רזאן א-נג'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך כתוב באופן לא נייטרלי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רזאן א-נג'אר
رزان النجار
Bethlehem wall graffiti Razan with flower.jpeg
לידה 1997
ח'אן יונס, הרשות הפלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 1 ביוני 2018 (בגיל 21 בערך)
רצועת עזה, מדינת פלסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת פלסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אחות, פעילת זכויות אדם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רזאן אשראף עבד אל-קאדר א-נג'ארערבית: رزان أشراف عبد القادر النجار; ‏ 13 בספטמבר 19971 ביוני 2018) הייתה פרמדיקית פלסטינית, שנהרגה מירי של חיילי צה"ל, כאשר התנדבה לפעילות רפואית במהלך ההפגנות בגבול ישראל-רצועת עזה. היא נורתה על ידי חיילים ישראלים כאשר על פי דיווחים היא הרימה את ידיה כדי להראות שאינה חמושה וניסתה לפנות פצוע ליד גדר הגבול של ישראל עם רצועת עזה. צה"ל הכחיש שהיא נורתה בצורה ישירה על ידו, אך הותיר את האפשרות שהיא נפגעה מאש לא ישירה. ארגון זכויות האדם "בצלם" טען שהיא נורתה מירי מכוון[1].

צה"ל פרסם קטע סרט שבו נראתה משליכה רימון עשן לעבר חיילי צה"ל וכן משתתפת בהפגנות כמגן אנושי בהתאם לדרישת חמאס. מאוחר יותר נמצא כי הסרט שבו היא משתתפת בהפגנה הוא חלק מראיון עם תחנת טלוויזיה לבנונית שנערך על ידי צה"ל ובו הוצאו דבריה של רזאן א-נג'אר מהקשרם[2]. בווידאו המקורי, היא לא הזכירה את חמאס וקראה לעצמה "מגן הצלה אנושי כדי להגן ולשמור על הפצועים בקווי החזית". על פרסום הווידאו הערוך על מנת לפגוע בדימויה ספג צה"ל ביקורת נרחבת בעולם[2][3]. על פי עדי ראייה נורתה א-נג'אר אחרי שהיא וצוותי רפואה אחרים התקרבו עם ידיים מורמות ובגדים לבנים אל גדר המערכת כדי לפנות פצוע.

תחקיר מקיף של האירוע פורסם על ידי עיתון הניו יורק טיימס ב-30 בדצמבר 2018. מסקנת התחקיר הייתה כי א-נג'אר נפגעה מקליע שנורה על ידי צלף לתוך קהל ממרחק של כ–110 מטרים, ושפגע קודם בקרקע, התפצל ואחד מחלקיו חדר לחזה שלה.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה של רזאן, אשראף א-נג'אר (1974) עבד בישראל עד שהוטלו הגבלות שאסרו על מעבר של הגבול. אחר כך עבד כמכונאי אופנועים. בעת מותה היה מובטל. המשפחה התגוררה בדירה בח'וזאעה שניתנה להם על ידי קרובים, במרחק קצר מהגבול עם ישראל.

רזאן הייתה הבכורה במשפחה של שישה ילדים. גדלה בעזה, וחוותה כילדה את מבצע עופרת יצוקה (2008), וכנערה את מבצע עמוד ענן (2012) ואת מבצע צוק איתן (2014) שבו נהרס היישוב שבו התגוררה. היא חלמה ללמוד סיעוד באוניברסיטה[1], אך כבת למשפחה דלת אמצעים הדבר לא התאפשר לה, ובמקום זאת למדה קליגרפיה ולקחה קורס עזרה ראשונה.

פעילות כפרמדיקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרתה הרשמית אחרי התנדבות הייתה כפרמדיקית בחאן יונס בבית החולים נסאר, והיא הייתה לפעילה בארגון בריאות לא ממשלתי, חברת הסעד הרפואי הפלסטינית. היא טיפלה בפצועי הפגנות מול הגדר שהתקיימו במהלך הרמדאן[3]. על פי אמה, א-נג'אר השתתפה באירועים מדי יום שישי משבע בבוקר ועד שמונה בערב. עוד לפני האירוע שבו מצאה את מותה, זכתה א-נג'אר לפרסום בתקשורת המקומית, ותמונות רבות שלה מטפלת בפצועים התפרסמו[4]. באפריל 2018 טענה בפני כתבי אל-ג'זירה שחיילים ישראלים ירו לעברה יותר מפעם אחת ירי אזהרה כדי שתתרחק מטיפול בפצועים[5].

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביוני 2018, יום שישי השלישי של הרמדאן, הפגינו 3,000 פלסטינים ליד גדר הגבול, הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר הכוחות הישראלים[1]. נג'אר הייתה אחת מצוות של חמישה פרמדיקים במשמרת. לאחר שאחד המפגינים נפגע מרימון עשן בפניו, סמוך לגבול, פנו הפרמדיקים ובהם נג'אר, שהיו לבושים במדים מזהים, לטפל בו. במהלך הטיפול במתפרעים נפגעו שלושה פרמדיקים מכדור שניתז מהקרקע[6]. היא פונתה מחוסרת הכרה לאוהל רפואי, ואחר כך הועברה לבית החולים האירופי, שם נקבע מותה.

על פי הפלסטינים, ביום מותה של א-נג'אר נפצעו 100 פלסטינים, 40 מהם מירי חי[7].

