שוקי אורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוקי אורן
אין תמונה חופשית
לידה 5 בינואר 1959 (בן 63)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שוקי (יהושע) אורן (נולד בירושלים ב-5 בינואר 1959) הוא כלכלן ישראלי. בין השנים 2007–2011 היה החשב הכללי במשרד האוצר. אורן מכהן כיו"ר הבנק הדיגיטלי One Zero[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן נולד בירושלים בשנת 1959 ולאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון ע"ש דנמרק, התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. בשנת 1984 סיים תואר ראשון בכלכלה (BA) באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1986 השלים תואר שני (MA) במנהל עסקים, אף הוא מהאוניברסיטה העברית.

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן החל את דרכו המקצועית במגזר הציבורי ב 1985 ככלכלן בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

ב-1986 הצטרף למשרד האוצר ומילא שורה של תפקידים באגף החשב הכללי, תחילה במחלקת ניהול החוב החיצוני ואחר כך כמנהל מחלקת מטבע החוץ. בשנת 1989 מונה אורן על ידי החשב הכללי אלי יונס לתפקיד סגן החשב הכללי באוצר, תפקיד בו כיהן עד סוף שנת 1993. במהלך שנות כהונתו הוביל אורן את ביצוע הסדר הקיבוצים, הסדר חובות המושבים (חוק גל) והסדר כור. לאחר מכן עזב אורן את האוצר ועבר למגזר הפרטי.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994, עזב אורן את תפקידו כסגן החשב הכללי באוצר לטובת שורה של תפקידים בכירים במגזר הבנקאות, תחילה בבנק כללי ובהמשך כיו"ר בנק לאומי שווייץ.

בין השנים 1994–1995 כיהן אורן כמנכ"ל זרוע החיתום של בנק כללי 'כללי חתמים'. בין השנים 1995–1999 כיהן כסמנכ"ל ומנהל החטיבה העסקית של הבנק וב-2001 מונה למשנה-למנכ"ל הבנק.

בשנת 2002 עזב אורן את בנק כללי ומונה למנכ"ל בנק לאומי שווייץ, אחת מזרועות הבנקאות הזרות של לאומי. הבנק מנה אז 140 עובדים וניהל תחתיו נכסים בהיקף של 5.5 מיליארד דולר. הבנק השווייצרי עסק בניהול נכסים ובנקאות פרטית והמטה הראשי שלו ישב בציריך לצד סניף נוסף בז'נבה. אורן קיבל לידיו את ניהול הבנק בתקופה קשה ומאתגרת לאחר מעילת ענק ופרשת הלבנת כספים. תחת ניהולו של אורן הבנק הותיר את הפרשות מאחוריו והפך לבנק מצליח ורווחי. אורן הוביל את החלפת מערכות המיחשוב של הבנק ואת טיוב מערכת הנהלים והבקרות שלו.

כחשב הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 חזר אורן לשירות המגזר הציבורי, כאשר מונה לחשב הכללי במשרד האוצר במקומו של ירון זליכה, ומילא תקופת כהונה מאתגרת שבה פרץ המשבר הפיננסי העולמי. אורן בנה ארגז כלים לטיפול בהשלכות המשבר הפיננסי העולמי, ובכלל זה הוביל ויזם את הקמת קרנות המנוף, קרנות מימון להסדרי אשראי לחברות עסקיות במשק, בשיתוף עם המגזר הפרטי והגופים המוסדיים. בנוסף, פעל אורן להגדיל ולגוון את הכלים לעידוד תמיכה ביצוא בערבות מדינה באמצעות חברת אשרא, וכן הוביל הקמתן של קרנות סיוע בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים. 

במהלך כהונתו הוביל לראשונה אורן ביצוע עסקאות החלף על מצבת החוב הזר לצורך הוזלת עלויות (עסקאות להמרת חלק מהחוב החיצוני של ישראל מדולרים לשקלים ולאירו).

כחשב הכללי הוביל אורן פרויקטי תשתית גדולים בשיתוף המגזר הפרטי והבנקאי ובכלל זה הקמת הרכבת הקלה בירושלים, הקמת מתקני ההתפלה בשורק והרחבתם בחדרה, פלמחים ואשקלון. בתקופת כהונתו בוטלה זכיינות הקמת הרכבת הקלה בתל אביב ולאחר מכן הפרויקט הפך לפרויקט תקציבי.

אורן הוביל גם את מכירת יתרת מניות המדינה בבנק דיסקונט ומכירת מחצית אחזקות המדינה בבנק לאומי באותה עת. אורן אחראי גם לאחת הרפורמות המשמעותיות במערכת הבנקאית - רפורמה בסליקה הצולבת של כרטיסי האשראי שחייבה לראשונה את כל חברות האשראי לסלוק את הכרטיסים של המתחרות שלהן ובפרט איפשרה לחברות מתחרות של ישראכרט לסלוק את כרטיסיה (קודם לכן ישראכרט הייתה היחידה שסלקה את הכרטיסים שלה). הרפורמה הוזילה את עלויות הסליקה של כרטיסי אשראי לבתי העסק ובשרשור לציבור הרחב. 

