ישראכרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

ישראכרט בע"מ
Isracard 2020 Logo.svg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1975
מיקום המטה בר כוכבא 12, בני ברק
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים
מוצרים עיקריים כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות
הכנסות 2.26 מיליארד שקל (2019)
רווח 343 מיליון ש"ח (2021)[2]
הון עצמי 2.77 מיליארד ש"ח (2021)[2]
סך המאזן 22.4 מיליארד ש"ח (2021)[2]
אנשי מפתח תמר יסעור - יו"ר; רן עוז - מנכ"ל[1]
 
digital.isracard.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישראכרט היא חברה ישראלית המורכבת משש חברות שונות: חברת האם - ישראכרט בע"מ, וחברות הבנות ישראכרט מימון בע"מ, ישראכרט (נכסים) 1994 בע"מ, פרימיום אקספרס בע"מ, גלובל פקטורינג בע"מ וישראכרט סוכנות לביטוח (2020) בע"מ[3]. החברה מציעה שירותים פיננסיים, לרבות הנפקת כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות, פתרונות אשראי ואפשרויות תשלום גמישות. במסגרת חברת הבת פרימיום אקספרס, ישראכרט מנפיקה וסולקת את כרטיסי המותג American Express בישראל.

מאז הקמתה הייתה החברה בבעלות בנק הפועלים. במסגרת הרפורמה להפרדת חברות האשראי מהבנקים, החל מאפריל 2019 נסחרת החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. במרץ 2020 הושלמה הפרדת חברת ישראכרט מבנק הפועלים, והיא הפכה לחברה עצמאית ללא גרעין שליטה[4][5]. לחברה כ- 4 מיליון כרטיסי אשראי נכון לסוף 2020, המהווים כ-45% מסך כרטיסי האשראי הפעילים[6], וכרטיסיה מכובדים ביותר מ-160,000 נקודות מכירה[7]. משרדי החברה ממוקמים ברחוב בר כוכבא 12, בני ברק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הראשון של החברה
הלוגו השני של החברה
הלוגו השלישי של החברה

ישראכרט הוקמה בשנת 1975 על ידי בנק הפועלים בראשות יעקב לוינסון ושיווקה ותפעלה כרטיסים לשימוש מקומי בלבד תחת המותג הפרטי "ישראכרט" וכרטיסי "יורוקרד" לשימוש מחוץ לישראל.

מתחרתה כאל החלה לשווק ולתפעל ב-1978 הן כרטיסים מקומיים (לשימוש בישראל בלבד) והן כרטיסים בינלאומיים (לשימוש בישראל ובחו"ל) תחת המותג הבינלאומי ויזה, באופן שלימים יביא אותה לכינוס מותגים - והחל משלהי 1989 עברה ישראכרט לכרטיסים משולבים לשימוש מקומי ובינלאומי[8], כמו ישראכרט עולמי (כיום מסטרקארד), ישראכרט עסקים (כיום מסטרקארד ביזנס) וישראכרט זהב (כיום גולד מסטרקארד), שפעלו בישראל ככרטיסי ישראכרט ומחוצה לה ככרטיסי יורוקארד.

החל מתחילת 1990 ואילך תפעלה לבנק הפועלים גם כרטיסי Visa מוגבלים ובמתכונת מצומצמת - ככרטיס זר, במתכונת חיוב שבועית, ללא יכולת ליהנות מאשראי ספקים (כמו עסקאות תשלומים) בנקודות המכירה וכו'. פעילות המותג ויזה נוהלה תחת החברה הבת "אמינית" (שנוסדה ב-1979, השנה בה הוקמה כא"ל, חברת האשראי המקומית המזוהה ביותר עם המותג) וכללה גם המחאות נוסעים (רישיון אותו קיבלה מויזה העולמית ב-1981). בשנת 2013 רכשה ישראכרט את מלוא הבעלות על אמינית.

לקראת השקתה הצפויה של זכיינית ויזה נוספת בישראל, אלפא קארד לאחר מכן "לאומי קארד", וכיום "מקס איט פיננסים"), ישראכרט מיתגה מחדש את כרטיסיה ב-1996 תוך בידול בין כרטיסיה המקומיים ("ישראכרט") וכרטיסיה המאפשרים גם שימוש בינלאומי ("מסטרקארד") תחת הקמפיין "yes MasterCard". סמוך לכך, ב-1995, קיבלה חברת פרימיום אקספרס (בעבר חברה אחות של ישראכרט שנקראה פועלים אקספרס, וכיום חברה בת של ישראכרט) רישיון לתפעול המותג אמריקן אקספרס בישראל.

ב-2001 החלו מתחרותיה כא"ל ולאומי קארד להנפיק כרטיסי מסטרקארד ובתגובה חודש שיווק כרטיסי ויזה, אם כי עדיין בהיקף מצומצם ובעיקר ללקוחות בנק הפועלים (החברה החלה לסלוק שוברי ויזה רק ב-2007 ולהנפיק כרטיסי ויזה חוץ-בנקאיים רק ב-2011). עד פתיחת שוק סליקת שוברי מסטרקארד (ויזה) לתחרות מלאה ב-2007, המשיכה החברה במודל הכרטיסים המשולבים: כרטיסי ישראכרט מקומיים הונפקו גם עם לוגו מסטרקארד, ושוברי עסקאות מסטרקארד בבתי עסק בארץ נסלקו כשוברי ישראכרט.

