קרדן ישראל
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| תקופת הפעילות | 1982–הווה (כ־42 שנים) |
| ענפי תעשייה | נדל"ן, תקשורת, בנייה |
| שווי שוק | 389 מיליון ש"ח (3 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 607 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 120 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח | 65.0 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 830 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 2.20 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| יו"ר | יוסף גרינפלד |
| מנכ"ל | אלון וולקן |
  | |
קרדן ישראל בע"מ היא חברת החזקות ישראלית השולטת בחברות "קרדן נדל"ן" ו"קרדן תקשורת". מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרדן ישראל הוקמה בשם "קרדן השקעות" בשנת 1982, ומניות החברה נרשמו מיד למסחר בבורסה בתל אביב. בתחילת דרכה עסקה החברה בהשקעות בניירות ערך ומימון בשוק האפור. בסוף 1990, רכשה את החברה קבוצת יהלומנים שכללה את יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר, יחד עם שבח אופיר, ששימש קודם כחשב קונצרן כור תעשיות[2]. אשר הפכו אותה לחברת החזקות והשקעות באמצעותה השקיעו בעשרות חברות ומיזמים שונים בישראל, מרכז ומזרח אירופה בתחומי הנדל"ן, הרכב, הפיננסים, התקשורת, והטכנולוגיה[3][4].
ביוני 2001, החלה קרדן לנהל משא ומתן עם משפחות רקנאטי וקרסו על-מנת להיכנס לגרעין השליטה בקונצרן אי די בי אחזקות, שהיה בעל החזקות בשורה ארוכה של מגזרים בעיקר בענפי הפיננסים, הקמעונאות והנדל"ן[5]. נחתם הסכם שעל פיו הייתה אמורה קרדן לרכוש 24% ממניות הקונצרן תמורת 314 מיליון דולר, לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, ולהצטרף לגרעין השליטה לצידם של ליאון רקנאטי ומשפחת קרסו. בהמשך ניסתה קרדן לצרף את המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי לעסקה[6]. אך היא לא יצאה לפועל עקב התפוצצות בועת הדוט-קום והמצב הביטחוני הרעוע בישראל באותה עת. במקום קרדן רכש איש העסקים נוחי דנקנר את הקונצרן[7]. במאי 2003, הודיעה החברה על תוכנית לרישום כפול, כך שבעלי המניות ב"קרדן ישראל" יחזיקו במניות של חברה הולנדית, שמניותיה ירשמו למסחר בבורסה הפאן אירופאית Euronext ובבורסה בתל אביב[8][9]. המהלך הושלם ביולי 2003[10], לאחר שהחברה ההולנדית פרסמה הצעת רכש לכל מניות "קרדן ישראל"[11]. החברה ההולנדית "קרדן אן.וי" (הפכה לחברת האם של כל הקבוצה).
ביוני 2005, השלימה קרדן ישראל גיוס של 200 מיליון שקל, מהם 40 מיליון שקל בהנפקת מניות ו-160 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב. במקביל השלימה הצעת רכש למניות החברה הבת, קרדן נדל"ן, ומניות החברה נרשמו שוב למסחר בבורסה בתל אביב, כאשר את השליטה בה החזיקה "קרדן אן.וי"[12].
בתחילת 2007, שווי השוק של "קרדן אן.וי" הגיע לכ-2 מיליארד שקל ויוסף גרינפלד, מבעלי השליטה, החליט לקחת הלוואה פרטית של 40 מיליון דולר מבנק לאומי לרכוש מניות נוספות בחברה ולהגדיל את החזקתו בה[13].
המשבר בחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2009, קרס שווי עסקי הנדל"ן של החברה במזרח אירופה. לחברה היו חובות של מאות מיליוני שקלים והוחלט להפריד את הפעילות בישראל מ"קרדן אן.וי" ולחלק אותה לבעלי המניות של קרדן אן.וי כדיבידנד בעין (חלוקת דיבידנד שאינו במזומן, אלא בנכסים) בתור חברה חדשה בשם "קרדן יזמות", שנרשמה למסחר בבורסה, במקביל ל"קרדן ישראל" ו"קרדן אן.וי"[14]. "קרדן יזמות" מוזגה עם "קרדן ישראל" ב-2017[15].
