ריאה פרלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריאה פרלמן
Rhea Perlman
פרלמן, 2011
פרלמן, 2011
לידה 31 במרץ 1948 (בת 73)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1972–הווה (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית טלוויזיה, שחקנית, סופרת ילדים, שחקנית קולנוע, מדבבת, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג דני דה ויטו (19822016) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lucy DeVito, Gracie DeVito, Jake DeVito עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1984)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1985)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1986)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריאה ג'ו פרלמן[1]אנגלית: Rhea Jo Perlman; נולדה ב-31 במרץ 1948) היא שחקנית וסופרת אמריקאית. היא ידועה בעיקר בזכות תפקידה כמלצרית "קרלה טורטלי" בקומדיית המצבים חופשי על הבר (1982–1993).[2] במהלך 11 עונות, פרלמן הייתה מועמדת לעשרה פרסי אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר - וזכתה ארבע פעמים - והיא הייתה מועמדת לשבעה גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה. פרלמן הופיעה גם בסרטי קולנוע רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן נולדה בקוני איילנד ברוקלין, בתו של פיליפ פרלמן (1919–2015), מהגר פולני שהיה מנהל במפעל לחלקי בובות ואדל (1922–2016), מנהלת חשבונות.[3] היא גדלה בבנסונהרסט במשפחה יהודית ממוצא רוסי.[4] יש לה אחות, היידי, שהיא סופרת טלוויזיה, עורכת סיפורים ומפיקת טלוויזיה. באמצע שנות ה-80 עברו הוריהם ללוס אנג'לס, ואביהם היה ניצב בסדרה חופשי על הבר. דמותו נודעה בשמו האמיתי פיל, והוא הצליח להשיג כמה שורות לאורך השנים כשהופיע ביותר מ-30 פרקים. הופיע בכמה סרטים ותוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע.[5]

היא למדה דרמה בקולג' האנטר בניו יורק, וקיבלה תואר ראשון באמנויות בשנת 1968.[6][5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן בטקס פרסי האמי ב-1988

פרלמן החלה את קריירת המשחק שלה בתפקיד קטן בהצגה באוף ברודוויי, שנמשכה מספטמבר 1970 עד יוני 1971.[7] בשנת 1972 שיחקה תפקיד קטן בסרט "נקניקיות עבור גוגן". באותה שנה היא הופיעה בהפקה של UP, יחד עם בעלה לעתיד, דני דה ויטו.[8]

אחד התפקידים הבולטים הראשונים שלה היה תפקיד חוזר בתוכנית הטלוויזיה TAXI בתפקיד ג'נה, חברתו המתוקה של לואי דה פלמה (בגילומה של דוויטו).

בעקבות זאת היא קיבלה תפקיד במחזה קטן בדמות של אישה קשוחה.[9] המפיקים גלן ולס צ'ארלס צפו בה בהצגה ההיא, מה שהוביל לליהוקה בתפקיד הברמנית החכמה והחוצפנית קרלה טורטלי בסיטקום שלהם חופשי על הבר בשנת 1982. רייטינג הסדרה היה נמוך בעונתה הראשונה, אך עד שהסתיימה בשנת 1993, הייתה אחת התוכניות הפופולריות והמצליחות בכל הזמנים, וזכתה ב-20 פרסי אמי מתוך 95 מועמדויות.[10]

פרלמן זכתה בפרס אמי לשחקנית המשנה המצטיינת בקומדיה ארבע פעמים: ב-1984, 1985, 1986 ו-1989.[11] במהלך 11 העונות שלה בסדרה חופשי על הבר, היא הייתה מועמדת לאמי בכל שנה למעט בשנת 1992, והפכה לכוכבת הסדרה שזכתה ביותר זכיות ומועמדויות. כמו כן, היא הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר שש פעמים, יותר מכל אחד אחר בקטגוריה זו. בשנת 2011, רשת CBS בחרה בקרלה טורטלי כאחת מדמויות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים.[12]

בשנת 1986 פרלמן כיכבה בפרק בסדרה סיפורים מופלאים של סטיבן ספילברג שכותרתו "טבעת הנישואין", בה כיכב גם דה-ויטו כבעלה של דמותה.

