תחנת הכוח דוראד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוראד אנרגיה בע"מ
תאריך הקמה 2002
מיקום המטה
31°38′6″N 34°31′48″E / 31.63500°N 34.53000°E / 31.63500; 34.53000מיקום המטה
בעלות קצא"א (37.5%)
זורלו (25%)
אדלקום (18.75%)
דורי תשתיות אנרגיה (18.75%)
ענפי תעשייה חשמל
הכנסות 1,484,176,000 ש"ח (2014)
רווח 79,651,000 ש"ח (2014)
אנשי מפתח יו"ר - שוקי אורן, מנכ"ל - אלי אסולין
 
http://www.dorad.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוראד היא תחנת כוח פרטית לייצור חשמל ליד אשקלון (מתחם קצא"א), הפועלת בטכנולוגיית מחזור משולב. התחנה היא בעלת הספק מקסימלי של 860 מגה-ואט, והיא מופעלת בגז טבעי (ובסולר בשימוש משני). התחנה, הסמוכה לתחנת הכוח רוטנברג, סונכרנה לרשת הארצית במאי 2014.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה הוקמה על ידי "דוראד אנרגיה בע"מ", חברה שהוקמה בשנת 2000 על ידי חברת "אדלטק" שבבעלות איש העסקים יוסף אדלסבורג ו"קבוצת א. דורי" שבעלות הקבלן אורי דורי (שם החברה הוא שילוב שמות המשפחה דורי-אדלסבורג). מטרת החברה הייתה להקים תחנת כוח המפיקה חשמל מגז, בעקבות גילוי מאגרי הגז בים התיכון מול ישראל. תכנון התחנה החל בשנת 2002. בינואר 2003, אישר שר התשתיות אפי איתם את רישיון ייצור החשמל של החברה[1]. אחר כך החלו מגעים בין דוראד למשרד הביטחון על אספקת חשמל במחיר נמוך יותר מחברת החשמל לבסיסי צה"ל. ביוני 2004 נחתם הסכם בפטור ממכרז, שלפיו תספק דוראד 250 מגהוואט לשנה, תמורת 280 מיליון שקל, החל משנת 2008[2]. מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, שימש קודם לכן כמנכ"ל "קבוצת א. דורי". הקשר ביניהם עורר חשש לניגוד אינטרסים, והסוגיה הועברה לעיונה של היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד צביה גרוס. גרוס בדקה ואישרה את העסקה, אך כדי להימנע ממראית עין, המליצה שירון לא יחתום על ההסכם הכתוב. במקומו חתם עליו המשנה למנכ"ל וראש המחלקה לביטחון (מלמ"ב) במשרד, יחיאל חורב[3].

לצורך הקמת התחנה התקשרה דוראד עם חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא”א) הממשלתית, להקמת התחנה בשטח שבחזקת החברה בחוף אשקלון, בתמורה ל-30% ממניות החברה[4]. במקביל, חתמה במאי 2004 על הסכם עם שותפות ים תטיס, שהחזיקה במאגרי מרי ונועה, לאספקת 10 מיליארד מ"ק גז טבעי לתחנה ל-15 שנה, תמורת כ-900 מיליון דולר לתחנת הכוח. קבוצת דלק ששלטה ב"שותפות ים תטיס" רכשה גם אופציה לרכישת עד 30% מהתחנה[5]. "קבוצת דלק" ביקשה להשקיע בפרויקט באמצעות השותפות המוגבלת אבנר חיפושי נפט, אך לבסוף לא ביצעה את ההשקעה[6]. מניות נוספת בדוראד (20% מהון החברה) נמכרו לתאגיד BARBANT PARK BV ההולנדי[7].

