שרון אפק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון אפק
שרון אפק, אוגוסט 2021
שרון אפק, אוגוסט 2021
לידה 10 באוגוסט 1970 (בן 52)
ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מבצע גשמי קיץ
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרון אפק בכנס הבין-לאומי בדיני לחימה, אפריל 2017
שרון אפק בכנס הבין-לאומי בדיני לחימה, אפריל 2017

שרון אפק (נולד ב-10 באוגוסט 1970) הוא משפטן, מכהן כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה המנהל את מערך הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים.[1]

אפק הוא אלוף בדימוס, שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי. היה הקצין ההומוסקסואל הגלוי הבכיר ביותר בצה"ל.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפק גדל בנתניה, בנם של דליה ואורי אפק, אנשי ספורט וחינוך.[3] אביו שימש כמנכ"ל הוועד האולימפי בישראל.

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב כעתודאי. בשירותו הצבאי שימש במגוון תפקידי פיקוד ומטה בפרקליטות הצבאית,[4] ובהם ראש ענף ביטחון וקשרי חוץ,[5] סגן ראש מחלקת הדין הבינלאומי (2002–2004),[3] עוזר הפרקליט הצבאי הראשי[3] ופרקליט חיל האוויר (2004–2007).[6]

בשנים 20072009 היה היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון,[7] ובהמשך כיהן כסגן הפרקליט הצבאי הראשי (2009–2012) וכמפקד מגמת אפק במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל.[8]

כפרקליט הצבאי הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באוקטובר 2015 נכנס לתפקידו כפרקליט הצבאי הראשי.[9]

בתפקידו זה הורה על העמדתו של החייל אלאור אזריה לדין פלילי בעבירה של הריגה.[3] משפטו של אזריה התנהל במהלך כהונתו של אפק, ובסופו הורשע החייל בעבירות המיוחסות לו ונגזר עליו עונש מאסר.[10] בריאיון שנתן בשנת 2017 לביטאון לשכת עורכי הדין בישראל, "עורך הדין", התייחס אפק למשפט אזריה כ"ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי".[3] בתקופת כהונתו התנהל גם משפטו של תת-אלוף אופק בוכריס, שבסופו הורשע בוכריס על פי הודאתו בהסדר טיעון בבעילה אסורה בהסכמה ובהתנהגות שאינה הולמת והורד בדרגה.[11]

ב-12 ביולי 2018 קודם אפק לדרגת אלוף.[12]

בתקופת כהונתו אימצה הפרקליטות הצבאית מדיניות חדשה בנוגע לאכיפת החוק כלפי חיילים שנכשלו לראשונה בעבירות מסוימות, כגון עבירת השימוש בסמים בנסיבות אזרחיות. מטרתה של מדיניות זו להעניק לחיילים אלה הזדמנות שנייה, לעודדם להשלים שירות צבאי תקין, ולאפשר את שיקומם.[3] מדיניות דומה הוחלה על חיילים הנעדרים משירות, לגביהם הופעלו "הסדרי שילוב" המאפשרים להם לשוב לשירות תקין בליווי ותמיכה להם הם זקוקים, מתוך מטרה לאפשר להם לסיים את שירותם באופן תקין.[13] מיזם זה, תחת הכותרת "הליכי השילוב בבית הדין המשלב" פותח כמהלך משותף לפרקליטות הצבאית, לבתי הדין הצבאיים ולאגף כוח האדם בצה"ל ונועד לאפשר, לחיילים שנמצאו מתאימים לכך, על אף שנעדרו מהשירות הצבאי שלא ברשות, הזדמנות שנייה להשלים שירות צבאי מלא ולאחר מכן להשתלב בחברה האזרחית ללא רישום פלילי. המיזם זכה בפרס הרמטכ"ל הראשון לחדשנות לשנת התשפ"א-2020, בקטגוריית "האנשים".[14]

