רויאל אייר מרוק
 | |||||||||
 | |||||||||
| בואינג 737-700 של החברה | |||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקמה | 1953 | ||||||||
| חברת אם |
Groupe Royal Air Maroc  | ||||||||
| מיקום המטה |
 קזבלנקה, מרוקו | ||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| http://www.royalairmaroc.com | |||||||||
  | |||||||||
רויאל אייר מרוק (בערבית מרוקאית: الخطوط الملكية المغربية, בצרפתית: Royal Air Maroc) היא חברת התעופה הלאומית של מרוקו. בסיסה הראשי של החברה נמצא בעיר קזבלנקה. החברה מפעילה טיסות סדירות פנימיות במרוקו וכן טיסות בינלאומיות ליעדים באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה. רוב מניות רויאל אייר מרוק בידי הממשלה, והיא חברה בהתאחדות חברות התעופה הערביות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי מיזוג של שתי חברות תעופה. בשנת 1957, אחרי עצמאות מרוקו קיבלה את השם רויאל אייר מרוק והחלה לטוס ליעדים בינלאומיים מבסיסה בקזבלנקה.
בשנת 1960 קיבלה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה.
בשנת 2017 החליטה החברה בשיתוף בואינג, על הסבת בואינג 767 מנוסעים למטען כדי להגביר את יכולותיה של רויאל אייר מרוק קרגו (אנ')[1].
בעלות ומספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת מרוקו מחזיקה ב-96% של החברה וחברת אייר פראנס ב-2.00%. הממשלה רוצה להפריט את החברה באופן חלקי על ידי מכירת 25%. לרויאל אייר מרוק יש 5719 עובדים, ובבעלותה 99% של חברת אטלס בלו, ו-51% של חברת אייר סנגל וחברת אייר גבון.
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי המטוסים של החברה נכון לינואר 2019:[2][3]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| C | Y | סה"כ | |||||
| ATR 72-600 | 6 | — | 12 | 58 | 70 | מופעל על ידי רויאל אייר מרוק אקספרס | |
| בואינג 737-700 | 6 | — | 12 | 120 | 132 | ||
| — | 138 | 138 | |||||
| בואינג 737-800 | 31 | — | 12 | 159 | 171 | ||
| 12 | 165 | 177 | |||||
| — | 183 | 183 | |||||
| בואינג 737-8MAX | 1 | 3[4] | 12 | 144 | 156 | ||
| בואינג 767-300ER | 2 | — | 12 | 224 | 236 | ||
| 10 | 227 | 237 | |||||
| בואינג 787-8 | 5 | — | 18 | 256 | 274 | ||
| בואינג 787-9 | 1 | 3[5][6] | לא ידוע | 302 | |||
| אמבראר E-190 | 4 | — | 12 | 84 | 96 | ||
| מטוסי מטען | |||||||
| בואינג 767-300BCF | 1[7] | — | מטען | ||||
| סה"כ | 57 | 6 | |||||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט של רויאל אייר מרוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "מרוקו: הסבת מטוס נוסעים של בואינג למטוס מטען". פורט2פורט. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2017.
- ^ פרטי צי המטוסים של רויאל אייר מרוק, airfleets.net (באנגלית)
- ^ פרטי צי המטוסים של רויאל אייר מרוק אקספרס, airfleets.net (באנגלית)
- ^ https://www.moroccoworldnews.com/2018/01/238746/ram-royal-air-maroc-fleet/
- ^ Walker, Karen (27 בדצמבר 2017). "Royal Air Maroc orders four more 787s". Air Transport World. אורכב מ-המקור ב-27 December 2017.
- ^ Toh, Mavis (27 בדצמבר 2017). "Royal Air Maroc revealed as customer for four 787-9s". Singapore: Flightglobal. אורכב מ-המקור ב-27 December 2017.
| אייר פראנס-KLM | ||
|---|---|---|
| חברות תעופה ראשיות | אייר פראנס • KLM • אליטליה • קניה איירווייז • אייר מאוריציוס • רויאל אייר מרוק • מרטינאייר |  |
| חברות אזוריות | KLM Cityhopper • רז'יונל • בריט אייר • VLM איירליינס • אייר פראנס הופ • CCM איירליינס • אייר טהיטי • אייר קלדוניה | |
| חברות לטיסות חסך | טראנסאוויה • Joon | |