ב-25 במאי 2004, חתמה דוראד על הסכם עקרונות עם חברת "זורלו החזקות" הטורקית להקמה ותחזוקה של התחנה בעלות של כמיליארד דולר. טקס החתימה נערך באנקרה, בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות, יוסף פריצקי, ובמעמד עמיתו הטורקי, אורי דורי, ויו"ר קבוצת דלק, גבי לסט. חברת "זורלו" היא חברת טקסטיל שפעילה גם בשוק האנרגיה, ובבעלותה גם מגוון רחב של עסקים נוספים[8]. בינואר 2005, "זורלו" נכנסה גם כשותפה בבעלות על תחנת הכוח, במקום החברה ההולנדית שפרשה מהפרויקט[9]. החברה גם ביקשה להכניס את איש העסקים יוסי מימן כשותף לפרויקט, רשות החשמל התנגדה לצרפו, מאחר שהחזיק בבעלות על חברת EMG, שהייתה בעלת זיכיון מממשלת מצרים לייצוא גז לישראל[10].

בספטמבר 2005, שנה אחרי שקיבלה את המניות, מכרה חברת קצא”א 10% מהפרויקט לאיש העסקים ליאון רקנאטי, תמורת השקעה של 45 מיליון דולר[11]. אך שנתיים אחר כך הוא פרש מהפרויקט[12]. בסוף שנת 2006 נקבע מבנה הבעלות הסופי של השותפים בפרויקט, לקראת חתימה על הסבם המימון שלו. "דורי אנרגיה" החזיקה 18.75%, חברת "אדלקום" (חברת בת חברת "אדלטק") החזיקה 18.75%, חברת קצא”א 37.5% וחברת "זורלו" 25%. השותפים נדרשו להעמיד הון עצמי 140 מיליון דולר, כאשר שאר המימון גיוס מקונסורציום של בנקים וחברות ביטוח[13]. באוגוסט 2006, הכריזה קבוצת דוראד על תחילת העבודות להקמת התחנה, אך עקב קשיים בחתימה על הסכם המימון, עבודות ההקמה התעכבו כשלוש שנים[14].

ביולי 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה והמתיחות בין ישראל לבין טורקיה, החלה דוראד במגעים לצירוף חברת קבלן חדשה להקמת הפרויקט, במקום או לצד זורלו הטורקית. בעיקר עקב חששם של הגורמים המממנים את הפרויקט. במקום זורלו נבחר תאגיד האנרגיה הבריטי וודגרופ (Wood Group) לביצוע עבודות הקבלנות של הפרויקט תמורת 870 מיליון דולר. זורלו המשיכה להחזיק 25% מהבעלות[15].

בסוף 2010 הגיעה החברה לסגירה פיננסית, וחתמה על הסכם מימון ל-80% מעלות ההקמה, עם בנק הפועלים וכלל ביטוח[16]. עבודות ההקמה החלו בשנת 2011[17], והרצתה החלה בקיץ 2013 כאשר חוברה לרשת הארצית ביכולת הפעלה חלקית, לצורך גיבוי בתרחישי ביקוש קיצוניים.

בנובמבר 2010, רכשה חברת אלומיי קפיטל 40% מחברת "דורי אנרגיה" בתמורה לכ-50 מיליון שקל. דורי אנרגיה מחזיקה בכ-18.75% מהפרויקט, כך שחלקה של אלומיי קפיטל בפרויקט כולו היה באותה עת 7.5%[18]. באפריל 2015, רכשה 9% נוספים מחברת "דורי אנרגיה" וחלקה היחסי בתחנת הכוח דוראד גדל ל-9%[19].

ביקורת וחשד למרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007, פרסם העיתון גלובס תחקיר על דוראד, בו חשף שאורי אדלסבורג מבעלי דוראד, הואשם בעבר בהונאה בכספי הסיוע הביטחוני ברכישת מסוקי יורוקופטר AS-565 פנתר עבור צה"ל[20]. בתגובה מסר אורי אדלסבורג כי תיק החקירה בעניינו בארץ נסגר[21]. למרות זאת ועדת המכרזים של משרד הביטחון אישרה פטור ממכרז לצורך רכישת חשמל מדוראד[22].

