התחנה המרכזית של ירושלים
 | |
| חזית התחנה המרכזית בירושלים, 2005; בכיכר שבה צולמה התמונה נמצאת רחבת הכניסה לתחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון | |
| תקופת הפעילות |
1968–הווה (כ־55 שנים)  |
|---|---|
| מיקום | רחוב יפו, ירושלים |
| אתרים סמוכים | |
| שירות אוטובוסים | לכל חלקי מדינת ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′20″N 35°12′11″E / 31.789°N 35.203°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   התחנה המרכזית של ירושלים  | |
  | |
התחנה המרכזית של ירושלים היא מרכז התחבורה הציבורית הראשי בירושלים, ממנה יוצאים קווי אוטובוס בי־עירוניים מהעיר לשאר הערים והיישובים בישראל. התחנה מהווה חלק ממרכז תחבורתי רחב יותר, אשר כולל תחנה של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים ואת תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון, תחנת הקצה של הקו המהיר לירושלים שהחל לפעול בספטמבר 2018. התחנה המרכזית שייכת לחברת נצבא החזקות.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה ממוקמת ברחוב יפו מול בנייני האומה במבנה בן 10 קומות (כולל מפלסי החנייה התת-קרקעיים) שרוחבו למעלה מ-250 מטרים, ומצופה מבחוץ באבן ובזכוכית. מלבד מיקומו הבולט בכניסה לירושלים וגודלו, סימן ההיכר של המבנה הוא שעון אנלוגי גדול במרכזו אשר ממוקם מעל הכניסה הראשית למבנה התחנה.
המבנה כולל, לצד מרכז התחבורה לאוטובוסים בינעירוניים מירושלים לשאר רחבי ישראל, גם מרכז קניות תלת-מפלסי, בית כנסת, משרדי ממשלה ומשרדים פרטיים. בניגוד לתחנה המרכזית בתל אביב ולרוב התחנות המרכזיות בישראל, פעילות התחנה נמצאת כולה בתוך מבנה סגור, הכולל את כל רציפי התחנות הבינעירוניות, כך שאין צורך ביציאה ממבנה התחנה כדי לעלות על קווי האוטובוס הבינעירוניים או כדי להחליפם. מנגד, תכנון זה יוצר בעיית זיהום אוויר קשה במיוחד, עקב הצטברות גזי פליטה של מנועי האוטובוסים בחלל סגור.
בתחנה קיימים סידורי אבטחה. על פי הפרסומים[דרוש מקור], התכנון ההנדסי אף כלל מיגון מסיבי בין קומתי תוך יציקת שכבת בטון עבה בתוך התקרות, שתפקידה למנוע קריסת קומות במקרה של פיגוע.
בקומה השלישית של התחנה נמצאים, בין השאר, מסוף האוטובוסים, ובית כנסת שהיה נקרא בית כנסת אגד - בת עמי לזכר חללי אגד. השלט הוסר בשיפוץ הקיר עליו היה תלוי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה המרכזית המודרנית הראשונה של ירושלים נבנתה ב-1932 לצד רחוב יפו, בלב המע"ר המתפתח של העיר בתקופת המנדט, כשיתוף פעולה של בעלי הקרקע דוד קוקיא עם קואופרטיב "המהיר" שאוטובוסיו נסעו לתל אביב ובאר שבע. לצד התחנה הוקם "בניין העמודים" שסוחריו שכרו את חנויותיהם ממשפחת קוקיא. תחנה זו שימשה את תושבי ירושלים עד שלהי שנות ה-60 של המאה ה-20.
