מגן אנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגן אנושי היא טקטיקה של שימוש בבני אדם, לרוב אזרחים, כדי להגן על מטרות צבאיות (כגון תשתיות וחמושים). טקטיקה זו איננה חוקית והיא מנוגדת לאמנות ז'נבה.

ההיגיון שמאחורי טקטיקה זו היא שצבא מערבי, המתיימר להיות מוסרי, יימנע מלפגוע במתכוון באזרחים, ולכן אם החמוש יקיף את עצמו באזרחים, הצבא ימנע מלירות לעברו. עוד יתרון בטקטיקה זו היא שאם אכן נהרגים אזרחים ששימשו כמגן אנושי, הצד שהשתמש בטקטיקה יכול להשתמש במות האזרחים כחומר תעמולה לערעור התדמית של הצבא והמורל שלו.

בטקטיקה נעשה שימוש במדינות מוסלמיות כמו עיראק, לבנון ואפגניסטן.

במשפט הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "מגן אנושי" מתאר שיטת לחימה אסורה בדיני לחימה בינלאומיים. שיטה זו עושה שימוש באזרחים, בין אם התנדבו לכך ובין אם נכפה עליהם, על ידי שינוע שלהם בצמוד לאזורים ומטרות צבאיות במטרה להגן על אותם אזורים או מטרות מפני תקיפה של כוחות אויב.[1] השימוש במגן אנושי נחשב לטקטיקה ותיקה, בעבר נעשה בה שימוש בעימותים מזוינים בין מדינות (international armed conflict) ובעימותים מזוינים לא-מדינתיים (non-international armed conflict).[2] שיטה זו כיום, באה לידי ביטוי בעיקר בעימותים לא-מדינתיים,[3] בין השאר בקמבודיה, סיירה ליאון, צ'צ'ניה וסומליה.

מסגרת חקיקתית במשפט הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש במגן אנושי נחשב לפשע מלחמה באמנת רומא.[4] בנוסף, ניתן למצוא את האיסור לשימוש בפרקטיקה זו באמנות ז'נבה השונות[5] ובפרוטוקול הראשון של אמנות ז'נבה.[6] נכון להיום, אין איסור המגדיר באופן ברור כי לא ניתן לעשות שימוש ב"מגן אנושי" בעימות מזוין לא מדינתי (non-international armed conflict) עם זאת, בפרוטוקול השני לאמנות ז'נבה (הדן בעימותים מזוינים לא-מדינתיים) יש התייחסות להגנה על אזרחים מפני מבצעים צבאיים.[7]

רוב הסעיפים בפרוטוקולים ואמנות הבינלאומיים העוסקים ב"מגן אנושי" נחשבים לסעיפים מנהגים במשפט הבינלאומי הפומבי, כך שעל-אף שלא כל המדינות חתומות על אותן אמנות, הן עדיין מחויבות לפעול על-פי אותם סעיפים.

הסטטוס המשפטי של אזרח הפועל בתור "מגן אנושי" מרצון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה המשפטית של אזרחים הפועלים מרצונם בתור "מגן אנושי" שנויה במחלוקת, כאשר יש מספר גישות בנושא.[8] ראשית, יש להבהיר כי "מגנים אנושיים" הם אזרחים, וככאלה, יש איסור על פגיעה מכוונת בהם.[9] עם זאת, הפגיעה באזרחים מותרת במידה והם לוקחים "חלק ישיר במעשי איבה".[10] לפי אחת הגישות, אזרח המשמש בתור מגן אנושי מרצון, יסווג בתור אזרח הלוקח "חלק ישיר במעשי איבה" וככזה, ניתן יהיה לתקוף אותו.[11]תומכי הגישה טוענים כי עצם הפעולה של "מגן אנושי", קרי, נטרול הפעולה של כוחות האויב מהווים יתרון צבאי משמעותי של היריב ועל כן, ניתן להגדירם כ"לוקחים חלק ישיר" (direct participant).[12] גישה אחרת, דוחה את הסיווג של אותם אזרחים ככאלה ה"לוקחים חלק ישיר במעשי איבה"[13] ממספר סיבות. בין היתר, נטען כי אותם אזרחים לא עומדים בכל התנאים הדרושים כיוון שהם לא מבצעים שום פעולה פיזית, אלא רק נוכחים במקום ולכן, הלכה למעשה לא מהווים כל איום על התוקף. עוד נטען כי חובה להבחין בין אזרחים שהתנדבו להיות "מגן אנושי" ובין כאלה שלא התנדבו ולכן נחשבים לאזרחים והפגיעה בהם אסורה. מכיוון שפעולה זו בלתי אפשרית במהלך עימות מזוין, לא ניתן להגדיר "מגן אנושי" כאזרח שהפגיעה בו מותרת.[14]

