סינת'יה ניקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינת'יה ניקסון
Cynthia Nixon
ניקסון, 2013
ניקסון, 2013
לידה 9 באפריל 1966 (בת 57)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Cynthia Ellen Nixon עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1978
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם התיאטרון (1981)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (2004)
  • פרס לוסי (1999)
  • פרס טוני לשחקן הטוב ביותר (2006)
  • פרס אמי לשחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרת דרמה (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
https://cynthiafornewyork.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינת'יה אלן ניקסוןאנגלית: Cynthia Ellen Nixon; נולדה ב-9 באפריל 1966) היא שחקנית ופוליטיקאית אמריקנית, הידועה בשל גילום דמותה של מירנדה הובס בסדרה "סקס והעיר הגדולה", בשני סרטי ההמשך העלילתיים שלו, ובסדרת הספין-אוף "פשוט ככה".

זוכת פרסי אמי, טוני וגראמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקסון נולדה בעיר ניו יורק, במדינת ניו יורק, בתם של השחקנית אן נול ושדרן הרדיו וולטר ניקסון.[1][2] הופעתה הראשונה על המסך הייתה כמתחזה בשעשועון הטלוויזיה To Tell the Truth, שם עבדה אמה. היא החלה לשחק בגיל 12 כמושא אהבתו של חברה העשיר ללימודים ב-The Seven Wishes of a Rich Kid, ב-ABC Afterschool Special מ-1979.

ניקסון היא בוגרת בית הספר התיכון האנטר קולג'[3].

קריירת בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשתה היסטוריה כשהייתה תלמידת השנה הראשונה ברנארד קולג' ב-1984 והופיעה בעת ובעונה אחת בשני מחזות ברודוויי שהיו להיט אותם ביים מייק ניקולס.[4] היו אלה The Real Thing, שם גילמה ניקסון את בתם של ג'רמי איירונס וכריסטין ברנסקי ו-Hurlyburly, שם גילמה אישה צעירה שנתקלת במנהלים הוליוודיים שפלים. שתי ההצגות הציגו במרחק שני גושי בניינים זו מזו, ותפקידיה של ניקסון היו קצרים, כך שהיא יכלה לעבור בין ההצגות. היא קיבלה את תפקידה הרציני הראשון כשחקנית משנה בסרט כמתבגרת אינטליגנטית שמסייעת לבן זוגה (כריסטופר קולט) לבנות פצצה גרעינית בסרטו של מרשל בריקמן The Manhattan Project משנת 1986.[5] ניקסון הייתה חלק מצוות המיני-סדרה של ה-NBC "הרצח של מרי פייגן" (1988) בכיכובם של ג'ק למון וקווין ספייסי, וגילמה את בתו של מועמד לנשיאות (מייקל מרפי) במרוץ לנשיאות (קריטריון) (גם ב-1988), סאטירה פוליטית של רוברט אלטמן ברשת HBO. היא חזרה לתפקיד בהמשך ב-2004 בסרט Tanner on Tanner.

הופעתה הראשונה בסרט באורך מלא הייתה ב-"חמודות קטנות" (1980). הופיעה לראשונה מעל במת ברודוויי כדינה לורד בגרסה המחודשת של "סיפור פילדלפיה" משנת 1980. היא נעה לסירוגין בין הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון ועשתה פרויקטים כמו סרט ה-ABC משנת 1982 My Body, My Chil, הסרטים "נסיך העיר - מהדורה מיוחדת" (1981) ו-I Am the Cheese‏ (1983) והפקת אוף ברודוויי Lydie Breeze משנת 1982 של ג'ון גואר (John Guare). ב-1985 היא הופיעה לצד ג'ף דניאלס ולנפורד וילסון בהצגה Lemon Sky בתיאטרון Second Stage Theatre

על הבמה גילמה ניקסון את ג'וליה בהפקת ה-New York Shakespeare Festival משנת 1988 של, רומיאו ויוליה" ושיחקה בהפקה של הסדנה של זוכת פרס פוליצר וונדי וסרשטיין The Heidi Chronicles, שם שיחקה מספר דמויות אחרי שהיא הגיעה לברודוויי ב-1989. היא שיחקה את אליס סטארק, חברתה של "דרבי שו" (דמות אותה גילמה ג'וליה רוברטס) בסרט תיק שקנאי (1993). כמו כן, היא החליפה את מרשה גיי הארדן כהרפר פיט בסדרה החלוצית של טוני קושנר "מלאכים באמריקה" (1994). היא הייתה מועמדת לפרס הטוני עבור הופעתה ב-(Indiscretions (Les Parents Terribles ‏(1996), הופעתה השישית בברודוויי), אם כי במקור היא הפסידה את התפקיד לשחקנית אחרת, לבסוף היא נכנסה לדמותה של ללה לוי בסדרה זוכת הטוני The Last Night of Ballyhoo ‏ (1997).

