קרל אמיל פרנצוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרל אמיל פרנצוז
Karl Emil Franzos Photographie 1891 (Könnecke 1895).png
לידה 25 באוקטובר 1848
צ'ורטקוב, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בינואר 1904 (בגיל 55)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, משפטן-משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Jews of Barnow, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרל אמיל פרנצוזגרמנית: Karl Emil Franzos,‏ 25 באוקטובר 1848 - 28 בינואר 1904) היה סופר ופובליציסט יהודי בשפה הגרמנית.

פרנצוז נולד בקרבת צ'ורטקוב, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית וכעת באוקראינה. מוצא משפחתו מגולי ספרד, שהגיעו לארצות השפלה ולבסוף התיישבו בחבל לורן הצרפתי. ב-1770 הקים אחד מאבותיו של פרנצוז מפעל עבור משפחתו במזרח פודוליה, אז חלק מממלכת הבסבורג וכשחויבו היהודים לאמץ לעצמם שמות משפחה, הם קראו לעצמם "פרנצוז" על שם המדינה ממנה הגיעו, צרפת, למרות שהם ראו עצמם גרמנים.

אביו של קרל אמיל, היינריך פרנצוז, היה רופא נכבד בצ'ורטקוב, אך נחשב לזר, עבור האוקראינים והפולנים המקומיים הוא נחשב גרמני, עבור הגרמנים הוא נחשב יהודי ועבור היהודים הוא נחשב מתבולל בגלל רעיונותיו הנאורים. האב נפטר כשפרנצוז היה בן 10 והאם עברה איתו לצ'רנוביץ.

פרנצוז גדל בתוך רב-תרבותיות, השפות הראשונות שדיבר היו פולנית ואוקראינית, שלמד מהמטפלת שלו. בית ספרו הראשון היה בית ספר של הדומיניקנים, בו למדו בפולנית ובלטינית וקיבל גם שיעורים פרטיים בעברית. בצ'רנוביץ למד בגימנזיום הגרמני וסיים אותו בהצטיינות ב-1867. חברו ללימודים היה מיכאי אמינסקו, איתו היו לו מחלוקות, אך גם שיתופי פעולה, שניהם כתבו שירים לזכר המורה שלהם, ארון פומנול, אמינסקו ברומנית ופרנצוז בגרמנית.

הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטה של גראץ, אך בחר לא לעסוק בעריכת דין ודרכם של יהודים אל כס המשפט הייתה חסומה, לכן בחר לעסוק בעיתונאות, תחילה בבודפשט ולאחר מכן בווינה, עבור כתב ה עת נויה פרייה פרסה.

ב-1877 נשא לאישה את אוטיליה בנדיקט, קרובת משפחה של עורכו, מוריץ בנדיקט ומ-1886 עברו לגור בברלין, בירת גרמניה, שבאיחודה תמך.

האידיאלים והיצירה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנצוז הטיף לגרמניזציה של היהודים, בעיניו התרבות הגרמנית המיוצגת על ידי שילר מהווה מטרה נאה לשאוף אליה. האזור ממנו הוא בא, גליציה, פודוליה ובוקובינה היה החלק העני יותר והפחות מפותח באימפריה האוסטרו-הונגרית ושם חיו מרבית יהודי האימפריה. הוא קיווה שהגרמניזציה תפתח ליהודים צוהר לקדמה ולשיפור מצבם הכלכלי.

ביצירותיו עסק רבות בחיי תושבי אזורים אלה. תיאור לא מחמיא של הרומנים בספרו Aus Halb-Asien גרר כעס אצל חברו לשעבר לספסל הלימודים, מיכאי אמינסקו, שביקר אותו בחריפות, בטענה שאי ידיעת השפה הרומנית היא הסיבה לבורותו לגבי הרומנים.

פרנצוז ביקר גם את היחס הנוקשה של הממסד היהודי הרבני כלפי היהודים החופשיים יותר ועסק בכך רבות ביצירותיו.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאסיה למחצה Aus Halb-Asien (1876)
  • Land and Leute des östlichen Europas (1876)
  • יהודי ברנוב Die Juden von Barnow (1877)
  • מהדון עד הדנובה (1878) Vom Don zur Donau
  • אהבה צעירה Junge Liebe (1878)
  • סיפורים שקטים Stille Geschichten (1880)
  • מושקו מגדוד פארמה Moschko von Parma (1880)
  • Ein Kampf um's Recht (1882)
  • הנשיא Der President (1884)
  • יהודית טרכטנברג Judith Trachtenberg (1890)
  • הליצן Der Pojaz (1893) - פורסם רק לאחר מותו.
  • לייב וייהנכטסקוכן וילדו (1896) Leib Weihnachtskuchen und sein Kind
  • Deutsche Fahrten. Reise- und Kulturbilder. Erste Reihe: Aus Anhalt und Thüringen (1903/2. Aufl. 1905)
  • חיפושי האמת Der Wahrheitsucher (1904)

יצירות שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2017, במרכז העיר צ'ורטקוב, הוסר הלוט מעל פסלו של קרל אמיל פרנצוז[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל אמיל פרנצוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]