הירש חוזר כסגן מפקד במיל', באתר ynet, 9 בפברואר 2012
  30. ^ סרטונים הרמטכ"ל גדי איזנקוט על תא"ל גל הירש בטקס החלפת סגן מפקד העומק של צה"ל, 5 באוגוסט 2015, סרטון באתר יוטיוב
  31. ^ האתר של דיפנסיב שילד אחזקות
    איתי בלומנטל, עסקי הירש: סיוע ביטחוני, סילוק מוקשים ותאי גזע, באתר ynet, 27 באוגוסט 2015
  32. ^ יהושע בריינר‏, עו"ד עבריין ועסקים עם הקומנדו של קזחסטן: החברה של הירש, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באוגוסט 2015
  33. ^ שירי חביב ולדהורן, רון שטיינבלט, ‏תא"ל במיל' גל הירש דורש מטבע דמי תיווך של כ-19 מיליון ש', באתר גלובס, 29 בדצמבר 2013
  34. ^ זוהר שחר לוי, גל הירש משך את תביעת המיליונים נגד טבע, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2015
  35. ^ חנן גרינברג, המג"דים של מלחמת לבנון משתדרגים, באתר ynet, 18 באפריל 2011
  36. ^ רן בוקר, גל הירש יגיש תוכנית ברדיו גלי ישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2017.
  37. ^ למשל: קטע קולגל הירש ברדיו - 5-5-17 (על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות), באתר ה-SoundCloud של גלי ישראל.
  38. ^ אלי סניור ועומרי אפרים, המפכ"ל הבא: תא"ל במיל' גל הירש, באתר ynet, 25 באוגוסט 2015
  39. ^ אבי אשכנזי‏, חמישה מפכ"לים לשעבר נגד בחירת הירש: "פגיעה אנושה במשטרה", באתר וואלה! NEWS‏, 26 באוגוסט 2015
  40. ^ איתי בלומנטל, מחאת ההורים השכולים נגד מינוי גל הירש: "מי שברח מאחריות בלבנון, יברח גם עכשיו", באתר ynet, 27 באוגוסט 2015
  41. ^ עומרי אפרים, איתמר אייכנר ואלי סניור, ארדן התקפל: הירש פורש מהמרוץ למפכ"לות, באתר ynet, 23 בספטמבר 2015
  42. ^ גיא פלג, ‏בעקבות תחקיר חדשות 2: גל הירש נחקר באזהרה, באתר ‏mako‏‏, ‏18 באפריל 2016‏
  43. ^ אלי סניור, חשד לשוחד בגיאורגיה: גל הירש נחקר באזהרה, באתר ynet, 03.05.16
  44. ^ ערד ניר, ‏נשיא גיאורגיה: "גל הירש לא חשוד", באתר ‏mako‏‏, ‏20 באוקטובר 2015‏.
  45. ^ מערכת שישי עם אילה חסון, בית משפט בלונדון: לא נפל פגם בעסקה בין גל הירש לגאורגים, באתר ערוץ עשר, 8 באפריל 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  46. ^ שחר גינוסר, ‏"כך פעלו בכירים במשטרה נגד מינוי גל הירש", באתר "ידיעות אחרונות", 17 במאי 2016
  47. ^ חן מענית, ‏התקשורת בגיאורגיה: שר ההגנה זוכה מהאישומים בשחיתות, באתר גלובס, אוגוסט 2017
  48. ^ אילה חסון, מני יצחק פעל באופן 'גובל בפלילי' לסיכול מינוי הירש למפכ"ל, באתר ערוץ עשר, 9 בפברואר 2018 (במקור, מאתר "nana10")
  49. ^ יענקי פרבר, עינוי דין מיותר הגיע לסיומו: גל הירש - נקי מאשמה, באתר בחדרי חרדים, 28 ביולי 2018
  50. ^ מגידו, גור (3 באוגוסט 2018). "סיכול ממוקד: האם המשטרה מחזיקה "בנק" על אישי ציבור - ומי אסף חומרים על המפכ"ל הבא". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  51. ^ "החדשות - כך ניסו לתפור תיק למפכ"ל המיועד?". mako. 6 באוגוסט 2018. בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2018. 
  52. ^ "פרשת גל הירש: ועדת הפנים של הכנסת דורשת מהממשלה להקים ועדת חקירה | ישראל היום". ישראל היום. בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2018. 
  53. ^ ישי פורת, פרקליט המדינה: "לגל הירש לא תפרו שום תיק, זה מופרך", באתר ynet, 9 באוגוסט 2018
  54. ^ מנחם שטאובר, השופט דוד רוזן יבדוק את סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל, גלובס (בעברית)
  55. ^ "ועדת הפנים ממליצה: להקים ועדת חקירה של פרשת אי מינוי הירש למפכ"ל" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2018. 
  56. ^ נסגר אחד מתיקי החקירה נגד גל הירש, ערוץ 7 (בעברית)
  57. ^ תנ"צ גיא ניר בדיון בוועדת הפנים: "גל הירש הוא קורבן של סיכול ממוקד", main.knesset.gov.il
  58. ^ פורת, ישי (11 בדצמבר 2018). "תנ"צ גיא ניר על פרשת גל הירש: "חקירות רדומות משמשות לסיכול פוליטי"". Ynet. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2018. 
  59. ^ גל הירש - סיפור מלחמה, באתר "mako"