בדצמבר 2007, עתרה חברת או.פי.סי אנרגיה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, חברת קצא"א וחברת דוראד אנרגיה. בבקשה להורות על ביטול הקצאת השטח במתחם קצא"א לתחנת הכוח דוראד משום שבוצעה ללא מכרז, וכן לבטל את ההסכם של משרד הביטחון לרכישת חשמל מדוראד, משום שגם הוא נחתם ללא מכרז. וגם התעשייה האווירית לישראל חתמה על הסכם ללא מכרז[23]. ביולי 2008 דחה בג"ץ את העתירה[24].

בספטמבר 2008, הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו האוסר על חברת מקורות להמשיך בהליך המכרז לצורך רכישת חשמל מיצרן חשמל פרטי. זאת לבקשת חברת "דליה אנרגיות" שהקיצה את תחנת הכוח דליה, בטענה שהמכרז תפור לטובת דוראד[25]. דוראד זכתה לבסוף במרכז של מקורות, אך ב-2016 חשף העיתון כלכליסט כי דוראז זכתה אף על פי שקיבלה הצעה זולה ב־10% מהמתחרה או.פי.סי אנרגיה[26].

באוקטובר 2013, פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חריף על הפרויקט. מהדו"ח עולו חששות לאי סדרים מנהלתיים, ניגודי עניינים, תפירת חוזים, התחמקות מעריכת מכרזים והפרת נוהלי צינון[27]. הדו"ח מתח ביקורת חריפה במיוחד על מינהל מקרקעי ישראל, שמסר את הקרקע, שטח של כ-74 דונם, לידי היזמים ללא תמורה[28]. בעקבות דו"ח מבקר המדינה והטענה כי המדינה מצויה בניגוד עניינים בשל החזקותיה בתחנה (באמצעות חברת קצא"א הממשלתית), הורה משרד האוצר לחברת קצא"א למכור את החזקתה בתחנה[29]. נכון לשנת 2020, המכירה לא בוצעה[30].

בינואר 2016, הגישה חברת דורי אנרגיה תביעה נגד שתי השותפות בפרויקט החברות אדלקום וזורלו, בטענה כי קשרו קשר עם הקבלן שהקים את התחנה, חברת וודגרופ, לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש בסכום של כ-140 מיליון דולר ומשלשלות לכיסן, מאחורי גבן של שתי השותפות הנוספות בתחנת הכוח, דורי אנרגיה וחברת קצא"א[31]. התביעה עברה לבוררות בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, אך אדלקום וזורלו ביקשו לפסול אותה, מאחר שהתייעצה עם עורך דין, שמשרדו מייצג את אדלקום בנוגע לחקירת "תיק 1270" בה הייתה חשודה[32]. בקשת הפסילה הגיעה לדיון בבית המשפט העליון, שקיבלה אותה והשופט בדימוס יצחק ענבר מונה במקומה במרץ 2019[33].

יחידות ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הכח דוראד בנויה באופן שונה ממרבית תחנות הכוח בישראל, וכוללת שתי קבוצות של שש טורבינות גז סילוניות (כ-50 מגה-ואט כל אחת) LM6000 pc sprint מתוצרת ג'נרל אלקטריק, המזינות בנוסף שתי יחידות קיטוריות, המאפשרות יכולת ייצור מרבית של 860 מגה-ואט (במרבית תחנות הכוח ישנן יחידות ייצור גדולות בהספק של כמה מאות מגה-ואט). תצורה זו מאפשרת גמישות תפעולית רבה יותר בהשוואה ליחידות הייצור הרגילות (ניתן להתאים את יכולת הייצור לביקוש המשתנה), ועמידות גבוהה יותר בפני תקלות (תקלה ביחידת ייצור גורעת רק חלק קטן מיכולת הייצור הכללית), אך מנגד, נצילות התחנה נמוכה יותר בעת הפעלת יכולת הייצור המלאה (47%–50%), בהשוואה להפעלת יכולת מרבית בתחנת כח בעלת יחידות ייצור גדולות (49%–58%)[34].