קושי נוסף בהבחנה מתייחס לצד העושה שימוש באותם מגנים אנושים ולשאלה כיצד ניתן להבחין מתי נעשה שימוש במגן אנושי ומתי לא. לדוגמה, במידה וכוח פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית, ניתן יהיה להאשימו באחת משתיים. האפשרות הראשונה היא שהוא לא נוקט באמצעי זהירות מספקים כלפי האוכלוסייה האזרחית ולמעשה מעמיד אותם בסיכון.[15] אפשרות נוספת היא שהוא משתמש בהם כ"מגנים אנושיים". הדרך לבחון זאת תהיה לפי היסוד הנפשי של אותו כוח, קרי, האם הייתה לו כוונה. אולם, יש קושי רב להוכיח כוונה, כך שלמעשה כמעט ולא ניתן להבחין בין השניים.

בסכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך תקופה מסוימת השתמש צה"ל בנוהל שכן בו שכן או קרוב של המשפחה היה נשלח לבשר למחבלים אותם רצה צה"ל לעצור, שהם מוקפים בידי כוחות גדולים, ולהציע להם להיכנע. לפי הצבא נעשה שימוש בנוהג כ-1,200 פעמים משנת 2000 עד שנת 2005, במהלכם נפגע רק ילד אחד כתוצאה מהשימוש בנוהל זה.[16] ב-2005 פסק בג"ץ נגד הנוהל ואסר עליו בטענה שהוא למעשה שימוש בלתי-חוקי באזרחים פלסטינים בתור מגן אנושי.[17]

צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה, אמנסטי אינטרנשיונל ושוברים שתיקה טענו שצה"ל השתמש באזרחים כמגן אנושי לצורכי הגנה על עמדות שתפס הצבא, סריקת מבנים חשודים ובדיקת חפצים חשודים ואף הליכה עם אזרחים לפני חיילים.[18][19] לעומת זאת, לדברי אמנסטי לא נמצאו מקרים של שימוש בפלסטינים כמגן אנושי בידי חמאס. ישראל וצה"ל דחו את הטענות והאשימו את ועדת גולדסטון ואמנסטי בכתיבת דו"ח מוטה, המתעלם מפשעי מלחמה שביצע חמאס, ומאשים את צה"ל ללא ביסוס - שכן הדו"חות מבוססים על עדויות פלסטינים שאינם חופשיים לומר את האמת בגלל פחד מעינוי או הוצאה להורג בידי חמאס. כשנתיים לאחר מכן, ראש צוות הבדיקה של האו"ם ריצ'רד גולדסטון, כתב מאמר בוושינגטון פוסט בו טען ש"אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, דו"ח גולדסטון היה מסמך שונה".[20]

המקרה הידוע ביותר של שימוש במגן אנושי מצד צה"ל הוא אירוע בו שני חיילים מחטיבת גבעתי הורו לילד פלסטיני לפתוח תיקים חשודים כדי לבדוק שהם לא ממולכדים. מצ"ח פתחה בחקירה בנושא ובסופה החיילים הורשעו.[21][22][23]

הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפרעים פלסטינים מתחבאים מאחורי אמבולנס תוך כדי יידוי אבנים.

במהלך האינתיפאדה השנייה עשו הפלסטינים שימוש נרחב באזרחים, ובפרט בילדים, כמגן אנושי. במספר רב של מקרים חמושים פלסטינים ירו מאחורי ילדים אל עבר כוחות צה"ל.[24][25]

תשתיות טרור רבות מוקמו בלב אוכלוסייה אזרחית ולעיתים קרובות בתוך בתים בהם גרו אזרחים. במהלך מבצע חומת מגן בתים אזרחיים רבים מולכדו במטעני חבלה על ידי ארגוני הטרור, דבר שהצריך את פיצוצם באופן מבוקר או הריסתם באמצעות דחפורים משוריינים.

