תחנת הכוח דוראד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוראד אנרגיה בע"מ
תאריך הקמה 2002
מיקום המטה
31°38′6″N 34°31′48″E / 31.63500°N 34.53000°E / 31.63500; 34.53000מיקום המטה
בעלות קצא"א (37.5%)
זורלו (25%)
אדלקום (18.75%)
דורי תשתיות אנרגיה (18.75%)
ענפי תעשייה חשמל
הכנסות 1,484,176,000 ש"ח (2014)
רווח 79,651,000 ש"ח (2014)
אנשי מפתח יו"ר - שוקי אורן, מנכ"ל - אלי אסולין
 
http://www.dorad.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוראד היא תחנת כוח פרטית לייצור חשמל על יד אשקלון (מתחם קצא"א), הפועלת בטכנולוגיית מחזור משולב. התחנה היא בעלת הספק מקסימלי של 860 מגה-ואט, והיא מופעלת בגז טבעי (ובסולר בשימוש משני). התחנה סונכרנה לרשת הארצית במאי 2014.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליטה בדוראד מתחלקת בין כמה חברות וקבוצות - קצא"א (37.5% באמצעות חברת הבת שתא"א, שירותי תשתיות אילת-אשקלון), זורלו הטורקית (מחזיקה כ־25% מהחברה), אדלקום מקבוצת אדלטק (18.75%) ו־א. דורי תשתיות אנרגיה (18.75%, חברה בבעלות חלקית של קבוצת לוזון ואלומי).

דוראד אינה חברה ציבורית ואינה מפרסמת דו"חות כספיים לציבור, אך נתונים כספיים אודותיה מפורסמים בדו"ח הכספי הציבורי של קבוצת א. דורי, שהיא חברה ציבורית המחזיקה בבעלות על דוראד באמצעות א. דורי תשתיות אנרגיה.

בסוף 2010 הגיעה החברה לסגירה פיננסית, וחתמה על הסכם מימון ומספר הסכמים נלווים עם בנק הפועלים[1] התחנה תוכננה בשנת 2002, והרצתה החלה בקיץ 2013 כאשר חוברה לרשת הארצית ביכולת הפעלה חלקית, לצורך גיבוי בתרחישי ביקוש קיצוניים. התחנה סמוכה לתחנת הכוח רוטנברג והיא תחנת הכוח העצמאית הגדולה ביותר בישראל (נכון לשנת 2014). עלות בניית תחנת הכח היא מעל למיליארד דולר. בראשות החברה עומד מנכ"ל החברה אלי אסולין.

יחידות ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הכח דוראד בנויה באופן שונה ממרבית תחנות הכוח בישראל, וכוללת שתי קבוצות של שש טורבינות גז סילוניות (כ-50 מגה-ואט כל אחת) LM6000 pc sprint מתוצרת ג'נרל אלקטריק, המזינות בנוסף שתי יחידות קיטוריות, המאפשרות יכולת ייצור מרבית של 860 מגה-ואט (במרבית תחנות הכוח ישנן יחידות ייצור גדולות בהספק של כמה מאות מגה-ואט). תצורה זו מאפשרת גמישות תפעולית רבה יותר בהשוואה ליחידות הייצור הרגילות (ניתן להתאים את יכולת הייצור לביקוש המשתנה), ועמידות גבוהה יותר בפני תקלות (תקלה ביחידת ייצור גורעת רק חלק קטן מיכולת הייצור הכללית), אך מנגד, נצילות התחנה נמוכה יותר בעת הפעלת יכולת הייצור המלאה (47%–50%), בהשוואה להפעלת יכולת מרבית בתחנת כח בעלת יחידות ייצור גדולות (49%–58%).[2]


מודל כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל ההפעלה של דוראד הוא אספקת חשמל לצרכנים גדולים במחיר נמוך ממחיר החשמל של חברת החשמל (כ־7% הנחה). דוראד עושה שימוש במערכת ההולכה והחלוקה של חברת החשמל, ומשלמת לה על שימוש במרכיב זה בתוספת תשלום על גיבוי מצד חברת החשמל במקרה של תקלה בתחנת הכח.

הלקוחות העיקריים של דוראד הם משרד הביטחון, מקורות, שטראוס, אלביט, אוסם, תעשייה אווירית, בנק הפועלים, אמות השקעות, מלונות ישרוטל, מלונות פתאל, מד 1, חברת ג'י ישראל מרכזים מסחריים ועוד.[3]

כאחת מ־3 תחנות הכח הפרטיות הראשונות בישראל, נהנית דוראד מהגנות כלכליות שונות (הגנת ינוקא) על ידי מדינת ישראל.

הסכם עם מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 חתמה דוראד על עסקה עם חברת EMG, לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ־12.5 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה, בהיקף כ־2 מיליארד דולר, אמור היה לאפשר לתחנה לפעול במשך 17 שנה החל מ-2013 ולספק כ־800 מגה־ואט חשמל, שהם כ־6.5% מכושר הייצור של חברת החשמל. אולם צינור הגז ממצרים לישראל חובל ב-2011 מספר פעמים והזרמת הגז נעצרה.[4]

הסכם עם תמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 חתמה דוראד על עסקה עם שותפות תמר (במקום הסכם הגז עם חברת EMG שבוטל בעקבות החבלות בצינור הגז במצרים) לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ- 11.2 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה, בהיקף של כ-2 מיליארד דולר יאפשר לתחנה לפעול במשך 16 שנים החל מ-2013 ולספק 860 מגה-ואט חשמל, שהם כ- 6.5% מכושר הייצור של חברת החשמל לישראל.

הסכם עם כריש ותנין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2017 חתמה דוראד על עסקה עם כריש ותנין שבבעלות חברת אנרג'יאן לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ- 5.5 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה לתקופה של 14 שנים ובהיקף של כ- 0.7 מיליארד דולר, יאפשר לדוראד להוזיל את עלויות הגז בהתאם למתווה הגז שאושר בממשלה, המאפשר לחתום על הסכם עם ספק גז נוסף ולהפחית את כמויות הגז בחוזה עם תמר.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]