בשנת 2011 פתח בהליך בוררות נגד חברת כי"ל בגין מחלוקת על גובה התמלוגים שהחברה הייתה חייבת למדינה, הבוררות הסתיימה ב-2016 עם ניצחון גדול של המדינה ותשלום תמלוגים מצד כי"ל בהיקף של מעל 800 מיליון שקלים.

חזרה למגזר העסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום כהונתו כחשב הכללי ולאחר תקופת צינון מונה אורן בשנת 2012 לתפקיד מנכ"ל חברת Kardan N.V וליו"ר דירקטוריון החברות הבנות – תה"ל, קרדן שירותים פיננסים, קרדן סין וחברת GTC. אורן היה אחראי על ניהול חברת האחזקות ההולנדית שנסחרה בבורסת אמסטרדם ובבורסה הישראלית. במסגרת תפקידו הוביל אורן את פעילות הנדל"ן של קרדן במרכז אירופה ובמזרחה, וכן בסין[2], ובמקביל ניהל את פעילות הבנקאות והפיננסים שלה במזרח אירופה ואת פעילות תשתיות המים והחקלאות שלה במדינות מתפתחות ובכלל זה הקמתם וניהולם של מפעילי טיהור מים בסין. אורן קיבל לידיו חברת אחזקות עם נטל חובות כבד[3], אך לא הצליחה להבריא אותה והיא היא נכנסה למהלך של הסדר חוב[4], במסגרתו נמכרו רוב החזקות החברה בהפסד ניכר[5].

בשנת 2016 עזב אורן את קרדן ובהמשך הצטרף כחבר דירקטוריון וכחבר ועדות דירקטוריון בשורה ארוכה של חברות במשק ובכלל זה כיהן כיו"ר דירקטוריון Mirland Development Corporation, יו"ר קבוצת פקר פלדה, דירקטור בחברת האשראי החוץ בנקאי אורשי, יו"ר אלון חברת הדלק לישראל וחבר ועדת האשראי של קבוצת הראל וכן כדירקטור בלתי תלוי בחברת הנדל"ן מליסרון בה אורן עדיין מכהן.

במרץ 2019 מינה שר האוצר את אורן לתפקיד יו"ר קבוצת החברות קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) במסגרת זו מכהן אורן כיו״ר חברת "דוראד אנרגיה בע"מ", בעלת תחנת הכוח דוראד. הוא מונה, אף על פי שב-2013 מבקר המדינה מתח ביקורת על אורן, על כל כך שבעת שהיה החשב הכלכלי באוצר נתן לחברה פטורים, הנחות והטבות מופלגות, שלא על פי הסכם הזיכיון המקורי שעליו חתמה[6]. בשנת 2021 הוא הוחלף על ידי מיכל עבאדי-בויאנג'ו[7].

באוגוסט 2019 מונה אורן ליו"ר הבנק הדיגיטלי הראשון (בהמשך, "One Zero") שנוסדה על ידי אמנון שעשוע ומריוס נכט. הבנק התחיל לפעול במחצית השנייה של 2021.

אורן מתגורר היום בתל אביב, נשוי ואב לחמישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, נכט מחזק את הבנק הדיגיטלי: מצרף את אמנון שעשוע ושוקי אורן, באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2019
  2. ^ יורם גביזון, הנכס העיקרי של קרדן בסין מתקשה להצדיק תג מחיר של 224 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2017
  3. ^ אביב לוי, ‏קרדן מסתבכת במזרח אירופה: 1.3 מיליארד שקל נמחקו ב-3 שנים, באתר גלובס, 1 באפריל 2012
  4. ^ יורם גביזון, קרדן אן.וי פותחת במו"מ עם בעלי האג"ח על הסדר חוב של 346 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2014
    עומרי כהן, ‏הצעה חדשה להסדר חוב בקרדן אן.וי: מחזיקי האג"ח יקבלו מניות שיקנו להם את השליטה בחברה, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2019
  5. ^ יורם גביזון, קרדן אן.וי מכרה את הפעילות הפיננסית במזרח אירופה, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2016
    אביב לוי, ‏מכירת תהל שנקלעה למשבר תותיר פירורים למחזיקי אג"ח קרדן אן.וי - שקיוו להיפגש עם 100 מיליון אירו ויותר, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2019
  6. ^ עמירם ברקת, ‏המבקר: יזמי דוראד קיבלו פטורים, הנחות והטבות מופלגות, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2013
  7. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר וישראל פישר, ליברמן ממנה את מיכל עבאדי-בויאנג'ו ליו"ר קצא"א הישנה – שאמורה להיסגר, באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2021