רומינה ז'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רומינה ז'אן
Romina Yan
Rincon-de-luz-Movie.jpg
ב"קטנטנות" עם פקונדו ארנה.
לידה 5 בספטמבר 1974
ארגנטינהארגנטינה בואנוס איירס, ארגנטינה
פטירה 28 בספטמבר 2010 (בגיל 36)
ארגנטינהארגנטינה סן איסידרו, בואנוס איירס, ארגנטינה
שם לידה Romina Yankelevich De Giácomi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
שנות הפעילות 1991-2010
דמות ידועה בלן (קטנטנות)
אריאל (כמעט מלאכים)
עיסוק זמרת, מנחה, רקדנית ותסריטאית
בן זוג דריו ג'ורדאנו (1998-2010)
צאצאים פרנקו ג'ורדאנו (נ. ב-2000)
ולנטין ג'ורדאנו (נ. ב-2002)
אסול ג'ורדאנו (נ. ב-2006)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רומינה ז'אנקלביץ'ספרדית: Romina Yankelevich; ‏בואנוס איירס, ארגנטינה, 5 בספטמבר 1974 – סן איסידרו, בואנוס איירס, ארגנטינה, 28 בספטמבר 2010), הידועה בשם הבמה רומינה ז'אן ובכינויה רומי, הייתה שחקנית, זמרת, רקדנית, מנחה ותסריטאית ארגנטינאית. נודעה בשל כיכובה בתפקיד בלן פראגה בטלנובלה המצליחה של אימה, כריס מורנה, "קטנטנות". נפטרה בגיל 36 כתוצאה מדום לב.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של ז'אן הייתה בגיל 16 בשנת 1991, כרקדנית במופע טלוויזיוני בשם "בוא לשחק איתי". הופעתה השנייה התרחשה שלוש שנים מאוחר יותר, ב-1994, בטלנובלה "Mi Cuñado" ("הגיס שלי") בה גילמה את דמותה של לורנה פיקבאה ובאותה שנה הצטרפה לצוות השחקנים של "Quereme". ז'אן פרצה לתודעה כאשר כיכבה ב-1995 בטלנובלה המצליחה לילדים, "קטנטנות", שנוצרה על ידי אמה, כריס מורנה, בתפקידה של בלן פראגה, וזכתה לפופולריות במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ישראל, ברזיל ומקסיקו.

ז'אן פרשה מהסדרה ב-1998, ומאז שיחקה במספר סדרות טלוויזיה ארגנטינאיות לילדים. ב-2001 כיכבה בקטנטנות: הסרט. בהמשך כיכבה במספר טלנובלות ארגנטינאיות, בהן "Abre tus Ojos" ‏(2003) ו-"אהבה שלי" ‏(2005). ב-2008 כיכבה בסיטקום שיצרה אמה, כריס מורנה, בשם "B&B: Bella y Bestia" ("היפה והחיה"). ב-2009 הצטרפה לעונה השלישית של הטלנובלה "כמעט מלאכים" בתפקיד של אריאל, אימה של קיקה והאקרית מחשבים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומינה הייתה בתם של השחקנים, הבמאים ומפיקי הטלוויזיה גוסטאבו ז'אנקלביץ' וכריס מורנה לבית דה ג'אקומי, אשר הפיקה, בין היתר, סדרות ארגנטינאיות מצליחות: "קטנטנות", "קיץ נצחי", "המורדים", "פינת אור", "פלוריסיינטה", "אלמה פיראטה" ו"כמעט מלאכים". ז'אן הייתה אחותו הבכורה של המפיק, הבמאי והתסריטאי הארגנטינאי תומאס ז'אנקלביץ', הנשוי לשחקנית הארגנטינאית סופיה רקה.

אבי סבה, חיימה ז'אנקלביץ', נולד ב-1896 למשפחה יהודית שהיגרה לארגנטינה מסופיה, בולגריה, והתיישבה בשנת 1899 באנטרה ריוס. אבי סבה היה איל תקשורת ומחלוצי הרדיו והמדיה בארגנטינה. סבה, סמואל ז'אנקלביץ', היה מפיק תוכניות טלוויזיה ואיש עסקים ארגנטינאי.

ז'אן נישאה למפיק הארגנטינאי דריו ג'ורדאנו ב-27 בנובמבר 1998, ולהם נולדו שלושה ילדים: פרנקו ב-2000, ולנטין ב-2002 ואסול ב-2006. ימים ספורים טרם חתונת השניים, היא הוטבלה לכנסייה הקתולית.

במשך שנים בגיל התבגרותה ז'אן סבלה מאנורקסיה,[2] ואישרה את הדברים בראיון שנעשה עמה במגזין para ti:

הייתי בת 15, הגעתי לבית הספר למשמרת כפולה, עבדתי עד 03:00 וקמתי ב-07:00. סחבתי את הכאב בגופי, כל אותה שנה היה לי רע והתחלתי לסבול מאנורקסיה. לא אכלתי שום דבר משום שרציתי להיות מושלמת. במשך כל חיי סחבתי את פחדיי, את חוסר הביטחון והחרדות עם האוכל. זאת הייתה דרכי להחרים אותי. זה היה אתגר כי הפרעה כמו שיש לי לא נעלמת תוך יום אחד. זה דבר שצריך לחיות עמו כל החיים. נכון להיום, התפייסתי עם גופי, אבל האנורקסיה עודנה סמויה. כל יום אני לומדת לאכול ואני לא מרגישה רגועה. יש רגעים שאני מרגישה שאני שמנה ואני מפסיקה לאכול. ברגעים בהם התמונה מתעוותת קשה לראות את עצמי מול המראה ולהגיד: "אני חיה עם הפגמים".

