לדלג לתוכן

רוחמה חזנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוחמה חזנוב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 באוגוסט 1912
ביירות, האימפריה העות'מאנית
פטירה 30 באוקטובר 1994 (בגיל 82)
עין חרוד איחוד, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עין חרוד איחוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דוד מלץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוחמה חזנוב (14 באוגוסט 1912, ביירות, האימפריה העות'מאנית30 באוקטובר 1994, עין חרוד איחוד, ישראל) הייתה סופרת ומחנכת ישראלית. חברת קיבוץ עין חרוד איחוד.

חזנוב נולדה ב-14 באוגוסט 1912 בביירות תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הוריה, רבקה ושאול חזנוב, ציונים שעלו מרוסיה, התיישבו בגדרה, ובשל המצב הכלכלי הקשה, יצאו זמנית לביירות למצוא את פרנסתם. מביירות עברו לחלב שבסוריה. אביה ניהל סניף של "כרמל מזרחי" במקום, והקפיד לתת לילדיו חינוך עברי ואהבת הארץ, על ידי סיפוריו על גדרה ושירים ארץ ישראליים שלימדם.[1]

ב-1922, כשהייתה בגיל עשר, נפטר האב מטיפוס, והאם והילדים שבו ארצה והתיישבו בגדרה אצל אחיו של אביה, יעקב שלמה חזנוב, (נמנה עם חברי ביל"ו מייסדי גדרה). חודש לאחר מכן נפטר גם הדוד ונותרו שתי האלמנות וילדיהן להתפרנס מעבודת המשק.[2]

חזנוב בוגרת בית הספר העממי בגדרה וסמינר למורות 'מזרחי' בירושלים שם קיבלה תעודת הוראה. הצטרפה לתנועת הנוער המחנות העולים, ומאוחר יותר יצאה להכשרה. ב-1932 נשלחה לקיבוץ עין חרוד שם עסקה בטיפול בילדים כ-15 שנה.

חזנוב השלימה לימודי תואר ראשון בספרות עברית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ומאוחר יותר סיימה גם תואר שני. עבודת הגמר שלה לתואר שני עסקה ב"קוטביות בתיאור הווית העיירה ביצירת ברדיצ'בסקי.[2]

ב-1945 החלה לעבוד עם ילדים עולים מסוריה, וב-1948 עם ילדים עולים מעיראק. היא לימדה בבית הספר היסודי בעין חרוד, ובהמשך בבית ספר תיכון – לימודי ספרות והיסטוריה.

בצעירותה פרסמה חזנוב סיפורים קצרים בעלוני קיבוץ עין חרוד, במוספי הספרות ובכתבי העת: "מאזניים", "מבפנים", "צרור מכתבים", "הדור" ועוד. בנוסף פרסמה מאמרים בנושאי חינוך.

ב-1945 החלה בכתיבת ספרה "גדרות", שראה אור ב-1950 בהוצאת עם עובד. הספר עוסק בעלייתם של הביל"ויים לארץ ישראל והקמתם והתיישבותם במושבה גדרה, דרך סיפור חייה של משפחתה שלה. קטעים מהרומן כונסו באנתולוגיה שערכה יפה ברלוביץ "שאני אדמה ואדם" (2003). ספרה השני, "אמא, מה הויה בנו", פורסם ב-1977, ואף הוא מתאר את חיי ההתיישבות בארץ ישראל לפני קום המדינה. בנוסף, פרסמה עם בעלה, הסופר דוד מלץ את קובץ הסיפורים "שני סיפורים ואחד".[1][3]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעין חרוד פגשה את הסופר דוד מלץ (1899–1981) לאחר פרידתו מהסופרת יהודית מנש, ונישאה לו ב-1933. מנישואים אלו נולדו להם שתי בנות: רינה ונגה.

