ישראכרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראכרט בע"מ
IsracartNewLogo.svg
סוג חברה ציבורית
שנת הקמה 1975
חברת אם בנק הפועלים
מיקום המטה תל אביב
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים
מוצרים עיקריים כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות
הכנסות 1.58 מיליארד שקל (2010)
רווח 208 מיליון שקל (2010)
www.isracard.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישראכרט היא חברה ישראלית המורכבת מארבע חברות שונות: ישראכרט בע"מ, יורופיי בע"מ, אמינית בע"מ ואמריקן אקספרס ישראל, המציעה שירותים פיננסיים, לרבות הנפקת כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות, פתרונות אשראי ואפשרויות תשלום גמישות.

מאז הקמתה הייתה החברה בבעלות בנק הפועלים. החל מאפריל 2019 נסחרת החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הקודם של החברה
בית ישראכרט, רחוב המסגר, תל אביב

ישראכרט הוקמה בשנת 1975 על ידי בנק הפועלים בראשות יעקב לוינסון כשרכשה את חברת יורוקארד ישראל (כיום יורופיי (יורוקארד) ישראל בע"מ), הזכיינית המקומית של כרטיסי יורוקארד (אנ') האירופיים שהוקמה ב-1972.[1] באופן זה, שיווקה ותפעלה ישראכרט כרטיסים לשימוש מקומי בלבד תחת המותג הפרטי "ישראכרט" וכרטיסי "יורוקארד" לשימוש מחוץ לישראל (יורוקארד עצמה חתמה על שיתוף פעולה עם מסטר צארג' האמריקאית (לימים מסטרקארד), מה שאיפשר את מכובדות הכרטיסים גם בארצות הברית).

ואולם, מתחרתה כאל החלה לשווק ולתפעל ב-1978 הן כרטיסים מקומיים (לשימוש בישראל בלבד) והן כרטיסים בינלאומיים (לשימוש בישראל ובחו"ל) תחת המותג הבינלאומי ויזה, באופן שלימים יביא אותה לכינוס מותגים - והחל משלהי 1989 עברה ישראכרט לכרטיסים משולבים לשימוש מקומי ובינלאומי[2], כמו ישראכרט עולמי (כיום מסטרקארד), ישראכרט עסקים (כיום מסטרקארד ביזנס) וישראכרט זהב (כיום גולד מסטרקארד), שפעלו בישראל ככרטיסי ישראכרט ומחוצה לה ככרטיסי יורוקארד.

החל מתחילת 1990 ואילך תפעלה לבנק הפועלים גם כרטיסי Visa מוגבלים ובמתכונת מצומצמת - ככרטיס זר, במתכונת חיוב שבועית, ללא יכולת ליהנות מאשראי ספקים (כמו עסקאות תשלומים) בנקודות המכירה וכו'. פעילות המותג ויזה נוהלה תחת החברה הבת "אמינית" (שנוסדה ב-1979, השנה בה הוקמה כא"ל, חברת האשראי המקומית המזוהה ביותר עם המותג) וכללה גם המחאות נוסעים (רישיון אותו קיבלה מויזה העולמית ב-1981). בתחילת העשור השני של המאה ה-21 רכשה ישראכרט את מלוא הבעלות על אמינית.

לקראת השקתה הצפויה של זכיינית ויזה נוספת בישראל, אלפא קארד, ישראכרט מיתגה מחדש את כרטיסיה ב-1996 תוך בידול בין כרטיסיה המקומיים ("ישראכרט") וכרטיסיה המאפשרים גם שימוש בינלאומי ("מסטרקארד", תוך מחיקת המותג "יורוקארד") תחת הקמפיין "yes MasterCard". סמוך לכך, זכתה ב-1995 ברישיון לתפעול המותג אמריקן אקספרס בישראל.

