רודולף קלאוזיוס
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
 | |
| לידה |
2 בינואר 1822 קושאלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוגוסט 1888 (בגיל 66) בון, הקיסרות הגרמנית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה, שווייץ |
| מקום קבורה |
בית הקברות הישן של בון |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
יוהאן שווייגר |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
קרל פון לינדה |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Adelheid Rimpau Sophie Sack |
| תרומות עיקריות | |
|
נחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה – רעיונות יסודיים של החוק השני של התרמודינמיקה ומושג האנטרופיה קשר קלאוזיוס-מוסוטי | |
| חתימה |
 |
  | |
רודולף יוליוס עמנואל קלאוזיוס (בגרמנית: Rudolf Julius Emanuel Clausius; 2 בינואר 1822 – 24 באוגוסט 1888), היה פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני ונחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה.
בעקבות קריאת מאמרו של סאדי קרנו מ-1824, "הרהורים על כוחה המניע של האש", ומאמרים נוספים, פרסם את העבודה החשובה ביותר שלו על התאוריה המכנית של חום ב-1850, אשר כללה רעיונות יסודיים בעניין החוק השני של התרמודינמיקה. ב-1865 הציג את מושג האנטרופיה. ב-1888 נפטר בבון שבגרמניה.
נולד בסלין (כיום קושאלין) בפומרניה. את השכלתו הבסיסית רכש מאביו. ב-1844 סיים ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת הומבולדט (אז אוניברסיטת ברלין), וכן למד היסטוריה. ב-1847 השיג את הדוקטורט שלו באופטיקה מהאוניברסיטה של וויטאנבארג.
בתזה של קלאוזיוס לדוקטורט שלו באופטיקה הציע כי מראה של שמיים כחולים במשך היום, וגוונים שונים של אדום בעליית השמש ושקיעתה (בין תופעות אחרות) נובע מהשתקפות ושבירה של אור. במחקריו השתמש קלאוזיוס בגישה מתמטית יותר מקודמיו.
עבודתו החשובה ביותר, "Huber die bewagged Kraft der Warm" (בגרמנית: על כוחו המניע של החום) פורסמה ב-1850. בעבודה זו הוא הראה שהייתה סתירה בין העיקרון של קרנו לחוק שימור האנרגיה. קלאוזיוס ניסח מחדש את שני חוקי התרמודינמיקה, כדי להתגבר על סתירה זאת. (החוק השלישי של התרמודינמיקה פותח על ידי ולטר נרנסט, במשך השנים 1906–1912).
ב-1857 תרם קלאוזיוס לתאוריה הקינטית של הגזים אחרי שהוסיף למודל של אוגוסט קרוניג תנודה סיבובית של מולקולות הגז. באותה עבודה הוא הסביר את המושג מהלך חופשי ממוצע של חלקיק. בנוסף הוא הגה את נוסחת קלאוזיוס קלפרון מהתרמודינמיקה הנקראת על שמו.
אחר כך, נעשה פרופסור של פיזיקה באקדמיה המלכותית ובבית ספר להנדסה בברלין ומרצה באוניברסיטה של ברלין. ב-1855 מונה לפרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, שם נשאר עד שנת 1867. בשנה זו עבר לרזבארג ושנתיים אחר כך, ב-1869, לבון. ב-1870 ארגן קלאוזיוס סגל רופאים למלחמת צרפת–פרוסיה. הוא נפצע בקרב והפך לנכה. הוענק לו עיטור צלב הברזל על שירותיו.
אשתו, אדלהייד רימפם, מתה בלידה ב-1875, והותירה אחריה שישה ילדים, ועקב כך נאלץ קלאוזיוס להקדיש פחות זמן למחקר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רודולף קלאוזיוס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- רודולף קלאוזיוס, באתר MacTutor (באנגלית)
- רודולף קלאוזיוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רודולף קלאוזיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רודולף קלאוזיוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- חברי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
- פיזיקאים גרמנים
- זוכי מדליית קופלי
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- סגל אוניברסיטת בון
- סגל אוניברסיטת וירצבורג
- סגל המכון הטכנולוגי של ציריך
- מעוטרי צלב הברזל
- בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
- בוגרי אוניברסיטת ציריך
- גרמנים שנולדו ב-1822
- גרמנים שנפטרו ב-1888
- חברי האקדמיה למדעים ולאמנויות של גטינגן