ארגוני שמאל רדיקלי, הידוע שבהם הוא ה-ISM, שימשו מגן אנושי למחבלים, בפרט בהגנה על יאסר ערפאת שנכלא במוקטעה ובמצור על כנסיית המולד במהלך מבצע חומת מגן. חלק מהתרגולת של פעילי ISM לשיבוש או עצירת פעולות צה"ל הייתה לשמש מגן אנושי ולהסתובב באזורי קרבות ובשטח צבאי סגור. כתוצאה מכך נהרגו או נפצעו קשות מספר פעילי ISM, הידועה שבהם היא רייצ'ל קורי שנהרגה בתאונה כשניסתה לחסום בגופה דחפור D9R משוריין ליד ציר פילדלפי ברפיח.

במבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע עופרת יצוקה עשו חמאס וארגוני טרור אחרים שימוש נרחב בטקטיקת המגן האנושי, כחלק מדוקטרינת הלחימה שלהם. שימוש זה כלל:[26]

  • ירי ממרכזי אוכלוסייה.[27]
  • הסתרת תשתיות צבאיות במבנים אזרחיים לרבות בתים, מסגדים, בתי חולים ומוסדות חינוכיים.
  • קריאה לאזרחים להתאסף במבני טרור על מנת למנוע מצה"ל להפציץ אותם.
  • שימוש בילדים כמגן אנושי: מחבלים הקיפו את עצמם בילדים בעת לחימה על מנת להימלט מאזור הקרב.[26]

דובר צה"ל הפיץ סרט שצולם על ידי כטב"ם במבצע עופרת יצוקה המתעד מחבל פלסטיני משגר רקטה מגג בניין מגורים ואז בורח בחסות ילדים המקיפים אותו כדי למנוע מכוחות צה"ל לפגוע בו.[28]

במבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש באזרחים כמגן אנושי נעשה על ידי חמאס גם בעת מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן.[29] חמאס החביא רקטות גם בבתי ספר ומתקנים של אונר"א.[30][31] כמו כן ביצע חמאס שיגורי רקטות ופצמ"רים מחצרות בתי ספר,[32] כולל ירי הפצמ"רים ממנו נהרג ילד ישראלי בן 4.[33] ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה"ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור באמצעות אמבולנס.[34] חמאס השתמש בבית החולים וופא שבשכונת שג'אעיה להפעלת חדרי מלחמה וכמפקדה, ואף אוחסנו בו אמצעי לחימה ובפרט רקטות. במשך ימים נורתה ממנו אש נק"ל ונ"ט לכיוון כוחות צה"ל. אחרי שצה"ל וידא שבית החולים פונה הוא תקף אותו, התקיפה גרמה לפיצוצי משנה של האמל"ח שאוחסן שם.[35][36] עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה.[37] הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים.[38][39] מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על שימוש במגן אנושי[40][40][41][42] וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך.[43]

בתחילת יוני 2017 חשפה אונר"א מנהרת טרור שחפר חמאס מתחת לבית ספר של הארגון בעזה. אונר"א גינתה את החפירה ואמרה שחמאס הבטיח לאטום אותה.[44]

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתקוממות בלוב (2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתיחות בחצי האי קרים (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגן אנושי בוויקישיתוף
  • Chen Kertcher, ‘Human Shields,’ in: Spencer C. Tucker (ed.), The Encyclopedia of Middle East Wars, Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO, 2010, pp. 541-543