ההתפתחות המהירה של ירושלים והגידול בתנועה התחבורתית הפכו את התחנה המרכזית למיושנת, צפופה ובעייתית. באפריל 1960 נחתם הסכם בין הקואופרטיבים "המקשר" ו"אגד" (לפני שאוחדו לחברה אחת) ועיריית ירושלים, לבניית תחנה חדשה בחלקו המערבי של רחוב יפו על שטח מושב הזקנים הכללי המאוחד, באזור רוממה - מיקום שהיווה את הכניסה הראשית לעיר וצומת דרכים עיקרי שממנו התפצלו צירים למרכז העיר, שכונות מערב העיר, שכונות צפון העיר וכן כביש ירושלים-תל אביב[1]. חוזה להקמת התחנה נחתם בסוף 1965[2]. התחנה החדשה במקום נחנכה ב-6 בספטמבר 1968, בטקס בנוכחות ראש העירייה טדי קולק ושר התחבורה משה כרמל[3]. מבנה תחנה זה כלל בניין לקופות ומשרדים ורציפים חיצוניים, והוא שימש בתפקידו עד סוף המאה ה-20.
בשנת 1995 הוחלט להרוס ולבנות מחדש את התחנה, כדי להגדיל את הקיבולת שלה ולפתח שטחי מסחר נוספים. את הפרויקט יזמה חברת נצב"א -נכסי צאן ברזל אגד, שהייתה אז חברת בת של אגד, בשותפות עם חברת אמות השקעות[4]. בינואר 1998 זכתה חברת אשטרום במכרז להקמת מבנה התחנה החדש, בעלות של כ-300 מיליון שקל[5]. במהלך בניית התחנה החדשה פעלה התחנה המרכזית ממיקום זמני בהמשך רחוב יפו. התחנה החדשה נפתחה בספטמבר 2001[6]. התחנה החדשה היא אחת התחנות העמוסות ביותר בישראל. מרכז הקניות של התחנה זוכה להצלחה רבה, בעיקר בשל האוכלוסייה הרבה שעוברת דרכו במטרה להגיע לרציפי התחנה בקומה השלישית[7].
ביולי 2005, סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות, שני חיילי צה"ל מן הנח"ל החרדי, שפעלו במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, השאירו תיק סמוך לשירותים שבמבנה. כוחות הביטחון חששו שמדובר במטען חבלה ופינו את הבניין, בדיעבד התברר שכל תכולת התיק הייתה סטיקרים. בעקבות זאת, הוקשחו הבדיקות ושונה המערך הביטחוני. גם חיילים במדים חויבו, בניגוד לעבר, בבדיקות שיקוף תיקים ובדיקות ביטחוניות אחרות. ב-12 ביולי 2005, השאירו פעילי ימין תיק עם שעון גז וחוטים (מטען דמה), ובתוכו פתק עם הכיתוב "ההתנתקות עוד תתפוצץ לנו בפנים"[8].
במחלף גולדה מאיר בצפון העיר הסמוך להר חוצבים החלו להקים תחנה מרכזית אזורית נוספת[9]. בנוסף, לצד שער שכם פועלת בירושלים התחנה המרכזית של מזרח ירושלים שאף מתוכננת להשתדרג בעתיד עם חניון תת-קרקעי ושדרה מסחרית.
באפריל 2008, קבע בית המשפט כי הקדש מוסאיוף זכאי ל-3% מהתחנה, מאחר ש-3.2 דונם מהשטח עליו משתרעת התחנה, כ-102 דונם, הוא בבעלותה. נקבע כי לאורך השנים לא טרחו לפנות למשפחת מוסאיוף כדי לרכוש את חלקה, במסגרת פרצלציה (חלוקה מחדש של המגרש), ובפועל אמות ונצבא השתלטו על החלקה של ההקדש[10].
ב-2011 החלה לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים החולפת לצד התחנה והפכה לציר גישה מרכזי לשכונות רבות בירושלים וב-2022 יוארך לשכונות נוספות. בנוסף, נפתחה בספטמבר 2018 תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון המשמשת כתחנת קצה במסילת ירושלים - גנות. ביולי 2024 מתוכנן להתחיל לפעול גם הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים שתחלוף אף היא לצד התחנה וכן מתוכננים שלוחות נוספות על מסלולי הרכבות כגון שלוחה של קו הקמפוסים בין מלחה וגבעת רם להר הצופים, שלוחה של "הקו הזהוב" התיירותי שיחבר בין קריית המוזיאונים דרך מרכז העיר לעיר העתיקה, שלוחה בין תחנה מרכזית להדסה עין כרם, ושלוחה בין נווה יעקב וגבעת שאול. כך שהתחנה המרכזית בירושלים תהפוך לחלק ממרכז תחבורתי עירוני מגוון.
