התחנה המרכזית של ירושלים
 | |
| חזית התחנה המרכזית בירושלים, 2005 | |
| חנוכת התחנה | שנות ה-60; המבנה הנוכחי מ-2001 |
|---|---|
| מיקום | רחוב יפו, ירושלים |
| אתרים סמוכים | בנייני האומה |
| שירות אוטובוסים | לכל חלקי הארץ |
| קואורדינטות | 31°47′20″N 35°12′11″E / 31.789°N 35.203°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   התחנה המרכזית של ירושלים | |
  | |
התחנה המרכזית של ירושלים היא מרכז התחבורה הציבורית הראשי בירושלים, ממנה יוצאים קווי אוטובוס בינעירוניים מהעיר לשאר הערים והיישובים בישראל. התחנה מהווה חלק ממרכז תחבורתי רחב יותר, אשר כולל תחנה של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים ואת תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון, תחנת הקצה של הקו המהיר לירושלים שהחל לפעול בספטמבר 2018. התחנה המרכזית שייכת לחברת נצבא החזקות.
תוכן עניינים
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה ממוקמת ברחוב יפו מול בנייני האומה במבנה בן 10 קומות (כולל מפלסי החנייה התת-קרקעיים) שרוחבו למעלה מ-250 מטרים, ומצופה מבחוץ באבן ובזכוכית. מלבד מיקומו הבולט בכניסה לירושלים וגודלו, סימן ההיכר של המבנה הוא שעון אנלוגי גדול במרכזו אשר ממוקם מעל הכניסה הראשית למבנה התחנה.
המבנה כולל, לצד מרכז התחבורה לאוטובוסים בינעירוניים מירושלים לשאר רחבי הארץ, גם מרכז קניות תלת-מפלסי, בית כנסת, משרדי ממשלה ומשרדים פרטיים. בניגוד לתחנה המרכזית בתל אביב ולרוב התחנות המרכזיות בישראל, פעילות התחנה נמצאת כולה בתוך מבנה סגור, הכולל את כל רציפי התחנות הבינעירוניות, כך שאין צורך ביציאה ממבנה התחנה כדי לעלות על קווי האוטובוס הבינעירוניים או כדי להחליפם. מנגד, תכנון זה יוצר בעיית זיהום אוויר קשה במיוחד, עקב הצטברות גזי פליטה של מנועי האוטובוסים בחלל סגור.
בתחנה קיימים סידורי אבטחה. על פי הפרסומים[דרוש מקור], התכנון ההנדסי אף כלל מיגון מסיבי בין קומתי תוך יציקת שכבת בטון עבה בתוך התקרות, שתפקידה למנוע קריסת קומות במקרה של פיגוע.
בקומה השלישית של התחנה ישנו בית כנסת הנקרא בשם בית הכנסת אגד - בת עמי לזכר חללי מערכות ישראל של חיילי צה"ל. רב בית הכנסת הוא הרב מנחם מנדל וילהלם, מחסידי חב"ד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה המרכזית המודרנית הראשונה של ירושלים נבנתה ב-1932 לצד רחוב יפו, בלב המע"ר המתפתח של העיר בתקופת המנדט, כשיתוף פעולה של בעלי הקרקע דוד קוקיא עם קואופרטיב "המהיר" שאוטובוסיו נסעו לתל אביב ובאר שבע. לצד התחנה הוקם "בניין העמודים" שסוחריו שכרו את חנויותיהם ממשפחת קוקיא. תחנה זו שימשה את תושבי ירושלים עד שלהי שנות ה-60 של המאה ה-20.
ההתפתחות המהירה של ירושלים לאחר איחוד העיר והגידול בתנועה התחבורתית הפכו את התחנה המרכזית למיושנת, צפופה ובעייתית. מבנה תחנה חדש ומודרני יותר הוקם בסוף שנות ה-60 בחלקו המערבי של רחוב יפו על שטח מושב הזקנים הכללי המאוחד, באזור רוממה - מיקום שהיווה את הכניסה הראשית לעיר וצומת דרכים עיקרי שממנו התפצלו צירים למרכז העיר, שכונות מערב העיר, שכונות צפון העיר וכן כביש ירושלים-תל אביב. מבנה תחנה זה כלל בניין לקופות ומשרדים ורציפים חיצוניים, והוא שימש בתפקידו עד סוף המאה ה-20.
התחנה הנוכחית נבנתה באותו אתר, ונפתחה בספטמבר 2001. במהלך בניית התחנה החדשה פעלה התחנה המרכזית ממיקום זמני בהמשך רחוב יפו.
