פרשת רזאן א-נג'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רזאן א-נג'אר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמותה של רזאן א-נג'אר. גרפיטי על חומת ההפרדה

פרשת רזאן א-נג'אר היא פרשה שהחלה בעקבות מותה של רזאן א-נג'אר (שמה המלא: רזאן אשראף עבד אל-קאדר א-נג'אר בערבית: رزان أشراف عبد القادر النجار; ‏ ילידת 13 בספטמבר 1997), פלסטינית, מתנדבת בצוות לרפואת חירום שנהרגה ב-1 ביוני 2018 מירי של חיילי צה"ל, כשהתנדבה לפעילות רפואית במהלך ההפגנות בגבול ישראל-רצועת עזה.

על פי דיווחי עדי ראייה פלסטינים, א-נג'אר נהרגה במהלך ניסיון לפנות פצוע ליד גדר הגבול של ישראל עם רצועת עזה תוך שהיא מרימה את ידיה כדי להראות שאינה חמושה. צה"ל הכחיש שהיא נורתה בצורה ישירה על ידיו, אך הותיר את האפשרות שהיא נפגעה מאש לא ישירה. ארגון זכויות האדם "בצלם" טען שהיא נהרגה מירי מכוון[1].

צה"ל פרסם סרטון בו נראית א-נג'אר כשהיא משליכה רימון עשן לעבר חיילי צה"ל לצד מפגינים פלסטינים[2]. בנוסף פרסם צה"ל קטע סרטון, שבו נראתה א-נג'אר משתתפת בהפגנה ומציגה את עצמה כמגן אנושי בהתאם לדרישת חמאס. מאוחר יותר נמצא כי קטע הסרטון הזה הוא חלק מראיון עם תחנת טלוויזיה לבנונית שנערך על ידי צה"ל ובו הוצאו דבריה של א-נג'אר מהקשרם[3]. בווידאו המקורי היא לא הזכירה את חמאס וקראה לעצמה "מגן הצלה אנושי כדי להגן ולשמור על הפצועים בקווי החזית". על פרסום הווידאו הערוך על מנת לפגוע בדימויה ספג צה"ל ביקורת נרחבת בעולם[3][4].

תחקיר מקיף של האירוע פורסם על ידי העיתון "ניו יורק טיימס" ב-30 בדצמבר 2018. מסקנת התחקיר הייתה כי א-נג'אר נפגעה מקליע שנורה על ידי צלף לתוך קהל ממרחק של כ–110 מטרים, ושפגע קודם בקרקע, התפצל, ואחד מחלקיו חדר לחזה שלה.

רזאן א-נג'אר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזאן א-נג'אר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רזאן א-נג'אר נולדה כבכורה למשפחה בת שישה אחים ואחיות. האב עבד בישראל עד שהוטלו הגבלות שאסרו על מעבר הגבול. אחר כך עבד כמכונאי אופנועים. בעת מותה היה מובטל. המשפחה התגוררה בדירה בח'וזאעה שניתנה להם על ידי קרובים, במרחק קצר מהגבול עם ישראל.

היא גדלה בעזה, וחוותה כילדה את מבצע עופרת יצוקה (2008), וכנערה את מבצע עמוד ענן (2012) ואת מבצע צוק איתן (2014), שבו נהרס היישוב שבו התגוררה. היא רצתה ללמוד סיעוד באוניברסיטה[1], אך כבת למשפחה דלת אמצעים הדבר לא התאפשר לה, ובמקום זאת למדה קליגרפיה וסיימה קורס עזרה ראשונה.

א-נג'אר הוכשרה בח'אן יונס בבית החולים נסאר,[5] והייתה פעילה בארגון בריאות לא-ממשלתי, חברת הסעד הרפואי הפלסטינית (PMRS - Palestinian Medical Relief Society). היא טיפלה בפצועי הפגנות מול הגדר בהפגנות שנערכו במהלך הרמדאן[4]. על פי אמה, א-נג'אר השתתפה באירועים מדי יום שישי משבע בבוקר ועד שמונה בערב. עוד לפני האירוע שבו מצאה את מותה, זכתה א-נג'אר לפרסום בתקשורת המקומית, והתפרסמו תמונות רבות שלה מטפלת בפצועים[6]. באפריל 2018 טענה בפני כתבי "אל-ג'זירה" שחיילים ישראלים ירו לעברה יותר מפעם אחת ירי אזהרה כדי שתתרחק מטיפול בפצועים[7].

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביוני 2018, יום שישי השלישי של הרמדאן, הפגינו כ-3,000 פלסטינים ליד גדר הגבול, הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר הכוחות הישראלים[1]. נג'אר הייתה אחת מצוות של חמישה מתנדבים במשמרת. לאחר שאחד המפגינים נפגע מרימון עשן בפניו, סמוך לגבול, פנו המתנדבים ובהם נג'אר, שהיו לבושים במדים מזהים, לטפל בו. במהלך הטיפול במתפרעים נפגעו שלושה מתנדבים מכדור שניתז מהקרקע[8]. היא פונתה מחוסרת הכרה לאוהל רפואי, ואחר כך הועברה לבית החולים האירופי, שמדרום לחאן יונס. לאחר כחצי שעה של ניסיונות החייאה נקבע מותה.

על פי הפלסטינים, ביום מותה של א-נג'אר נפצעו 100 פלסטינים, 40 מהם מירי חי[9].