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ How Does Law Protect in War? Human Shields .casebook.icrc.org/glossary/human-shields
  2. ^ Michael N. Schmitt, Human Shields in International Humanitarian Law, 47 COLUM. J. TRANSNAT’L L. 292, 292-296 (2009).
  3. ^ Rewi Lyall, Voluntary Human Shields, Direct Participation in Hostilities and the International Humanitarian Law Obligations of States, 9 MELB. J. INT'L L. 313, 313 (2008).
  4. ^ Rome Statute of the International Criminal Court, 17 July 1998, U.N.Doc. A/CONF.183/9, 2187 U.N.T.S. (להלן: חוקת בין הדין הבינאלומי הפלילי).
  5. ^ סעיף 19 לאמנת ז'נבה מ-12 באוגוסט 1949 להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב (להלן – האמנה הראשונה); סעיף 23 לאמנת ז'נבה מ-12 באוגוסט 1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה (להלן – האמנה השלישית); סעיף 28 לאמנת ז'נבה מ-12 באוגוסט 1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה (להלן – האמנה הרביעית).
  6. ^ סעיף 37(1), סעיף 50(3), סעיף 51(7) וסעיף 58 לפרוטוקול הראשון, משנת 1977, לאמנות ז'נבה מיום 12 באוגוסט 1949 בדבר הגנה על קרבנות סכסוכים בינלאומיים מזוינים (להלן – הפרוטוקול הראשון), ישראל לא צד לאמנה ואף לא חתמה עליה.
  7. ^ סעיף 13 (1) ל הפרוטוקול השני, משנת 1977, לאמנות ז'נבה מיום 12 באוגוסט 1949 בדבר הגנה על קרבנות סכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים (להלן – הפרוטוקול השני), ישראל לא צד לאמנה ואף לא חתמה עליה; International Humanitarian Law, 47 COLUM. J. TRANSNAT’L L. 292, 292-296 (2009, עמ' 306.
  8. ^ How Does Law Protect in war? Conduct of Hostilities – The civilian population is not to be used to shield military objective https://casebook.icrc.org/law/conduct-hostilities#ii_8.
  9. ^ Rewi Lyall, Voluntary Human Shields, Direct Participation in Hostilities and the International Humanitarian Law Obligations of States, 9 MELB. J. INT'L L. 313, 313 (2008) בעמ' 316. במאמר נאמר כי חסינות של אזרחים במהלך תקיפה נובעת בעיקר מסעיף 3 המשותף לאמנות ז'נבה.
  10. ^ סעיף 51(3) לפרוטוקול הראשון.
  11. ^ Rewi Lyall, לעיל ה"ש 4, בעמ' 319-322. במאמר נאמר כי מכיוון שההגדרה ל"חלק ישיר" אינה ברורה מלומדים רבים מציגים טענות לכאן ולכאן. עם זאת, ניתן לראות מגמה של קבלת מגנים אנושיים בהתנדבות כאזרחים הלוקחים חלק ישיר במעשי איבה ומכאן, כאזרחים אשר נשללה מהם החסינות.
  12. ^ International Humanitarian Law, 47 COLUM. J. TRANSNAT’L L. 292, 292-296 (2009, עמ' 316.
  13. ^ International Humanitarian Law, 47 COLUM. J. TRANSNAT’L L. 292, 292-296 (2009, עמ' 315.
  14. ^ International Humanitarian Law, 47 COLUM. J. TRANSNAT’L L. 292, 292-296 (2009, עמ' 316.
  15. ^ סעיף 57(1) לפרוטוקול הראשון.
  16. ^ Mofaz: IDF to appeal 'human shield' ruling
  17. ^ בג"ץ קבע: אין להשתמש ב"נוהל שכן", 6 באוקטובר 2005, באתר nrg
  18. ^ Amnesty International Report "Operation Cast Lead": 22 Days of Death and Destruction pg 48-50""
  19. ^ Breaking silence on Gaza abuses, BBC, 15 July 2009
  20. ^ Richard Goldstone, 'Reconsidering the Goldstone Report on Israel and war crimes', April 1, 2011
  21. ^ "IDF soldiers convicted of using 11-year-old as human shield in Gaza". Haaretz. 3 באוקטובר 2010. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2010. 
  22. ^ "Two Israeli soldiers guilty of using human shield in Gaza". BBC News. 3 באוקטובר 2010. 