בשנת 2011, הודיע "קרדן אן.וי" על הפסדים מצטברים של 1.3 מיליארד שקל בפעילות במזרח אירופהץ כאשר במקביל היה לה חוב למחזיקי האג"ח של בסך 2.73 מיליארד שקל[16]. היא נכנסה למהלך של הסדר חוב בשנת 2014[17], במסגרתו נמכרו רוב החזקות החברה בהפסד ניכר[18].
במרץ 2015, הגיש בנק לאומי בקשה לפשיטת-רגל נגד יוסף גרינפלד לאחר שלא עמד בהחזר ההלוואה שלקח לרכישת מניות חברת קרדן אן.וי, ושווי המניות ששועבדו לטובת הבנק קרס[19]. לאחר משא ומתן נמנע הבנק מלהכריז על גרינפלד כפושט רגל, אך הוא נכנס להסדר חוב אישי[13]. במרץ 2019, אנשי העסקים גיל דויטש ורוני בירם הצטרפו לגרעין השליטה ב"קרדן ישראל" והם מחזיקים כל אחד ב-13.8%[20].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענף הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990, נכנסה החברה להשקעה בענף הרכב, עם רכישת סוכנות הרכב "ליאו גולדברג בע"מ", שייבא לישראל כלי רכב של קונצרן ג'נרל מוטורס[21]. בנוסף ביקשו לקנות את סוכנות BMW בישראל, אך הדבר לא יצאה לפועל[22]. במקביל החל משא ומתן עם משפחת עיני על מיזוג פעילות היבוא של ג'נרל מוטורס בישראל לחברה אחת[23]. בסוף 1993 הגיעו להסכם עם משפחת עיני על הקמת החברה המשותפת "יוניברסל מוטורס ישראל[24].
בתחילת נובמבר 2016 השלימה משפחת עיני את רכישת מניות "קרדן ישראל" (46.1%) ב"יוניברסל מוטורס ישראל", בתמורה לכ-398 מיליון שקל[25].
נדל"ן במרכז ובמזרח אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 נכנסה חברת קרדן להשקעה ראשונה בעיר וורשה בפולין, במטרה לנצל את ההזדמנויות העסקיות שנוצרו עם נפילת הקומוניזם במזרח אירופה. החברה רכשה שטח קרקע בו עמד מפעל נטוש כ-4 ק"מ ממרכז העיר והקימה בו פארק עסקים - "מוקוטוב ביזנס פארק". תוך זמן קצר הצליחה החברה להשכיר את כל השטחים בפארק לחברות בינלאומיות. בשנת 1997 הקימה בסמוך את מרכז הקניות "גלריה מוקוטוב", שחובר בגשר ל"מוקוטוב ביזנס פארק", והפך למרכז המסחרי המצליח ביותר בוורשה[26]. פעילות החברה גדלה תוך שנים ספורות ליותר מ-30 פרויקטים של מסחר ומשרדים תחת חברת בת מקומית בשם "GTC פולין". באפריל 2004, ביצעה "GTC פולין" הנפקה ראשונה לציבור בבורסה של וורשה, וגייסה 85 מיליון דולר לפי שווי שוק של כ-430 מיליון דולר[27]. שנה אחר כך נסחרה בשווי של כ-700 מיליון דולר[28].
נדל"ן בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרדן נדל"ן
פעילות הנדל"ן של החברה בישראל מוחזקת באמצעות חברת הבת קרדן נדל"ן. בעבר החזיקה (בשותפות עם חברת אוסיף השקעות ופיתוח) גם בחברת "א.מ.ד פיתוח", חברה שהייתה במקור בבעלות עובדי וגמלאי קואופרטיב דן והחזקה מלאי קרקעות לפיתוח באזור גוש דן[29][30].
קרדן נדל”ן מחזיקה גם ב-30% מפרויקט הולילנד בירושלים[31]. לאחר שהשלמת הפרויקט הוקפאה, החברה רכשה עוד 10% ממנו ב-2018. ב-2019 החלה בקידום שלב ב' של הפרויקט, בארבעה מגרשים שנותרו פנויים במתחם[32].
פיננסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 נכנסה קרדן להשקעה ב"חברה המרכזית לניירות ערך בע"מ", חברה שעסקה בניהול תיקי ניירות ערך וקרנות נאמנות עבור לקוחות פרטיים. בשנת 1999 רכשה את רוב מניות החברה ושינתה את שמה ל"קרדן השקעות הון"[33]. ב-2001 מכרה את החברה לחברת הביטוח מגדל[34].