ב-2001 החלו מתחרותיה כא"ל ולאומי קארד להנפיק כרטיסי מסטרקארד ובתגובה חודש שיווק כרטיסי ויזה, אם כי עדיין בהיקף מצומצם ובעיקר ללקוחות בנק הפועלים (החברה החלה להנפיק כרטיסי ויזה חוץ-בנקאיים רק ב-2011 ולסלוק שוברי ויזה רק ב-2007). זאת, תחת קמפיין "שלושת הטנורים", שחיזק את המיתוג שלה כחברת גג למגוון מותגים (המותג הרביעי, אמריקן אקספרס, הצטרף למיתוג המשותף לאחר שאמריקן אקספרס העולמית הסירה את הגבלותיה לעניין שיווק המותג במשותף עם אחרים).

עד פתיחת שוק סליקת שוברי מסטרקארד (וויזה) לתחרות מלאה ב-2007, המשיכה החברה במודל הכרטיסים המשולבים: כרטיסי ישראכרט מקומיים הונפקו גם עם לוגו מסטרקארד, ושוברי עסקאות מסטרקארד בבתי עסק בארץ נסלקו כשוברי ישראכרט. המודל הזה איפשר, בין היתר, לגרוף עמלות סליקה גבוהות יותר מבתי עסק שסלקו שוברים במותג הבלעדי ישראכרט.

הגב הפיננסי החזק הבעלים, בנק הפועלים, ובסיס הלקוחות האיתן שלו ושל בנקים אחרים שבהסדר הנפקה עימה (בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, בנק מסד, בנק יהב, בנק פועלי אגודת ישראל, בנק אגוד, בנק ירושלים ובנק הדואר) שמרו על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. זאת, לצד העובדה שבמשך שנים פסחה התחרות בשוק על מותגים המזוהים עימה, להבדיל ממתחרותיה. ב-2012 נכנס לתוקף תיקון לחוק הבנקאות (רישוי),[3] במסגרתו הוטלה חובה לתחרות בסליקת שובריו של כל מותג שנתח השוק שלו בישראל עולה על 20% - כך שכיום גם מתחרותיה סולקות כרטיסי ישראכרט. הן מחזיקות גם ברישיון להנפיק כרטיסי ישראכרט, אך בפועל אינן עושות בו שימוש.

תחת התחרות, ישראכרט טשטשה את המותג המקומי שלה והחלה לשווק יותר ויותר כרטיסים שזוהו כישראכרט ככרטיסי מסטרקארד; לחלופין, לראשונה החלה להנפיק כרטיסים מקומיים תחת מותג בינלאומי - אמריקן אקספרס (עבור בנק הפועלים), שכן היא עדיין הסולקת היחידה של שובריו, כך שהיא עדיין חברת האשראי הגדולה ביותר ומתפעלת כרטיסים ביותר מותגים מכל מתחרותיה: ישראכרט (בבלעדיות), מסטרקארד (שבלע לתוכו את יורוקארד ב-2002 ברמה העולמית), ויזה ואמריקן אקספרס. החברה סולקת שוברים תחת כל המותגים האלה ואת כרטיסי המותג היפני JCB.

החל מפברואר 2019 בכוונת קבוצת ישראכרט למחוק את המותג המקומי "ישראכרט" כליל באופן שעם תום תוקפם של הכרטיסים הקיימים יונפקו תחתם מסטרקארד. לשם כך, שינתה את תעריפון העמלות ביחס לגובה דמי הכרטיס כך שלא תיווצר עדיפות לישראכרט המקומי בשל עלות אחזקתו הנמוכה יותר עד כה (קרי, העלתה תעריפים).

לפי מדיניות החברה היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו[4].

באפריל 2019 הנפיק בנק הפועלים 58.3% ממניות ישראכרט תמורת 1.6 מיליארד ש"ח.[5]