מודל כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל ההפעלה של דוראד הוא אספקת חשמל לצרכנים גדולים במחיר נמוך ממחיר החשמל של חברת החשמל (כ־7% הנחה). דוראד עושה שימוש במערכת ההולכה והחלוקה של חברת החשמל, ומשלמת לה על שימוש במרכיב זה בתוספת תשלום על גיבוי מצד חברת החשמל במקרה של תקלה בתחנת הכח.

הלקוחות העיקריים של דוראד הם משרד הביטחון, מקורות, שטראוס, אלביט, אוסם, תעשייה אווירית, בנק הפועלים, אמות השקעות, מלונות ישרוטל, מלונות פתאל, מד 1, חברת ג'י ישראל מרכזים מסחריים ועוד[35].

כאחת מ־3 תחנות הכח הפרטיות הראשונות בישראל, נהנית דוראד מהגנות כלכליות שונות (הגנת ינוקא) על ידי מדינת ישראל.

במחצית השנייה של 2016, כשנתיים לאחר שהחלה לפעול, הרווחים הגבוהים שהציגה התחנה אפשרו לבעלי המניות בה להחזיר את רוב ההלוואות שהעמידו להקמתה[36].

בשנת 2018, ביקשה לראשונה לספק חשמל לצרכנים ביתיים, תחילה כפיילוט ל-15 אלף בתים באזור הדרום, במחיר נמוך ב-5% ממחיר חברת החשמל[37].

ספקי הגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שותפות ים תטיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור בשנת 2004 חתמה דוראד על הסכם אספקה עם שותפות ים תטיס, שהחזיקה במאגרי מרי ונועה. אך העיכובים בהשלמת הפרויקט הפכו את ההסכם ללא רלוונטי. הגז במאגרי מרי ונועה התכלה בשנת 2012, ואליו התחנה החלה לפעול רק בשנת 2014. למעשה עבר בשנת 2006, שותפות ים תטיס חתמה על הסכמים למכירת רוב הגז שבחזקתה ללקוחות אחרים, בעיקר לחברת החשמל[38].

הסכם עם EMG לאספקת גז מצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 החל משא ומתן עם חברת EMG, לאספקת גז טבעי ממצרים לתחנה. במהלך השיחות שנערכו בקהיר הודיעו נציגי דוראד לאנשי החברה המצרית כי אם לא יקבלו מחיר אטרקטיווי, בדומה לזה שקיבלה חברת החשמל מ-EMG, חברת קצא"א לא תאפשר לצינור הגז בין ישראל למצרים לעבור בשטחה. פעולה שלא תאפשר לבנות את הצינור ותעכב משמעותית את אספקת הגז לישראל, כולל לחברת החשמל[39]. בדצמבר 2007 חתמה דוראד על עסקה עם חברת EMG, לאספקת גז טבעי לתחנה ל-15 שנה, בהיקף כ־2 מיליארד דולר[40]. לאחר שהשלמת התחנה התעכבה ההסכם נפתח מחדש ו-EMG דרשה מחיר יקר יותר[41]. בדצמבר 2009, נחתם הסכם חדש, בהיקף של כ־12.5 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה אמור היה לאפשר לתחנה לפעול במשך 17 שנה החל מ-2013 ולספק כ־800 מגה־ואט חשמל, שהם כ־6.5% מכושר הייצור של חברת החשמל[42]. אולם צינור הגז ממצרים לישראל חובל ב-2011 מספר פעמים והזרמת הגז נעצרה. באפריל 2012, הודיעה דוראד ל-EMG על ביטול חוזה הגז[43].

הסכם עם תמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 חתמה דוראד על עסקה עם שותפות תמר לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ־11.2 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, היה למשך 16 שנים החל מ-2013[44].

