רב-בריח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

רב-בריח (08) תעשיות בע"מ
Rav-bariach-logo-new.png
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול בריח
מייסדים אברהם בחרי, משה דולב
תקופת הפעילות 1973–הווה (כ־49 שנים)
חברות בנות חברת הנעילה, רב-בריח אנרגיה, בריח-גולן
משרד ראשי אשקלון
שליטה בחברה שמואל דונרשטיין
ענפי תעשייה תעשייה לענף הבנייה
מוצרים עיקריים דלתות כניסה, דלתות פנים, דלתות אש, דלתות ירי, מוצרי נעילה, מערכת סינון לממד ומוצרים נוספים למרחב המוגן, שערים, פיגומים ומוצרי יציקה לשלד
שווי שוק 327 מיליון ש"ח (28 ביוני 2022)
הכנסות 548 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח תפעולי 5.50 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח הפסד של 5.46 מיליון ש"ח (2021)[1]
הון עצמי 197 מיליון ש"ח (2021)[1]
סך המאזן 773 מיליון ש"ח (2021)[1]
מנכ"ל עידן זו-ארץ
אנשי מפתח שמואל דונרשטיין, אלי שמיני
עובדים 1000
 
האתר הרשמי של החברה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רב-בריח (08) תעשיות בע"מ, או בקיצור רב-בריח, היא חברה ציבורית שנוסדה בשנת 1973 על ידי אברהם בחרי ומשה דולב[2]ונמצאת בשליטתו של איש העסקים וחתן פרס התעשייה שמואל דונרשטיין. החברה מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של סל מוצרים רחב לענף הבנייה הכולל דלתות מכל הסוגים, מוצרי מיגון, שערים, מסנני אב"כ ועוד. וגם של מוצרי נעילה high security המשווקים בארץ וברחבי העולם.

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחברה שבעה מפעלים, ארבעה מהם שוכנים באזור התעשייה הדרומי של אשקלון ואחד באזור התעשייה בכרמיאל ושניים באריאל. בחברה מועסקים מעל ל-1000 עובדים. המפעלים משתרעים על פני שטח של כ-36,000 מטר רבוע.

החברה פועלת בחמישה מגזרי פעילות: מגזר הבנייה הרוויה, בנייה מוסדית, שוק הפרטי, מגזר הנעילה  ומגזר האנרגיה ומייצאת למעל 50 מדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 נרשמה עלייה משמעותית במספר אירועי חדירה ופריצה לבתים בישראל שביצעו ארגוני טרור פלסטיניים.[דרוש מקור] אירועים אלה הובילו לירידה ברמת הביטחון האישי ולדרישה להחליף את דלתות העץ, שהיו מקובלות אז בבתים בישראל, בדלתות שיספקו רמת הגנה גבוהה יותר. בשנת 1972, בעקבות גל פריצות נרחב לביתה, נכנסה לקוחה לחנות מנעולים בשם האחים ביטר בע"מ, בבעלות יחיאל אלטמן, ברחוב אלנבי בתל אביב[3] וביקשה התקנת 4 מנעולים בדלת הכניסה של דירתה. בקשה מיוחדת זו סקרנה את הפקיד שטיפל בה, אברהם בחרי, והובילה, למעשה, להקמת חברת רב-בריח ובהמשך את פיתוחה של דלת ה"פלדלת"[4].

כעבור כשנה מאותו המפגש נוסדה בבית המסחר למנעולים חברת רב-בריח, על ידי אברהם בחרי וחברו משה דולב, אשר התחילה לפתח, לייצר ולמכור דלתות ביטחון, מנעולים וצילינדרים. תחילה הותקנו מנעולי החברה בדלתות עץ ובהמשך בדלתות פלדה, דבר שהוביל, למעשה, לפיתוח דלת ה"פלדלת" בשנת 1977. באותה השנה שכרו אברהם בחרי ומשה דולב מחסן קטן בגודל של 14 מטר רבוע בו התחילו את פעילותם העסקית. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1979, בעקבות העלייה בביקוש דלתות ה"פלדלת", הקימה החברה מפעל ביבנה שהשתרע על פני 2,300 מטר רבוע. מספר שנים לאחר מכן העתיקה החברה את מיקומה למפעל בגודל של 8,200 מטר רבוע באזור התעשייה ברקן[4].

הלוגו לפני המיתוג מחדש של חברת רב בריח

בשנת 1999 נמכרה חטיבת המנעולים של חברת רב-בריח לחברת Assa Abloy השוודית, וקיבלה את השם "מולטילוק". בין "מולטילוק" ל"רב בריח" התקיימו עימותים משפטיים אחדים, בטענה של הפרת סימני מסחר[5].

