אליטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליטליה
Alitalia logo splash.png
EI-EJI FCO (24869064081).jpg
איירבוס A330 בסכמת צביעה עדכנית
יאט"א
AZ
ICAO
AZA
אות קריאה
ALITALIA
שנת ייסוד 1946
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י,
רומא
בסיס פעולה משני נמל תעופה מילאנו לינאטה
הנהלה רומא, איטליה
מועדון הנוסע המתמיד MilleMiglia
צי מטוסים 147 + 19 בהזמנה
מספר יעדים 90 (ב-41 מדינות)
ברית חברות תעופה skyteam
http://www.alitalia.com
בואינג 777-200 של החברה
איירבוס A320 של החברה
אירבאס A319 של החברה מיד לאחר המראה מבן-גוריון.
אירבאס A319 של החברה מיד לאחר המראה מבן-גוריון.
איירבוס A319 של החברה
מדינות אליהן טסה אליטליה מסומנות כחול
בואינג 767 של החברה בצביעת SkyTeam

אליטליה (Alitalia) היא חברת התעופה הלאומית של איטליה. החברה היא חלק משותפות Skyteam. שמה הוא הלחם של המלה aliאיטלקית "כנפיים") עם שם המדינה איטליה.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1946 והחלה בטיסות סדירות בשנת 1947. בשנת 1957 התאחדה החברה עם חברת לאי שפעלה גם היא מרומא[1].

בנובמבר 2003 זיעזעה החברה את השוק האיטלקי כאשר הודיעה על כוונתה לקיצוצים משמעותיים, ובהם פיטורים של 2,700 עובדים, במהלך שלוש שנים, כחלק מארגון כלכלי מחודש, לקראת מיזוג אפשרי עם אייר פראנס הצרפתית ו-KLM ההולנדית. בספטמבר 2004 נקלעה החברה לקשיים הכלכליים המשמעותיים ביותר בתולדותיה, כאשר לפי דברי ההנהלה לא היה באפשרות החברה לשלם משכורות ל-5,000 מעובדיה. החברה קיבלה סיוע משמעותי בהלוואות מממשלת איטליה.

במשך שנתיים התנהלו מגעים עם מספר חברות תעופה במטרה למכור את אליטליה אך אלה לא צלחו. באוגוסט 2008 פשטה החברה רגל. מיד לאחר הליך פשיטת הרגל העניקה ממשלת איטליה לתאגיד הבנקאי האיטלקי אינטסה-סאו פאולו מנדט לגייס קבוצת משקיעים איטלקיים במטרה לרכוש את חברת התעופה ולהפריט אותה תוך שמירתה כחברה איטלקית. מטרת ממשלת איטליה בפעולה זו הייתה למנוע מחברות תעופה זרות להשתלט על חברת התעופה הלאומית האיטלקית, נושא שהיה אחת מהנקודות העקריות בקמפיין הבחירות של ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, בבחירות לראשות ממשלת איטליה שהתקיימו באפריל 2008. אינטסה-סאו פאולו גיבש קבוצת משקיעים מקרב החברות המובילות באיטליה, בהן הבנק עצמו, קבוצת ריבה (מיצרני הנחושת הגדולים בעולם), פיאג'ו, פירלי, קבוצת בנטון ועוד. קבוצת משקיעים זו הקימה את תאגיד CAI - Compagnia Aerea Italiana במטרה לרכוש ולהפעיל את אליטליה תחת הנהלתם ובעלותם.

עם תום הליך פשיטת הרגל, הודיע באופן רשמי תאגיד CAI כי בכוונתו לרכוש את אליטליה. בספטמבר אישרה ממשלת איטליה את המכירה בסכום שעמד של כ-1.2 מיליארד אירו שמחצית ממנו יועד לתשלום חובות אליטליה על ידי CAI. משקיע מרכזי בקבוצת המשקיעים שהקימה את CAI היה קרלו טוטו, הבעלים של חברת התעופה האיטלקית השנייה בגודלה אייר ואן, שבמסגרת הסכם הרכישה סיכם עם ממשלת איטליה על מיזוג אייר ואן עם אליטליה. מיד לאחר המכירה החלו חברות התעופה לופטהנזה ואייר פראנס-KLM במגעים עם CAI במטרה לרכוש חלק ממניות אליטליה ובסופו של דבר נקנו 25% מהמניות על ידי אייר פראנס-KLM. החברה החדשה החלה לפעול ב-13 בינואר 2009.

ביולי 2010 הכריזו אליטליה, אייר פראנס-KLM ודלתא איירליינס על ברית משותפת בתחום הטיסות הטרנס-אטלנטיות, המאפשרת לארבע החברות להפעיל במשותף כ-250 טיסות טרנס-אטלנטיות מדי יום דרך בסיסי הפעולה המרכזיים שלהן ברומא, פריז, אמסטרדם ואטלנטה תוך שיתוף פעולה הדוק בין החברות.

ביוני 2014 פורסם כי חברת התעופה מאבו דאבי איתיחאד איירווייז, מתכננת לרכוש 49% ממניות אליטליה[2].

ב-23 בפברואר 2011 הודיעה אליטליה, בשיתוף הרשות האיטלקית לתעופה אזרחית, על יצירת עלון הוראות בטיחות בטיסה, ראשון מסוגו בעולם, הכתוב בשפת ברייל ומציג דמויות תבליט תלת ממדיות. עלון זה יכנס לשימוש בכל טיסות החברה לטובת נוסעיה העיוורים.