– רומינה ז'אן

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בספטמבר 2010, ז'אן נפטרה בגיל 36, כתוצאה מדום לב. ז'אן הובהלה לבית החולים בשעה 16:30 (שעון ארגנטינה) כאשר הייתה בלי סימנים חיוניים, לאחר שהתעלפה ברחוב כשיצאה מחדר כושר. נעשו במשך 50 דקות מאמצים להחיותה, אשר לא צלחו, ובשעה 17:20 (שעון ארגנטינה) נודע על דבר מותה על ידי התקשורת המקומית.[3][4][5]

לאחר מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותה הותיר תדהמה והלם רב בארגנטינה. דף שנפתח בפייסבוק לזכרה, הנקרא "No puedo creer que murió Romina Yan" (תרגום: אני לא יכול להאמין שרומינה ז'אן נפטרה), זכה ל-150,000 הרשמות ביומו הראשון וכחצי מיליון הרשמות כשבוע שלאחר מותה. המילים "רומינה ז'אן", "כריס מורנה" ו"קטנטנות" היו למילים הפופולריות ביותר בטוויטר באותו היום.

ערוץ טלפה הארגטינאי, אשר שידר סדרות של כריס מורנה, ביניהן "קטנטנות" ו"כמעט מלאכים", ערך במסגרת מהדורת החדשות שלו תוכנית בת שעתיים לזכרה. התוכנית השיגה 18.3% רייטינג, אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר למהדורת החדשות של הערוץ בשנים האחרונות. במהלך משדר נוסף לזכרה בערוץ 13 הארגנטינאי, עלה לשידור המנחה ואיש הטלוויזיה, מרסלו טינלי, והודיע כי האולפן הגדול של ערוץ 13, בו מצולמת, בין היתר, הגרסה המקומית ל"רוקדים עם כוכבים", נקרא מעתה "אולפני רומינה ז'אן".

ז'אן נקברה בטקס פרטי בפילאר, ובעת קבורתה נאספו מעריצים באובליסק של בואנוס איירס על מנת לחלוק כבוד אחרון לשחקנית עם נרות ופרחים. המעריצים צעדו מהאובליסק לתיאטרון ה"גראן רקס" בבואנוס איירס, בו היא שיחקה במסגרת המחזמר של הסדרה "קטנטנות", שם נערכה עצרת נוספת.

נערכה כשבוע לאחר מותה ב-5 באוקטובר 2010 עצרת נוספת, קטנה יותר, בכיכר רבין שבתל אביב, על ידי מעריצים ישראלים.[6]. ביום השנה הראשון למותה, תרמה משפחתה אמבולנס על שמה עבור מגן דוד אדום באמצעות עמותת ידידי מד"א בארגנטינה.

ב-29 בנובמבר 2010, כחודשיים לאחר מותה, בפרק האחרון של העונה הרביעית והאחרונה של הטלנובלה "כמעט מלאכים", אמה, כריס מורנה, הציגה ביטוי המוקדש למותה:

כפי שהיום מגיע לאחר הלילה, כל סוף מעיד תמיד על התחלה חדשה.

שנתראה שוב! תודה על הכל!

כריס מורנה

ב-2013 שודרה טלנובלה בשם "אליאדוס", אותה הפיקה כריס מורנה, הטלנובלה מכסה בעיות חברתיות כגון הפקרות, הריונות לא-רצויים, בריונות, העסקת ילדים, אנורקסיה, עבריינות נוער, אלכוהוליזם, אלימות ואהבה. בראיון לסוזנה חימנס, אמרה מורנה כי הטלנובלה היא מחווה לרומינה. כל שירי הטלנובלה הם שירים אותם כתבה מורנה לז'אן לאחר מותה, המיטה שנמצאת בחצר היא אותה מיטה עליה ישנה דמותה כבלן ב"קטנטנות" והדמויות פרנקו, ולנטין ואסול נקראות על שמם של ילדיה. בנוסף, היא הסבירה כי: "רומינה לא הייתה נוכחת בחיי, כשהיא הייתה בחיים היו ימים בהם לא דיברנו, עכשיו אני משכימה איתה, אני ישנה איתה, אני מברכת אותה, אני מודה לה. אני יודעת שהיא מאושרת מאוד".

לציון שמונה שנים למותה של ז'אן, ב-5 בספטמבר 2018, כריס מורנה העלתה בתיאטרון ה"גראן רקס" אשר בארגנטינה מופע מיוחד עם כוכבי הטלנובלות הארגנטינאיות של כל הזמנים, ביניהם פקונדו ארנה, נטליה אוריירו, מריאנה אספוסיטו, בנחמין רוחאס, אגוסטינה צ'רי, ולואיסנה לופילטו. המופע נקרא "Vive Ro" והציג את עלילת חייה של השחקנית הן עם שירים חדשים והן עם שירים נוסטלגיים מהטלנובלות של כריס מורנה.[7][8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]