הסדרי אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, ישראכרט ובעל השליטה שלה, בנק הפועלים, נהגו לראות בה יותר כתשלובת אמצעי תשלום מאשר חברת אשראי המייצרת קניבליזציה לאשראי הבנקאי למחזיקי כרטיס, לקוחות בנקים בהסדר. הסדר אשראי הוצע לראשונה בכרטיסיה רק ב-1987 ללקוחות בנק הפועלים, כשנה לאחר שמתחרתה כא"ל החלה להפעיל הסדרי אשראי בכרטיסי ויזה. ההסדר, ששמו המקורי "ישראכרט גמיש", התחרה במסלול "ויזה עדיף", ובדומה לו, אפשר לשוברים שסומנו תחת שיטה זו להצטבר ל"סל" נפרד, שבגין היתרה הכוללת שטרם נפרעה בו שולם מדי חודש החזר חודשי של 5% מהיתרה, מינימום 100 ש"ח, וזאת החל ממועד החיוב החודשי הבא לאחר מועד החיוב החודשי הקרוב לעסקה. בדומה לריבית על משיכת-יתר בחשבון העו"ש בבנק (אוברדראפט), נגבתה בנוסף ריבית רבעונית משתנה בערך יום העסקים הבנקאי הראשון של כל רבעון קלנדרי. ריבית זו נצברה החל ממועד החיוב הקרוב (הראשון) לאחר ביצוע העסקה - מועד החיוב בו הייתה אמורה העסקה להיפרע במלואה אילולא סומנה כעסקת אשראי.

כעבור שנים ספורות הסדר זה שינה שמו ל"אשראי גמיש", ולאחר שהתברר כי בנק לאומי מציע מוצר אשראי בעל שם זהה, הגישה ישראכרט בקשה לרשום את "ישראקרדיט משופר" כסימן מסחרי (באותם ימים "קרדיט" יוחס אף הוא להסדר אשראי בכרטיסים שהנפיק בנק לאומי - ויזה כא"ל ודיינרס קלוב, אם כי תחת מאפיינים שונים, שלימים תאמץ ישראכרט גם כן. "ישראקרדיט משופר" הפך להיות המונח הרווח להסדר אשראי זה, כש"אשראי גמיש" יוחס לאותו הסדר תחת כרטיסי ויזה בנק הפועלים ו"אמקס קרדיט" יוחס לאותו הסדר תחת כרטיסי אמריקן אקספרס.

החל מ-2010 אומץ השם "הסדר קרדיט", אם כי השימוש ב"ישראקרדיט משופר" (או ב"ישראקרדיט" בקיצור) עדיין רווח. "משופר" מיוחס לתנאים הגמישים שהוצעו בישראכרט בהשוואה להסדרים המקבילים של מתחרותיה (כמו "ויזה עדיף" בכא"ל ועוד). בין היתר, ההסדר מאפשר לשנות את הפירעון החודשי, לרבות להעמידו על סכום חודשי קבוע שאינו תלוי בשיעור מיתרת הסל החל מ-200 ש"ח ומעלה. כן ניתן לדחות את ההחזרים החודשיים כליל ולשלם רק את הריבית הרבעונית השוטפת (מסלול "משלמים מתי שרוצים"). בנוסף, ניתן להגדיר את כלל העסקאות בארץ כנזקפות לאותו סל ישראקרדיט באופן אוטומטי (מסלול "הכל גמיש - ארץ") ו/או את כלל העסקאות ומשיכות המזומן בחו"ל (מסלול "הכל גמיש - חו"ל"). בנוסף, ניתן היה לבקש על בסיס מזדמן לצבור בדיעבד עסקאות או סכומים שחויבו ב-90 הימים האחרונים או שיחויבו במועד החיוב הקרוב לסל ("העברה לקרדיט"), כאשר העברה רטרואקטיבית בבנקים בהסדר בוצעה בערך יום העסקים של החיוב המקורי (כולל זיכוי חשבון העו"ש בהתאם).

לשם כך הועמדה בכרטיס מסגרת אשראי נפרדת ("מסגרת קרדיט") שצוברת ומנהלת את יתרת האשראי שטרם נפרעה תחת ההסדרים השונים. זאת, להבדיל מ"מדד האישורים" שהיה נהוג בכרטיסיה (ואשר על-פיו אושרו עסקאות בארץ) או הקצבת מט"ח לחו"ל (על פיו אושרו עסקאות ומשיכות מזומן בחו"ל). מסגרת קרדיט לא הועמדה בכרטיסי ישראכרט צעיר ולא בכרטיסי ויזה בנק הפועלים (כברירת-מחדל) טרום 2001.