הסכם עם אנרג'יאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2017 חתמה דוראד על עסקה עם כריש ותנין שבבעלות חברת אנרג'יאן לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ־5.5 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה לתקופה של 14 שנים ובהיקף של כ־0.7 מיליארד דולר, יאפשר לדוראד להוזיל את עלויות הגז בהתאם למתווה הגז שאושר בממשלה, המאפשר לחתום על הסכם עם ספק גז נוסף ולהפחית את כמויות הגז בחוזה עם תמר[45].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גל ניסים, ‏לקראת הקמת תחנת הכוח הפרטית: דורון גרופר מונה למנכ"ל דוראד אנרגיה, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2006
  2. ^ הארץמשרד הביטחון קיבל פטור ממכרז לרכישת חשמל מחברת דוראד, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2004
  3. ^ אמנון ברזילי, ‏מש' הביטחון חתם עם דוראד על אספקת חשמל - ולא התעמק במי עומד מאחוריה, באתר גלובס, 15 במרץ 2007
  4. ^ עמירם כהן, "הפכנו את קצא"א מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתית", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2005
    סטלה קורין-ליבר, ‏תיק קצא"א סודי ביותר, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2005
  5. ^ דוד חיון, ‏ים תטיס תמכור גז ב-900 מ' ד' לשותפות דוראד לתחנת הכוח שתוקם באשקלון, באתר גלובס, 23 במאי 2004
  6. ^ דוד חיון, ‏שותפות אבנר תרחיב את פעילותה לתחום תחנות הכוח לייצור חשמל; אסיפה כללית תתכנס בחודש הבא, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2004
  7. ^ רועי מלצר, ‏דוראד לא מפסיקה לייצר חדשות: תאגיד הולנדי ירכוש 26% מהון החברה, באתר גלובס, 27 במאי 2004
  8. ^ אילן מוסנאים, דוראד חתמה על הסכם עקרונות עם זורלו הטורקית להקמה ותחזוקה של תחנת כוח פרטית; היקף העסקה - כמילארד דולר, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2004
  9. ^ דוד חיון, ‏חברת הענק הטורקית זורלו תיכנס כשותפה בתחנת הכוח של דוראד - במקום חברה הולנדית שפרשה מהשותפות, באתר גלובס, 12 בינואר 2005
  10. ^ שרון קדמי, רשות החשמל מתנגדת להצטרפות יוסי מימן לקבוצת דוראד, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2006
  11. ^ הארץליאון רקנאטי ישקיע 45 מיליון דולר בתחנת ייצור החשמל הפרטית דוראד, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2005
  12. ^ אבי בר-אלי, רקנאטי מצמצם השקעות: העביר אחזקותיו בדוראד - הערכות: פרש על רקע המצוקה בגמול, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2009
  13. ^ הארץדוראד לא צירפה שותף; תשקיע 140 מיליון דולר הון עצמי בהקמת תחנת כוח, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2006
  14. ^ הארץהקמת תחנת הכוח הפרטית של קבוצת דוראד צפויה להתחיל תוך חודשים ספורים, באתר TheMarker‏, 31 באוגוסט 2006
  15. ^ אבי בר-אלי, מיכאל רוכוורגר, וודגרופ תקים לדוראד את תחנת הכוח הפרטית תמורת 870 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2010
  16. ^ אבי בר-אלי, היעד של דוראד: סגירה פיננסית עד 20 בספטמבר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2010
  17. ^ עמירם ברקת, ‏החלו העבודות על תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, באתר גלובס, 20 באפריל 2011
  18. ^ יעל פטר, אלומיי קפיטל רכשה 40% מחברת דורי אנרגיה בתמורה לכ-50 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2010
  19. ^ שלמה נחמה מאמין בדוראד: אלומיי השקיעה בדורי אנרגיה 28 מיליון ש', באתר גלובס, 26 באפריל 2015
  20. ^ אמנון ברזילי, ‏קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
  21. ^ אמנון ברזילי, ‏תגובות, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