ביולי 2005, סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות, שני חיילי צה"ל מן הנח"ל החרדי, שפעלו במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, השאירו תיק סמוך לשירותים שבמבנה. כוחות הביטחון חששו שמדובר במטען חבלה ופינו את הבניין, בדיעבד התברר שכל תכולת התיק הייתה סטיקרים. בעקבות זאת, הוקשחו הבדיקות ושונה המערך הביטחוני. גם חיילים במדים חויבו, בניגוד לעבר, בבדיקות שיקוף תיקים ובדיקות ביטחוניות אחרות. במקרה אחר באותו החודש (12 ביולי), השאירו פעילי ימין תיק עם שעון גז וחוטים (מטען דמה), ובתוכו פתק עם הכיתוב "ההתנתקות עוד תתפוצץ לנו בפנים".[1]
כיום התחנה נחשבת לאחת התחנות העמוסות ביותר בישראל וגם לאחת החדישות ביותר. מרכז הקניות של התחנה זוכה להצלחה מרובה, בעיקר בשל האוכלוסייה הרבה שעוברת דרכו במטרה להגיע לרציפי התחנה בקומה השלישית ובשל העובדה שהחנויות הושכרו בעיקר לחברות גדולות או לחנויות רשת מוכרות, כלקח מהכישלון המסחרי של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. במחלף גולדה מאיר בצפון העיר הסמוך להר חוצבים החלו להקים תחנה מרכזית אזורית נוספת שאמורה להיחנך ב-2021. בנוסף, לצד שער שכם פועלת בירושלים התחנה המרכזית של מזרח ירושלים שאף מתוכננת להשתדרג בעתיד עם חניון תת-קרקעי ושדרה מסחרית.
ב-2011 החלה לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים החולפת לצד התחנה והפכה לציר גישה מרכזי לשכונות רבות בירושלים וב-2022 יוארך לשכונות נוספות. בנוסף, נפתחה בספטמבר 2018 תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון המשמשת כתחנת קצה בקו הרכבת המהיר לירושלים. ביולי 2024 מתוכנן להתחיל לפעול גם הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים שתחלוף אף היא לצד התחנה וכן מתוכננים שלוחות נוספות על מסלולי הרכבות כגון שלוחה של קו הקמפוסים בין מלחה וגבעת רם להר הצופים, שלוחה של "קו הזהב" התיירותי שיחבר בין קריית המוזיאונים דרך מרכז העיר לעיר העתיקה, שלוחה בין תחנה מרכזית להדסה עין כרם, ושלוחה בין נווה יעקב וגבעת שאול. כך שהתחנה המרכזית בירושלים תהפוך לחלק ממרכז תחבורתי עירוני מגוון.
בינואר 2019 נחנך בקומות המשרדים של בניין התחנה המרכזית הסניף הירושלמי של רשת חללי העבודה והמשרדים המשותפים "אורבן פלייס". שטח החלל שמופעל על ידי החברה הוא כ-2,000 מ"ר וכולל משרדים פרטיים וחללי עבודה משותפים.
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על הקירות משני צדי פתח הכניסה הראשי אל התחנה מותקנת היצירה "עוברי אורח", מעשה ידיה של הפסלת אורנה בן עמי. היצירה מעוצבת בדמות כובעים ממינים שונים התלויים על קולבים. כל אחד מן הכובעים, העשויים ברזל, הוא בקוטר של כמטר.
לצד הכניסה שממנה נכנסים האוטובוסים לתחנה, מותקן תבליט קיר "שאלו שלום ירושלים" מאת האמן י. אטיאס. ביצירה מוצג תבליט של ירושלים.
זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון המבנה כבניין סגור מוביל להצטברות כמות גבוהה של גזי פליטה ממנועי הדיזל של האוטובוסים. בתחנה נרשמו פעם אחר פעם שיעורי זיהום אוויר גבוהים במיוחד, ברמה המסכנת את בריאות הנוסעים והמבקרים במקום. בעקבות כך, המשרד לאיכות הסביבה הטיל בשנת 2012 קנס בסך 700 אלף שקל על הבעלים. באוקטובר 2013 הוציא בית משפט השלום בירושלים צו, אשר מחייב הצבת סדרנים שימנעו מן הנוסעים לשהות באזור הרציפים שלא לצורך.
בשל זיהום האוויר הכבד הוצאו תחנות של קווים רבים אל מחוץ למבנה.
בנובמבר 2014, הוקמו מחיצות ברציפי העלייה לאוטובוסים. בתוך המחיצות, שיחד עם חזית האוטובוס יוצרות מעין תא, מוזרם אוויר נקי, ובכך נמנעת חשיפה ממושכת של הנוסעים לפליטות האוטובוסים. בנוסף, הותקנו מנעולים מיוחדים על דלתות היציאה לרציפים. המנעולים מאפשרים את פתיחת הדלתות רק כאשר יש אוטובוס בתוך הרציף, וכך מוגבל הזמן שבו נוסעים נמצאים ברציף לזמן בו הם עולים אל האוטובוס בלבד.
