אמירטס
 | |||||||||
 | |||||||||
| איירבוס A380 של החברה | |||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקמה | 1985 | ||||||||
| מיקום המטה |
 דובאי, איחוד האמירויות הערביות | ||||||||
| הכנסות |
92,322,000,000 דירהם איחוד האמירויות הערביות (נכון ל־2018)  | ||||||||
| מנכ"ל |
Tim Clark | ||||||||
| עובדים |
100,000 (נכון ל־2018) | ||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| http://www.emirates.com | |||||||||
  | |||||||||
אמירטס (באנגלית: Emirates; בערבית: الإمارات – "אלאִמַארַאת") היא חברת התעופה הלאומית של איחוד האמירויות הערביות. בסיסה בנמל התעופה הבינלאומי דובאי שבאיחוד האמירויות הערביות.
אמירטס היא החברה הטובה בעולם לשנת 2016, ובמקום הרביעי לשנים 2017[1], 2018[2]. היא מציבה סטנדרטים גבוהים של איכות ונחשבת לחברה המציעה לנוסעיה נוחיות ושירות מעולים. מחלקת העסקים והמחלקה הראשונה של החברה נחשבות לאיכותיות במיוחד[3].
תוכן עניינים
תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת אמירטס נוסדה בשנת 1985 על ידי ממשלת הנסיכות דובאי. טיסותיה הראשונות היו בקווים לערים שונות בהודו, במטוסי איירבוס A300 ובואינג 737-300 שהיו חכורים מחברת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס. בהמשך החלו להשתמש במטוסי בואינג 727-200 שנקנו משירות הטיסות המלכותי של איחוד האמירויות. מטוסים אלו שימשו את החברה עד שהחלה לקבל את הדגמים החדשים שהוזמנו מאיירבוס - איירבוס A300-R600 ו-A310-300.
בשנת 1987 החלה החברה להפעיל טיסות לאירופה והקו הראשון שהופעל היה ללונדון. בשנת 1990 החלה החברה להפעיל טיסות גם למזרח הרחוק והיעד הראשון היה סינגפור.
חברת אמירטס מעסיקה עובדים מלאומים שונים בעולם. אמירטס היא נותנת החסות הרשמית של קבוצות הכדורגל: ארסנל (שגם אצטדיונה הביתי נקרא על שם אמירטס, אצטדיון האמירויות) המבורג, פריס סן ז'רמן, מילאן, ריאל מדריד[4], בנפיקה ליסבון, וניו יורק קוסמוס.
באוגוסט 2015 הודיעה החברה כי בתחילת 2016 תחנוך את קו הטיסה הישיר הארוך בעולם: מדובאי לפנמה סיטי בלא פחות מ-17.35 שעות.[5]
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי המטוסים של החברה נכון לדצמבר 2018:[6]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| F | J | Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A380-800 | 109[7] | 53[8][9] | 14 | 76 | 399 | 489 | המפעילה הגדולה ביותר של דגם זה. |
| 14 | 76 | 401 | 491 | ||||
| 14 | 76 | 426 | 516 | ||||
| 14 | 76 | 427 | 517 | ||||
| 14 | 76 | 429 | 519 | ||||
| — | 58 | 557 | 615 | ||||
| בואינג 777-200LR | 10 | — | 8 | 42 | 216 | 266 | |
| 0 | 38 | 264 | 302 | ||||
| בואינג 777-300ER | 139 | — | 8 | 42 | 310 | 360 | המפעילה הגדולה ביותר של דגם זה |
| 8 | 42 | 304 | 354 | ||||
| 8 | 42 | 306 | 356 | ||||
| 6 | 42 | 306 | 354 | ||||
| — | 42 | 386 | 428 | ||||
| בואינג 777-8 | — | 35[10] | טרם נקבע | קבלת ההזמנה החל משנת 2022. | |||
| בואינג 777-9 | — | 115[10] | טרם נקבע | קבלת ההזמנה החל משנת 2020. לקוח השקה[11] | |||
| סה"כ | 271 | 203 | |||||
תאונות ואירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-3 באוגוסט 2016 טיסה מס' EK521 של החברה, שבוצעה במטוס מדגם בואינג 777-300 מס' זנב A6-EMW, שנחתה בדובאי מטריוונדרום שבהודו, נחתה ללא כן הנסע הקדמי שלה, ואש התלקחה במטוס. במטוס היו 282 איש + 12 אנשי צוות. לא היו נפגעים מקרב המטוס.[12] כבאי אחד נהרג בעת כיבוי השרפה.[13]
יעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהיר, טריפולי, תוניס, קזבלנקה, חרטום, אדיס אבבה, ניירובי, אנטבה, דאר א-סלאם, איי סיישל, מאוריציוס, לואנדה, יוהנסבורג, דרבן, קייפטאון, דקר, אקרה, לאגוס, אביג'אן, הארארה, לוסקה
משא שירות בלבד - לומה, אלדוראט, לילונגווה
דאלאס, שיקגו, סיאטל, ניו יורק, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, יוסטון, טורונטו, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, בואנוס איירס בוסטון, פורט לודרדייל, וושינגטון
משא שירות בלבד - קמפינאס
טוקיו, אוסקה, סיאול, שאנגחאי, בייג'ינג, גואנגג'ואו, הונג קונג, מנילה, סינגפור, קואלה לומפור, בנגקוק, הו צ'י מין סיטי, דאקה, קולומבו, מלדיבים, צ'נאי, קוצ'י, דלהי, מומבאי, קוזהיקוד, קולקטה, אחמדאבאד, היידראבאד, בנגלור, קראצ'י, לאהור, אסלאמאבאד, פשאוור, טהראן, בצרה, בגדאד, כווית, בחריין, דוחה, דהראן, ריאד, מדינה, ג'דה, דובאי, מוסקט, צנעא, עמאן, דמשק, ביירות
משא שירות בלבד - ארביל, אלמטי, באגראם, קאבול, טייפה
ליסבון, ברצלונה, מדריד, פריז, ניס, המבורג, דיסלדורף, פרנקפורט, מינכן, פראג, אמסטרדם, ונציה, רומא,מילאנו, אתונה, איסטנבול, לרנקה, מלטה, מוסקבה, סנקט פטרבורג, לונדון, ניוקאסל, ברמינגהאם, גלאזגו, מנצ'סטר, ז'נבה, ציריך, וינה, קופנהגן, דבלין
משא שירות בלבד - גטבורג, סרגוסה
פרת', בריזביין, סידני, מלבורן, אוקלנד, קרייסטצ'רץ', אדלייד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמירטס
.svg){kind=icon}
מדיה וקבצים בנושא אמירטס באתר Airliners.net
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קוטלר, עמית (20 ביוני 2017). "למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2017.
- ^ "World's Top 100 Airlines 2018 | SKYTRAX". SKYTRAX (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018.
- ^ Emirates Airline Business Class review, אתר the trave linsider
- ^ "לטוס עם רונאלדו: מטוס הענק החדש של ריאל מדריד". ynet (בעברית). 19 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2017.
- ^ [1]
- ^ פרטי צי המטוסים של אמירטס, airfleets.net (באנגלית)
- ^ "Emirates receives 100th Airbus A380 in Hamburg with Sheikh Zayed livery". The National (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2017.
- ^ "Orders & deliveries | Airbus, Commercial Aircraft". airbus (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-10 ביולי 2017.
- ^ https://www.flightglobal.com/news/articles/emirates-firms-order-for-20-a380s-445801/
- ^ 10.0 10.1 "DUBAI: Boeing formally launches 777X family with 259 commitments". Flightglobal.com. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2013.
- ^ https://gulfnews.com/business/aviation/emirates-will-be-first-airline-to-receive-777x-says-boeing-1.2100774
- ^ "דובאי: מטוס נחת בלי גלגלים והתרסק בנמל התעופה". ynet (בעברית). 3 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2016.
- ^ "Fire guts Emirates jet after hard landing; one firefighter dies". Reuters. 3 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2016.