במאי 2008 הוצא צו הקפאת הליכים לקבוצת רב בריח וביולי 2008 נרכשה חטיבת הדלתות של רב-בריח על ידי היזם שמואל דונרשטיין[6]. בשנת 2009 עברה החברה מיתוג מחדש על ידי המעצב פיליפ בולקיה (Philip Bulakia) ושדרגה את לוגו הדמות השרירית המוכרת בדמות חדשה - דמות המגן והלפיד.

בינואר 2011 הקימה רב-בריח מחדש את חטיבת מוצרי הנעילה אשר מתמחה בתכנון, פיתוח וייצור של מנעולים, צילינדרים, מערכות נעילה מכניות ואלקטרומכניות ומוצרי נעילה אלקטרוניים[2][4].

בשנת 2013 רכשה החברה את פעילות השערים של חברת פז-גל.

בשנת 2014 רכשה את פעילות דלתות הפנים של חברת מזונייט – אופן גלרי מידי בית המשפט.

בשנת 2021 ינואר החברה הפרידה את חטיבת מוצרי הנעילה לחברת בת ששמה "רב בריח מוצרי נעילה",

בנוסף באותו חודש רכשה את חברת נוריאלי, חברה המתמחה בפתרונות ליציקות ועבודת השלד של הבניין כפיגומים, מגדלי אקרו, ועוד

באוגוסט 2021 החלו ניירות הערך של החברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כמו כן באותו חודש הוקמה חברת הבת "רב-בריח אנרגיה" העוסקת בתחום ההפצה והלוגיסטיקה הסולארית.

"פלדלת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלת ה"פלדלת" הראשונה הורכבה, כאמור, בשנת 1977 כשמנעול של חברת רב-בריח הוטמן בתוך דלת פלדה. דלתות ה"פלדלת" הראשונות נצבעו בצבע אפוקסי מבריק, דבר אשר הוביל לגל תלונות מקרב לקוחות החברה, היות שהצבע המבריק שיווה לדלתות מראה של מכוניות[4]. בבדיקות שנעשו באותה תקופה מול לקוחות פוטנציאליים נמצא כי רבים נרתעו מדלת ה"פלדלת" המבריקה וסירבו להחליף את דלת העץ שהייתה קיימת בביתם מחשש שמראה הפלדה דווקא יגרום לאפקט הפוך אשר ימשוך את הפורצים. ואכן לאחר השקת הדלת החדשה נמכרו כ-30 דלתות בחודש בלבד.

לבעלי החברה נדרשו שנתיים נוספות של שינויים והתאמות מראה ועיצוב הדלת לטעם הישראלי. השינוי המרכזי שנעשה התבסס בעיצוב הדלת: צידה החיצוני צופה בוִינוֹרִיט (Vinorit) בגוון חום בהיר כדי לדמות מראה של עץ ובתוך הדלת נדחס צמר סלעים על מנת לגרום לעמעום קולות הנקישה על הפלדה (בדומה לקול שמתקבל בעת נקישה על דלת עץ)[4]. לאחר הכנסת השינויים הללו החלו מכירות החברה לעלות, דבר אשר התבטא בעלייה במכירות דלתות ה"פלדלת" מ-30 דלתות בחודש לכ-10,000. השינוי במראה הדלת לווה במסע פרסום נרחב, שהסלוגן שלו: ”מה את דואגת? יש פלדלת!“ הפך למטבע לשון באותה התקופה.

החברה התגאתה בכך שדלת שלה, המותקנת בשגרירות ישראל במצרים, מנעה מהפורעים בתקיפת שגרירות ישראל במצרים בשנת 2011 לפגוע באנשי השגרירות הנצורים[7].

מבנה הדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלת ה"פלדלת" בנויה מ-2 מעטי פלדה מגולוונת (על מנת למנוע את נזקי המתכת בתהליכי חמצון-חיזור) בעובי 1.25 מ"מ עם חיזוקי אורך מרותכים. בדלת מותקנת מערכת נעילה רב-בריחית המורכבת מ-7 בריחים שמתחברים לשלוש פאות משקוף הדלת:

  • 5 בריחים מתחברים למשקוף לצד המנעול.
  • בריח אחד מתחבר למשקוף העליון.
  • בריח אחד מתחבר למשקוף אליו מתחברים הצירים של הדלת.

בנוסף לכך מכילות הדלתות צילינדרים מיוחדים המקשים את פריצתן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "אל יתהלל חוגר כמפתח", עמ' 114–117

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]