כמו-כן, בתקופה זו קוצר בצה"ל משך המעצר עד להבאתו של חייל עצור בפני שופט מ-48 שעות ל-24 שעות והוחל הסדר חדש שמאפשר עריכת תסקירי מבחן לגבי עונשם של חיילים, טרם מתן גזר הדין בעניינם.[15]

שינוי מהותי נוסף בא לידי ביטוי בהחלתו הרשמית של חוק זכויות נפגעי עבירה על צה"ל, במטרה לחזק את ההגנה על נפגעי עבירה בצה"ל.[16] עוד הוקם, בשיתוף פעולה של הפרקליטות הצבאית ויועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, מערך ליווי משפטי לחיילים ולחיילות שחוו פגיעה בשירותם על רקע מיני.[17]

באוקטובר 2018 הורה למשטרה הצבאית החוקרת לפתוח בחקירה פלילית בנוגע למותה של רזאן א-נג'אר שנהרגה במהלך ההפגנות בגבול רצועת עזה ביוני 2018.[18]

ביולי 2019 החילה התביעה הצבאית מדיניות של הסדרים מובנים בעבירות תעבורה, המאפשרת למשרתי קבע להודות בעבירות תעבורה קלות כשהענישה היא הרשעה וקנס, חלף משפט פלילי העלול להסתיים גם בפסילה בפועל. למשרתי חובה ניתנה גם האפשרות לתשלום קנס מופחת, אך לצידו פסילת רישיון נהיגה על תנאי. מטרת המדיניות לאפשר אכיפה יעילה ומרתיעה יותר.

בספטמבר 2021 סיים אפק את תפקידו, ובמקומו מונתה יפעת תומר ירושלמי.[19]

לאחר השירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בספטמבר 2021 פורסם כי אפק נמנה עם רשימת 24 המועמדים הסופיים לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.[20] ביוני 2022 אושר מינויו של אפק למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, והוא נכנס לתפקידו ב-1 ביולי.[21]

ב-16 בדצמבר 2021 הודיעה העמותה למשפט ציבורי בישראל כי אפק הוא הזוכה בפרס גורני למשפטן בשירות הציבורי לשנת 2021.[22]

השכלה וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאפק תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים בהצטיינות יתרה מטעם אוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר שני בביטחון לאומי בהצטיינות מטעם אוניברסיטת חיפה במסגרת המכללה לביטחון לאומי, ובוגר התוכנית לבכירים בשירות הציבורי מטעם קרן וקסנר באוניברסיטת הרווארד. הוא בוגר קורס פיקוד ומטה "אפק".

אפק הוא הקצין הבכיר ביותר בתולדות צה"ל הנמנה עם הקהילה הגאה.[2] אף שלא הסתיר זאת קודם לכן,[23] בריאיון שנתן בשנת 2017 ציין זאת לראשונה בתקשורת. באותו ריאיון ציין כי חשוב מבחינתו לשמש מודל לחיקוי לצעירים ולצעירות מקהילת הלהט"ב המתגייסים לצה"ל ולשדר להם מסר שצה"ל כצבא העם ידע להעריך אותם לפי יכולותיהם וכישוריהם.[3]

אפק הוא רץ חובב, שנטל חלק במספר ריצות מרתון,[3] ושיאו האישי, שאותו השיג במרתון פריז, עומד על 2:45:53 שעות.[24]

בת-דודתו מצד אביו היא מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה יצחק הרצוג. גיסו הוא כדורגלן העבר עודד מכנס.