ניקסון הייתה חברה-מייסדת של קבוצת התיאטרון The Drama Dept, שכללה בין השאר את שרה ג'סיקה פרקר, דילן בייקר, ג'ון קמרון מיטשל ובילי קרודופ והופיעה בהפקות הקבוצה: Kingdom on Earth ‏ (1996)‏, June Moon ו-As Bees in Honey Drown (שניהם ב-1997), Hope is the Thing with Feathers ‏(1998), ו-The Country Club ‏(1999).

ניקסון שיחקה בתפקידי אורח ב-Addams Family Values‏ (1993), "חופשה בחיתולים" (1994), Marvin's Room ‏(1996) ו-The Out of-Towners ‏ (1999).

הקריירה של ניקסון נסקה כשהיא שיחקה כאחת מארבע השחקניות הקבועות בקומדיה המוצלחת של רשת HBO "סקס והעיר הגדולה" (2004-1998), כשחקנית מירנדה הובס. אחרי שהייתה מועמדת לפרס אמי כשחקנית משנה מצטיינת בסדרה קומית בשנים 2002 ו-2003, קטפה לבסוף ניקסון את הפרס ב-2004, עונתה האחרונה של הסדרה.

הפופולריות העצומה של הסדרה זיכתה את ניקסון בתפקידה הראשי הראשון בסרט קולנוע, בו היא גילמה אמנית וידאו שמתאהבת, למרות מיטב מאמציה להימנע ממחויבות, בשחקן ביסקסואל שבמקרה יוצא עם גבר הומוסקסואל (חברה הטוב ביותר) בסרט Advice From a Caterpillar ‏(2000). היא גם כיכבה לצידו של סקוט בקולה ב"מלאכים של אבא" (2000). ב-2002 היא הופיעה בקומדיית האינדי "איגבי", והיא עברה מהפקת התיאטרון במחזה The Women של קלייר בות' לוס לסדרה Stage On Screen ברשת PBS.

אחרי "סקס והעיר הגדולה" הופיעה ניקסון במיני-סדרה "טאנר על טאנר" של רשת HBO, והופיעה בתפקיד אורח ב-ER בשנת 2005 כאם שעוברת הליך מורכב להפחית את ההשפעות של שבץ. היא המשיכה והופיעה כאלינור רוזוולט בסרט "מעיינות חמים" בשנת 2005‏ של רשת HBO שסיפר על מסעו של פרנקלין דלאנו רוזוולט לחפש תרופה למחלת הפוליו שהוא סבל ממנה. ניקסון הייתה מועמדת לפרס אמי כשחקנית הראשית המצטיינת במיני-סדרה או סרט עבור הופעתה. בדצמבר 2005 היא הופיעה בעונה ה-2 של סדרת הלהיט "האוס" של רשת פוקס בפרק 9: "תעתוע", כחולה שסובלת מהתקף כיפיון ומנהלת רומן עם ד"ר האוס (יו לורי).

ב-2006 זכתה ניקסון בפרס הטוני כשחקנית המשנה הטובה ביותר בתפקיד הראשי במחזה הדרמטי Rabbit Hole של זוכה פרס הפוליצר דייוויד לינדזי-אבר. באותה שנה זכתה ניקסון בפרס גראמי בקטגוריית Best Spoken Word Album לצד בו ברידג'ס Beau Bridges ובלייר אנדרווד עבור אמת מטרידה (אל גור)[6].

ניקסון בפרימיירה בברלין לסרט "סקס והעיר הגדולה", 2008

ב-2008 היא שבה ונכנסה לנעליה של מירנדה הובס בסרט "סקס והעיר הגדולה" אותה ביים המפיק בפועל של HBO מייקל פטריק קינג ובו כיכבה לצד צוות הסדרה המקורית. באותה שנה שיחקה בדרמה הקומית "ליים-לייף" לצד אמה רוברטס.