בהלוויה שנערכה לה השתתפו אלפים, כשגופה נעטף בדגל פלסטין. מותה הפך לסמל, כשישראל והפלסטינים פרסמו הודעות מנוגדות בנוגע לאירועים שהובילו למותה[6]. בפי התקשורת הפלסטינית היא זכתה לכינוי "מלאך הרחמנות"[8], ובתגובה של דובר צה"ל בערבית בטוויטר מספר ימים אחר כך נאמר ש"היא לא מלאך רחמן כפי שמנסים בחמאס להציג אותה" ופורסם סרטון שבו היא משליכה רימון עשן לצד מפגינים פלסטינים[9]. בנוסף פרסם צה"ל וידאו ערוך מהטלוויזיה הלבנונית שבו היא הציגה עצמה כמגן אנושי. על פרסום הווידאו הערוך ספג צה"ל ביקורת נרחבת בטענה שהוא הוצא מהקשרו[2][3].

הפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק, הורה באוקטובר למשטרה הצבאית החוקרת לפתוח בחקירה פלילית בנוגע למותה. נכון לאפריל 2019, צה"ל לא פרסם מה עלה בגורל החקירה.

תחקיר ניו יורק טיימס על נסיבות מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בדצמבר 2018 פרסם עיתון ניו יורק טיימס תחקיר מקיף של האירוע, שארך 6 חודשים ובוצע על ידי 6 כתבים חוקרים. הכתבים ראיינו בעזה את בני משפחתה של א-נג'אר, ידידיה, חבריה לעבודה, מוריה לשעבר, ורופאים שניסו להציל את חייה, ואת א־נג'אר לפני שנורתה. כמו כן, הם ראיינו גורמים במערכת הרפואה בעזה וקציני צה"ל בכירים, ובהם מפקדים המנהלים את פעולות צה"ל בגבול, עורכי דין צבאיים ואת דובר צה"ל. הכתבים ביקרו גם בעמדות צלפים ליד הגדר בנוסף, בדקו את דו"חות הנתיחה לאחר המוות, ובחנו את והראיות הבליסטיות בעזרת צלפים וחוקרים לשעבר של זירות פשע. כמו כן, הם אספו וניתחו יותר מאלף תמונות וסרטונים שצולמו ב–1 ביוני 2018 על ידי צלמים, מפגינים, משקיפים ואנשי צוות רפואי. הראיות נבדקו מול יותר מ–30 עדים. העיתון השתמש גם בסרטון וידאו שצולם על ידי מל"ט, ובעזרת סוכנות מחקר יצר דגם תלת ממדי של זירת העימות, ובסיוע סרטוני וידאו שצולמו בטלפונים הניידים יצר מיפוי של תנועות הפרמדיקים, המפגינים והחיילים. לאחר מכן הוקפא הרגע שבו נורתה א־נג'אר ושוחזר מסלול הקליע מקבוצה של צלפים של צה"ל דרך קבוצת פרמדיקים שעמדו במרחק של כ–110 מטרים.

מסקנת התחקיר העלתה כי א-נג'אר נפגעה מקליע שנורה על ידי צלף לתוך קהל שבו נראו בבירור פרמדיקים לבושים בחלוקים לבנים. התחקיר של העיתון הראה כי הפרמדיקים וכל מי שהיו בסביבתם לא סיכנו את החיילים. א-נג'אר והחובשים הנוספים אף הרימו את ידיהם על מנת להראות שאין בכוונתם לפגוע בחיילים. עוד עלה מהתחקיר כי א-נג'אר נפגעה מקליע שנורה ממרחק של קרוב ל-110 מטרים, ושפגע קודם בקרקע, התפצל ואחד מחלקיו חדר לחזה שלה[10][6][11][12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רזאן א-נג'אר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ירי מכוון הרג את הפרמדיקית רוזאן א-נג'אר ברצועת עזה, בצלם
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Israeli army edits video of Palestinian medic its troops shot dead to misleadingly show she was a 'human shield for Hamas', The Independent, ‏2018-06-08 (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Robert Mackey, Israel Attempts to Smear Razan al-Najjar, Palestinian Medic It Killed, Calling Her “No Angel”, The Intercept, ‏2018-06-08 (בAmerican English)
  4. ^ Holmes, Oliver; Balousha, Hazem (8 ביוני 2018). "Mother of shot Gaza medic: ‘She thought the white coat would protect her’". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  5. ^ Israeli forces 'deliberately killed' Palestinian paramedic Razan | Israel News | Al Jazeera, www.aljazeera.com
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 טיימס, ניו יורק (30 בדצמבר 2018). "ניו יורק טיימס ניתח סרטונים, צילומים ועדויות וקבע: הירי בפרמדיקית בעזה היה פזיז". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  7. ^ T. O. I. staff, Palestinians say female medic killed, 100 injured in Gaza fence clashes, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  8. ^ חורי, ג'קי; זכרי, אלמוג בן; קובוביץ, יניב (1 ביוני 2018). "משרד הבריאות בעזה: מתנדבת בצוות רפואי נורתה למוות, עשרות נפצעו מירי חי". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  9. ^ צה"ל על הפרמדיקית מעזה שנהרגה: "לא מלאך רחמן", ערוץ עשר
  10. ^ Halbfinger, David M. (30 בדצמבר 2018). "A Day, a Life: When a Medic Was Killed in Gaza, Was It an Accident?". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  11. ^ תחקיר ה"ניו יורק טיימס": צה"ל לא ירה במתכוון בפרמדיקית שנהרגה בגבול עזה, www.israelhayom.co.il
  12. ^ תחקיר הניו יורק טיימס לגבי מותה של הפרמדיקית רזאן א-נג'אר, בערוץ היוטיוב של הארץ, 31 בדצמבר 2018