ספר בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרון אפק בוויקישיתוף

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צימוקי, טובה (2022-06-15). "הפצ"ר לשעבר שרון אפק נבחר לתפקיד המשנה ליועמ"ש". Ynet. נבדק ב-2022-07-02.
  2. ^ 1 2 איתי בלומנטל, היסטוריה: האלוף הגאה המוצהר הראשון בצה"ל, באתר ynet, 3 במאי 2018
    חדשות 2, ‏שרון אפק: אלוף גאה ראשון בצה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 במאי 2018‏.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 נעמה כהן פרידמן ועו"ד שמעון לפיד, הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל עו"ד שרון אפק – ריאיון בלעדי, עורך הדין, 35 (מאי 2017), עמ' 16–23.
  4. ^ לילך שובל, ‏אל"מ שרון אפק ימונה לתפקיד הפצ"ר, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2015 13:25.
  5. ^ בג"ץ 9594/03 - עתירה למתן צו על תנאי
  6. ^ ידידיה בן אור, אל"ם שרון אפק מונה לפרקליט הצבאי הראשי, באתר ערוץ 7, 17 באוגוסט 2015.
  7. ^ הודעה על מינויו החל מ-15 באפריל 2007, מנשרים, צווים ומנויים, היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, אפריל 2007
  8. ^ לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי ימונה אל"ם שרון אפק שיועלה לדרגת תא"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט).
  9. ^ עדו בן פורת, הפרקליט החדש: צה"ל ינצח בלי לוותר על החוק, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2015.
  10. ^ יואב זיתוני, הערעור נדחה: אלאור אזריה נשלח לשנה וחצי בכלא בגין הריגה, באתר ynet, 30 ביולי 2017.
  11. ^ לילך שובל, ‏"שלם לחלוטין עם הדרך שבה נהגנו באזריה", באתר ישראל היום, 10 במאי 2017.
  12. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg הפרקליט הצבאי הראשי הועלה לדרגת אלוף, באתר צה"ל, 12 ביולי 2018
    אמיר אורן‏, קידום הפצ"ר לאלוף נתן הכרה לפועלו - והבטיח את כהונתו תחת הרמטכ"ל הבא, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2018
  13. ^ יואב זיתון, סיפוק בצה"ל מרפורמת העבירות הקלות: "הצילו לי את החיים", YNET, ‏9 בפברואר 2018, 09:29.
  14. ^ דובר צה"ל, פרס הרמטכ"ל לחדשנות לשנת תשפ"א - הזדמנות שנייה לעריקים ולמשתמטים, את"ץ, ‏19 בינואר 2021
  15. ^ אשר הלפרין, דוח הסניגוריה הצבאית: רפורמה בעבירות הסמים וקיצור תקופות המעצר, וואלה!, ‏27 באוגוסט 2017
  16. ^ עדכון בדבר החלת עקרונות חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל, דף הפרקליטות הצבאית, אתר צה"ל.
  17. ^ ליווי נפגעות עבירה על ידי מרכז מהו"ת, דף יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, אתר צה"ל.
  18. ^ טיימס, ניו יורק (2018-12-30). "ניו יורק טיימס ניתח סרטונים, צילומים ועדויות וקבע: הירי בפרמדיקית בעזה היה פזיז". הארץ. נבדק ב-2018-12-30.
  19. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg הפרקליטה הצבאית הראשית החדשה נכנסה לתפקידה והועלתה לדרגת אלוף, באתר צה"ל, 1 בספטמבר 2021
  20. ^ יובל אראל, המרוץ לעליון: נסגרה רשימת המועמדים הסופית, MAKO, ‏30 בספטמבר 2021
  21. ^ אריה יואלי, ‏פה אחד: הפצ"ר לשעבר אפק מונה למשנה ליועמ"ש, באתר "סרוגים", 19 ביוני 2022
  22. ^ העמותה למשפט ציבורי בישראל, הודעה על זוכי/ות פרס גורני, פייסבוק, ‏16 בדצמבר 2021
  23. ^ אתר למנויים בלבד יוסי יהושוע, בן הזוג לא השתתף אף פעם בהענקת הדרגות, באתר "ידיעות אחרונות", 10 במאי 2017.
  24. ^ תוצאות הריצות עבור שרון אפק, באתר מבט למרוץ.