קרדן החזיקה ב-TBIH חברת החזקות בתחום השירותים הפיננסיים שהתמקדה בשווקים של מזרח אירופה. בסך הכל החזיקה עם שותפים שונים בחברות שירותים פיננסיים בשמונה מדינות במרכז אירופה ובמזרחה, לרבות בתחום ביטוח כללי, ביטוח חיים, ניהול קרנות פנסיה, ניהול נכסים ושירותי מימון (משכנתאות, ליסינג ומימון קמעונאי). חלק מההחזקות נמכרו ברווח תוך שנים ספורות[35]. באוגוסט 2016, מכרה את יתרת הפעילות הפיננסית במזרח אירופה[36].
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום תקשורת פעלה החברה בעיקר באמצעות חברת בת בשם "קרדן תקשורת" שהוקמה ב-1999[37]. חברה זו החזיקה במניות של חברת "אר.אר. תקשורת לוויינים בע"מ" (RRsat) בחברת "די.בי.אס. שרותי לוויין (1998) בע"מ" (yes). בשנת 1996 הייתה החברה שותפה בהקמת רדיו קול חי והחזיקה 22.75% מהמניות[38]. החל נובמבר 2000, החזיקה קרדן כ-70% מהבעלות בתחנה[39]. בתחילת 2017 מכרה קרדן את החזקתה ברדיו קול חי[40]. במהלך השנים 2003–2006 השקיעה כ-6.3 מיליון דולר בחברת "סינטק מדיה", חברת תוכנה ישראלית שפיתחה מערכות לניהול שידורי טלוויזיה. בינואר 2011 מכרה את אחזקותיה ב"סינטק מדיה" תמורת 18.9 מיליון דולר[41]. בספטמבר 2013, מכרה את החזקתה בחברת הלוויינים RRsat לקרן ההשקעות ויולה, תמורת כ-17 מיליון דולר. קרדן השקיעה במהלך השנים כ-13 מיליון שקל ב-RRsat, ובשנים 2004–2013 היא קיבלה ממנה דיבידנדים של כ-58 מיליון שקל[42].
במאי 2006 עלה לאוויר בארצות הברית ערוץ BabyFirstTV, ערוץ טלוויזיה המיועד לפעוטות. הערוץ הוקם על ידי שרון רכטר, בתו של אחד מבעלי המניות הוא איתן רכטר ובעלה גיא אורנים. הערוץ משדר 24 שעות ביממה תכנים חינוכיים, רובם סדרות אנימציה, שנוצרו במיוחד בעבור תינוקות[43]. חברת קרדן ישראל הייתה המשקיעה העיקרית בערוץ בתחילת דרכו, ובין השנים 2004 ל-2012 השקיעה בו כ-20 מיליון שקל. לאחר מכן הפסיקה להשתתף בגיוסי ההון של הערוץ ועקב כך דולל חלקה לשיעור של כ-25%. בינואר 2020, רכש איתן רכטר מקרדן את ההחזקות בערוץ תמורת כ-8 מיליון שקל[44].
קרדן טכנולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 הוקמה חברת "קרדן טכנולוגיות", זרוע ההשקעה בחברות היי-טק של קבוצת קרדן[45]. "קרדן ישראל" החזיקה ב־57% מהחברה, איש העסקים בני שטיינמץ החזיק 26%, יזם ההון סיכון, מתי קרפ, החזיק 12% ויו"ר דירקטוריון החברה, משה שטיינגרט, החזיק 5%. קרדן טכנולוגיות החזיקה בשתי קרנות הון סיכון מצליחות, קרן ניצנים בה החזיקה 25% בקרן ו-32% בשותף הכללי (חברת הניהול של הקרן) וקונקורד בה החזיקה 25% מהקרן ו-38% מהשותף הכללי. בפברואר 2000, תכננה החברה לצאת בהנפקת מניות ראשונה לציבור לפי שווי של 100 מיליון דולר[46]. מלבד קרנות ההון סיכון, החזיקה קרדן טכנולוגיות 40% ממניות חברת המחשוב EDS-ישראל, ו-50% בחברת אי-טרייד ישראל, למסחר במניות באמצעות האינטרנט[47]. החברה הונפקה לבסוף לפי שווי של 66 מיליון דולר ביולי 2000[48].
