אזור התעשייה עטרות
 | |
| מבט מהאוויר, פברואר 2014 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| תאריך ייסוד |
1970 |
| קואורדינטות | 31°51′16″N 35°13′05″E / 31.854444444444°N 35.218055555556°E |
 | |
  | |
אזור התעשייה עטרות הוא אזור תעשייה השוכן בצפונה של ירושלים. פארק התעשייה קרוי על שם מושב העובדים עטרות ששכן בסמוך לו בין השנים 1919–1948. פארק התעשייה מונה כ-200 מפעלים, שפועלים במגוון רחב של תחומים: בטון ועפר, מסגרות, נגרות, מפעלי מזון משחטות (לרבות עוף ירושלים) ובשר. חברות ארציות קוקה קולה טמפו פילסברי מפעל מצות מוסכים מוסכי אוטובוסים אגד קווים גולדן ועוד מפעלי פיצוחים קיטרינג מוסך המשטרתי מפעל תעשייה אווירית בסיס מג"ב עוטף ירושלים וקניון עטרות בבעלות רמי לוי בפארק עובדים כ-6,000 עובדים, מהם כ 3500 ישראלים וכ-2500 עובדי שטחים[1]. בצדו הצפוני של אזור התעשייה נמצא שדה התעופה עטרות שנסגר בעקבות האינתיפאדה השנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים, בתחילת שנת 1970, בחנה החברה הכלכלית לירושלים אופציות שונות להקמת אזור תעשייה נוסף לעיר[2] והוחלט שהוא יוקם באזור בו שכן מושב עטרות ההיסטורי ושטחיו החקלאיים. לצורך כך הוקצו לקראת סוף שנת 1970, 9 מיליון לירות ישראליות[3]. אזור התעשייה כלל מחסנים לאחסון ולחלוקה, תעשייה קלה ומוסכים. רבים מהעובדים בו היו ערבים-פלסטינים בני השכונות והכפרים הסמוכים. המרחק הרב בין אזור התעשייה לבין מרכז העיר ירושלים, ובעיות ביטחוניות שנבעו ממיקומו, הקשו על התפתחותו, בעיקר בעתות של מתיחות ביטחונית. אלו הגיע לשיאן לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, שהובילה לסגירת 45 מפעלים באזור במשך שנת 2001[4]. באותה תקופה מפעלים גדולים כגון "אינטרקוסמא" לקוסמטיקה[5], "טבע" לתרופות ומפעל המסוקים של התעשייה האווירית עזבו את האזור[6]. המצב המשיך להידרדר עד שהובע חשש לקיום אזור התעשייה בכלל[7]. החברה הכלכלית לירושלים אף עתרה לבג"ץ שהאזור יוכרז נפגע פעולות איבה[8]. בתגובה הודיע משרד האוצר שהאזור לא יוכרז כ"נפגע איבה", אך יקבל סיוע בשיקומו[9].
לאחר סיום האינתיפאדה שוקמה פעילות אזור התעשייה והוא נגיש בהווה לתנועה באמצעות כביש 443 וכביש 404, המאפשרים תנועה מהירה וקלה של סחורות מהאזור ואליו. על מנת לעודד מפעלים ובתי עסק לפעול באזור למרות המכשולים הכריזה הרשות לפיתוח ירושלים המנהלת את אזור התעשייה על שורת הטבות למפעלים הכוללים הטבות בארנונה, ומענקים שונים[10]. אזור התעשייה הוקף בגדר ביטחון ושוטרי משמר הגבול עורכים סיורים באזור התעשייה על מנת להבטיח את ביטחון העובדים והרכוש. ב-2015 נפתח בעטרות מפעל למיון ועיבוד אשפה המשרת את אזור ירושלים ומחליף את אתרי הטמנת האשפה באזור העיר. בתחילת 2016 הוחלט להרחיב את שטח אזור התעשייה במאות דונמים לכיוון שטח שדה התעופה הסגור בעטרות (אך בינתיים לא על שטחי שדה התעופה עצמו) שיאפשרו תוספת עשרות מפעלים. כמו כן נבנה באזור התעשייה מרכז קניות בשטח של 20,000 מ"ר בבעלותו של היזם רמי לוי[11].