רק ב-2000 הציעה לראשונה החברה הסדר אשראי נושא ריבית קבועה תחת השם "קרדיט בתשלומים קבועים" שהושק תחת הקמפיין "תמיד בפלוס". הסדר זה היה קיים אצל מתחרותיה מזה כעשור ("ויזה קרדיט" או "דיינרס קרדיט") והוא למעשה חיקה את שיטת התשלומים השווים שהציעו בתי עסק, רק שבהסדר זה התשלומים מגלמים ריבית שחושבה מראש, לפי לוח הסילוקין בשיטת שפיצר. תנאי ההסדר זהים למתחרותיה, וכוללים סכום תשלום חודשי מינימלי (כולל ריבית) של 25 ש"ח ופריסה ל-3–18 תשלומים חודשיים שווים (ומכאן שגובה העסקה המזערי 75 ש"ח). ישנה גרסה לאשראי ארוך יותר ("קרדיט ענק"), בדומה למתחרותיה, המאפשר לפרוס עסקה בסך 950 ש"ח ומעלה ל-19–36 תשלומים (קרי, 50 ש"ח ומעלה לתשלום), כאשר הריבית מתקבעת בשנית במועד החיוב של התשלום ה-18 עבור יתרת התשלומים.

גם כאן ניתן להצטרף מראש לתוכניות אשראי אוטומטיות המציעות לפרוס אוטומטית את כל העסקאות בארץ ל-3–12 תשלומים חודשיים קבועים, כפי שנקבע מראש ("סל קרדיט בתשלומים - ארץ") ואת כל העסקאות ומשיכות המזומן בחו"ל ל-3-12 תשלומים קבועים, כפי שנקבע מראש ("סל קרדיט בתשלומים - חו"ל").

ב-2001 אפשרה ישראכרט להצטרף למבצע "חודש פלוס" במשך שנה שהעניק חודש אשראי נוסף בחינם (ללא ריבית), לפני תחילת פירעון תשלומי "ישראקרדיט משופר"/"קרדיט בתשלומים קבועים" וזאת במענה להסטה האגרסיבית של בנק לאומי אותה שנה את לקוחותיו ללאומי קארד (לאחר שהפסיד את השליטה בכא"ל) - שכללה בין היתר מועד חיוב דו-חודשי ("אשראי פי 2") לעסקאות חדשות בכרטיס.

בשלהי 2005 הציעה ישראכרט לראשונה ליטול הלוואות על-חשבון היתרה הפנויה במסגרת הקרדיט, באיחור ניכר ביחס למתחרותיה (שאפשרו זאת מ-1998). התוכנית, "אשראי מהיר", אפשרה "משיכות" (הלוואות) של 1,000–30,000 ש"ח, בכפוף ל-75% מגובה היתרה הפנויה במסגרת קרדיט ל-3–24 תשלומים, כולל האפשרות לבצע פירעון מוקדם חלקי תוך בחירה בין הקטנת תקופת התשלומים הנותרת או הקטנת התשלום החודשי. כיום גובה ההלוואה הוגדל לעד 90% מהיתרה הפנויה, עד 54,000 ש"ח, ובכרטיסים חוץ-בנקאיים - עד 48 תשלומים.