  23. ^ "Israeli troops demoted over Gaza 'human shield' boy". BBC News. 21 בנובמבר 2010. 
  24. ^ Islamists' Vicious tactics of Using Human Shields - ריכוז סרטים, תמונות וכתבות על שימוש במגן אנושי על ידי הפלסטינים, The Reality Show
  25. ^ עמוס הראל, למה צה"ל ממשיך במבצעים כשהנסיגה, לכאורה, קרובה?, הארץ, 8 במרץ 2004 ובאנגלית. מצוטט במגזין העין השביעית.
  26. ^ 26.0 26.1 http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/g_report_h1.pdf התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה בחינת תוכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים, מרכז המידע למודיעין וטרור
  27. ^ Hamas exploitation of civilians as human shields: Photographic evidence, משרד החוץ, 6 במרץ 2008
  28. ^ וידאו: סרט המתעד מחבלים בורחים מבניין ממנו ירו אש תלולת-מסלול בחסות ילדים ששימשו להם כמגן אנושי (צולם על ידי כטב"ם של צה"ל), ביוטיוב בערוץ צה"ל
  29. ^ מאגרי רקטות בלב שכונות צפופות - צה"ל מתקשה?, באתר גלובס, 10 ביולי 2014
    במבצע "צוק איתן" שב ועשה חמאס שימוש באזרחים כ"מגן אנושי" לשם מניעת תקיפת בית פעיל טרור ע"י חיל האוויר הישראלי, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2014
  30. ^ UNRWA STRONGLY CONDEMNS PLACEMENT OF ROCKETS IN SCHOOL, הודעה באתר אונר"א, 17 ביולי 2014.
  31. ^ אונר"א: כ-20 רקטות נמצאו בתוך בית ספר נטוש ברצועה, נענע10, 17 ביולי 2014
  32. ^ Grad Rocket Launchers Discovered Next to Gaza School, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 22 ביולי 2014 סרטונים.
  33. ^ מבצע "צוק איתן": צה"ל ממשיך לתקוף יעדי טרור ברצע"ז, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 באוגוסט 2014. ציטוט: "במהלך השבוע האחרון בוצע ירי חוזר ונשנה לעבר עוטף עזה מתוך בית הספר היסודי לבנים, "עלי בן אבי טלב", הממוקם בפאתי זייתון. מבית הספר בוצע השיגור ממנו נהרג הילד דניאל טרגרמן ז"ל בן ה-4 מקיבוץ נחל עוז. כמו כן, במהלך המבצע בוצעו שיגורים נוספים ממרחב הסמוך לבית הספר לעבר מרחב אשדוד."
  34. ^ תיעוד: פעילי טרור נמלטים באמבולנס, mako-חדשות 2, 22 ביולי 2014.
  35. ^ אוהד חמו ורוני דניאל, ‏צה"ל תקף מפקדת חמאס בתוך בית חולים בעזה, באתר ‏mako‏‏, ‏23 ביולי 2014‏
  36. ^ Warning Call to Wafa Hospital Before IDF Targets Site תקיפת בית החולים וופא, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 23 ביולי 2014 סרטונים.
  37. ^ VIDEO: Finnish reporter sees rockets fired from Gaza hospital, ynet, 2 August 2014.
  38. ^ George Thomas (8 באוגוסט 2014). "Gaza Bishop: Hamas Used Church to Fire Rockets - Inside Israel - CBN News - Christian News 24-7". CBN.com. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014. 
  39. ^ Ben, Ricky (7 באוגוסט 2014). "Gaza archbishop says rockets were fired from church". The Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014. 
  40. ^ 40.0 40.1 "Hamas threatening journalists in Gaza who expose abuse of civilians." The Times of Israel. 28 July 2014.
  41. ^ "Tu dois quitter Gaza au plus vite et arrêter de travailler." Liberation. 24 July 2014.
  42. ^ Debinski, Gabrielle, Or Avi-Guy and Tzvi Fleischer. "Trapped in Gaza: How Hamas punishes reporters for the truth." The Australian. 31 July 2014.
  43. ^ יצחק בן-חורין, כתבים זרים: חמאס יוצר רשימה שחורה שלנו, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014.
  44. ^ אליאור לוי, אונר"א חשפה מנהרה של חמאס מתחת לבי"ס בעזה, באתר ynet, 10 ביוני 2017.