ישראכרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראכרט בע"מ
Isracard 2020 Logo.svg
בית ישראכרט, רחוב המסגר, תל אביב
בית ישראכרט, רחוב המסגר, תל אביב
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1975
מיקום המטה תל אביב
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים
מוצרים עיקריים כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות
הכנסות 2.26 מיליארד שקל (2019)
רווח 296 מיליון שקל (2019)
הון עצמי 2.44 מיליארד ש"ח (2020)[1]
סך המאזן 23.9 מיליארד ש"ח (2020)[1]
אנשי מפתח תמר יסעור - יו"ר; רון וקסלר - מנכ"ל
 
digital.isracard.co.il

ישראכרט היא חברה ישראלית המורכבת מארבע חברות שונות: ישראכרט בע"מ, יורופיי בע"מ, אמינית בע"מ ופרימיום אקספרס ישראל, המציעה שירותים פיננסיים, לרבות הנפקת כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות, פתרונות אשראי ואפשרויות תשלום גמישות.

מאז הקמתה הייתה החברה בבעלות בנק הפועלים. החל מאפריל 2019 נסחרת החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הראשון של החברה
הלוגו השני של החברה
הלוגו השלישי של החברה

ישראכרט הוקמה בשנת 1975 על ידי בנק הפועלים בראשות יעקב לוינסון כשרכשה את חברת יורוקארד ישראל (כיום יורופיי (יורוקארד) ישראל בע"מ), הזכיינית המקומית של כרטיסי יורוקארד (אנ') האירופיים, שהוקמה ב-1972.[2] באופן זה, שיווקה ותפעלה ישראכרט כרטיסים לשימוש מקומי בלבד תחת המותג הפרטי "ישראכרט" וכרטיסי "יורוקארד" לשימוש מחוץ לישראל (יורוקארד עצמה חתמה על שיתוף פעולה עם מסטר צארג' האמריקאית (לימים מסטרקארד), מה שאיפשר שימוש בכרטיסים גם בארצות הברית).

ואולם, מתחרתה כאל החלה לשווק ולתפעל ב-1978 הן כרטיסים מקומיים (לשימוש בישראל בלבד) והן כרטיסים בינלאומיים (לשימוש בישראל ובחו"ל) תחת המותג הבינלאומי ויזה, באופן שלימים יביא אותה לכינוס מותגים - והחל משלהי 1989 עברה ישראכרט לכרטיסים משולבים לשימוש מקומי ובינלאומי[3], כמו ישראכרט עולמי (כיום מסטרקארד), ישראכרט עסקים (כיום מסטרקארד ביזנס) וישראכרט זהב (כיום גולד מסטרקארד), שפעלו בישראל ככרטיסי ישראכרט ומחוצה לה ככרטיסי יורוקארד.

החל מתחילת 1990 ואילך תפעלה לבנק הפועלים גם כרטיסי Visa מוגבלים ובמתכונת מצומצמת - ככרטיס זר, במתכונת חיוב שבועית, ללא יכולת ליהנות מאשראי ספקים (כמו עסקאות תשלומים) בנקודות המכירה וכו'. פעילות המותג ויזה נוהלה תחת החברה הבת "אמינית" (שנוסדה ב-1979, השנה בה הוקמה כא"ל, חברת האשראי המקומית המזוהה ביותר עם המותג) וכללה גם המחאות נוסעים (רישיון אותו קיבלה מויזה העולמית ב-1981). בתחילת העשור השני של המאה ה-21 רכשה ישראכרט את מלוא הבעלות על אמינית.

לקראת השקתה הצפויה של זכיינית ויזה נוספת בישראל, אלפא קארד, ישראכרט מיתגה מחדש את כרטיסיה ב-1996 תוך בידול בין כרטיסיה המקומיים ("ישראכרט") וכרטיסיה המאפשרים גם שימוש בינלאומי ("מסטרקארד", תוך מחיקת המותג "יורוקארד") תחת הקמפיין "yes MasterCard". סמוך לכך, זכתה ב-1995 ברישיון לתפעול המותג אמריקן אקספרס בישראל.