ב-2006 השיקה לראשונה ישראכרט כרטיס אשראי מתגלגל - more (תחת קמפיין בכיכובו של רוג'ר מור), גם כאן באיחור של מספר שנים ביחס למתחרותיה. תחת כרטיס חוץ-בנקאי זה, כל העסקאות ומשיכות המזומן בארץ ובחו"ל נזקפו לסל דמוי ישראקרדיט, נושא ריבית רבעונית. למשך שנים מועטות הציעה ישראכרט כרטיס more במסלול "גרייס", כפי שנהוג בעולם ביחס לכרטיס אשראי מתגלגל - שהעניק עוד 20 ימי אשראי חינם מתום מחזור החיוב החודשי ואיפשר ללקוח ליזום את התשלום בעצמו, לרבות באמצעות צ'ק או העברה בנקאית. בשונה מברירת המחדל הרגילה בישראקרדיט משופר, התשלום המזערי הועמד על 5% מהיתרה, מינימום 150 ש"ח. כיום נותר רק מסלול "more קבוע", המושתת על תשלום בהרשאה לחיוב חשבון העו"ש (כמו יתר כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים). במסגרת זו לא ניתנים ימי אשראי נוספים בחינם, והפירעון נקבע מראש על פי מדרגות פירעון מדורגות (שאינן כפופות לשיעור מהיתרה), החל מ-500 ש"ח (כיום - החל מ-1,000 ש"ח). more הוצע ככרטיס מקומי (ישראכרט) וככרטיס בינ"ל (מסטרקארד) אך לא בסגמנטים נוספים (כמו כרטיסי זהב ופלטינום) ולא תחת מותגים נוספים (כמו ויזה ואמריקן אקספרס), בשונה ממתחרותיה. עם זאת, החברה משווקת כרטיסי אשראי מתגלגל שאינם ממותגים "more" גם תחת המותג ויזה בהסדרים או במועדוני לקוחות ספציפיים. כך או כך, החברה אינה תומכת שיווקית בכרטיסי more החל מאמצע העשור השני למאה ה-21'.

בשלהי 2009 איחדה ישראכרט את כל קווי האשראי שהקצתה בכרטיסיה תחת מסגרת כרטיס אחידה לכלל השימושים בכרטיס (בכרטיסים חוץ-בנקאיים - לרבות משיכות מזומן וריבית). מהלך זה גילם קיצוץ משמעותי ביחס להיקף האשראי שהיה זמין למחזיק כרטיס טרום האיחוד, שכן "מדד אישורים" ו"הקצת מט"ח לחו"ל" התאפסו כעבור 14 יום עד חודש, בעוד כעת עסקאות דחויות ותשלומים, גם כשהן ע"ח בית העסק, הוסיפו לנצל את מסגרת הכרטיס גם לאחר מועד החיוב הראשון לאחר ביצוען, ובכך הקטינו את היתרה הפנויה לניצול.

ב-2013 הושקה "החזר חודשי קבוע" - תוכנית אשראי אוטומטית, לאחר למעלה מעשור שהתוכנית קיימת אצל מתחרותיה. התוכנית מבוססת על הסדר ישראקרדיט, ומציעה תקרת חיוב חודשית שמעליה היתרה העודפת נצברת לסל נדחית לחודש הבא, וחוזר חלילה - כתוכנית אופציונלית על-גבי כרטיס אשראי רגיל (כרטיס חיוב נדחה) שאינו כרטיס אשראי מתגלגל. תקרת החיוב המינימלית היא 500 ש"ח לחודש, מינימום 3% מהסכום המצטבר שנזקף לתוכנית. בניגוד לישראקרדיט משופר, הריבית בתוכנית זו חודשית ולא רבעונית. התוכנית מוצעת בעיקרה לכרטיסים חוץ-בנקאיים (לרבות משיכות מזומן בארץ, הצוברות ריבית באופן מידי) ולמשך שנים ספורות גם בכרטיסי בנק מזרחי טפחות (ללא משיכות מזומן).

בניגוד לחברות האשראי המתחרות, ישראכרט אינה מציעה הסדר אשראי מסוג "30+/+30" בנקודות המכירה (דחייה בחודש נושאת ריבית). יחד עם זאת, למעוניינים מוצעת במוקד השירות העברת הסכום המבוקש לישראקרדיט ופרעונו הכולל במועד החיוב העוקב, באופן שמדמה מסלול זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראכרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ההיבטים המשפטיים של מערכת כרטיסי אשראי בישראל" מאת תמר גלעד, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשנ"ה-1994
  2. ^ ישראכרט מנפיקה כרטיס אשראי משולב, מעריב, 23 באוגוסט 1989
  3. ^ חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 18), התשע"א-2011, באתר הכנסת
  4. ^ עירן פאר, ‏ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2009
  5. ^ עירית אבישר, ‏הצלחה להנפקת ישראכרט: אבי באום, בעלי חילן, רכש מניות בכ-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 באפריל 2019