כיכר צה"ל (ירושלים)
 | |
| כיכר צה"ל ב-2011. מימין, בנייני עיריית ירושלים; בחזית, האמפיתיאטרון והמדרגות לעבר העיר העתיקה. | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| שכונה | מרכז העיר |
| קרוי על שם | צבא הגנה לישראל |
| רחובות מסתעפים | רחוב יפו, רחוב שלמה המלך, רחוב שבטי ישראל, רחוב הצנחנים |
| קואורדינטות | 31°46′44″N 35°13′31″E / 31.77900278°N 35.22529722°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   כיכר צה"ל  | |
  | |
.JPG)
כיכר צה"ל היא כיכר מרכזית בירושלים, הממוקמת בצמוד לחומות העיר העתיקה, בחיבור בין רחוב יפו, רחוב שבטי ישראל, רחוב שלמה המלך ורחוב חטיבת הצנחנים, סמוך לשער יפו, לשער החדש ולמתחם הצרפתי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכיכר התפתחה באופן טבעי בשלהי התקופה העות'מאנית, המחצית השנייה של המאה ה-19, כחלק מתהליך התרחבות העיר והיציאה מן החומות. היא נסמכת לפינה הצפון-מערבית של העיר העתיקה, בצומת דרכים מרכזי ממנה התפצלו דרכים ראשיות אל יפו, חברון, עזה, שכם ויריחו, והיא היוותה באותה עת נקודת מוקד טבעית להתפתחות סביבה של ירושלים החדשה שמחוץ לחומות. מעצמות אירופה והכנסיות הנוצריות השונות בנו סביבה את בנייניהם ומוסדותיהם, כדי לחזק את השפעתן בירושלים. משהקים השלטון העות'מאני את בית הדואר הטורקי במקום, נקראה צומת הדרכים "כיכר הדואר".
תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת המנדט הוסב שמה של הכיכר ל"כיכר אלנבי", על שמו של הפילדמרשל אדמונד אלנבי, המצביא הבריטי ששחרר את ירושלים מידי הטורקים. היא נחשבה כיכר מרכזית וחשובה בירושלים המנדטורית, וב-1924 הקימו הבריטים בכיכר את בניין מגדל השעון, כתחליף למגדל השעון העות'מאני שהיה בשער יפו ופורק ב-1922. ב-1930 הוקם במקום בית עיריית ירושלים החדש, כאשר סניף בנק ברקליס מאכלס את חזיתו הדרומית הפונה לכיכר. באוקטובר 1934 הוחל בפירוק מבנה מגדל השעון שנטען שהוא מפריע לתנועה.
בסמוך לכיכר היו גם אכסניות, בתי מלון וסניף של מועדון רוטרי.
-
מגדל השעון שעמד בכיכר 1924–1934
-
הכיכר בשנות ה-40 של המאה ה-20, בניינים משמאל לימין: הקיר המערבי של בנק ברקליס - כיום חלק מבניין העירייה, בניין שהוא חלק מהמתחם הצרפתי - כיום הוא הרוס ועל שטחו מונחים פסי הרכבת הקלה, אכסניה שתופעלה בידי ארגון ימק"א ובה סניף של רוטרי - כיום הרוסה ועל שטחה מונחים פסי הרכבת הקלה, מלון פאסט - נהרס ועל שטחו נבנה מלון פנינת דן - כיום הוא מלון נטוש ובניין חנויות בפינת יפו וממילא - כיום פעיל במתכונתו המקורית.