פריסת קווים בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפעילה | אשכול הפעלה |
|---|---|
| אגד | קווים עירוניים בירושלים, שירות פרברי, שירות לתל אביב, חיפה, באר שבע, אילת ולמרבית הערים במדינה |
| אגד תעבורה | שירות למעלה אדומים, קריית ארבע ולהתנחלויות בעוטף ירושלים, הר חברון, הבקעה ובנימין |
| סופרבוס | שירות לבית שמש ויישובי פרוזדור ירושלים |
| אפיקים | שירות לבני ברק ורמת גן |
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רציפי התחנה ב-1984
תחנות הורדה ב-1984
היציאה מהתחנה ב-1984
התחנה המרכזית על רקע העבודות להקמת הרכבת הקלה בירושלים ברחוב יפו
מסוף העלאת נוסעים
מסוף הורדת נוסעים
בניין התחנה המרכזית מגג בנייני האומה
הכניסה לחניית התחנה המרכזית
תחנת הרכבת הקלה ליד התחנה המרכזית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי אלמן, התחנה המרכזית: הסיוט שאינו נגמר, באתר mynet ירושלים, 17 במרץ 2009
- חיים ריבלין, סכנה: זיהום מסרטן בתחנה המרכזית בירושלים, באתר mako, 30 בינואר 2012
- תמונות של התחנה
- אלי אלון, חשופים בתחנה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2012
- ניר חסון, זיהום האוויר ברציפי התחנה המרכזית בירושלים - מהגבוהים בישראל אי פעם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||
| תחבורה בישראל | ||
|---|---|---|
| כבישי ישראל | כביש 1 • כביש 2 (כביש החוף) • כביש 3 • כביש 4 • כביש 5 • כביש 6 (חוצה ישראל) • כביש 7 • כביש 9 • כביש 12 • כביש 20 (נתיבי איילון) • כביש 22 (נתיבי המפרץ) • מנהרות הכרמל (כביש 23) • כביש 25 • כביש 31 • כביש 40 • כביש 50 (כביש בגין) • כביש 60 • כביש 65 • כביש 70 • כביש 77 • כביש 90 • כביש 431 • כביש 443 • כביש 471 • כביש 531 • כביש 899 (כביש הצפון) • ציר אלון • לרשימה המלאה |  _landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)   |
| חברות כבישים | נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה • חברת דרך ארץ • חברת כביש חוצה ישראל • חברת נתיבי איילון • נתיבי הכרמל מערכות ותפעול • נתיבי היובל | |
| אוטובוסים | אגד • אגד תעבורה • אפיקים • גלים • דן • דן באר שבע • דן בדרום • מטרופולין • נסיעות ותיירות נצרת • נתיב אקספרס • סופרבוס • קווים - עילית • רמה תחבורה ציבורית גולן • שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת | |
| תחנות מרכזיות | התחנה המרכזית החדשה של תל אביב • התחנה המרכזית הישנה של תל אביב • מסוף 2000 • התחנה המרכזית של ירושלים • התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון • מרכזית המפרץ • מרכזית חוף הכרמל • מרכזית הקריות • התחנה המרכזית של באר שבע • התחנה המרכזית של אשדוד • תחנה מרכזית יבנה • תחנה מרכזית מודיעין • התחנה המרכזית של נתניה • תחנה מרכזית חדרה • התחנה המרכזית של הרצליה • תחנה מרכזית קריית גת • התחנה המרכזית של קריית שמונה • תחנה מרכזית בית שאן • תחנה מרכזית דימונה • תחנה מרכזית ערד • התחנה המרכזית של עכו • תחנה מרכזית נהריה • תחנה מרכזית כפר סבא • תחנה מרכזית רחובות • התחנה המרכזית של לוד • התחנה המרכזית של אשקלון • התחנה המרכזית של טבריה • התחנה המרכזית של צפת • תחנה מרכזית כרמיאל • תחנה מרכזית אילת • מסוף צומת רעננה • תחנה מרכזית רמלה | |
| נמלים | נמל אילת • נמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרום • נמל המפרץ • נמל חיפה • נמל הקישון • המרינה הכחולה • מרינה אשקלון • מרינה הרצליה
נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראל • רשות הספנות והנמלים • חברת נמלי ישראל | |
| רכבת ישראל | פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראל • מסילת הרכבת יפו–ירושלים • קו הרכבת המהיר לירושלים • מסילת איילון • תחנות רכבת בישראל | |
| מערכת תנועה עתירת נוסעים | כרמלית • מטרונית • רכבלית • רכבל חיפה • מסילת חיפה–נצרת • הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבע • הרכבל לכותל | |
| תעופה | רשות התעופה האזרחית • רשות שדות התעופה • נמל התעופה בן-גוריון • נמל התעופה רמון • אל על • ישראייר • ארקיע • סאן דור • שדות תעופה בישראל | |
| היסטוריה | נמל תל אביב • נמל יפו • הרכבת המנדטורית • רכבת העמק • חברות תעופה עבריות ביישוב • כביש הנפט • כביש הגבורה • דרך בורמה • הרפורמה בנמלים | |
| שונות | הרשות הארצית לתחבורה ציבורית • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • מוניות בישראל • מוניות שירות בישראל • רב-קו • תחבורה בתל אביב • תחבורה ציבורית בישראל • תל-אופן • ערכים נוספים | |
- ^ יונתן ליס, פעילי ימין הניחו מטען דמה בתחנה המרכזית בי-ם, באתר הארץ, 12 ביולי 2005