בינואר 2019 נחנך בקומות המשרדים של בניין התחנה המרכזית הסניף הירושלמי של רשת חללי העבודה והמשרדים המשותפים "אורבן פלייס". שטח החלל שמופעל על ידי החברה הוא כ-2,000 מ"ר וכולל משרדים פרטיים וחללי עבודה משותפים[11].
| הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על הקירות משני צדי פתח הכניסה הראשי אל התחנה מותקנת היצירה "עוברי אורח", מעשה ידיה של הפסלת אורנה בן-עמי. היצירה מעוצבת בדמות כובעים ממינים שונים התלויים על קולבים. כל אחד מן הכובעים, העשויים ברזל, הוא בקוטר של כמטר.
לצד הכניסה שממנה נכנסים האוטובוסים לתחנה, מותקן תבליט קיר "שאלו שלום ירושלים" מאת האמן י. אטיאס. ביצירה מוצג תבליט של ירושלים.
זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון המבנה כבניין סגור מוביל להצטברות כמות גבוהה של גזי פליטה ממנועי הדיזל של האוטובוסים. בתחנה נרשמו פעם אחר פעם שיעורי זיהום אוויר גבוהים במיוחד, ברמה המסכנת את בריאות הנוסעים והמבקרים במקום. בעקבות כך, המשרד להגנת הסביבה הטיל בשנת 2012 קנס בסך 700 אלף שקל על הבעלים. באוקטובר 2013 הוציא בית משפט השלום בירושלים צו, אשר מחייב הצבת סדרנים שימנעו מן הנוסעים לשהות באזור הרציפים שלא לצורך[12].
בשל זיהום האוויר הכבד הוצאו תחנות של קווים רבים אל מחוץ למבנה[13].
בנובמבר 2014, הוקמו מחיצות ברציפי העלייה לאוטובוסים. בתוך המחיצות, שיחד עם חזית האוטובוס יוצרות מעין תא, מוזרם אוויר נקי, ובכך נמנעת חשיפה ממושכת של הנוסעים לפליטות האוטובוסים. בנוסף, הותקנו מנעולים מיוחדים על דלתות היציאה לרציפים. המנעולים מאפשרים את פתיחת הדלתות רק כאשר יש אוטובוס בתוך הרציף, וכך מוגבל הזמן שבו נוסעים נמצאים ברציף לזמן בו הם עולים אל האוטובוס בלבד[14].
בנובמבר 2018, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד התחנה, כי היא תשלם פיצוי של 12.4 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי זיהום האוויר במקום לא טופל כראוי ופסק כי 7.4 מיליון שקל מהפיצוי יושקעו בעבודות לשיפור חווית השירות בתחנה ולהעלאת המודעות לזיהום האוויר. וחמשת מיליון השקלים הנותרים יועברו לארגוני איכות סביבה[15].
