רפאל לוי (משרד הפנים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רפאל לוי (נולד 1925) היה הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים. הוא הורשע בקבלת שוחד.

בשנת 1948 התחתן עם בתו של אליהו ששון, דבר שפתח לו קשרים עם ראשי השלטון הישראלי[1].

לוי היה קצין המיעוטים במחוז ירושלים בשנות ה-50[2] ובמסגרת זאת היה אחראי על הקשרים עם ערביי ישראל באזור ירושלים[3][4] וניהל קשרים אזרחיים עם הירדנים[5] ומעבר אזרחים במעבר מנדלבאום[6][7]. בין השאר ניהל את המעבר של נוצרים לחגיגות בבית לחם[8][9][10], מעבר השומרונים להר גריזים[11] ואת תיאום עליית השיירות הישראליות להר הצופים[12].

במהלך מלחמת ששת הימים מונה לקצין קשר עם העדות הנוצריות והמוסלמיות וסייע לאלוף חיים הרצוג בגיבוש הצוות של הממשל הצבאי על יהודה ושומרון[13][14].

לאחר מלחמת ששת הימים מונה לסגן מנהל המחוז[15] וממלא מקום מנהל המחוז[16]. בהמשך מונה למנהל המחוז[17][18] והיה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה[19]. במסגרת זאת ניהל ישיבות על תוכניות פיתוח גדולות בירושלים כמו פיתוח ממילא[20]. במסגרת תפקידו במשרד הפנים היה אחראי על מתן רישיונות לעיתוני מזרח ירושלים[21].

בתפקידיו במשרד הפנים יצר קשרים עם ראשי העדות הנוצריות בירושלים במסגרתם נכרתו עסקות נדל"ן גדולות על קרקעות במערב ירושלים[22].

בנובמבר 1986 נעצר בחשד לקבלת שוחד מראשי עדות נוצריות בירושלים[23]. בעיתונות היו חלוקים האם המעצר היה מפתיע או שכבר מזמן היו שמועות על שחיתות מצד לוי[24]. לוי הועמד לדין בפני השופטת דליה דורנר כשהתובע היה ערן שנדר[25]. הוא הורשע ב-9 מתוך 11 סעיפי אישום ביוני 1988[26]. נדון ל-3.5 שנות מאסר[27] וערעורו לבית המשפט העליון נדחה[28][29]. עם שחרורו מהכלא מונה למנהל מנהלת של אזור התעשייה עטרות[30].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נרשמו לנישואין בירושלים, הצופה, 15 בספטמבר 1948
  2. ^ מבקשים לעבור ממקומם, דבר, 2 במאי 1950
  3. ^ 88 ערבים הוחזרו לישראל, קול העם, 22 באוגוסט 1950
  4. ^ יוסף בן שאול, המשפחות הערביות הראשונות נכנסו לכפר שהוקם בשבילן, מעריב, 1 באוגוסט 1962
  5. ^ ועדה ישראלית ירדנית שתפקידה עסקי שלום, מעריב, 2 ביוני 1953
  6. ^ הורשה לחצות את הקווים ולבוא להלווית אחיו, על המשמר, 15 ביולי 1954
  7. ^ אין מקום לשניים, מעריב, 24 בדצמבר 1959
  8. ^ חזרו מבית לחם, חרות, 26 בדצמבר 1952
  9. ^ נקבעו סדרי מעבר לבית לחם, על המשמר, 21 בדצמבר 1953
  10. ^ החל הדיון בעניין מעבר, חרות, 23 במרץ 1955
  11. ^ השומרונים עברו להר גריזים, דבר, 21 באפריל 1959
  12. ^ שיירה עלתה להר הצופים, מעריב, 7 בנובמבר 1956
  13. ^ הלוחמים התחרו ביניהם, מעריב, 8 ביוני 1967
  14. ^ הכפריים הירדניים החלו לחזור לכפריהם, מעריב, 16 ביוני 1967
  15. ^ נפתחה תערוכת אוצרות הכנסיה הארמנית בבירה, מעריב, 22 ביולי 1969
  16. ^ יוסף צוריאל, שביתת מסחר כללית, מעריב, 31 במאי 1970
  17. ^ יחיאל לימור, בענייני הבנייה בבירה יטפל, מעריב, 13 באוגוסט 1973
  18. ^ חצי התורן בירושלים השלמה, מעריב, 9 באוקטובר 1970
  19. ^ נדחתה ההחלטה בעניין מלון הייאט, דבר, 6 באוגוסט 1972
  20. ^ טוביה מנדלסון, עיכוב נוסף באישור תוכנית הבניה למיתחם ממילא בירושלים, דבר, 14 ביולי 1977
  21. ^ יוסף צוריאל, עורך אל פג'ר יבקש רשיון לפי פקודת העיתונות, מעריב, 15 בדצמבר 1974
  22. ^ נדב שרגאי, הר המריבה, כתר הוצאה לאור, 1995, עמוד 200
  23. ^ איה אורנשטיין, החשדות נגד רפי לוי מפרשיות השחיתות הגדולות ביותר שנחשפו, מעריב, 9 בנובמבר 1986
  24. ^ גבריאל שטרסמן, המופתעים, מעריב, 10 בנובמבר 1986
  25. ^ ברוך מאירי, "רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושהתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
  26. ^ רפי לוי, הממונה לשעבר על מחוז ירושלים, הורשע בהברחת זהב לירדן ובקבלת שוחד, מעריב, 10 ביוני 1988
  27. ^ ברוך מאירי, רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושחתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
  28. ^ ברוך מאירי, רפי לוי יישאר בכלא, מעריב, 5 בספטמבר 1989
  29. ^ סטלה קורין-ליבר ודליה טל, ‏קדנציה שלמה בפנים, באתר גלובס, 18 באפריל 1999
  30. ^ בתום 42 חודשי מאסר, הארץ, מרץ 1991