בדצמבר 1999, רכשה 30% ממניות האתר למכירת ספרים "דיבוק" (dbook)[49], אולם רוב ההשקעה נמחקה תוך זמן קצר, והאתר נסגר ב-2003[50]. החברה ביצעה גם השקעות כושלות בפלטפורמות למסחר אלקטרוני, זירת מסחר אלקטרוני לפרחים[51].
במאי 2001, השיקה "קרדן טכנולוגיות" את אתר "אי-טרייד ישראל", למסחר בניירות ערך באינטרנט, בשיתוף חברת "אי-טרייד" מארצות הברית[52] אולם האתר הפסיק לפעול לאחר כשנה בגלל סכסוך שפרץ עם חברת "אי-טרייד"[47].
באוגוסט 2003, מכרה "קרדן טכנולוגיות" את פעילותה בניהול קרנות הון סיכון. ולמעשה, למעט אחזקותיה במספר חברות סטארט-אפ, הייתה לשלד בורסאי[53]. בדצמבר 2006, רכשה קרדן טכנולוגיות שותפות בחמש חברות של פורמולה ויז'ן טכנולוגיות תמורת 21 מיליון דולר[54]. אחת החברות, חברת התוכנה בבילון נמכרה בינואר 2008. שניים מחברות שנרכשו, FIS ו-IDIT, מוזגו לתוך חברת סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן[55]. השקעה נוספת מהתיק, חברת טרנסטק, נכנסה לפירוק ובעלי מניותיה איבדו את השקעתם. החברה החמישית, ג'יגה ספייסס ממשיכה לפעול[56]. באוגוסט 2012, נמחקה "קרדן טכנולוגיות" מהמסחר בבורסה, לאחר הצעת רכש של "קרדן ישראל"[57].
קמעונאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום הקמעונאות פעלה החברה בעיקר באמצעות חסרת הבת "קרדן סחר", שעסקה גם בייבוא ושיווק של מוצרי צריכה שונים, ו"קרדן מזון" שעסקה בניהול מסעדות ויבוא מזון[58].
בשנת 1994 קיבלה את הזיכיון להקמת רשת מסעדות סבארו בישראל. לאחר שהקימה 18 מסעדות בישראל מכרה קרדן את הרשת בשנת 2000, מאחר שלא הצליחה להגיעה לרווחיות[59].
בשנת 1996 רכשה את רשת חנויות המחשבים באג מולטיסיסטם, ומכרה אותה כעבור חמש שנים בהפסד[60]. בסוף 1996 רכשה גם את פעילות יצרנית המזון מעדני אוליביה[61], בסוף שנת 2000 מכרה 50% מהחברה לתנובה וביוני 2002 את יתרת אחזקותיה[62].
באפריל 1997, רכשה מקונצרן כלל 50% מחברת הבת "כלל שיווק ומסחר" שעסקה ביבוא מותגי ספורט ושעוני יוקרה לישראל[63], אך החברה איבדה את רוב זיכיונות היבוא שלה באותה עת[64], והעסקה בוטלה[65].
ביוני 1997 הייתה קרדן שותפה, יחד עם סופר-פארם ו"לאומי ושות'", בקבוצה שזכתה במכרז של רשת איקאה השוודית לקבלת זיכיון החברה בישראל. אך ברגע האחרון החליטה סופר-פארם, שהייתה השותפה הבכירה בקבוצה, לוותר על הזיכיון והוא עבר לקבוצת פישמן וקואופ הריבוע הכחול[66].
