ולטר נרנסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר נרנסט
Walther Hermann Nernst
Walther Nernst.jpg
לידה 25 ביוני 1864
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1941 (בגיל 77)
באד מוסקאו, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה בית הקברות גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פרידריך קולראוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט פרנסיס סיימון, Kurt Wohl, מקס שפטר, Hans Schimank, ג'ון אגרט, Hermann Schottky, Friedrich Dolezalek, William Duane, רוברט פון ליבן, קארל פרידריך בונהופר, אירווינג לאנגמיור, ארנולד אויקן, Fritz Lange, פרדריק לינדמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • ההרצאות לזכר סילימאן (1906)
  • מדליית פרנקלין (1928)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2 ביוני 1932)
  • מדליית רוברט וילהלם בונזן (1914)
  • פרס נובל לכימיה (1920)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים
  • מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Emma Lohmeyer עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nernst.de
תרומות עיקריות
מחקריו בתרמוכימיה
ביסוס הכימיה פיזיקלית
תרומות לאלקטרוכימיה, תרמודינמיקה, פיזיקה של מצב מוצק ופוטוכימיה
גילוי משוואת נרנסט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולטר הרמן נרנסטגרמנית: Walther Hermann Nernst‏; 25 ביוני 1864 - 18 בנובמבר 1941) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1920, "על מחקריו בתרמוכימיה". נרנסט עזר לבסס את התחום המודרני של כימיה פיזיקלית, ותרם לאלקטרוכימיה, תרמודינמיקה, פיזיקה של מצב מוצק ופוטוכימיה. הוא ידוע גם בזכות גילוי משוואת נרנסט. בשנת 1886 גילה אפקט נרנסט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נרנסט נולד בבריזן, פרוסיה לאב גרמני ואם פולנייה. הוא למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטאות של ציריך, ברלין וגראץ. אחרי שעבד תקופה מסוימת בלייפציג, הוא יסד את המוסד לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה בגטינגן. ב-1898 המציא נרנסט נורת להט חשמלית בעלת חוט להט מחומר קרמי, מנורת נרנסט. כמו כן המציא מקור אור תת-אדום לשימוש בספקטרוסקופיה, בשם זוהר נרנסט.

נרנסט חקר לחץ אוסמוטי ואלקטרוכימיה. בסביבות 1906 הוא ביסס את מה שנקרא בפיו "תאוריית החום" ובהמשך נודע בתור החוק השלישי של התרמודינמיקה (אשר מתאר את התנהגות החומר כאשר הטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט).

ב-1920 קיבל נרנסט פרס נובל לכימיה בעקבות עבודתו בתרמוכימיה. ב-1924 הפך לראש המכון הפיזיקלי-כימי בברלין ופרש מתפקיד זה ב-1933. לאחר מכן עבד בתחומי האלקטרואקוסטיקה ואסטרופיזיקה.

ב-1930 המציא נרנסט פסנתר חשמלי(אנ'), תוך החלפת תיבת התהודה בפיקאפ ובמגברי צליל חשמליים כפי שהדבר נעשה בגיטרה חשמלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]