אליטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליטליה
Alitalia logo splash.png
EI-EJI FCO (24869064081).jpg
איירבוס A330 בסכמת צביעה עדכנית
יאט"א
AZ
ICAO
AZA
אות קריאה
ALITALIA
שנת ייסוד 1946
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י, רומא
בסיס פעולה משני קטניה, פלרמו, מילאנו, נפולי
הנהלה רומא, איטליה
מועדון הנוסע המתמיד MilleMiglia, Freccia Alata Club
צי מטוסים 98
מספר יעדים 94
ברית חברות תעופה skyteam
http://www.alitalia.com
בואינג 777-200 של החברה
איירבוס A320 של החברה
אירבאס A319 של החברה מיד לאחר המראה מבן-גוריון.
אירבאס A319 של החברה מיד לאחר המראה מבן-גוריון.
איירבוס A319 של החברה
מדינות אליהן טסה אליטליה מסומנות כחול
בואינג 767 של החברה בצביעת SkyTeam

אליטליה (Alitalia) היא חברת התעופה הלאומית של איטליה. החברה היא חלק משותפות Skyteam. שמה הוא הלחם של המלה aliאיטלקית "כנפיים") עם שם המדינה איטליה.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1946 והחלה בטיסות סדירות בשנת 1947. בשנת 1957 התאחדה החברה עם חברת לאי שפעלה גם היא מרומא[1].

בנובמבר 2003 זיעזעה החברה את השוק האיטלקי כאשר הודיעה על כוונתה לקיצוצים משמעותיים, ובהם פיטורים של 2,700 עובדים, במהלך שלוש שנים, כחלק מארגון כלכלי מחודש, לקראת מיזוג אפשרי עם אייר פראנס הצרפתית ו-KLM ההולנדית. בספטמבר 2004 נקלעה החברה לקשיים הכלכליים המשמעותיים ביותר בתולדותיה, כאשר לפי דברי ההנהלה לא היה באפשרות החברה לשלם משכורות ל-5,000 מעובדיה. החברה קיבלה סיוע משמעותי בהלוואות מממשלת איטליה.

במשך שנתיים התנהלו מגעים עם מספר חברות תעופה במטרה למכור את אליטליה אך אלה לא צלחו. באוגוסט 2008 פשטה החברה רגל. מיד לאחר הליך פשיטת הרגל העניקה ממשלת איטליה לתאגיד הבנקאי האיטלקי אינטסה-סאו פאולו מנדט לגייס קבוצת משקיעים איטלקיים במטרה לרכוש את חברת התעופה ולהפריט אותה תוך שמירתה כחברה איטלקית. מטרת ממשלת איטליה בפעולה זו הייתה למנוע מחברות תעופה זרות להשתלט על חברת התעופה הלאומית האיטלקית, נושא שהיה אחת מהנקודות העקריות בקמפיין הבחירות של ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, בבחירות לראשות ממשלת איטליה שהתקיימו באפריל 2008. אינטסה-סאו פאולו גיבש קבוצת משקיעים מקרב החברות המובילות באיטליה, בהן הבנק עצמו, קבוצת ריבה (מיצרני הנחושת הגדולים בעולם), פיאג'ו, פירלי, קבוצת בנטון ועוד. קבוצת משקיעים זו הקימה את תאגיד CAI - Compagnia Aerea Italiana במטרה לרכוש ולהפעיל את אליטליה תחת הנהלתם ובעלותם.

עם תום הליך פשיטת הרגל, הודיע באופן רשמי תאגיד CAI כי בכוונתו לרכוש את אליטליה. בספטמבר אישרה ממשלת איטליה את המכירה בסכום שעמד של כ-1.2 מיליארד אירו שמחצית ממנו יועד לתשלום חובות אליטליה על ידי CAI. משקיע מרכזי בקבוצת המשקיעים שהקימה את CAI היה קרלו טוטו, הבעלים של חברת התעופה האיטלקית השנייה בגודלה אייר ואן, שבמסגרת הסכם הרכישה סיכם עם ממשלת איטליה על מיזוג אייר ואן עם אליטליה. מיד לאחר המכירה החלו חברות התעופה לופטהנזה ואייר פראנס-KLM במגעים עם CAI במטרה לרכוש חלק ממניות אליטליה ובסופו של דבר נקנו 25% מהמניות על ידי אייר פראנס-KLM. החברה החדשה החלה לפעול ב-13 בינואר 2009.