קרדן סחר הייתה יבואנית והמשווקת של מוצרי חשמל ביתיים, בין השאר מתוצרת החברות סניו, איטצ'י, אייווה, סאוטר, ליבהר, ועוד[67]. בשנת 2003 קיבלה הנציגות הבלעדית לייבוא ושיווק מוצרי ווירפול בישראל[68]. בשנת 2010, נסגרה קרדן סחר ופיטרה את כל עובדיה עקב איבוד הזיכיון[69].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרדן ישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- קרדן ישראל בע"מ, באתר "מאיה"
- קרדן ישראל בע"מ, באתר גלובס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 קרדן ישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ אודי נחשון, נחשפו הבעלים החדשים של חברת קרדן, מעריב, 23 באוקטובר 1990
- ^ אורי, ינברגר, קרדן - חברת השקעות לא ממוקדת, באתר הארץ, 29 ביוני 2001
- ^ קרן צוריאל-הררי, כל עסקי קרדן, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2001
- ^ קרדן: הדבר הגדול הבא הוא אי.די.בי, באתר גלובס, 28 ביוני 2001
- ^ יורם גביזון, קרדן תגייס 47 מ' ד' מחברת השקעות אוסטרלית, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2001
- ^ עיסקת אי.די.בי: הלכה קרדן, באה גנדן, באתר גלובס, 21 באפריל 2002
- ^ שי לוי, קרדן "מהגרת": תירשם כחברה הולנדית ותיסחר בבורסה הפאן אירופית, באתר גלובס, 8 במאי 2003
- ^ שירה בן-חור, קבוצת קרדן מרחיבה את פעילותה הבינלאומית ומקימה חברה ציבורית חדשה באמסטרדם, באתר גלובס, 8 במאי 2003
- ^ ההון העצמי של קרדן יצמח לכ-100 מיליון דולר בעקבות הרישום למסחר באירופה, באתר גלובס, 6 ביולי 2003
- ^ שירה בן-חור, החברה הבת של קרדן בהולנד פרסמה הצעת רכש מלאה למניות החברה בישראל, באתר גלובס, 19 ביוני 2003
- ^ שירה חורש, קרדן ישראל מתחילה השבוע להסחר בתל אביב, באתר גלובס, 19 ביוני 2005
- ^ 1 2
שוקי שדה, איך איבד יוסף גרינפלד 2 מיליארד שקל?, באתר TheMarker, 24 באפריל 2015
- ^ אבישי עובדיה, קרדן אן.וי יוצרת יש מאין, באתר גלובס, 7 ביולי 2011
- ^ יורם גביזון, קרדן יזמות מקפלת את הפירמידה: פירסמה הצעת רכש לקרדן ישראל, באתר TheMarker, 12 ביוני 2017
- ^ אביב לוי, קרדן מסתבכת במזרח אירופה: 1.3 מיליארד שקל נמחקו ב-3 שנים, באתר גלובס, 1 באפריל 2012
- ^ יורם גביזון, קרדן אן.וי פותחת במו"מ עם בעלי האג"ח על הסדר חוב של 346 מיליון יורו, באתר TheMarker, 16 בספטמבר 2014
עומרי כהן, הצעה חדשה להסדר חוב בקרדן אן.וי: מחזיקי האג"ח יקבלו מניות שיקנו להם את השליטה בחברה, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2019 - ^ יורם גביזון, קרדן אן.וי מכרה את הפעילות הפיננסית במזרח אירופה, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2016
אביב לוי, מכירת תהל שנקלעה למשבר תותיר פירורים למחזיקי אג"ח קרדן אן.וי - שקיוו להיפגש עם 100 מיליון אירו ויותר, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2019 - ^ חן מענית, בנק לאומי הגיש בקשה לפשיטת-רגל נגד יוסף גרינפלד, באתר גלובס, 22 במרץ 2015
- ^ עומרי כהן, הסדר החוב של יוסף גרינפלד הושלם: דויטש ובירם מצטרפים לגרעין השליטה בקרדן ישראל, באתר גלובס, 4 במרץ 2019
- ^ נסגרה עיסקת מכירת אופל ביו גולדברג ושבח אופיר, מעריב, 6 ביולי 1990
- ^ התפוצץ המו"מ בין ב.מ.וו לשבח אופיר, מעריב, 15 באוגוסט 1990
- ^ שלומית לן, הצלחה מסחררת והיבריס: 7 השנים הרעות של יוסף גרינפלד, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2016
- ^ UMI מועברת לקרדן במחיר ההון העצמי, שליש מהשווי לפיו ביקשה להנפיק ב-96', באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