בשנות התשעים פרלמן כיכבה בכמה סרטי טלוויזיה וסרטי קולנוע. ב-1992 היא כיכבה בסרט המיועד לטלוויזיה, "לבית סבתא אנחנו הולכים" בהשתתפות מרי קייט ואשלי אולסן, וגילמה אחת מזוג חוטפים, את בעלה גילם ג'רי ואן דייק. הזוג חטף את התאומות, בתקווה לפדות כופר לפני חג המולד. סרטי טלוויזיה אחרים בהם כיכבה כללו את הדרמות "מקום להיות נאהב" ו"למרות האהבה".

תפקידי הקולנוע של פרלמן כללו בין היתר את "בייקון קנדי" (1995) ו"מטילדה" (1996).

בהמשך היא כיכבה בסקומדיית המצבים "פרל" ב-1996 כדמות ההראשית וכן בדרמת הטלוויזיה "קייט בראשר" משנת 2001. בין הופעות האורח שלה היה על בבכורת העונה הרביעית של קומדיית המצבים בקר, אשר בכיכובו של טד דנסון עמיתה לשעבר בסדרה חופשי על הבר.

פרלמן הופיעה גם בסרט טלוויזיה משנת 2000 "איך להתחתן עם מיליארדר: סיפור חג המולד". היא גם גילמה מטפלת בשם ד"ר פארלה בסרט "חיתוך סודי" משנת 2000 העוקב אחר סיפורה של ילדה צעירה בשם דון הפוגעת בעצמה. בשנת 2007 הופיע פרלמן כברטה בווסט אנד של לונדון בקומדיה "בואינג בואינג". בשנת 2008 שיחקה בסרט המקורי של ערוץ הולמרק, "מקהלת חג המולד",מוהופיעה בסרט "ההפסקה הגדולה של בטהובן", בשנת 2008. בשנת 2009 היא הופיעה כאמה של טניה בסדרה מצויד. בשנת 2011 פרלמן הופיעה בתפקיד אורח כמיטס בפרק אחד של הסדרה וילפרד.

בשנת 2009, פרלמן ובתה לוסי דוויטו כיכבו במחזה באוף ברודוויי "אהבה, הפסד ומה לבשתי", בעיבודם של נורה ודליה אפרון, בתיאטרון ווסטסייד.[2]

בין השנים 2014 ל-2017, היא כיכבה בתפקיד חוזר בסדרת הטלוויזיה מינדי בתפקיד אמו של דני, אנט קסטלאנו.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן חיברה סדרת ספרי הילדים המאוירת "Otto Undercover" (אנ').

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן עם הבעל דני דוויטו בשנת 2006.

פרלמן הכירה את השחקן דני דה ויטו ב-17 בינואר 1971 כאשר נסעה לראות חבר בהצגה "הכלה המתכווצת", בה השתתף גם דה ויטו.[13] הם עברו להתגורר יחד שבועיים לאחר שנפגשו[14] ונישאו ב-28 בינואר 1982.[15] יש להם שלושה ילדים: לוסי צ'ט דוויטו (נולדה במרץ 1983), גרייס פאן דוויטו (נולדה במרץ 1985) וג'ייקוב דניאל דוויטו (נולד באוקטובר 1987).[16] פרלמן, יהודייה, ודוויטו, שגדל קתולי, גידלו את ילדיהם כשהם חוגגים את חגי שתי הדתות, אך לא העניקו לילדיהם זהות דתית. פרלמן אמרה בריאיון ל"לוס אנג'לס טיימס" בשנת 1998:" אנחנו חוגגים את כל החגים כדי לשמור על המסורות והתרבות, אבל באמת אין לי חיבור לגבי שום דת מסודרת מסוימת, ואני לא חושבת שזה נכון לכפות.. אני מרגישה שאני מחנכת אותם להיות אנשים טובים, וזה כל העניין."[4]

המשפחה מתגוררת בבוורלי הילס, קליפורניה, ובבעלותם בית נופש באינטרלאקן, ניו ג'רזי.[17]

לאורך מערכת היחסים שלהם פרלמן ודוויטו פעלו זה לצד זה מספר פעמים, בין היתר בסדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים Taxi ובסרט העלילתי מטילדה.[16]

פרלמן ודה-ויטו נפרדו באוקטובר 2012.[16] עם זאת, במרץ 2013 דווח כי הם התפייסו.[18] מאוחר יותר הזוג נפרד שוב בפעם השנייה במרץ 2017. למרות שהשניים כבר לא התגוררו יחד, פרלמן אמרה כי אין בכוונתה להתגרש מדה-ויטו.[19] בשנת 2019 אמרה פרלמן למראיין אנדי כהן שהיא ודה-ויטו הפכו לחברים קרובים יותר לאחר פרידתם מאשר בשנים האחרונות שלהם כזוג.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריאה פרלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Veromi.net - People Summary". www.veromi.net. 
  2. ^ 1 2 Itzkoff, Dave (17 בנובמבר 2009). "Rhea Perlman and Lucy DeVito in 'Love, Loss, and What I Wore'". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  3. ^ Barnes, Mike (7 במאי 2015). "Philip Perlman, 'Cheers' Barfly and Father of Rhea Perlman, Dies at 95". The Hollywood Reporter (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  4. ^ 1 2 Lacher, Irene (28 בדצמבר 1998). "No Religious Ballyhoo in Her Family". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  5. ^ 1 2 Kennedy, Dana (4 באוקטובר 1996). "Rhea Perlman's real life is super sweet". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  6. ^ Hunter College Commencement Exercises. Hunter College. 11 ביוני 1968. עמ' 14. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  7. ^ "Dracula Sabbat at Judson Poets Theater and others 1970-1971". About The Artists. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  8. ^ "Cheers: funniest lines". The Daily Telegraph. 20 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  9. ^ Raftery, Brian (27 בספטמבר 2012). "Cheers Oral History". GQ. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  10. ^ Shapiro, Mitchell E.; Jicha, Tom (2015). The Top 100 American Situation Comedies: An Objective Ranking. McFarland. עמ' 8–9. ISBN 9781476623405. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  11. ^ "Rhea Perlman". Television Academy. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  12. ^ "50 Greatest TV Characters". 29 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  13. ^ Lovece, Frank; with Franco, Jules (1988). Hailing Taxi: The Official Book of the Show. New York: Simon & Schuster / Prentice Hall Press. עמ' 53, 286. ISBN 978-0-13-372103-4. 
  14. ^ Lovece, pp. 53, 80
  15. ^ Wallace, Carol (12 בדצמבר 1983). "Chalk Up a Successful Marriage for TV's Tart-Tongued Twosome, Danny De Vito and Rhea Perlman". People. אורכב מ-המקור ב-November 20, 2012. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2012. 
  16. ^ 1 2 3 "Danny DeVito and Rhea Perlman Separate". Entertainment Tonight. אורכב מ-המקור ב-October 10, 2012. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2012. 
  17. ^ "Monmouth County, New Jersey Tax Assessor's Office property record for Danny De Vito and Rhea Perlman". Tax1.co.monmouth.nj.us. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2010. 
  18. ^ Leonard, Elizabeth (15 במרץ 2013). "Danny DeVito and Rhea Perlman Are Back Together". People. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2013. 
  19. ^ "Why Rhea Perlman won’t divorce Danny DeVito". New York Post. 8 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2018. 
  20. ^ Squires, Bethy. "Rhea Perlman and Danny DeVito May Be Separated, but They’re Still Bros". Vulture. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2019.