ב-2 במאי 2017 הודיעה החברה על פשיטת רגל. זו הפעם השנייה בעשור האחרון שבה החברה נקלעה להליך המשפטי, שבא להגן עליה בפני נושיה ובמטרה לאושש את פעילותה.

עובדי החברה דחו תוכנית קיצוצים נרחבת בהיקף כולל של כ־2 מיליארד יורו שגיבשה ההנהלה בהצבעה שנערכה ב 2 במאי בקרב העובדים.

כמות נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתה הראשונה הובילה 10,000 נוסעים. בשנת 1959-1960 הטיסה החברה כ-850,000 נוסעים[3] ובשנת 1961 כ-1.5 מיליון נוסעים[4]. בשנת 1990 הובילה חברת אליטליה 25 מיליון נוסעים בשנה.

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 כלל צי החברה 50 מטוסים[5].

באוקטובר 2014, צי המטוסים של חברת אליטליה מורכב הן ממטוסים של אליטליה וחברות הבת שלה והן ממטוסים של חברת אייר ואן טרם האיחוד ביניהן. עם האיחוד 93 מטוסים הצטרפו לצי מאליטליה ו-56 מטוסים הצטרפו מאייר ואן .במסגרת פרויקט חידוש צי המטוסים שהחל במרץ 2009 הוצאו משירות מרבית מטוסי ה-MD-80 וכל מטוסי הבואינג 737. מטוסי ה-MD-80 הנותרים ייצאו משירות באופן הדרגתי עד לשנת 2013. עד לחודש ספטמבר 2011 נמסרו לאליטליה 23 מטוסים מדגם A320, ו-5 מדגם A330 כחדשים ישירות ממפעלי איירבוס. בנוסף, באוקטובר 2011 החלו המסירות של מטוסי האמבראר. כל זאת הוביל לכך שגילם הממוצע של מטוסי אליטליה ירד באופן משמעותי.

צי מטוסי אליטליה
כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים הערות יעדים מרכזיים
J Y+ Y סה"כ על ידי אלאיטליה
איירבוס A319-100 22 משתנה משתנה 138 ביירות, מוסקבה, טבילסי, קהיר, יעדים פנימיים
איירבוס A320-200 42 משתנה 0 משתנה 165 אירופה, תל אביב, טיסות פנימיות
איירבוס A321-100 12 משתנה משתנה 200 לונדון, ברצלונה, מדריד, תל אביב, איסטנבול
איירבוס A330-200 12

2

20
22
17
219
240
256
262

כל הצי יעברו לתצורה של 256 מושבים

ניו יורק, טורונטו, תל אביב, אבו דאבי, אוסקה,

בוסטון, ריו דה-ז'ניירו, מיאמי

בואינג 777-200ER 11 30 24 239 293 כל הצי שודרג לתצורת פנים מחודשת ניו יורק, סאו פאולו, לוס אנג'לס, בואנוס איירס, המזרח הרחוק

משמש כתגבור לטיסות למזרח התיכון (תל אביב, אבו דאבי).

בואינג 777-300ER 1 30 24 328 382
סה"כ 102 0

בנוסף לצי המטוסים שבבעלותה, אליטליה מפעילה בחכירה רטובה שני מטוסים נוספים:

מחלקות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הציגה אליטליה שינוי במבנה מחלקות הנסיעה, אשר כיום מחולקות לארבעה:

  • מניפיקה (Magnifica) - מחלקת העסקים בטיסות בין יבשתיות המבוצעות על ידי מטוסי ה-777, 767 ו-A330. מחלקה זו ממותגת ברמת הביניים שמעל למחלקת העסקים ומתחת למחלקה הראשונה של חברות מתחרות.
  • אוטימה (Ottima) - מחלקת העסקים בטיסות לטווח קצר/בינוני המבוצעות במטוסי A319/A320/A321/MD-80.
  • קלאסיקה פלוס (Classica plus) - מחלקת תיירים פרימיום הקיימת בטיסות המופעלות על ידי צי מטוסי ה-A330 וה-777.
  • קלאסיקה (Classica) - מחלקת התיירים הקיימת בכל טיסות החברה ובה רמת השירות נקבעת על פי אורך הטיסה.

פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הפעילה החברה שלוש טיסות שבועיות בין ישראל ואיטליה, כשאחת מהן בצעה עצירת ביניים באתונה[6][7]. בשנת 1960 החלה החברה לספק אוכל כשר לנוסעיה לפי דרישה, לאחר שהייתה החברה היחידה שפעלה בישראל שלא סיפקה אוכל כשר[8]. בתחילת שנת 1961 הייתה החברה לראשונה שהפעילה טיסה סדירה מישראל בשבת[9]. בשנת 1962 קיימה החברה חמש טיסות שבועיות בין ישראל ואיטליה[10]. בשנת 1964 הוגדל מספר הטיסות השבועיות לשבע[11].

בשנת 2016 החברה הפעילה 33 טיסות שבועיות בין נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י לנמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מבוצעות במטוסי A319, A320, A321 ,A330-200, ו777.

החברה תפעיל מהתאריך 1 במאי 2017 טיסה יומית לאתונה במטוס איירבוס 320.[12]

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במהלך שש טיסות של חברת אליטליה אירעו חטיפות.
  • אירעו לפחות ארבעה אירועים ידועים של התרסקויות, שבהם היו מעורבים מטוסי החברה: בשנים 1955, 1960[13], 1964[14], 1972, 1978, 1990.

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליטליה בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא אליטליה באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]