מוחמד אסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד אסד

מוחמד אסדערבית ובאורדו: محمد اسد; נולד כלאופולד וייס; 12 ביולי 1900 - 20 בפברואר 1992) היה עיתונאי, דיפלומט, פעיל אנטי-ציוני וחכם דת מוסלמי. במוצאו היה יהודי יליד גליציה (שהשתייכה אז לאוסטרו-הונגריה). הוא שרת, בין השאר, כסגן נציג פקיסטן באו"ם.

מוחמד אסד נולד כלאופולד וייס בעיר למברג, בירת החלק האוסטרי של גליציה (כיום לבוב שבאוקראינה), למשפחה יהודית משכילה. אביו היה עורך דין וסבו, ר' בנימין אריה וייס שימש כרב העיר צ'רנוביץ', בירת בוקובינה. בילדותו למד תורה ובגיל צעיר ידע את השפה העברית על בוריה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ברח מבית הוריו על מנת להתגייס בזהות ובגיל בדויים לצבא האוסטרי. לאחר שבוע ימים עלה אביו על עקבותיו והחזירו הביתה. לאחר המלחמה למד שנתיים באוניברסיטת וינה היסטוריה של האמנות ופילוסופיה והפך לעיתונאי בווינה. בשנת 1922 הגיע לביקור בירושלים אצל בני משפחת אמו. בירושלים נגלה לו העולם הערבי והמוסלמי והוא החל לפרסם בעיתוני גרמניה כתבות אנטי-ציוניות ופרו-ערביות. בירושלים אף התיידד עם הד"ר יעקב ישראל דה האן, שהיה פעיל נגד התנועה הציונית.

בסוף המהפך שעבר הוא המיר בשנת 1927 את דתו לאסלאם, החליף את שמו למוחמד אסד ויצא ללמוד לימודי אסלאם במכה. עד מהרה הפך הצעיר המוכשר לאחד מגדולי חכמי הדת בערב הסעודית וליועצו של המלך עבד אל-עזיז אבן סעוד. שמו הגיע גם לידיעת האמיר עבדאללה מעבר הירדן והוא הוזמן לחצרו. יחד עם זאת מצא גם לנכון להיפגש בשנת 1930 עם המנהיג הציוני נחום גולדמן.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הגיע מוחמד אסד להודו והיה בין הלוחמים למען הקמת מדינה עצמאית בחלקים המוסלמיים של הודו. פרסם מאמרים אנטי-בריטיים חריפים. בשנת 1939 נכלא על ידי השלטונות הבריטיים למשך כל תקופת מלחמת העולם השנייה.

עם הקמתה של פקיסטן העצמאית בשנת 1947 היה מוחמד אסד לאחד מבכירי הממשל במדינה, ובשנת 1952 נתמנה לסגן ראש הנציגות של פקיסטן באו"ם. בעצרת האו"ם נשא מוחמד אסד נאומים אנטי-ישראליים חריפים, אך בסתר ניהל דיאלוג בלתי רשמי ולא מחייב גם עם נציגי ישראל לאו"ם, ובמשרד החוץ של ישראל הוענק לו הכינוי "המומר". כן קיים אסד בסתר מפגשים חשאיים עם בת דודו ובעלה, כשהלה היה דובר משלחת ישראל באו"ם. בסיום תפקידו באו"ם הוא הפך לחכם דת מוכר והרצה על האסלאם במדינות שונות. מפעל חייו החשוב היה תרגום הקוראן לאנגלית, וגם ספרו "הדרך למכה" זכה לפרסום רב.

מוחמד אסד נפטר ב-20 בפברואר 1992 בגיל 91 ונקבר בבית קברות מוסלמי קטן, בעיר גרנדה שבספרד.

בנו מאשתו הסעודית טלאל אסד, חי בארצות הברית. הוא פרופסור לאנתרופולוגיה ומרקסיסט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mohammed Assad, The Road to Mecca, Muslim Academic Trust, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד אסד בוויקישיתוף