- ^ אורי תומר, אורן דורי, אחרי שני עשורים: קרדן נפרדת מ-UMI לפי שווי של 900 מיליון שקל, באתר TheMarker, 23 במאי 2016
- ^ יורם גביזון, הדרך של גרינפלד ורכטר ממגרש מוזנח בוורשה לחברת נדל"ן אירופית ענקית, באתר הארץ, 15 בינואר 2006
- ^ שי שלו, הנפקת GTC פולין נסגרה במחיר המקסימום: רווח הון של 95 מ' ש' לקרדן נדל"ן, באתר גלובס, 28 באפריל 2004
אלי דניאל, קרדן השלימה הנפקת GTC פולין: גייסה בבורסה של ורשה כ-86 מיליון דולר, באתר TheMarker, 28 באפריל 2004 - ^ גיא ימין, GTC פולין, מקבוצת קרדן, נבחרה כחברת הנדל"ן המצטיינת לשנת 2004, באתר גלובס, 13 בפברואר 2005
- ^ גולן פרידנפלד, קרדן נכנסת לגרעין השליטה באוסיף שתרכוש 50% מא.מ.ד, באתר גלובס, 21 במאי 2006
- ^ מיכאל רוכוורגר, גאידמק מחפש מזומנים: מוכר את אמד לפי שווי של 450 מיליון שקל, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2008
- ^ רנית נחום-הלוי, בעלות מתחם הולילנד: העיכוב באישורי הבנייה - נזק של מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2011
- ^ שלומית צור, הולילנד, פרק 2: הפרויקט שנעצר בגלל פרשת השחיתות מכפיל את גודלו, באתר גלובס, 2 במאי 2019
- ^ שי שלו, קרדן רכשה מניות משפ' אירני בחברה המרכזית ב-P מעל מחיר השוק, באתר גלובס, 11 במרץ 1999
- ^ מגדל השלימה רכישת חברת הברוקרים קרדן השקעות הון; רווח הון של 25 מיליון שקל לקרדן, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2001
שלומי שפר, מגדל השלימה את רכישת קרדן השקעות הון, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2001 - ^ שי שלו, יותר טוב מנדל"ן: קרדן רושמת רווחי ענק ממגזר הפיננסים במזרח אירופה, באתר גלובס, 6 ביוני 2005
- ^ יורם גביזון, קרדן אן.וי מכרה את הפעילות הפיננסית במזרח אירופה, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2016
- ^ אפי לנדאו, קבוצת קרדן מקימה חטיבת תקשורת; מינתה את שלום מנובה ליו"ר החטיבה, באתר גלובס, 19 ביולי 1999
- ^ אביבה קרול, גדות התפטר מיו"ר "רדיו קול חי", באתר גלובס, 25 בפברואר 1997
- ^ יצחק דנון, מניותיו של מיקי דורסמן ב"רדיו קול חי" יועברו לקרדן, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2000
- ^ נתי טוקר, פחות מדירה: בכמה נמכרה תחנת הרדיו המואזנת ביותר בציבור החרדי?, באתר TheMarker, 12 ביוני 2017
- ^ ואדים סבידרסקי, אקזיט לקרדן תקשורת: מוכרת את אחזקותיה בסינטק מדיה ב-18.9 מיליון דולר, באתר TheMarker, 24 בינואר 2011
- ^ אביב לוי, קרדן ישראל השלימה מכירת מניות RRsat לקרן ויולה תמורת 17 מיליון ד', באתר גלובס, 11 בספטמבר 2013
- ^ להפקיד את הילד אצל שופט צבאי, באתר הארץ, 9 במאי 2008
- ^ עומרי כהן, איתן רכטר מחלץ את קרדן בהפסד ניכר מערוץ הטלוויזיה לתינוקות שהקימו בתו ובעלה בארה"ב, באתר גלובס, 13 בינואר 2020
- ^ שי שלו, קרדן טכנולוגיות, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2004
- ^ שי שלו, בני שטיינמיץ וקרדן מנפיקים את קרדן טכנולוגיות לפי 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 17 בפברואר 2000
- ^ 1 2 שמואל דקלו, קרדן טכנולוגיות: אי-טרייד העולמית גרמה להפסקת פעילות אי-טרייד ישראל, באתר גלובס, 10 במרץ 2003
- ^ מאת שי שלו, קרדן טכנולוגיות: מנפיקה את הרקורד של ניצנים וקונקורד, באתר גלובס, 19 ביולי 2000
- ^ אפי לנדאו, קרדן טכנולוגיות רוכשת 30% מ"דיבוק", באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
- ^ קרדן טכנולוגיות - הוציאה את דיבוק מספריה, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2000
- ^ שי שלו, הרפתקאות המסחר האלקטרוני ממשיכות להכביד על קרדן טכנולוגיות, באתר גלובס, 21 במאי 2001