פריסת קווים בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפעילה | אשכול הפעלה |
|---|---|
| אגד | קווים עירוניים בירושלים, שירות פרברי, שירות לתל אביב, חיפה, באר שבע, אילת ולמרבית הערים בישראל. |
| אקסטרה | קווים עירוניים לפסגת זאב ונווה יעקוב |
| אגד תעבורה | שירות למעלה אדומים, קריית ארבע עוטף ירושלים, הר חברון, בקעת הירדן ובנימין |
| אלקטרה אפקים | שירות לבני ברק ורמת גן |
| נתיב אקספרס | שירות לצפת ומירון |
| סופרבוס | קווים עירוניים בירושלים |
| תנופה | שירות לבית שמש ויישובי פרוזדור ירושלים |
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
רציפי התחנה ב-1984
-
תחנות הורדה ב-1984
-
היציאה מהתחנה ב-1984
-
התחנה המרכזית על רקע העבודות להקמת הרכבת הקלה בירושלים ברחוב יפו
-
מסוף העלאת נוסעים
-
מסוף הורדת נוסעים
-
בניין התחנה המרכזית מגג בנייני האומה
-
הכניסה לחניית התחנה המרכזית
-
תחנת הרכבת הקלה ליד התחנה המרכזית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי אלמן, התחנה המרכזית: הסיוט שאינו נגמר, באתר mynet ירושלים, 17 במרץ 2009
- חיים ריבלין, סכנה: זיהום מסרטן בתחנה המרכזית בירושלים, באתר מאקו, 30 בינואר 2012
- אלי אלון, חשופים בתחנה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2012
ניר חסון, זיהום האוויר ברציפי התחנה המרכזית בירושלים - מהגבוהים בישראל אי פעם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013- טל נתנאל-נוריאל, ההזנחה בתחנה המרכזית בירושלים נמשכת: שירותים מטונפים, אשפה ברציפים ודרגנוע שאינו פעיל חצי שנה, באתר כל העיר, 20 בפברואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה גרבר, תחנת אוטובוסים חדשה לירושלים, הארץ, 29 באפריל 1960
התחנה המרכזית בירושלים בשותפות "אגד" ו"המקשר", דבר, 12 במאי 1960 - ^ חוזה להקמת התחנה המרכזית בירושלים, הבוקר, 28 בדצמבר 1965
- ^ "תחנת ראובן" - התחנה המרכזית החדשה בירושלים - פתוחה לקהל, למרחב, 8 בספטמבר 1968
- ^ שמואל דקלו, יוזמות התחנה המרכזית בירושלים תובעות מהעירייה 10.2 מיליון ש', באתר גלובס, 2 בינואר 2003
- ^ אשטרום זכתה במיכרז התחנה המרכזית בירושלים ב-40 מיליון ד', באתר גלובס, 5 בינואר 1998
- ^ גל ניסים, 15 מיורשיו של שלמה מוסיאיוף דורשים לממש את זכותם כבעלים בתחנה המרכזית החדשה בירושלים, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2001
- ^ אלעזר לוין, אמות ונצבא השכירו 4,000 מ"ר במרכז המסחרי ליד התחנה המרכזית בירושלים, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
גל ניסים, ביהמ"ש איפשר לפתוח סניף מקדונלד'ס בלי הכשר בתחנה המרכזית בירושלים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2001
אלעזר לוין, טאואר רקורדס תשלם 35–45 דולר למ"ר בירושלים וכפ"ס, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2001 - ^ יונתן ליס, פעילי ימין הניחו מטען דמה בתחנה המרכזית בי-ם, באתר הארץ, 12 ביולי 2005
- ^ גיא נרדי, דניה סיבוס נבחרה להקים את התחנה המרכזית של צפון ירושלים, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2019
- ^ רנית נחום-הלוי, משפחת מוסאיוף דורשת 3% מרווחי התחנה המרכזית בירושלים, באתר TheMarker, 22 באפריל 2008
- ^ דותן לוי, חברת חללי העבודה המשותפים Urban Place תפתח סניף ראשון בירושלים, באתר כלכליסט, 17 במאי 2018
- ^ ניר חסון, אגד והתחנה המרכזית בירושלים ישלמו 1.2 מיליון שקל בגלל זיהום אוויר, באתר הארץ, 9 באפריל 2014
- ^ ניר חסון, זיהום האוויר ברציפי התחנה המרכזית בירושלים - מהגבוהים בישראל אי פעם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013
- ^ אורי חודי, שרשרת כשלים הובילה לגידול בזיהום אוויר בתחנה המרכזית ירושלים, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2014
- ^ יובל ניסני, הזיהום בתחנה המרכזית בירושלים: הציבור יפוצה ב-12.4 מיליון שקלים, באתר כל העיר, 16 בנובמבר 2018
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)