חזנוב נפטרה ב-30 באוקטובר 1994, בביתה בקיבוץ עין-חרוד איחוד.[4]

  • 1950 – גדרות – הוצאת עם עובד, מהדורה שנייה, 1981
  • 1977 – אמא מה הויה בנו – הוצאת עקד
  • 1981 – שני סיפורים ואחדהוצאת הקיבוץ המאוחד – הסיפור "המאמין אתה?"
  • 1989 – שבתי אלייך גדרה – לזכרו של ד"ר משה מינץ, מייסד בית העם בגדרה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המחברת ויצירתה:

  • דור, משה. הכתיבה היא ענין פרטי בעיני רוחמה חזנוב מעין חרוד. מעריב, על ספרות ואמנות, ח' בכסלו תשל"ב, 26 בנובמבר 1971, עמ' 33, 35 <המשך>
  • שה-לבן, יוסף. דמויות ראשונים בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה). קטיף, כרך ג' (תשכ"ה), עמ' 127–137.
  • ברלוביץ, יפה. "בחיפוש אחר דיוקן ה'ארץ-ישראלית' בספרות הנשים בתקופת היישוב". "ביקורת ופרשנות" 34. 2000. 113-91;
  • כצנלסון-שזר, רחל. "רשימות". "דבר הפועלת" ט"ז (6). 1950. 156-155.

על "גדרות"

  • אבישי, מרדכי [מ. אבי שלמה]. "גדרות". על המשמר, ספרות, ט' בניסן תשמ"ב, 2 באפריל 1982, עמ' 7.
  • בן-שאול, משה. "גדרות". מעריב, ספרות, ג' באדר תשמ"ב, 26 בפברואר 1982, עמ' 30.
  • ברלוביץ, יפה. בחיפוש אחר דיוקן ה"ארץ-ישראלית" בספרות הנשים בתקופת היישוב. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 34. 2000. עמ' 91–113 <דנה, בין היתר, ברוחמה חזנוב וספרה "גדרות">
  • כצנלסון-שזר, רחל. רשימות. דבר הפועלת, שנה ט"ז, גל' 6 (תמוז תש"י), עמ' 155–156.
  • מרגלית, נעמי. דור ראשון. מעריב, ספרות, י"ג בסיון תשמ"ב, 4 ביוני 1982, עמ' 35.
  • סלע, אורי. בגדרה בשנות העשרים. ידיעות אחרונות, ספרות, כ"ט בכסלו תשמ"ב, 25 בדצמבר 1981, עמ' 5.
  • שה-לבן, יוסף. לספרותנו נוסף. במעלה, כרך כ', גל' 5 (כ"ח באדר תש"י, 17 במארס 1950), עמ' 83.
  • שה-לבן, יוסף. רוחמה חזנוב: גדרות (סיפור). דבר, 10 בפברואר 1950, עמ' 4.
  • תמרי, מ. רוחמה חזנוב: גדרות. דבר, 16 ביוני 1950, עמ' 4.

על "אמא, מה הויה בנו"

  • מאיר, עפרה. בין המציאות להגות. עלי שיח, כרך 7–8 (1979), עמ' 332–335.
  • סלע, אורי. משפחה בכפר. ידיעות אחרונות, ספרות, ה' באלול תשל"ז, 19 באוגוסט 1977, עמ' 2.
  • פרידלנדר, יוסף. סיפורה של אשה. מאזנים, כרך מ"ו, גל' 1 (כסלו תשל"ח, דצמבר 1977), עמ' 64–65.

על "שני סיפורים ואחד" לדוד מלץ ורוחמה חזנוב

  • בן-מרדכי, יצחק. שניים שאינם אחד. מאזנים, כרך נ"ד, גל' 6 (אייר תשמ"ב, מאי 1982), עמ' 50.
  • בן-שאול, משה [מש"ב]. שניים שלו, אחד שלה. מעריב, ספרות, כ"ב בכסלו תשמ"ב, 18 בדצמבר 1981, עמ' 46.
  • טנא, אבי. שכול ואהבה. דבר, משא, כ"ג בחשון תשמ"ב, 20 בנובמבר 1981, עמ' 19.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 דף הנצחה למלץ-חזנוב רוחמה ז"ל, באתר עין־חרוד איחוד
  2. ^ 1 2 משה דור, מעריב, ⁨הכתיבה היא ענין פרטי בעיני רוחמה חזנוב מעין חרוד⁩, באתר אוסף העיתונות, הספרייה הלאומית, ‏26 בנובמבר 1971
  3. ^ רוחמה חזנוב, באתר אוצר הספרות העברית
  4. ^ רוחמה חזנוב, באתר library.osu.edu