ב-2001 החלו מתחרותיה כא"ל ולאומי קארד להנפיק כרטיסי מסטרקארד ובתגובה חודש שיווק כרטיסי ויזה, אם כי עדיין בהיקף מצומצם ובעיקר ללקוחות בנק הפועלים (החברה החלה להנפיק כרטיסי ויזה חוץ-בנקאיים רק ב-2011 ולסלוק שוברי ויזה רק ב-2007). זאת, תחת קמפיין "שלושת הטנורים", שחיזק את המיתוג שלה כחברת גג למגוון מותגים (המותג הרביעי, אמריקן אקספרס, הצטרף למיתוג המשותף לאחר שאמריקן אקספרס העולמית הסירה את הגבלותיה לעניין שיווק המותג במשותף עם אחרים).

עד פתיחת שוק סליקת שוברי מסטרקארד (וויזה) לתחרות מלאה ב-2007, המשיכה החברה במודל הכרטיסים המשולבים: כרטיסי ישראכרט מקומיים הונפקו גם עם לוגו מסטרקארד, ושוברי עסקאות מסטרקארד בבתי עסק בארץ נסלקו כשוברי ישראכרט. המודל הזה איפשר, בין היתר, לגרוף עמלות סליקה גבוהות יותר מבתי עסק שסלקו שוברים במותג הבלעדי ישראכרט.

הגב הפיננסי החזק של בנק הפועלים, הבעלים, ובסיס הלקוחות האיתן שלו ושל בנקים אחרים שבהסדר הנפקה עימה (בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, בנק מסד, בנק יהב, בנק פועלי אגודת ישראל, בנק אגוד, בנק ירושלים ובנק הדואר) שמרו על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. זאת, לצד העובדה שבמשך שנים פסחה התחרות בשוק על מותגים המזוהים עימה, להבדיל ממתחרותיה. ב-2012 נכנס לתוקף תיקון לחוק הבנקאות (רישוי),[4] במסגרתו הוטלה חובה לתחרות בסליקת שובריו של כל מותג שנתח השוק שלו בישראל עולה על 20% - כך שכיום גם מתחרותיה סולקות כרטיסי ישראכרט. הן מחזיקות גם ברישיון להנפיק כרטיסי ישראכרט, אך בפועל אינן עושות בו שימוש.

תחת התחרות, ישראכרט טשטשה את המותג המקומי שלה והחלה לשווק יותר ויותר כרטיסים שזוהו כישראכרט ככרטיסי מסטרקארד. בשנת 1995 החלה ישראכרט – באמצעות חברת בת בשם פרימיום אקספרס – להנפיק כרטיסי אשראי בינלאומיים של המותג אמריקן אקספרס, ונכון ל־2021 היא המנפיקה היחידה של המותג, וגם הסולקת היחידה שלו. בתחילת שנות ה־20 של המאה ה־21, כהמשך לדרישות האבטחה של בנק ישראל, הופסקה ההנפקה של כרטיסים מקומיים, והכרטיסים המקומיים הוחלפו בכרטיסי אשראי בינלאומיים מסוג מסטרקארד. החברה סולקת את שוברי המותגים הנפוצים בישראל (ויזה, מסטר קארד, אמריקן אקספרס, למעט כרטיסי דיינרס) ואת כרטיסי המותג היפני JCB.

לפי מדיניות החברה, היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו[5].

באפריל 2019 הנפיק בנק הפועלים 58.3% ממניות ישראכרט תמורת 1.6 מיליארד ש"ח.[6] ב-9 במרץ 2020 חילק בנק הפועלים את מלוא יתרת מניות ישראכרט שהוחזקו על-ידו כדיבידנד בעין לבעלי מניות הבנק, וחדל מלהיות בעל שליטה בחברה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראכרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ישראכרט בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ "ההיבטים המשפטיים של מערכת כרטיסי אשראי בישראל" מאת תמר גלעד, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשנ"ה-1994
  3. ^ ישראכרט מנפיקה כרטיס אשראי משולב, מעריב, 23 באוגוסט 1989
  4. ^ חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 18), התשע"א-2011, באתר הכנסת
  5. ^ עירן פאר, ‏ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2009
  6. ^ עירית אבישר, ‏הצלחה להנפקת ישראכרט: אבי באום, בעלי חילן, רכש מניות בכ-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
  7. ^ ישראכרט בע"מ והחברות המאוחדות שלה - תמצית דוחות ביניים ליום 31 במרץ 2020, באתר "מאיה", סעיף 1.1.2