גבריאל שטרסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבריאל שטרסמן

גבריאל שְטְרַסמן (נולד ב-4 בדצמבר 1931) הוא עיתונאי ושופט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדז'יי (שלימים שינה שמו לגבריאל) שטרסמן נולד בפולין ב-1931. אביו, ד"ר הנריק שטרסמן, היה בכיר במשרד המשפטים וקצין מילואים בצבא הפולני, ונרצח בטבח יער קאטין. אמו היא לילי שטרסמן-לובינסקי, עורכת, מתרגמת ופעילה בתנועה הרוויזיוניסטית.

ב-1940 עלה לארץ ישראל עם אמו ואחיו. ב-1949 סיים את לימודיו ב"גימנסיה שלווה" בתל אביב והתגייס לחיל האוויר כאלחוטן אוויר.

ב-1956 סיים לימודי תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1961 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בתואר M. JUR וב-1963 קיבל רישיון עריכת דין.

בשנים 19531991 עבד בעיתון "מעריב" ככתב, עורך, עורך חדשות ראשי וכתב חוץ. במסגרת עבודתו ב"מעריב" סיקר את משפט אייכמן. בעבודתו בעיתון עסק בתפקידים שונים, בהם פרשנות משפטית וייעוץ משפטי בענייני תקשורת, וכן שימש נציב התלונות של העיתון. לצד תפקידיו אלה שימש כחבר הנהלת המועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה וחבר ועדת המשנה המשפטית של המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות.

בשנים 19741976 שימש מנהל מחלקת הארגון וההסברה בפדרציה הציונית בקנדה. בשנים 19851996 לימד דיני תקשורת ואתיקה מקצועית בתוכנית ללימודי תעודה בעיתונאות באוניברסיטת תל אביב. כן לימד בחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה בסמסטר חורף 2005.

במאי 1991 מונה לכהונת שופט תעבורה, ובדצמבר 1994 מונה לכהונת שופט שלום. בתפקיד זה כיהן בבית משפט השלום בתל אביב ובפתח תקווה. בדצמבר 2001 פרש לגמלאות, ולאחר מכן הצטרף כשופט בדימוס לבית המשפט לתביעות קטנות, תפקיד בו כיהן במשך שש שנים.

שימש כיו"ר ועדת הבחירות האזורית של פתח תקווה בשנת 2001, 2003 ו-2006. במשך שנתיים היה יו"ר ועדת שחרורים בכלא מעשיהו ובכלא הדרים. שימש כיו"ר הוועדה למינוי יועצים משפטיים לחברות ממשלתיות בשנים 2008-2005. נבחר לשופט בית הדין המשמעתי של מועצת העיתונות (יוני 2006). מאוחר יותר צורף למועצת העיתונות ומשנת 2011 חבר הנהלת מועצת העיתונות.

בשנת 2016 נבחר לתפקיד יו"ר בית הדין המשמעתי של מועצת העתונות.

פרסם חמישה ספרים בנושאי עיתונאות, משפט ועוד. כמו כן מפרסם מאמרים ב"הארץ" ובכתבי העת "כיוונים חדשים" ו"האומה". בעל מדור קבוע על ענייני משפט בעולם ב"עלון השופטים", המיועד לשופטים ולשופטים בדימוס בלבד.

בשנת 2017 הביע תמיכה במיסוד הזנות.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוטי הגלימה: תולדות עריכת הדין בארץ ישראל, תל אביב: לשכת עורכי הדין בישראל; ספרית מעריב, תשמ"ה 1984.
  • "דיני תקשורת ואתיקה עתונאית הלכה למעשה", תל אביב: אוניברסיטת תל אביב – לימודי תעודה בעתונאות – הקתדרה לעיתונאות ע"ש עזריאל קרליבך, 1986. (חוברת הדרכה)
  • המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי, רמת גן: כנרת, 1987.
  • שלום רוזנפלד, גבריאל שטרסמן (עורכים), כותרת ראשית: מעריב ארבעים שנה, תל אביב: ספרית מעריב, 1987. (בשנת תשנ"ח-1997 הופיעה מהדורה מעודכנת: "כותרת ראשית: מעריב חמישים שנה", עם השלמות: 1997–1988 בעריכת אברהם תירוש ומאיר בלייך)
  • בחזרה מן הגרדום: סיפור שליחותו העלומה של יהודה תגר לעיראק ב-1951, שנות מאסרו, היחלצותו מחבל התלייה, העינויים שעבר, התוכניות לשחררו ושחרורו המפתיע, תל אביב: ספרי ידיעות אחרונות, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גבריאל שטרסמן, עדיף זנות חוקית תחת פיקוח, באתר הארץ, 15 במרץ 2017