הגב הפיננסי החזק של בנק הפועלים, הבעלים דאז, ובסיס הלקוחות האיתן שלו ושל בנקים אחרים שבהסדר הנפקה עימה (בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, בנק מסד, בנק יהב, בנק פועלי אגודת ישראל, בנק אגוד, בנק ירושלים ובנק הדואר) שמרו על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. ב-2012 נכנס לתוקף תיקון לחוק הבנקאות (רישוי),[9] במסגרתו הוטלה חובה לתחרות בסליקת שובריו של כל מותג שנתח השוק שלו בישראל עולה על 10% - כך שכיום גם מתחרותיה סולקות כרטיסי ישראכרט. החברה החלה לשווק יותר כרטיסים שזוהו כישראכרט וכרטיסי מסטרקארד; זאת, בנוסף להנפקת וסליקת כרטיסי המותג אמריקן אקספרס. קבוצת ישראכרט סולקת, מנפיקה ומתפעלת כרטיסים של מספר מותגים: ישראכרט, מסטרקארד, ויזה ואמריקן אקספרס (בבלעדיות). החברה סולקת את שוברי מותגים אלה ואת כרטיסי המותג היפני JCB.

לפי מדיניות החברה, היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו[10].

החל מפברואר 2019 מחקה ישראכרט את המותג המקומי "ישראכרט" כליל, באופן שעם תום תוקפם של הכרטיסים הקיימים יונפקו תחתם מסטרקארד. באפריל 2019 הנפיק בנק הפועלים 58.3% ממניות ישראכרט תמורת 1.6 מיליארד ש"ח.[11] ב-9 במרץ 2020 חילק בנק הפועלים את מלוא יתרת מניות ישראכרט שהוחזקו על-ידו כדיבידנד בעין לבעלי מניות הבנק, וחדל מלהיות בעל שליטה בחברה.[12]

ב-2020 קלטה לתוכה ישראכרט את חברת הבת "יורופיי (יורוקרד) ישראל בע"מ" ומיזגה את פעולותיה לתוכה.

שירותי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מספקת שירותים פיננסיים בתחומי ההנפקה, הסליקה והאשראי הצרכני והעסקי. בשנים האחרונות השיקה החברה מגוון שירותים מתקדמים: במאי 2020 הוכרז כי ישראכרט תנפיק כרטיסי אשראי לבנק הדיגיטלי[5]. באותה השנה הפכה ישראכרט לחברת האשראי הראשונה בישראל שמשיקה שירות תשלומים בתקן EMV דרך הסמארטפון, ללא צורך בכרטיס אשראי[13]. בדצמבר 2020 השיקה החברה את אפליקציית ANYWAY לתשלומים מתקדמים בתחב"צ, ללא צורך לעשות שימוש ברב-קו[14].

בנוסף מספקת ישראכרט שירותי סליקה דיגיטליים לעסקים, לרבות חנות אינטרנטית[15]. באוגוסט 2020 קיבלה ישראכרט רישיון של סוכנות ביטוח מטעם רשות שוק ההון. החברה תפעל במודל של סוכן אובייקטיבי, תמכור מוצרים של חברות ביטוח שונות ותקבל עמלה זהה מכולן. ברשות שוק ההון העריכו כי כניסתה של ישראכרט לתחום הביטוח צפויה להגביר את התחרות בתחום[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראכרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי ויינברגר, ‏עכשיו זה רשמי: רן עוז התפטר ממגדל - וימונה למנכ"ל ישראכרט, באתר גלובס, 11 ביולי 2021
  2. ^ 1 2 3 4 ישראכרט בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ ישראכרט בע"מ והחברות המאוחדות שלה - דוח שנתי לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2021, עמ' 68 באתר ישראכרט.
  4. ^ נעמי צורף, ישראכרט ממשיכה להתנתק מבנק הפועלים: חתמה על הסכמי אשראי בהיקף של כ-1.55 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2020
  5. ^ 1 2 נעמי צורף, ישראכרט תנפיק כרטיסי אשראי לבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע, באתר ynet, 19 במאי 2020
  6. ^ ג'ניה וולינסקי, לא מסתפקים בכרטיס אשראי אחד: על מה הישראלים מבזבזים כל כך הרבה כסף?, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2019
  7. ^ ערן בר-טל, ‏בשל חוק הריכוזיות: ישראכרט תונפק בבורסה, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2019
  8. ^ ישראכרט מנפיקה כרטיס אשראי משולב, מעריב, 23 באוגוסט 1989
  9. ^ חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 18), התשע"א-2011, באתר הכנסת
  10. ^ עירן פאר, ‏ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2009
  11. ^ עירית אבישר, ‏הצלחה להנפקת ישראכרט: אבי באום, בעלי חילן, רכש מניות בכ-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
  12. ^ ישראכרט בע"מ והחברות המאוחדות שלה - תמצית דוחות ביניים ליום 31 במרץ 2020, באתר "מאיה", סעיף 1.1.2
  13. ^ ערן סוקול, בלי כרטיס: ישראכרט משיקה שירות תשלומים באמצעות הנייד, ביז פורטל, 13.7.2020
  14. ^ ישראכרט משיקה את אפליקציית ANYWAY לתשלומים מתקדמים בתחב"צ, באתר וואלה!‏, 9 בדצמבר 2020
  15. ^ ליאור פרג', מערכת הון מדריכים פיננסיים, ‏סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2018
  16. ^ עירית אבישר, ישראכרט קיבלה רישיון של סוכנות ביטוח מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2020