בהלוויה שנערכה לה, כשגופה נעטף בדגל פלסטין, השתתפו אלפים. מותה הפך לסמל. ישראל והפלסטינים פרסמו הודעות מנוגדות בנוגע לאירועים שהובילו למותה[8]. בפי התקשורת הפלסטינית היא זכתה לכינוי "מלאך הרחמנות"[10], ובתגובה של דובר צה"ל בערבית בטוויטר מספר ימים אחר כך נאמר ש"היא לא מלאך רחמן כפי שמנסים בחמאס להציג אותה" ופורסם סרטון שבו היא משליכה רימון עשן לצד מפגינים פלסטינים[2]. בנוסף פרסם צה"ל וידאו ערוך מהטלוויזיה הלבנונית שבו היא הציגה עצמה כמגן אנושי. על פרסום הווידאו הערוך ספג צה"ל ביקורת נרחבת בטענה שהוא הוצא מהקשרו[3][4].

הפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק, הורה באוקטובר 2018 למשטרה הצבאית החוקרת לפתוח בחקירה פלילית בנוגע למותה. נכון ליוני 2019, צה"ל לא פרסם מה עלה בגורל החקירה.

תחקיר "ניו יורק טיימס" על נסיבות מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בדצמבר 2018 פרסם העיתון "ניו יורק טיימס" בכתבה הראשית תחקיר מקיף של האירוע, שארך שישה חודשים ובוצע על ידי שישה כתבים חוקרים. הכתבים ראיינו בעזה את בני משפחתה של א-נג'אר, ידידיה, חבריה לעבודה, מוריה לשעבר, ורופאים שניסו להציל את חייה, ואת א־נג'אר לפני שנורתה. כמו כן, הם ראיינו גורמים במערכת הרפואה בעזה וקציני צה"ל בכירים, ובהם מפקדים המנהלים את פעולות צה"ל בגבול, עורכי דין צבאיים, ואת דובר צה"ל. הכתבים ביקרו גם בעמדות צלפים ליד הגדר, בדקו את דו"חות הנתיחה שלאחר המוות, ובחנו את הראיות הבליסטיות בעזרת צלפים וחוקרים לשעבר של זירות פשע. הם אספו וניתחו יותר מאלף תמונות וסרטונים שצולמו ב–1 ביוני 2018 על ידי צלמים, מפגינים, משקיפים ואנשי צוות רפואי. הראיות נבדקו מול יותר מ–30 עדים. העיתון השתמש גם בסרטון וידאו שצולם על ידי מל"ט, ובעזרת סוכנות מחקר יצר דגם תלת-ממד של זירת העימות, ובסיוע סרטוני וידאו שצולמו בטלפונים ניידים יצר מיפוי של תנועות המתנדבים, המפגינים והחיילים. לאחר מכן הוקפא הרגע שבו נורתה א־נג'אר ושוחזר מסלול הקליע מקבוצה של צלפים של צה"ל דרך קבוצת מתנדבים שעמדו במרחק של כ–110 מטרים.

מסקנת התחקיר העלתה כי א-נג'אר נפגעה מקליע שנורה על ידי צלף לתוך קהל שבו נראו בבירור מתנדבים לבושים בחלוקים לבנים. התחקיר של העיתון הראה כי המתנדבים וכל מי שהיו בסביבתם לא סיכנו את החיילים. א-נג'אר והחובשים הנוספים אף הרימו את ידיהם על מנת להראות שאין בכוונתם לפגוע בחיילים. עוד עלה מהתחקיר כי א-נג'אר נפגעה מקליע שנורה ממרחק של קרוב ל-110 מטרים, ושפגע קודם בקרקע, התפצל, ואחד מחלקיו חדר לחזה שלה[11][8][12][13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת רזאן א-נג'אר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ירי מכוון הרג את הפרמדיקית רוזאן א-נג'אר ברצועת עזה, בצלם
  2. ^ 2.0 2.1 צה"ל על הפרמדיקית מעזה שנהרגה: "לא מלאך רחמן", ערוץ עשר
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Israeli army edits video of Palestinian medic its troops shot dead to misleadingly show she was a 'human shield for Hamas', The Independent, ‏2018-06-08 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Robert Mackey, Israel Attempts to Smear Razan al-Najjar, Palestinian Medic It Killed, Calling Her “No Angel”, The Intercept, ‏2018-06-08 (בAmerican English)
  5. ^ "A Woman Dedicated to Saving Lives Loses Hers in Gaza Violence". nytimes.com. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  6. ^ Holmes, Oliver; Balousha, Hazem (8 ביוני 2018). "Mother of shot Gaza medic: ‘She thought the white coat would protect her’". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  7. ^ Israeli forces 'deliberately killed' Palestinian paramedic Razan | Israel News | Al Jazeera, www.aljazeera.com
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 טיימס, ניו יורק (30 בדצמבר 2018). "ניו יורק טיימס ניתח סרטונים, צילומים ועדויות וקבע: הירי בפרמדיקית בעזה היה פזיז". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  9. ^ T. O. I. staff, Palestinians say female medic killed, 100 injured in Gaza fence clashes, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  10. ^ חורי, ג'קי; זכרי, אלמוג בן; קובוביץ, יניב (1 ביוני 2018). "משרד הבריאות בעזה: מתנדבת בצוות רפואי נורתה למוות, עשרות נפצעו מירי חי". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  11. ^ Halbfinger, David M. (30 בדצמבר 2018). "A Day, a Life: When a Medic Was Killed in Gaza, Was It an Accident?". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2018. 
  12. ^ כתבה בישראל היום: "הניו יורק טיימס: צה"ל לא ירה במתכוון בפרמדיקית שנהרגה בגבול עזה, www.israelhayom.co.il
  13. ^ תחקיר הניו יורק טיימס לגבי מותה של הפרמדיקית רזאן א-נג'אר, בערוץ היוטיוב של הארץ, 31 בדצמבר 2018