ביולי 2010 הכריזו אליטליה, אייר פראנס-KLM ודלתא איירליינס על ברית משותפת בתחום הטיסות הטרנס-אטלנטיות, המאפשרת לארבע החברות להפעיל במשותף כ-250 טיסות טרנס-אטלנטיות מדי יום דרך בסיסי הפעולה המרכזיים שלהן ברומא, פריז, אמסטרדם ואטלנטה תוך שיתוף פעולה הדוק בין החברות.

ביוני 2014 פורסם כי חברת התעופה מאבו דאבי איתיחאד איירווייז, מתכננת לרכוש 49% ממניות אליטליה[2].

ב-23 בפברואר 2011 הודיעה אליטליה, בשיתוף הרשות האיטלקית לתעופה אזרחית, על יצירת עלון הוראות בטיחות בטיסה, ראשון מסוגו בעולם, הכתוב בשפת ברייל ומציג דמויות תבליט תלת ממדיות. עלון זה יכנס לשימוש בכל טיסות החברה לטובת נוסעיה העיוורים.

ב-2 במאי 2017 הודיעה החברה על פשיטת רגל. זו הפעם השנייה בעשור האחרון שבה החברה נקלעה להליך המשפטי, שבא להגן עליה בפני נושיה ובמטרה לאושש את פעילותה.

עובדי החברה דחו תוכנית קיצוצים נרחבת בהיקף כולל של כ־2 מיליארד יורו שגיבשה ההנהלה בהצבעה שנערכה ב 2 במאי בקרב העובדים.

כמות נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתה הראשונה הובילה 10,000 נוסעים. בשנת 1959-1960 הטיסה החברה כ-850,000 נוסעים[3] ובשנת 1961 כ-1.5 מיליון נוסעים[4]. בשנת 1990 הובילה חברת אליטליה 25 מיליון נוסעים בשנה.

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי המטוסים של החברה נכון ליוני 2018

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
C Y+ Y סה"כ
איירבוס A319-100 22 144 144
איירבוס A320-200 38 171 171
174 174
איירבוס A321-100 12 200 200
איירבוס A330-200 14 20 17 219 256
בואינג 777-200ER 11 30 24 239 293
בואינג 777-300ER 1 30 24 328 382
סה"כ 98 0

מחלקות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הציגה אליטליה שינוי במבנה מחלקות הנסיעה, אשר כיום מחולקות לארבעה:

  • מניפיקה (Magnifica) - מחלקת העסקים בטיסות בין יבשתיות המבוצעות על ידי מטוסי ה-777, 767 ו-A330. מחלקה זו ממותגת ברמת הביניים שמעל למחלקת העסקים ומתחת למחלקה הראשונה של חברות מתחרות.
  • אוטימה (Ottima) - מחלקת העסקים בטיסות לטווח קצר/בינוני המבוצעות במטוסי A319/A320/A321.
  • קלאסיקה פלוס (Classica plus) - מחלקת תיירים פרימיום הקיימת בטיסות המופעלות על ידי צי מטוסי ה-A330 וה-777.
  • קלאסיקה (Classica) - מחלקת התיירים הקיימת בכל טיסות החברה ובה רמת השירות נקבעת על פי אורך הטיסה.

פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הפעילה החברה שלוש טיסות שבועיות בין ישראל ואיטליה, כשאחת מהן ביצעה עצירת ביניים באתונה[5][6]. בשנת 1960 החלה החברה לספק אוכל כשר לנוסעיה לפי דרישה, לאחר שהייתה החברה היחידה שפעלה בישראל שלא סיפקה אוכל כשר[7]. בתחילת שנת 1961 הייתה החברה לראשונה שהפעילה טיסה סדירה מישראל בשבת[8]. בשנת 1962 קיימה החברה חמש טיסות שבועיות בין ישראל ואיטליה[9]. בשנת 1964 הוגדל מספר הטיסות השבועיות לשבע[10].

בקיץ 2018 מפעילה החברה 4 טיסות יומיות בקו בין נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י ברומא לנמל התעופה בן-גוריון, וטיסה יומית נוספת לנמל התעופה הבינלאומי אתונה-אלפתריוס וניזלוס.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במהלך שש טיסות של חברת אליטליה אירעו חטיפות.
  • אירעו לפחות ארבעה אירועים ידועים של התרסקויות, שבהם היו מעורבים מטוסי החברה: בשנים 1955, 1960[11], 1964[12], 1972, 1978, 1990.

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליטליה בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא אליטליה באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]