תקופת ירושלים המחולקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלוקת ירושלים לאחר מלחמת העצמאות, חצה הקו העירוני את הכיכר, שהפכה לנקודת חיכוך בין מזרח ירושלים למערבה. בית עיריית ירושלים, הצמוד לבנק ברקליס מאחור, הוסיף לשמש את עיריית ירושלים הישראלית חרף מיקומו הרגיש וסכנת הפגיעה בו. על בניין העירייה ועל בניינים נוספים שבסביבתו הוקמו עמדות של צה"ל, וסימני פגיעות כדורים ורסיסים עוד ניכרים בבית ובמבנים שסביבו. הכיכר עצמה הייתה ממוקשת ומוקפת בקיר מגן מעוגל עשוי בטון, שנועד להפריד בין הצלפים הירדנים שעל החומה ובין עוברי אורח ישראלים. מלון פאסט, שבצידו הדרומית של הכיכר נותר כולו בשטח ישראל. בשנות ה-50 שימש הבניין לשיכון עולים חדשים, אולם בשל הקרבה לגבול התגוררו במלון אוכלוסיות במצב סוציו אקונומי נמוך והעזובה וההזנחה במלון הייתה רבה[1].
לאחר איחוד העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר איחוד שני חלקי העיר ירושלים במלחמת ששת הימים הוסב שמה של הכיכר לכיכר צה"ל[2]. ושבועיים לאחר סיום המלחמה החל בפינוי הריסות הבתים ובפירוק קירות המגן לאורך הקו העירוני[3]. המבנים שהיו צמודים לחומת העיר העתיקה מאזור הכיכר ועד שער יפו נהרסו והחומה שופצה ושומרה[4]. הכיכר שבה לשמש צומת רחובות חשוב ונקודת חיבור מרכזית בין העיר העתיקה והחדשה, ובין מזרח ירושלים ומערבה. ביולי 1974 נהרס מלון פאסט, שנרכש על ידי עיריית ירושלים מהפטריארכיה הארמנית והמגרש נמכר ליזמים שקיבלו אישור לבנות מלון חדש במקום[5]. לאחר שנים רבות של עיכובים נפתח במקום מלון פנינת ירושלים בשנת 1996[6] אך המלון פשט את הרגל, נסגר ב-2006 והבניין ננטש[7].
כחלק מהעבודות על הרכבת הקלה בירושלים, עברה הכיכר בשנת 2005 שיפוץ נרחב, ומתחתיה נכרתה מנהרה למכוניות על מנת להסיט כלי-רכב מן הכיכר ולאפשר מעבר חלק לרכבת הקלה שהחלה פעילותה ב-2011[8]. הכיכר עברה "מתיחת-פנים" על פי תוכניתו של האדריכל משה ספדיה אשר כללה ריצוף מחדש, בניית תיאטרון קטן, שתילת עצים ובניית רחבה להולכי רגל[9]. רחוב יפו, מכיכר צה"ל מערבה, הפך משנת 2011 למדרחוב מרוצף הסגור לתנועת כלי רכב למעט הרכבת הקלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טוביה כרמל, כתם של אשפה בלב הבירה, דבר, 16 במרץ 1970
- ^ שמות חדשים לרחובות במזרח־ירושלים ינציחו את שחרורה, דבר, 30 בנובמבר 1967
- ^ מינהלת החרום של הבירה ־ לקואליציית־קבע, על המשמר, 16 ביוני 1967
- ^ תושבי אזור "שער יפו' מתנגדים לפינוים מבתיהם, על המשמר, 21 ביוני 1967
- ^ יחיאל לימור, דחפורי הקידמה נוגסים בקירות של מלון פאסט, מעריב, 19 ביולי 1974
- ^ אביבה קרול, שמואל דקלו, מבעלי מלון פנינת דן בירושלים מבקשים להפסיק את חוזה הניהול עם רשת דן, באתר גלובס, 6 ביולי 1999
- ^ יובל ניסני, אחרי 16 שנה שעמד נטוש: סוף לפיל הלבן במרכז ירושלים, באתר כל העיר, 13 בינואר 2019
- ^ שרון קדמי, חפירה וחציבה וחברה מאיטליה יקימו את מנהרת כיכר צה"ל בי-ם, באתר הארץ, 27 ביולי 2001
- ^ שרון קדמי, חברת "מוריה" מתחילה בעבודות תשתית להכשרת תוואי הרכבת הקלה בכיכר צה"ל בסמוך לחומות העיר העתיקה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2005
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||
| כיכרות ידועות בירושלים | |
|---|---|
|