- ^ מאת יורם גביזון, אי-טרייד ישראל השיקה אתר למסחר בני"ע באינטרנט, באתר הארץ, 9 במאי 2001
שלומי גולובינסקי, בעיצומו של משבר בנאסד"ק ובאינטרנט: E-TRADE העולמית השיקה הבוקר אתר ישראלי למסחר מקוון בני"ע, באתר TheMarker, 8 במאי 2001 - ^ גיא הדס, קרדן טכנולוגיות מפסיקה את פעילותה בניהול הון סיכון, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2003
שי שלו, קרדן טכנולוגיות: הקונקורד שהתרסק, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004 - ^ בתיה פלדמן, פורמולה ויז'ן מוכרת לקרדן זכויותיה ב-5 חברות תמורת 21 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2006
אפרת נוימן, קרדן טכנולוגיות הופכת לשותפה בחמש חברות של פורמולה ויז'ן תמורת 21 מיליון דולר, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2006 - ^ אורן פרוינד, קרדן טכנולוגיה תרשום רווח של 30 מיליון שקל על ההשקעה בסאפיינס, באתר TheMarker, 29 בינואר 2012
- ^ עומרי כהן, "החברה המסתורית" של קרדן שגייסה לפי שווי של 363 מ' ש', באתר גלובס, 18 בינואר 2016
- ^ קרדן טכנולוגיות בע"מ - תמצית דוחות כספיים (בלתי מבוקרים) ליום 30 ביוני 2012
- ^ מאת זהבה דברת, קרדן מזון הפסידה ב-98' 8.1 מיליון שקל; סברו עברה מהפסד לרווח, באתר גלובס, 8 באפריל 1999
- ^ מאת שי שלו ואסנת כותן, קרדן מכרה לדן ורנר את אחזקותיה בסבארו; תרשום רווח של 6.5 מיליון ש', באתר גלובס, 11 במאי 2000
איי אונליין, קרדן יוצאת מרשת המזון האיטלקית סבארו; תרשום רווח של כ- 6.5 מ' ש', באתר TheMarker, 8 במאי 2000 - ^ סמדר הירש, הוצאת מודן רוכשת את רשת באג מקרדן, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2001
TheMarker digital, קרדן תרשום הפסד של כ-7 מיליון שקל בעקבות מכירת מניות באג על ידי חברת הבת, קרדן סחר, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2001 - ^ מאת זהבה דברת, קרדן רכשה את פעילות יצרנית המזון מעדני אוליביה, באתר גלובס, 13 בנובמבר 1996
- ^ מאת שי שלו, תנובה רכשה מקרדן 50% ממניותיה בחברת המעדנים אוליביה, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2000
שי שלו, קרדן מממשת יתרת אחזקותיה באוליביה, ברווח של 10.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 27 ביוני 2002
TheMarker digital, קרדן סחר מוכרת החזקותיה באוליביה לתנובה תמורת 8 מ' ש'; החברה האם קרדן תרשום רווח משוער של כ-10.5 מ' ש', באתר TheMarker, 27 ביוני 2002 - ^ מאת זהבה דברת, קרדן רכשה 50% מכלל שיווק ומסחר על פי שווי של כ-26 מיליון דולר, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
- ^ זהבה דברת, כלל שיווק תאבד את זיכיון שעוני אומגה וראדו, באתר גלובס, 26 במאי 1997
- ^ עיסקת קרדן - כלל שיווק ומסחר על סף פיצוץ, באתר גלובס, 21 במאי 1997
- ^ ורד שרון-ריבלין, סופרפארם מוותרת על השתתפות בזיכיון איקיאה, באתר גלובס, 1 ביוני 1997
יפעת ארז, אי.די. דיזיין פותחת את חנות הרהיטים הגדולה בארץ, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1996 - ^ יצחק דנון, בקשה לתביעה ייצוגית ב-51 מיליון שקל נגד קרדן סחר: "הפרה הסכם עם צרכניה", באתר גלובס, 30 באוקטובר 2007
- ^ שירות גלובס, קרדן סחר קיבלה הנציגות הבלעדית לייבוא ושיווק מוצרי WHIRLPOOL ו-BAUKNECHT בישראל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2003
- ^ עדי דברת-מזריץ, אלקטרה מוצרי צריכה קיבלה את הזיכיון להפצת מוצרי ווירפול בישראל, באתר TheMarker, 13 בינואר 2011
עדי דברת-מזריץ, מוצרי החשמל הלבנים של קיצ'נאייד מגיעים לישראל - ישווקו באמצעות קריסטל, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2010