ב-2017 החלה הקמת פרויקט אזור עטרות ג', בו הוקצו 12 מגרשים בשטח כולל של כ־70 דונם עבור 12 מפעלים[12]. המתחם נחנך בספטמבר 2019[13].
בנובמבר 2020 הכריזה עיריית ירושלים על פרויקט לשודרג המרחב הציבורי של אזור התעשייה, כולל המדרכות, אזור החניה, תשתית החשמל והכבישים, בהיקף ההשקעה של כ-40 מיליון שקלים[14].
כיום, מהווה הפארק את פארק התעשייה הגדול ביותר במטרופולין ירושלים לתעשייה מסורתית.
מערת עטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1975 נתגלתה מערת נטיפים רחבת היקף באזור התעשייה עטרות. תחילה פעלה עיריית ירושלים להכשיר את האתר למבקרים אך לאחר שנתיים הוחלט לאטום את המערה, עקב חוסר תקציב לפיתוח האתר[15]. המערה כנראה נחשפה בעקבות עבודות חציבה בתקופה הירדנית בשנות ה-60. היא מערת הנטיפים עם האולם הגדול בישראל, שגודלו כ-700 מ"ר, ועמקו כ-100 מטר[16].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אזור תעשייה עטרות, באתר משרד הכלכלה והתעשייה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בעניין הכניסה לאזור התעשייה מכיוון רמאללה
- ^ אזור תעשיה חדש יוקם על ידי החברה הכלכלית לירושלים, מעריב, 25 בפברואר 1970
- ^ 9 מיליון ל"י יושקעו בפיתוח איזור עטרות, מעריב, 12 באוקטובר 1970
- ^ מאת צבי לביא, ועדת הכספים: על מס רכוש לפצות מפעלים מאזה"ת עטרות שנפגעו מהמהומות, באתר גלובס, 17 בינואר 2001
- ^ מיכל רוה, מפעל אינטרקוסמא עובר מאיזור התעשיה עטרות ללוד, באתר גלובס, 26 בפברואר 2001
- ^ חיים ביאור, מפעל אביק עוזב את אזור התעשייה עטרות בירושלים, באתר הארץ, 20 בינואר 2002
- ^ צבי לביא, דיון בוועדת הפנים: "עיריית ירושלים מפקירה את איזור התעשייה בעטרות", באתר גלובס, 18 בנובמבר 2004
ynet, התעשיינים: 50 מפעלים בעטרות בסכנת קריסה, באתר ynet, 17 באוגוסט 2005 - ^ שמואל דקלו, הכלכלית לירושלים עתרה שוב לבג"ץ: להכריז על עטרות נפגע פעולות איבה, באתר גלובס, 19 במאי 2002
- ^ שמואל דקלו, האוצר לבג"ץ: איזור תעשייה עטרות לא יוכרז כ"נפגע איבה" אך נסייע בשיקומו, באתר גלובס, 3 ביוני 2002
דורית בר וגד ליאור, התמ"ס: הטבות למפעלים שיעברו לאזור התעשייה עטרות, באתר ynet, 5 במרץ 2002 - ^ התמ"ס יעניק הקלות לאזור התעשייה עטרות הסובל ממכת טרור, באתר TheMarker, 4 במרץ 2002
- ^ וואלה! NEWS, רמי לוי מקים קניון ליד גדר ההפרדה: "כל רמאללה יבואו", באתר גלובס, 15 בינואר 2016
- ^ מעיין הרוני, אזור התעשייה עטרות: יוקמו 12 מפעלים חדשים, באתר כל העיר, 8 במרץ 2017
- ^ מעיין הרוני, עטרות החדשה – נחנך מתחם מפעלים ענק בהשקעה של כ-45 מיליון שקלים, באתר כל העיר, 8 בספטמבר 2019
- ^ הילה נהון, תוכנית הענק לשדרוג אזור התעשייה עטרות יוצאת לדרך, באתר כל העיר, 22 בנובמבר 2020
- ^ יחיאל לימור, מסך עפר על נטיעי מערת עטרות, מעריב, 26 בספטמבר 1977
- ^ אסף קמר, הצצה נדירה למערת הנטיפים הגדולה בארץ, באתר ynet, 7 בדצמבר 2018
 | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • חולון • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים • תלפיות | |
| פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
| אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
| אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | אופירה • ארז • ימית • נווה דקלים • קטיף • קרני | |