ב-2008 היא זכתה בפרס אמי עבור הופעת האורח שלה בפרק בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד", שם היא מגלמת אשה בעלת הפרעת זהות דיסוציאטיבית. ב-2017 זכתה בפרס טוני על תפקידה במחזה "Lillian Hellman’s The Little Foxes".

בשנת 2009 יצא הסרט "אנגלי בניו יורק", בהשתתפותה.

בשנת 2015 שיחקה במותחן הפשע הביוגרפי "יומני הסם אדראל", בסרט "סטוקהולם, פנסילבניה", וכן בסרט הדרמה "ג'יימס ווייט" לצידה של רייצ'ל ברוסנהאן.

בשנת 2016 גילמה את ננסי רייגן, רעייתו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בסרט הטלוויזיה "להרוג את רייגן" בבימויו של רוד לוריא עבור ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. הסרט, מתבוסס על ספר משנת 2015 בעל שם זהה מאת ביל אוריילי ומרטין דוגארד ועוסק באירועים הסוקרים את ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית, רונלד רייגן במרץ 1981.


בשנת 2020 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "ראצ'ד" בנטפליקס, אשר מבוססת על הספר קן הקוקייה מאת קן קיזי.

ב-9 בדצמבר 2021, עלתה לאוויר סדרת הספין-אוף ל"סקס והעיר הגדולה", "פשוט ככה" בה מככבת ניקסון וחוזרת אל דמותה של מירנדה הובס.

בשנת 2022 החלה לככב בסדרת הדרמה התקופתית "העידן המוזהב" מבית היוצר של ג'וליאן פלוז לרשת HBO.

אקטיביזם ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון לתוכנית "Good Morning America" ששודר ב-15 באפריל 2008 סיפרה ניקסון שהיא נאבקת בסרטן השד, לאחר שאובחנה בבדיקת ממוגרפיה שגרתית באוקטובר 2006.[7] בתחילה היא לא דיברה על כך פומבית בגלל הסטיגמה הכרוכה בכך,[8] אולם מאז, לא רק שהיא הודתה בגלוי שיש לה סרטן, אלא אף הפכה לפעילה במאבק נגד סרטן השד ועלה בידיה לשכנע את מנהל רשת NBC לשדר את התוכנית על סרטן השד שלה בפריים טיים.[9] ב-2008 היא החלה לשמש כ"שגרירת" Susan G. Komen for the Cure.[10]

במרץ 2018 הכריזה ניקסון על כוונתה להתמודד בבחירות הארציות על תפקיד מושלת ניו יורק.[11] במאי 2018 היא לא הצליחה להשיג את ה-25% מהקולות הנדרשים כדי להמשיך במירוץ הבחירות נגד מושל ניו יורק המכהן אנדרו קואומו.[12] עם זאת, ניקסון השיגה 15 אלף חתימות כדי לחזור למירוץ.[13] ב-13 בספטמבר של אותה שנה התקיימו בחירות מקדימות (פריימריז), בהן ניקסון אמנם זכתה ביותר מ-30% מהקולות, אך מנגד הפסידה למושל קואומו[14].

בפברואר 2020 הפך לוויראלי הסרטון הפמניסטי "Be a Lady They Said" בכיכובה המציג את שלל הדרישות הסותרות לעיתים המוצגות לנשים[15].

ב-27 בנובמבר 2023, היא הצטרפה לשביתת רעב פרו-פלסטינית המונית הקוראת לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לפעול לעצירת הרג ילדים בעזה באמצעות הפסקת אש.[16]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לניקסון שני ילדים, בת (נולדה ב-1995), ובן (נולד ב-2001),[17] ביחד עם פרופסור לאנגלית, דני מוזס הם היו בזוגיות בין השנים 1988–2003.[18][19]

ניקסון החלה מערכת יחסים עם פעילת החינוך קריסטין מרינוני בינואר 2004,[20][21] ניקסון אמרה שהיא מעולם לא הרגישה שום התחבטות לגבי המיניות שלה, ושהיא לסבית מבחירה.[22] "מעולם לא חשתי שהיה חלק לא מודע בי שהתעורר או שיצאתי מהארון, לא הייתה שום התלבטות, לא היה כל ניסיון לדכא. פגשתי את האישה הזו, התאהבתי בה, ואני אישיות ציבורית."[23]

