שחף אפור-זנב

שחף אפור-זנב
	שחף אפור-זנב, אלברטה, קנדה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	חופמאים
תת־סדרה:	שחפאיים
משפחה:	שחפיים
סוג:	שחף אמריקאי
מין:	שחף אפור-זנב
שם מדעי
	Leucophaeus pipixcan; ‏ואגלר, 1831
תחום תפוצה
	מפת התפוצה של שחף אפור-זנב מקייץ ומקנן חולף חורף
שמות נוספים
	Larus pipixcan

שַׁחַף אָפֹר-זָנָב (שם מדעי: Leucophaeus pipixcan, לפעמים Larus pipixcan^[1]) הוא מין קטן יחסית של שחף שמוצאו מאמריקה, אך הוא נצפה לעיתים גם בעולם הישן.^[2]

בישראל הוא מזדמן נדיר ביותר עם שתי תצפיות באזור אילת:^[3] ב-3 ביוני 2003 נצפה פרט בוגר בלבוש קיץ בבריכות המלח הצפוניות; תצפית זו הייתה גם הראשונה למזרח התיכון ומין השחף האמריקאי הראשון שנצפה בארץ.^[4] התצפית השנייה הייתה גם היא של פרט בוגר בלבוש קיץ, שנצפה בחוף הצפוני של אילת ב-1 ביולי 2006.^[5]

טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסוג Leucophaeus הוא מיוונית עתיקה מהמילים leukos, "לבן", ו- phaios, "כהה". שם המין הספציפי pipixcan מגיע ממילה נאוואטלית לשחף.^[6]^[7] שמו העממי באנגלית "שחף פרנקלין" (Franklin's gull) ניתן לו על שם חוקר הקוטב הצפוני סר ג'ון פרנקלין, שהוביל משלחת בשנת 1825, בה נאסף הפרט הראשון שהיווה את הטיפוס על-פיו תואר המין.^[8]

במשך זמן רב הוצבו רוב השחפים והשחפיות בסוג Larus. מחקרים גנטיים^[9]^[10] הראו, עם זאת, כי המינים בסוג Larus אינם קרובי המשפחה הקרובים ביותר זה של זה. בעקבות כך, הוצע לחלק את הסוג למספר סוגים קטנים יותר, מה שהציב את השחף אפור הזנב בסוג נפרד Leucophaeus. חלק מהרשימות העולמיות, כמו Clements^[11] ואיגוד האורניתולוגים הבין-לאומי (ה-IOC)^[12] קיבלו את ההצעה לפיצול, אך אחרות כמו BirdLife International^[1] וה-IUCN^[13] לא.

זהו מין מונוטיפי, כלומר לא תוארו תת-מינים שונים.^[14]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שחף קטן יחסית: אורכו 32–38 ס"מ, מוטת כנפיו 85–92 ס"מ, ומשקלו 221–335 גרם.^[15] הוא דומה לשחף הצוחק הקרוב אליו, אך הוא קטן ומוצק יותר עם ראש עגול יחסית, כנפיים קהות יותר ורגליים קצרות יותר. הוא נוהג לנוע מהר בעת שיחור מזון, ומזכיר מיני חופמאים קטנים יותר, כמו חופמיים או חופיות. בשל מחזור החילוף הייחודי עם שני חילופי נוצות בשנה, הניצוי שלו כמעט ואינו נראה בלוי לאורך כל השנה.^[16]

לבוש בוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוגרים בלבוש קיץ בעלי ברדס שחור בראש הנמשך עד לחלק העליון של הצוואר ומטה עד הגרון, שעומד בניגוד בולט לטבעות עיניים לבנות רחבות מאוד. הקשתית שחורה. המקור בצבע אדום כהה עם פס כהה לפני הקצה האדום או הכתום. ככל שעונת הקינון מתקדמת, המקור מתכהה. הגרון ארגמן.^[17] הצבע של החלקים העליונים אפור כהה; הצוואר, החלקים התחתונים והזנב לבנים. בניגוד לרוב מיני השחפים האחרים, ניתן למצוא מרכזי נוצות אפורות בהירות בעיקר על נוצות הזנב האמצעיות, אך לעיתים ניתן לראות זאת רק בקושי בתנאי שדה. החלקים התחתנים נראים לעיתים קרובות בעלי גוון ורדרד. העל-כנף בצבע אפור עם שוליים אחוריים לבנים רחבים. אברות התעופה החיצוניות לבנות בחלקן החיצוני עם פס שחור, כך שהחלק השחור של קצה הכנף נראה תחום בלבן. כאשר השחף יושב, הדפוס השחור-לבן של האברות נראה בבירור ושונה באופן משמעותי מהאברות הכמעט שחורות של השחף הצוחק.^[18] הרגליים בצבע אדום-כתום עד חום-שחור, ומתכהות במהלך עונת הקינון.^[17]

בלבוש החורף הכיפה הכהה מצטמצמת לחלק האחורי של הראש ולאזור כהה מול העין, וגם היא מפוספסת מאוד. טבעות העיניים הלבנות עדיין מורגשות. המקור כהה עם קצה בהיר, וכפות הרגליים אדומות כהות מאוד או שחורות.^[18]

צעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעירים בעלי ברדס חום מפוספס, מלבד האזור בקדמת העין, שמגיע עד לחלק האחורי של הראש. טבעות-העיניים הלבנות בולטות גם כשהם צעירים, אבל אז הן עדיין די צרות. הצוואר בגוון אפור-חום למעט צידי החזה. הצד התחתון לבן, הצד העליון חום עם שוליים בצבע קינמון לבנבן עד בהיר המעניקים לגב, לשת ולנוצות הכתף מראה קשקשי גס. סוככות הכנף חומות עם קצוות בהירים, סוככות הכנף הגדולות בצבע חום-אפור אחיד. המשניים והפסגות בצבע אפור-חום עם מרכזי נוצות כהים וקצות לבנות רחבות. הזנב בצבע אפור-בהיר עם פס צר לפני הקצה, החלק החיצוני של הזנב לבן. המקור והרגליים שחורים.^[18]

אצל צעירים בחורף הראשון הברדס כבר קיים למחצה, אך צבעו עדיין שחור-חום; טבעות העיניים הלבנות כבר רחבות יותר. על הצוואר וצידי החזה יש עדיין שאריות אפור. נוצות השת והכתף כבר בצבע אפור כהה, אך לחלקן עדיין יש פספוס חום. בחלקים התחתונים הלבנים יש לפעמים גוון ורדרד על הבטן. העל-כנף מזכירה את זו של הצעיר, אך היא נראית בהירה יותר עקב חילוף הנוצות. רצועת הזנב השחורה עדיין קיימת. לעיתים הרגליים כבר מקבלות צבע אדמדם.^[18]

בניצוי הקיץ הראשון, השחף דומה כבר לפרטים בוגרים, למעט הברדס הקיים רק באופן חלקי; אך הוא נראה שחור יותר מאשר בניצוי של חורף ראשון, הנוצות חדשות בשל החילוף המלא שהשחף עבר. בחורף השני, הניצוי נבדל מזה של הבוגרים רק בכמות הצבע השחור באברות התעופה. הקצה הלבן התוחם את הצבע השחור של קצה הכנף מבפנים חלש מאוד, הקצוות הלבנים של האברות צרים בלבד. בקיץ השני, השחפים מקבלים כבר ניצוי בוגר כמעט לחלוטין. עם זאת, הברדס עדיין יכול להיות מנוקד בכתמים לבנים באזור המצח, קדמת העין, והסנטר.^[18]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מקנן במחוזות המרכזיים בקנדה ובמדינות סמוכות בצפון ארצות-הברית. זהו מין נודד, החורף בארגנטינה, האיים הקריביים, צ'ילה ופרו.

למרות שמוצאו בחופי צפון אמריקה, הוא מופיע כמזדמן נדיר לצפון-מערב אירופה, דרום ומערב אפריקה, אוסטרליה ויפן, עם שתי תצפיות מאילת, ישראל, ושתי תצפיות בקפריסין (2006 ו-2021). בתחילת 2017 נצפתה גם בדרום רומניה.^[19] בנוסף הוא נצפה פעם אחת במצרים (2011), איחוד האמירויות הערביות (2011), כווית (2012), הודו (2012), סיישל (2017), ואתיופיה (2019).^[20]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשאר השחפים הם אוכלי כל; הם יאכלו נבלות ויחטטו בפסולת, אך גם יצודו פריטי טרף קטנים. באביב, בנהרות כמו נהר בואו להקות גדולות נוהגות לשחות עם הזרם וללקט חרקים שבקעו. במהלך פעילות זו הם נוהגים לשחות דרך אזור מסוים בנהר הלוך ושוב סביב אותו מקטע.

קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקינון של השחף סינכרוני ביותר, כאשר פרטים מגיעים למושבות באמצע אפריל ומטילים ביצים באמצע עד סוף מאי. זהו מין קהילתי מאוד, היוצר מושבות מ-100 עד למעלה מ-10,000 זוגות באדמות יבשות ובביצות, כאשר הקינון דורש צמחייה חדשה.^[1] הקן בנוי על הקרקע, או לפעמים על פני המים. התטולה מכילה שתיים או שלוש הביצים שהדגירה עליהן נמשכת כשלושה שבועות.

סטטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו מין בעל תפוצה נרחבת ואוכלוסייה גדולה שאף נמצאת במגמת עלייה, ולכן הוא מסווג במצב שימור "ללא חשש" ברשימה האדומה של IUCN.^[13]

בשנת 2018 העריך הארגון Wetlands International את מספרי האוכלוסייה העולמית בכ-1,000,000–1,490,000 פרטים.^[1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר בלבוש קיץ בתעופה ביוטה, ארצות הברית
שחף אפור-זנב (למטה משמאל) לצד שחפית הדורה בחופי ואחאקה, מקסיקו
פרט צעיר באוהיו, ארצות הברית
צעיר בחורף הראשון בתעופה
להקה רודפת אחר טרקטור בקציר כדי לצוד טרף שנחשף, מחזה שכיח בפרריה האמריקאית
ביצה של שחף אפור-זנב, אוסף מוזיאון טולוז
בריזבן, אוסטרליה, יוני 1998 (סרטון של 53 שניות)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא שחף אפור-זנב בוויקישיתוף

שחף אפור-זנב, באתר ITIS (באנגלית)
שחף אפור-זנב, באתר NCBI (באנגלית)
שחף אפור-זנב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
שחף אפור-זנב, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
שחף אפור-זנב, באתר GBIF (באנגלית)
תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של שחף אפור-זנב, באתר eBird
הקלטות אודיו של שחף אפור-זנב, באתר xeno-canto

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ Franklin's Gull (Larus pipixcan) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
^ "Franklin's Gull". All about birds.
^ ד"ר יואב פרלמן, שחף אפור-זנב, Leucophaeus pipixcan, באתר מרכז הצפרות הישראלי
^ The Israeli Birding Website - IRDC - Bulletin 4:01, israbirding
^ ד"ר יואב פרלמן, Franklin's Gull, Eilat's north beach, israbirding
^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 224. ISBN 978-1-4081-2501-4.
^ Gray, Jeannie; Fraser, Ian (2013). Australian Bird Names: A Complete Guide. CSIRO Publishing. p. 122. ISBN 978-0643104693.
^ Gochfeld, Burger (9 במרץ 2009). "Franklin's Gull". Franklin's Gull - Bird of North America Online. Cornell Lab of Ornithology. נבדק ב-10 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ Crochet, P.-A., F. Bonhomme, and J.-D. LeBreton (2000), Molecular phylogeny and plumage evolution in gulls (Larini), J. Evol. Biol. 13, 47-57. Fulltext
^ Pons, J.-M., A. Hassanin, and P.-A. Crochet (2005), Phylogenetic relationships within the Laridae (Charadriiformes: Aves) inferred from mitochondrial markers, Mol. Phylogenet. Evol. 37, 686-699. PDF (אורכב [חסר תאריך] ב isyeb.mnhn.fr [Error: unknown archive URL])
^ Clements, J. F., T. S. Schulenberg, M. J. Iliff, D. Roberson, T. A. Fredericks, B. L. Sullivan, and C. L. Wood (2014) The eBird/Clements checklist of birds of the world: Version 6.9 http://www.birds.cornell.edu/clementschecklist/download, läst 2015-02-01
^ Gill F, D Donsker & P Rasmussen (Eds). 2022. IOC World Bird List (v11.2). doi : 10.14344/IOC.ML.12.1.
^ ¹ ² Franklin's Gull, Larus pipixcan, IUCN
^ Joanna Burger, Michael Gochfeld, Franklin's Gull (Leucophaeus pipixcan), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.fragul.01
^ BioKIDS - Kids' Inquiry of Diverse Species, Larus pipixcan, Franklin's gull: INFORMATION, www.biokids.umich.edu
^ Klaus Malling Olsen, Hans Larsson, Gulls of Europe, Asia and North America, לונדון: Helm Identification Guides, Christopher Helm, 2003, עמ' 511–521, ISBN 978-0-7136-7087-5
^ ¹ ² Joanna Burger, Michael Gochfeld, Franklin's Gull (Leucophaeus pipixcan), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.fragul.01
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Klaus Malling Olsen, Hans Larsson, Gulls of Europe, Asia and North America, לונדון: Helm Identification Guides, Christopher Helm, 2003, עמ' 511–521, ISBN 978-0-7136-7087-5
^ "Rombird - Păsări rare din România".
^ Franklin's Gull, Leucophaeus pipixcan, eBird (באנגלית)

[:2-1] ¹ ² ³ ⁴ Franklin's Gull (Larus pipixcan) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org

[2] "Franklin's Gull". All about birds.

[3] ד"ר יואב פרלמן, שחף אפור-זנב, Leucophaeus pipixcan, באתר מרכז הצפרות הישראלי

[4] The Israeli Birding Website - IRDC - Bulletin 4:01, israbirding

[5] ד"ר יואב פרלמן, Franklin's Gull, Eilat's north beach, israbirding

[job-6] Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 224. ISBN 978-1-4081-2501-4.

[gray-7] Gray, Jeannie; Fraser, Ian (2013). Australian Bird Names: A Complete Guide. CSIRO Publishing. p. 122. ISBN 978-0643104693.

[8] Gochfeld, Burger (9 במרץ 2009). "Franklin's Gull". Franklin's Gull - Bird of North America Online. Cornell Lab of Ornithology. נבדק ב-10 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[9] Crochet, P.-A., F. Bonhomme, and J.-D. LeBreton (2000), Molecular phylogeny and plumage evolution in gulls (Larini), J. Evol. Biol. 13, 47-57. Fulltext

[10] Pons, J.-M., A. Hassanin, and P.-A. Crochet (2005), Phylogenetic relationships within the Laridae (Charadriiformes: Aves) inferred from mitochondrial markers, Mol. Phylogenet. Evol. 37, 686-699. PDF (אורכב [חסר תאריך] ב isyeb.mnhn.fr [Error: unknown archive URL])

[CC-11] Clements, J. F., T. S. Schulenberg, M. J. Iliff, D. Roberson, T. A. Fredericks, B. L. Sullivan, and C. L. Wood (2014) The eBird/Clements checklist of birds of the world: Version 6.9 http://www.birds.cornell.edu/clementschecklist/download, läst 2015-02-01

[IOC-12] Gill F, D Donsker & P Rasmussen (Eds). 2022. IOC World Bird List (v11.2). doi : 10.14344/IOC.ML.12.1.

[:3-13] ¹ ² Franklin's Gull, Larus pipixcan, IUCN

[14] Joanna Burger, Michael Gochfeld, Franklin's Gull (Leucophaeus pipixcan), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.fragul.01

[15] BioKIDS - Kids' Inquiry of Diverse Species, Larus pipixcan, Franklin's gull: INFORMATION, www.biokids.umich.edu

[16] Klaus Malling Olsen, Hans Larsson, Gulls of Europe, Asia and North America, לונדון: Helm Identification Guides, Christopher Helm, 2003, עמ' 511–521, ISBN 978-0-7136-7087-5

[:0-17] ¹ ² Joanna Burger, Michael Gochfeld, Franklin's Gull (Leucophaeus pipixcan), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.fragul.01

[:1-18] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Klaus Malling Olsen, Hans Larsson, Gulls of Europe, Asia and North America, לונדון: Helm Identification Guides, Christopher Helm, 2003, עמ' 511–521, ISBN 978-0-7136-7087-5

[19] "Rombird - Păsări rare din România".

[20] Franklin's Gull, Leucophaeus pipixcan, eBird (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]