  22. ^ עמירם כהן, משרד הביטחון קיבל פטור ממכרז לרכישת חשמל מחברת דוראד, באתר הארץ, 27 ביולי 2004
    סטלה קורין-ליבר, ‏משרד הביטחון חתם הסכם עם חברת דוראד לאספקת חשמל פרטי ללא מכרז, באתר גלובס, 25 ביולי 2004
  23. ^ אבי בר-אלי, בג"ץ הוציא צו מניעה להקמת תחנת הכוח של דוראד; משפחת עופר עתרה נגד הקצאת הקרקע בפטור ממכרז, באתר הארץ, 13 במאי 2008
  24. ^ ליאור ברון, ‏בג"ץ דחה את עתירת האחים עופר נגד הקמת תחנת הכוח של דוראד באשקלון, באתר גלובס, 13 ביולי 2008
    אבי בר-אלי, בג"ץ דחה את העתירה נגד הקמת תחנת הכוח באשקלון, באתר הארץ, 14 ביולי 2008
  25. ^ יצחק דנון וליאור ברון, ‏דליה אנרגיה דורשת לעצור את מכרז החשמל פרטי של מקורות: טוענת שנתפר לטובת דוראד, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2008
  26. ^ ליאור גוטמן, מקורות העדיפה לרכוש חשמל מדוראד במקום לחסוך מיליונים, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2016
  27. ^ אבי בר-אלי, הכוח של דוראד: משרד הביטחון ומקורות תפרו חוזים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2013
  28. ^ עמירם ברקת, ‏המבקר: יזמי דוראד קיבלו פטורים, הנחות והטבות מופלגות, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2013
  29. ^ עמירם ברקת, הדי כהן, ‏האוצר דורש מקצא"א למכור את חלקה בתחנת דוראד, באתר גלובס, 3 במרץ 2015
  30. ^ אבי וקסמן, הצעד שלא נכנס לתוכנית החירום של האוצר: מכירת דוראד ממשיכה להידחות, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2019
  31. ^ גור מגידו, ‏כצמן ונחמה: האחים אדלסבורג "עקצו" אותנו ב-500 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 בינואר 2016
  32. ^ חן מענית, ‏אדלקום וזורלו מערערות לעליון על אי פסילתה של גרסטל מלשמש בוררת בסכסוך על תחנת הכוח דוראד, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2018
  33. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המחליף של גרסטל בבוררות דוראד: השופט בדימוס יצחק ענבר, באתר גלובס, 5 במרץ 2019
  34. ^ עמירם ברקת, ‏כמה באמת יעילה תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל?, באתר גלובס, 13 באפריל 2014
  35. ^ עמירם ברקת, ‏דוראד תמכור לשטראוס חשמל ביותר מחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2012
  36. ^ אביב לוי, ‏הרווחים זורמים ובעלי המניות בתחנת הכוח דוראד יחזירו לעצמם הלוואות בהיקף של עד כ-350 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 ביוני 2016
  37. ^ סוניה גורודיסקי, ‏לראשונה: דוראד מבקשת לחבר 15 אלף בתים לחשמל פרטי, באתר גלובס, 7 במרץ 2018
  38. ^ שרון קדמי, "קצא"א מעולם לא היתה מכשלה בסוגיית הגז המצרי", באתר הארץ, 11 בפברואר 2006
  39. ^ הארץמחלוקת במו"מ בין דוראד ל-EMG עשויה לעכב אספקת גז טבעי למשק, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2005
    שרון קדמי, מסתמן פתרון למחלוקת בין דוראד וקצא"א ל-EMG בנוגע לאספקת גז טבעי ממצרים, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2006
  40. ^ הארץדוראד חתמה עם EMG על הסכם סופי לרכישת גז טבעי ב-2 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2007
  41. ^ אבי בר-אלי, EMG מייקרת לדוראד את הגז - תמורת דחיית האספקה, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2009
  42. ^ ליאור ברון, ‏EMG לא מפגרת מאחורי ים תטיס: תספק גז טבעי לדוראד, באתר גלובס, 27 ביולי 2009
  43. ^ איתי טרילניק, דוראד הודיעה ל-EMG על ביטול חוזה הגז, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2012
  44. ^ איתי טרילניק, תמר תמכור גז לתחנת הכוח דוראד בכ-4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2012
  45. ^ עמירם ברקת, ‏דוראד תרכוש גז מכריש ותנין תמורת יותר מ-500 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2017