בראיון אחר אמרה: "במונחים של העדפה מינית אני לא מרגישה שבאמת השתניתי... הייתי עם גברים כל חיי ומעולם לא התאהבתי באישה. אבל כשזה קרה, זה לא נראה לי מוזר. אני בסך הכול אישה שמאוהבת באישה אחרת."[20] באפריל 2008, היא קיבלה פרס מ-Point Foundation, שמספק מלגות לסטודנטים גאים וגאות בארצות הברית, בשל היותם מודל לדוגמה עבור אנשים גאים צעירים.[24] באספה לתמיכה בנישואים בני אותו מין ב-17 במאי 2009 הודיעה ניקסון שהיא ומרינורי התארסו חודש קודם לכן.[25][26] בפברואר 2011, מרינוני, ילדה בת. ב-28 במאי 2012 נישאה ניקסון לבת זוגה[27].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The lesbian love affair you WON'T see in Sex and the City | Mail Online
  2. ^ Cynthia Nixon Biography (1966-)
  3. ^ "Cynthia Nixon Addresses Hunter College High School Graduates".www.hunter.cuny.edu. 2004-06-24.
  4. ^ "Cynthia Nixon Biography". Yahoo! Movies.
  5. ^ Bob Considine (2008-05-30)."‘Sex’ star Cynthia Nixon on her cancer, girlfriend". MSNBC.
  6. ^ "Sex and the City" Movie Close to Green Light". ABC News. 2006-11-14.
  7. ^ "Cynthia Nixon Beats Breast Cancer, Becomes Advocate".Becomes Advocate". ABC News.
  8. ^ "Celebrities Inspiration Roundup".American Breast Cancer Guide.
  9. ^ ראו בהערה הקודמת
  10. ^ "Cynthia Nixon to Serve as Ambassador for Susan G. Komen for the Cure". Susan G. Komen for the Cure.
  11. ^ אתר למנויים בלבד כוכבת "סקס והעיר הגדולה" סינתיה ניקסון תתמודד לתפקיד מושלת ניו יורק, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
  12. ^ קומו מנצח את סינת'יה ניקסון בהפרש ניכר בוועידה הדמוקרטית הניו יורק דיילי ניוז, 24 במאי 2018
  13. ^ A. B. C. News, Cynthia Nixon must gather signatures to get on ballot for New York governor, ABC News, ‏2018-05-24 (באנגלית)
  14. ^ "Cuomo's lead widens over Nixon in Democratic primary race". New York Post (באנגלית אמריקאית). 2018-07-18. נבדק ב-2018-09-06.
  15. ^ Be a Lady They Said, באתר Vimeo
  16. ^ State Lawmakers and Activists Start Hunger Strike for Ceasefire in Gaza, TIME, ‏2023-11-27 (באנגלית)
  17. ^ Stephen M. Silverman (2002-12-17)."'Sex' Arrival: A Boy for Cynthia Nixon".People.
  18. ^ Lloyd Grove; Elisa Lipsky-Karasz (2003-10-23)."'Sex' Star Splits With Lover" New York Daily News. http
  19. ^ Stephen M. Silverman (2008-04-16)."Cynthia Nixon's Latest Role: Breast Cancer Advocate – and Survivor" People.
  20. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד John Hiscock, ‏Sex and the City's Cynthia Nixon: 'I'm just a woman in love with a woman', The Telegraph, 13 May 2008
  21. ^ Warn, Sarah (2004-09-24) ,"Cynthia Nixon in Relationship With a Woman", AfterEllen.com
  22. ^ http://www.nytimes.com/2012/01/22/magazine/cynthia-nixon-wit.html?_r=0 Life After ‘Sex’], NY times, January 2012
  23. ^ Nussbaum, Emily (2006-09-21)."Educating Cynthia: How the Former Miranda Learned to Hide in Plain Sight" New York Magazine.
  24. ^ Hilton, Beth (2008-04-09).[Fox News. 2008-03-06. http://www.foxnews.com/story/0,2933,335528,00.html. "'SATC' star honoured to be gay role model".] Digital Spy.
  25. ^ "Cynthia Nixon Announces Engagement".Access Hollywood. May 17, 2009.
  26. ^ Stephen M. Silverman (18.5.2009)"Cynthia Nixon Announces Engagement to Girlfriend"
  27. ^ דני זאק, ‏קול כלה וקול כלה: סינתיה ניקסון נישאה לבת זוגה, באתר ‏מאקו‏, 29 במאי 2012