אזור התעשייה עטרות
אזור התעשייה עטרות הוא אזור תעשייה השוכן בצפונה של ירושלים. אזור התעשייה קרוי על שם מושב העובדים עטרות ששכן בסמוך לו בין השנים 1919–1948. אזור התעשייה מונה מעל ל-160 מפעלים, שפועלים במגוון רחב של תחומים: בטון ועפר, מסגרות, נגרות, מפעלי עופות (לרבות עוף ירושלים) ובשר. בפארק עובדים כ-4,000 עובדים, מהם 1,000 יהודים וכ-3,000 לא-יהודים ממזרח ירושלים ומרמאללה[1]. בצדו הצפוני של אזור התעשייה נמצא שדה התעופה עטרות שנסגר בעקבות האינתיפאדה השנייה.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים, בתחילת שנת 1970, בחנה החברה הכלכלית לירושלים אופציות שונות להקמת אזור תעשייה נוסף לעיר[2] והוחלט שהוא יוקם באזור בו שכן מושב עטרות ההיסטורי ושטחיו החקלאיים. לצורך כך הוקצו לקראת סוף שנת 1970, 9 מיליון לירות ישראליות[3]. אזור התעשייה כלל מחסנים לאיכסון וחלוקה, תעשייה קלה ומוסכים.[4] רבים מהעובדים בו היו ערבים-פלסטינים בני השכונות והכפרים הסמוכים. המרחק הרב בין אזור התעשייה לבין מרכז העיר ירושלים, ובעיות ביטחוניות שנבעו ממיקומו, הקשו על התפתחותו, בעיקר בעתות של מתיחות ביטחונית. אלו הגיע לשיאן לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, שהובילה לסגירת 45 מפעלים באזור במשך שנת 2001. באותה תקופה מפעלים גדולים כגון "אינטרקוסמא" לקוסמטיקה, "טבע" לתרופות ומפעל המסוקים של התעשייה האווירית עזבו את האזור. המצב המשיך להידרדר עד שהובע חשש לקיום אזור התעשייה בכלל.[5]
לאחר סיום האינתיפאדה שוקמה פעילות אזור התעשייה והוא נגיש כיום לתנועה באמצעות כביש 443 וכביש 404, המאפשרים תנועה מהירה וקלה של סחורות מהאזור ואליו. על מנת לעודד מפעלים ובתי עסק לפעול באזור למרות המכשולים הכריזה הרשות לפיתוח ירושלים המנהלת את אזור התעשייה על שורת הטבות למפעלים הכוללים הטבות בארנונה, ומענקים שונים.[6] אזור התעשייה הוקף בגדר ביטחון ושוטרי משמר הגבול עורכים סיורים באזור התעשייה על מנת להבטיח את ביטחון העובדים והרכוש.[7] כיום, מהווה הפארק את פארק התעשייה הגדול ביותר במטרופולין ירושלים לתעשייה מסורתית.
ב-2015 נפתח בעטרות מפעל למיון ועיבוד אשפה המשרת את אזור ירושלים ומחליף את אתרי הטמנת האשפה באזור העיר. בתחילת 2016 הוחלט להרחיב את שטח אזור התעשייה במאות דונמים לכיוון שטח שדה התעופה הסגור בעטרות (אך בינתיים לא על שטחי שדה התעופה עצמו) שיאפשרו תוספת עשרות מפעלים. כמו כן נבנה באזור התעשייה קניון בשטח של 20,000 מ"ר בבעלותו של היזם רמי לוי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפורה של לאה גולובצקי, מורה מעטרות - סיפורו של בית הקברות של עטרות באתר של "פסגת זאב"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בעניין הכניסה לאזור התעשייה מכיוון רמאללה
- ^ אזור תעשיה חדש יוקם על ידי החברה הכלכלית לירושלים, מעריב, 25 בפברואר 1970
- ^ 9 מיליון ל"י יושקעו בפיתוח איזור עטרות, מעריב, 12 באוקטובר 1970
- ^ http://www.snunit.k12.il/minhal/word/11041.doc
- ^ http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2004-11-17.html
- ^ http://jda.co.il/front/ShowCategory.aspx?ItemId=1685
- ^ http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/5703
 | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים | |
| פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • קריית עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
| אזורי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף | |
