שיחה:אריה פייגנבאום
אי-אז התחתלתי בכתיבת טיוטא לערך זה. מאז, עיתותי לא היו בידי,ומפה לשם הערך כבר נכתב בידי סטבו. עיתותי עדיין לא בידי, אז אשמח אם כותב הערך (או כל אדם אחר) יבדוק אם יש דברים בטיוטא שראויים לשילוב בערך. דניאל צבי • שיחה 14:04, כ"ד בתשרי ה'תשע"ז (26.10.16)
אתה יכול להעביר את מה שכתבת (בדף השיחה הזה) ואשמח לעבור על החומר שברשותך. בברכה סטבו - שיחה 15:52, 26 באוקטובר 2016 (IDT)
- סטבו, בבקשה:
אריה פיגנבאום[1] (תאני) היה מראשוני רופאי העיניים העבריים בארץ ישראל, מראשי מערך הרפואה המאורגנת וממייסדי לימודי הרפואה בארץ ישראל.
פיגנבאום נולד בח' באלול תרמ"ה (19.8.1885)[2] בלבוב. אביו, מנחם מנדל[3] היה בנקאי אמיד שהנחיל לבניו חינוך תורני וחילוני גם יחד[4] אריה הצעיר התחנך בביתו ובהבלרשטאט, תחילה על ידי מלמדים פרטיים ולאחר מכן בגימנסיה.[5] לאחר סיום לימודיו בגימנסיה, החל ב-1905 לימודי רפואה באוניברסיטת לבוב, המשיכם באוניברסיטת קיל[6] והשלימם באוניברסיטת וינה ב1911. באותה שנה הגיע פיגנבאום לארץ ועבד במחיצתו של הלל יפה כשלושה חדשים, שם ראה את שכיחותן של מחלות העיניים בארץ. לאחר שהתמחה ברפואת העיניים במרפאתו של יוליוס הירשברג בברלין למשך שנתיים, עלה פיגנבאום והשתרש בארץ ישראל.
בשנת 1913 נכנס פיגנבאום כמנהל מחלקת העיניים של בית הבריאות שטראוס, שם ייסד את המכון הראשון בארץ למלחמה במחלת הגרעת באותה שנה היה פיגנבאום ממייסדי אגודת רופאים מדברי עברית (גלגול מוקדם של ההסתדרות הרפואית בישראל שפיגנבאום כיהן כמזכירהּ בין השנים 1918-1920 וכיו"ר 1925-1927) ובשנת 1914 היה בין מארגני "ועידת הגרענת" הארצית.[7] באותה שנה נשא לאשה את רחל בת [[יוסף מיוחס[8] אריה הצעיר התחנך בביתו ובהבלרשטאט, תחילה על ידי מלמדים פרטיים ולאחר מכן בשנת 1916 שכר פיגנבאום ממשפחת נשאשיבי בית דו-קומתי במה שלימים יהיה רחוב אתיופיה 3. מפשחת פייגנבאום התגוררה בקומה העליונה בעוד בקומה התחתונה פעלה מרפאתו של אריה - רוב הנשים בתור מרפאה תרטית, אולם לתקופת מה היו שותפים בה ארבעה רופאים עם שם פרטי זהה, שזכו לכינוי "ארבעת האריות" - פיגנבאום, בעהם, גולדברג ומקלר-שמעוני. ב1962 רכש פיגנבאום את הבית מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים והמשיך להתגורר בו עד יום מותו.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, גורש פייגנבאום לדמשק, שם השתתף בצוותים שדנו בענייני בית הספר העברי ובבעיות הבריאות שבו.[9] בשנת 1922 התמנה פיגנבאום לרופא העיניים הראשי של בית החולים מאיר רוטשילד וארבע שנים לאחר מכן - של כלל מוסדות הדסה. באותה תקופה ייסד את כתב העת הרפואה.
החל משנת 1922, החל פיגנבאום ללמד בבית הספר לאחיות של הדסה, ואף עמד בראש ארגון המורים לזמן מה. ב1927 חיבר פיגנבאום ספר שהחל בתור ספר לימוד לאחיות, אך התרחב לידי ספר עב כרס של כשלוש מאות עמודים והיה לספר לימוד הרפואה הראשון בעברית - העין : חליותיה, שמירת בריאותה והטפול בה. ב1939 התמנה לפרופסור לאופטלמולוגיה באוניברסיטה העברית[10] וכיהן במשך 5 שנים כדיקאן הפרה-פקולטה לרפואה.
בשנת 1925 היה פיגנבאום בין מקימיה של אגודת רופאי העיניים (היהודים) בארץ ישראל.
בשנות ה30 הוציא פיגנבאום לאור כתב עת רב לשוני... בשנת 1938 שינה את שמו עד שב1940 רבו הקשיים לרלג מלחמת העולם השנייה והעלון חדל להופיע.
קריינית הרדיו חמדה זינגר היא בתו של פיגנבאום.
בין המילים שחידש פיגנבאום: אֲהִיל, בַּצֶּקֶת, חִטּוּא, מַבְחֵנָה, מִשְקְפֵי־מָגֵן, סַכֶּרֶת, קַשְתִּית ורִשְתִּית
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסף זלצר, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - ספר האישים : מייסדים מעצבים וראשוני הפרופסורים לפני קום המדינה, ירושלים, תשע"ג, עמ' 259-263
- אריה פיגנבאום, 50 שנות אופתלמולוגיה בארץ ישראל, תל אביב, תש"ו
- דוד אריה פרידמן, "פרופ' אריה פיגנבאום - בן ששים", שם, עמ' 4-8
- דוד קרויאנקר, רחוב הנביאים שכונת החשבים ושכונת מוסררה, יד יצחק בן צבי וכתר הוצאה לאור, ירושלים, 2000, עמ' 213-215
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' אריה פיגנבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 89
- אברהם חיים אלחנני, רופא העיניים הירושלמי – בן 75, דבר, 15 באוגוסט 1963
- אורית נבות ואברהם גרוס, המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, תש"ס, עמ' 89-114 (בעיקר עמ' 108-109)
שלום דניאל צבי
התחלתי לשלב את האינפורמציה המרובה מהטיוטה שלך. האם נראה לך? אתה רוצה להמשיך לשלב "קישורים חיצוניים". אגב, ערכתי היום ערך חדש "תחנת הבריאות העברית" ופייגנבאום שחקן מרכזי שם. בברכה סטבו - שיחה 15:21, 27 באוקטובר 2016 (IDT)
שלום דניאל צבי
בענין עלייתו של פיגנבאום לארץ לפי המקורות שבידי הוא עלה ב -1913, גם "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799" בעריכתו של נסים לוי טוען שהוא עלה ב -1913. אודה לתגובתך. סטבו - שיחה 12:08, 28 באוקטובר 2016 (IDT)
האם היה בונה חופשי[עריכת קוד מקור]
אם יש מישהו שיודע פרטים על הנושא או שבקשר עם משפחתו אשמח לקישור.
- ^ גם: פייגנבאום, פיגנבוים, פייגנבוים או תאני־פיגנבאום
- ^ על פי פרידמן - ה19 בספטמבר
- ^ יוסף בר"נ מיוחס, ר' מנחם פיינגבוים ז"ל (נקרולוג), הצופה, 11 בינואר 1939
- ^ שמואל לייב שניידרמן, מי הוא מוחמד אסד?, דבר, 29 בינואר 1954
- ^ על פי תדהר – בהלברשטאט ואילו על פי זלצר – בלבוב
- ^ פרידמן מוסיף לרשימה גם את מינכן
- ^ דין וחשבון של ועידת הגרענת הראשונה של הרופאים העברים בא"י, ירושלים תרע"ד, ירושלים, הוצאת תחנת הבריאות העברית, תרע"ו
- ^ שמואל לייב שניידרמן, מי הוא מוחמד אסד?, דבר, 29 בינואר 1954
- ^ ירון הראל, "'מחורבן יפו נבנתה דמשק' – המפגש בין גולי ארץ ישראל לקהילת דמשק ותוצאותיו”, ציון סא(ב), 1996, עמ' 203
- ^ פרופיסורים חדשים במכללה הירושלמית, המשקיף, 4 בדצמבר 1939