א' בניסן

ניסן

ה'תשע"ט
ה'תש"ף
ה'תשפ"א
ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשע"ט

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תש"ף

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'
ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד
ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א
כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח
כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"א

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ב

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ג

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

א' בניסן הוא היום הראשון בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. א' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה. פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' ניסן היא פרשת ויקרא, אם בר המצווה בשנה פשוטה. אם בר המצווה בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרוב פרשת תזריע, אך אם בר המצווה בשנה מעוברת המתחילה ביום חמישי היא פרשת מצורע.

חגים ומועדים

ראש השנה למלכים ולרגלים.
קורבן עצים של בני ארח בן יהודה.
מתחיל יום טוב במגילת תענית על ניצחון הפרושים בוויכוח על הבאת קורבן התמיד מכספי יחיד.
בא' בניסן קנו את קרבנות הציבור בבית המקדש מהכסף החדש של תרומת הלשכה שנלקחה ממחצית השקל.
מיום זה ועד לסוף החודש ניתן לברך את ברכת האילנות.
במדינת ישראל מתקיים ביום זה מדי שנה טקס האזכרה הממלכתי המשותף לנשיאי ישראל ולראשי ממשלותיה שהלכו לעולמם.

אירועים היסטוריים

לדעת רבי יהושע בן חנניה^[1] - חרבו המים מעל הארץ, לאחר המבול
לפי ספר היובלים - שכרות נח.
ב'תמ"ח – משה רבנו מצטווה להכין שה לצורך קרבן פסח.
ב'תמ"ט – על פי הדעה המקובלת, היום השמיני של חנוכת המשכן היה בא' בניסן, ובשנים עשר הימים ממנו עד י"ב בניסן הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קורבנות, נשיא ליום. ביום זה הקריב נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה. זכר לכך, נוהגים רבים לקרוא בכל יום את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום.