רודולף קלאוזיוס
 | |
| לידה |
2 בינואר 1822 קושאלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוגוסט 1888 (בגיל 66) בון, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הישן של בון |
| שם לידה |
Rudolf Julius Emanuel Clausius |
| מדינה | גרמניה, שווייץ |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט |
יוהאן שווייגר |
| תפקיד |
רקטור (1884–1885) |
| תארים |
דוקטור לפילוסופיה, דוקטור לשם כבוד |
| תלמידי דוקטורט |
קרל פון לינדה |
| בן או בת זוג | |
| ילדים |
Mathilde Zimmer |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| תרומות עיקריות | |
|
נחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה – רעיונות יסודיים של החוק השני של התרמודינמיקה ומושג האנטרופיה, משפט קלאוזיוס קשר קלאוזיוס-מוסוטי | |
  | |
רודולף יוליוס עמנואל קלאוזיוס (בגרמנית: Rudolf Julius Emanuel Clausius; 2 בינואר 1822 – 24 באוגוסט 1888), היה פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני ונחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאוזיוס נולד בקושאלין שהיה אז בפרוסיה. אביו היה כומר פרוטסטנטי ומפקח של בית ספר וקלאוזיוס למד בבית הספר בו עבד אביו ולאחר מכן המשיך את לימודיו בגימנסיה בשצ'צ'ין. בשנים 1840-1844 למד מתמטיקה, פיזיקה והיסטוריה באוניברסיטת פרידריך וילהלם של ברלין. בשנת 1848 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת האלה-ויטנברג על עבודה בנושא תופעות אופטיות של האטמוספירה של כדור הארץ. בשנת 1850 החל לעבוד כפרופסור באקדמיה המלכותית ובבית ספר להנדסה בברלין ומרצה באוניברסיטה של ברלין. בשנת 1855 עבר למכון הטכנולוגי בציריך, בשנת 1867 עבר לאוניברסיטת וירצבורג ובשנת 1869 עבר לאוניברסיטת בון.
ב-1870 ארגן קלאוזיוס סגל רופאים למלחמת צרפת–פרוסיה. הוא נפצע בקרב והפך לנכה. הוענק לו עיטור צלב הברזל על שירותיו.
אשתו, אדלהייד רימפם, מתה בלידה ב-1875, והותירה אחריה שישה ילדים, ועקב כך קלאוזיוס הקדיש פחות זמן למחקר. ב-1888 נפטר בבון שבגרמניה.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתזה שלו לדוקטורט, הציע קלאוזיוס כי צבעם הכחול של השמיים במשך היום וגוני האדום בעליית השמש ושקיעתה (בין תופעות אחרות), נובעים מהשתקפות ושבירה של אור. במחקריו השתמש קלאוזיוס בגישה מתמטית יותר מקודמיו.
בעקבות קריאת מאמרו של סאדי קרנו מ-1824 "הרהורים על כוחה המניע של האש", ומאמרים נוספים, פרסם בשנת 1850 את העבודה החשובה ביותר שלו, "Huber die bewagged Kraft der Warm" (בגרמנית: על כוחו המניע של החום), על התאוריה המכנית של חום, אשר כללה רעיונות יסודיים בעניין החוק השני של התרמודינמיקה. בעבודה זו הוא הראה שהייתה סתירה בין העיקרון של קרנו לחוק שימור האנרגיה. קלאוזיוס ניסח מחדש את שני חוקי התרמודינמיקה, כדי להתגבר על סתירה זאת (החוק השלישי של התרמודינמיקה פותח על ידי ולטר נרנסט, במשך השנים 1906–1912).
ב-1857 תרם קלאוזיוס לתאוריה הקינטית של הגזים בכך שהוסיף למודל של אוגוסט קרוניג תנודה סיבובית של מולקולות הגז. באותה עבודה הסביר את המושג "מהלך חופשי ממוצע של חלקיק". בנוסף הגה את נוסחת קלאוזיוס קלפרון בתחום התרמודינמיקה, הנקראת על שמו.
ב-1865 הציג את מושג האנטרופיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודולף קלאוזיוס, ברשת החברתית Goodreads- רודולף קלאוזיוס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- רודולף קלאוזיוס, באתר MacTutor (באנגלית)
- רודולף קלאוזיוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רודולף קלאוזיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רודולף קלאוזיוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |