שיחה:המהפכה התעשייתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


בפסקה השנייה של הפתיחה כתוב "השינויים התחוללו תחילה בהיקף רחב באנגליה, שבה התחוללה המהפכה החקלאית לפחות מתחילת המאה השמונה עשרה", עם זאת 'המהפכה החקלאית' היא המהפכה בה עברו בני האדם במערב אסיה מחברה של ציידים-לקטים להתבסס על חקלאות בין 7000 ל-8000 לפנה"ס, מישהו יכול לבהיר את הנושא?

תוספות לערך[עריכת קוד מקור]

עיינתי בערך באנגלית והחלטתי להוסיף לערך מספר דברים שחסרים לו: 1)הוספתי רשימה כולל תמונות של המצאות חשובות שקיימות בערך באנגלית עם פירוט . 2)הוספתי על הפן המשפטי שקדם למהפכה התעשייתית כולל חוקי הפטנטים,וההשפעה של תהליכי הגידור והמהפכה החקלאית הבריטית על המהפכה התעשייתית כולל מקורות למאמרים על הנושא של אוניברסיטת קיימברידג ומקורות נוספים 3)על הניתוח של סמואל הנטינגטון בנוגע ל"נס האירופאי" בקצרה. אשמח להערות וביקורות על העריכה Lioness Lioness - שיחה 14:12, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

ביאור לשחזור[עריכת קוד מקור]

ביאור מפורט לשחזור:

  1. נוסף לפתיח חלק העוסק בתיארוך אפשרי אחר: תיארוך אפשרי אחר: את ראשית המהפכה התעשייתית רואים, בדרך כלל, במיכון תעשיית הטקסטיל, שהתרחש באנגליה באמצע המאה ה-18 (המצאת מכונת טווייה בשם "ג'ני הטווה", אשר יכלה לטוות כמה חוטים בבת אחת, ע"י ג'יימס הארגריבס ב-1764). אחר כך הגיע פיתוחם של מכרות הברזל והפחם, נבנתה ספינת הברזל הראשונה ב-1787 ע"י ג'ון וילקינסון, שוכללה טחנת המים ע"י ג'יימס ברנדלי שהפך אותה למכונה רב תכליתית ואשר שיכלל גם את טחינת החלמיש, חומר גלם שהפך מבוקש באותה תקופה לתעשיית הקדרות המתפתחת, נפרשה רשת מסילות ברזל על פני כל אנגליה, מפעל בראשותו של תומס טלפורד, מהנדס כבישים ותעלות, הורחבה מאד רשת תעלות למעבר רפסודות אשר נשאו אריגים, כלי בית וכלי מטבח ועם המצאת מנוע הקיטור התפשט המיכון לרוב תחומי הייצור. המכונות המורכבות של העידן התעשייתי צרכו אנרגיה רבה לפעולתן. ואכן משנים אלו ואילך חל גם פיתוח ניכר של מקורות האנרגיה והשימוש בהם. מדינות מערב אירופה לא פיגרו הרבה אחרי אנגליה ואליהם הצטרפה לאחר מספר שנים ארה"ב -- תיאור זה אינו מדויק מבחינת לוח הזמנים, מקומו אינו בפתיח והוא גם בולל סיבה ומסובב (המהפכה התעשייתית לא התפתחה בגלל המצאות, ההמצאות נבעו מהתפתחויות המהפכה שהכשירו את הקרקע להן).
  2. חלק "השפעות" הגדוש אי-דיוקים או שגיאות במידה כזו שלא הייתה בו תועלת. בחלקים:
    1. תהליך התיעוש הביא לשינויים מפליגים לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם שינה את פני החברה. העיור המואץ, יצירת מעמד פועלים ושכונות עוני, אך גם מערכות חינוך ובריאות ממלכתיות, הם מן התוצרים המובהקים של המהפכה התעשייתית. -- החלק השני לא נכון ולא מוזכרות ההתפתחויות החשובות ביותר של המהפכה -- עלייה עצומה במספר התושבים ועליה ברמת חייהם.
    2. למהפכה היו גם השפעות דרמטיות מתמשכות על איכות הסביבה. היייצור ההמוני הוביל בתוך זמן קצר לייצור עודף, שדרש שימוש בחומרי גלם רבים מבעבר. קלות הייצור המכני איפשרה לייצר במהירות מוצרים זולים ולהחליפם בתוך זמן קצר. מוצרים שיוצרו בשיטה כזאת נקנו במחירים נמוכים יותר, אך שרדו זמן קצר יותר ונהפכו לאשפה, שלא היה טעם לעשות בה שימוש חוזר. אם לפני התיעוש השתדלו בני האדם לנצל באופן מיטבי את חומרי הגלם שהשיגו, הרי שהתיעוש גרם להגדרת מוצרים רבים כאשפה, ולפיכך להצטברות חומרים רבים שלא מוחזרו. גם ריבוי המפעלים גרם לזיהום, בשל הזרמת חומרי דלק למקווי מים ובשל זיהום האוויר בעשן הארובות. התיאור שגוי בחלקים רבים שלו ומתאר את המהפכה התעשייתית כבעיה של איכות הסביבה בעיקרה. התיאור מעוות ומטעה.
    3. למהפכה היו השפעות מרחיקות לכת גם על מבנה המשפחה והקהילה. לפני התיעוש נעשתה רוב העבודה בעסקים פרטיים בתוך הבית. תנאים אלו איפשרו לעובדים לנהל את זמנם לפי שיקול דעתם ולהיעזר בקהילה הסובבת אותם. המעבר לעבודה מתועשת ביטל את הצורך בשיקול הדעת של רוב העובדים, שנעשו חלק מממפעלים חרושתיים ענקיים, אשר תבעו מן העובדים (כולל נשים וילדים) שעות עבודה רבות, ועבודה מכנית שאינה דורשת שיקול דעת רב. השפעתם הגדולה של בעלי ההון על החברה הובילה בהדרגה לביטול ימי חופש רבים, לרגל ימי חג או פסטיבלים. בכך הגדילו את הלחץ על העובדים וגם מנעו מהעובדים להיות חלק מקהילה, כפי שחיו בכפרים -- זה טיעון מרקסיסטי המוצג כתיאור מציאות, אבל זו לא הבעיה העיקרית: הוא גם לא נכון כמעט בכל פרטיו. לדוגמה, המעבר לייצור ביתי הוא חלק מהמהפכה התעשייתית, לא מה שקדם לה; המעבר היה מעבודה חקלאית שנמשכה לאורך כל היום, כולל נשים וילדים, לעבודה בבתי חרושת שנמשכה לרוב פחות שעות והייתה פחות מאומצת.
    4. כדי להתמודד עם ההבדלים התרבותיים שבין הכפר לעיר נוצרה מערכת חינוך המתאימה לערכי המהפכה התעשייתית. החינוך האירופי היסודי בתקופה הלא מתועשת כלל בעיקר התלמדות ומעט שיעורי דת (בעיקר בארצות פרוטסטנטיות). עם התגבשות המאבק בעבודת ילדים, נוצרו בתי ספר לילדי עובדים, שבהם הונחלו ידיעת קרוא וכתוב וחשבון. בתי ספר אלה ביססו את הידע הנדרש בעידן התעשייתי - כיתות גדולות שבהם מושם דגש רב על דיוק ועמידה בזמנים וציות לרשויות - התכונות הנדרשות מפועלים בבתי חרושת. -- שוב, תיאור מרקסיסטי המוצג כתיאור מציאות. מונגדת כאן מציאות קדם-תעשייתית בה למדו בעיקר "התלמדות" (?) ולימודי דת ומציאות תעשייתית בה למדו כישורים לעבוד במפעל. בפועל, בתי הספר האלו היו בריאה חדשה. הם לא החליפו משהו שהיה קודם אלא היו הפעם הראשונה שבה אוכלוסיה רחבה זכתה להשכלה כלשהי.
    5. המעבר הגורף של תושבים מן הכפר אל העיר הביא ליצירתם של משכנות עוני ענקיים, חסרי שירותים בסיסיים כגון ביוב או מים. במקומות אלו שררה תחלואה גבוהה מאוד עקב הזוהמה והצפיפות הקשים שהיו מנת חלקם של דייריהם. זמן ניכר חלף בטרם הגיבו השלטונות לזעקות המצוקה של התושבים והחלו לשפר את התנאים הסניטריים במקומות אלה. כך גם באשר לבתי החרושת שבמשך עשרות רבות של שנים המשיכו בהעסקת פועלים ללא תנאי איוורור, תאורה או בטיחות מינימליים. סתם לא נכון, על כל פרטיו. שוב מוצגות בעיות כמו ביוב, מים זורמים, תברואה, תחלואה, תנאי עבודה -- בלי לציין כי אלו המירו חיים קודמים בהם הייתה תחלואה גבוהה הרבה יותר, תנאי עבודה ירודים יותר, ללא מים זורמים או ביוב. כמו כן, עיקר השיפורים בתנאי החיים של העובדים היו תוצר פעולתם של התעשיינים והעובדים עצמם, לא פעולה של הממשלה.
    6. פניה הקשות של המהפכה התעשייתית בשנותיה הראשונות אף סייעו לחולל תהליכים פוליטיים רבי משמעות, הקשורים לעליית הסוציאליזם. על רקע המצוקה הרבה של האוכלוסיה באירופה נכתב גם המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס. אז גם החלו להיראות ניצניהם הראשונים של התאגדויות עובדים. -- לא נכון. אורי רדלר 11:07, 31 באוגוסט 2007 (IDT)


תוספת: המעוניינים יוכלו לעיין בכתבי אנגלס ולראות כי חלקים ניכרים מהתוספת לקוחים מהפרק הראשון של ספרו על מצב מעמד הפועלים ב-1845 (כאן). אורי רדלר 16:31, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

המהפיכה החקלאית?[עריכת קוד מקור]

כמו שכבר שאלו בדף הזה, האם הייתה תקופה המכונה "המהפיכה החקלאית" בתחילת המאה ה-18 בבריטניה? בכל מקרה הקישור שגוי והסרתי אותו. יוספוסשיחה 22:50, 30 בנובמבר 2007 (IST)

קיים מושג כזה. היתה התקדמות גדולה בחקלאות (מכל מיני סיבות) לאורך המאה ה-18 והדבר הזין, פיזית, את המהפכה התעשייתית. דב ט. 22:56, 30 בנובמבר 2007 (IST)
או קיי, אני מניח שזה נושא שראוי לקשר אליו, גם אם באדום. כרגע המהפכה החקלאית מפנה להמהפכה הניאוליתית. איך פותרים את זה? יוספוסשיחה 22:59, 30 בנובמבר 2007 (IST)
אפשר "המהפכה החקלאית (בריטניה)" או "המהפכה החקלאית הבריטית". דב ט. 23:11, 30 בנובמבר 2007 (IST)
בכל אופן התיקון שלך היה נכון. דב ט. 23:12, 30 בנובמבר 2007 (IST)

המונח נכון, הקישור שגוי. אורי רדלר 21:44, 1 בדצמבר 2007 (IST)


ההיסטוריה של הערך 'המהפכה התעשייתית' בויקי[עריכת קוד מקור]

אני מציעה למען הקוראים שמי שכתב את המהפכה התעשייתית וטיפל בו בשנים האחרונות יסיר את ידיו מהערך הזה. די לקרוא בערך המקביל באנגלית בכדי לדעת שהכותב/ת הפך/כה את הקצרזר הזה למשהו שכלל לא משרת את הקוראים. כבר היו אינסוף גרסאות בעבר. מספיק שיקום מישהו/מישהי שיתרגמו את הערך באנגלית As Is ללא ההתערבות של מי מהנוכחים (לצערי בשל התחייבויות קודמות לא אוכל לעשות זאת לפני נובמבר 2008). 20 במרץ 2008. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מקורות ותוספות[עריכת קוד מקור]

הערה למוסיפים: ספרי לימוד לבית הספר היסודי וחטיבת הביניים אינם מקור שניתן להסתמך עליו. אנא, אל תוסיפו מידע על סמך מקורות אלו (ולו מפני שהם רחוקים מדיוק). אורי רדלר - שיחה 18:41, 6 באפריל 2008 (IDT)

השלכות חברתיות[עריכת קוד מקור]

החזרתי את הסעיף שהוסר. למהפכה התעשיתית היו אורות וגם צללים, ואין מי שחולק על כך. מי שטוען שמה שנאמר שם לא לדמרי מדויק, שיואיל להביא אסמכתאות ממקורות עדיפים. הנס מאייר - שיחה 01:08, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

קצרמר?![עריכת קוד מקור]

למה הוא קצרמר, הערך יחסית ארוך לקצרמר... פישאנדיון - שיחה 22:59, 5 בנובמבר 2008 (IST)

טוב אך יש פיספוס[עריכת קוד מקור]

טוב אך ישנו פספוס במספר פרטים שמופיעים בערך באנגלית 95.86.123.163 20:12, 14 במרץ 2012 (IST)

עבודת ילדים[עריכת קוד מקור]

משחר ההיסטוריה האנושית ילדים עבדו כחלק מפרנסת המשפחה או פשוט כהם היו עבדים. למעשה במהלך המהפכה התעשייתית ילדים הפסיקו לעבוד עקב שינוי התפיסה של מעמד הילדים והילדות בחברה. האם זה באמת חשוב לציין שילדים עבדו במהפכה התעשייתית? יותר חשוב לציין שבהפכה התעשייתית ילדים הפסיקו לעבוד. שחר פירסטנברג - שיחה

הערך הזה הוא תעודת מופת לאורי רדלר אקא רלף פון שוונץ[עריכת קוד מקור]

אף מילה בטקסט על מנוע הקיטור, מכונות הקיטור של בתי הטקסטיל ורכבות הקיטור בערך שהוא הוא ערך המהפכה התעשייתית? אני חושב שזה שיא עולם ותעודת הוקרה לשוונץ ופועלו. הישג חסר תקדים. אבל מילא, לפחות תמונה עם כיתוב תמונה על איזה מנוע חסר פשר ותלוש מהטקסט של הערך - לפחות זה נשאר. 87.69.14.42 21:03, 9 בפברואר 2013 (IST)

משוב מ-27 בפברואר 2013[עריכת קוד מקור]

מכאן ניתן לומר שמהפחה תעשייתית היא הייתה בסוף מאה 19 שהתגלתה באיופה היה תהליך עירוי היו קשיים 84.109.201.0 18:57, 27 בפברואר 2013 (IST)

חסוי[עריכת קוד מקור]

איפו ניתן לימצוא אנשים שנתלו חלק במהפכה התעשייתית??? תודה רבה אים תעזרו לי 85.65.144.160 07:42, 14 במרץ 2013 (IST)

אני לא בטוח שזה אפשרי, אחרי הכל המהפכה החלה לפני למעלה מ-200 שנה... ‏Lionster‏ • שיחה 07:53, 14 במרץ 2013 (IST)

השפעות המהפכה התעשייתית על חינוך[עריכת קוד מקור]

מסכים עם מי שאמר שעבודת ילדים הייתה קיימת מאז ומעולם, למעשה ילדים לא נתפסו כילדים אלא כמבוגרים צעירים. תפיסת הילדות החלה עם תקופת הנאורות והמהפכה התעשייתית הביאה עמה חוקים האוסרים על העסקת ילדים.

אבל חשוב יותר, אם לפני המהפכה התעשייתית היחידים שזכו לחינוך והשכלה היו בני מעמד האצולה, אזי שהמהפכה התעשייתית הולידה צורך בעובדים משכילים יותר, היודעים קרוא וכתוב וחשבון. בעלי מפעלים הקימו בתי ספר להכשרת עובדיהם (פורמט שעדיין קיים במדינות אירופה כגון גרמניה - בתי ספר של מרצדס, ב.מ.וו וכו') ומדינות חוקקו חוק חינוך חובה והחלו להקים מערכות חינוך ציבוריות כדי לייצר מבוגרים בעלי משלח יד שיוכלו להשתלב בתעשייה המתפתחת. גם צורתו של בית הספר כפי שאנחנו מכירים אותה היום היא למעשה בבואה של מפעל - התלמיד הוא חומר הגלם, בית הספר הוא פס הייצור ובסוף התהליך המוצר המוגמר הוא אדם בעל התניות חברתיות מסויימות וכלים לרכישת מקצוע והשתלבות בכלכלה, כאשר הדגש הוא ההישגיות האישית.

משוב על הערך "המהפכה התעשייתית"[עריכת קוד מקור]

חסר כאן הרבה מידע על הניסיונות לאזן את החברה 212.179.87.185 18:25, 26 במרץ 2014 (IST)

עריכות על ידי משתמש:שחר פירסטנברג[עריכת קוד מקור]

בערך בוצעו עריכות של מקסים. אחת מהן שוחזרה על ידי, למשפט שקדם לה (כי המשפט היה לקוי, ולא הצלחתי להבין את אחד השמות שהוזכרו בו). אלדדשיחה 21:53, 19 בדצמבר 2014 (IST)

הבהרה בקשר למשפט בפסקת הפתיחה[עריכת קוד מקור]

"מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון בשרירים או בבעל חיים אחר" בני האדם השתמשו בחום האש הרבה לפני, לא? ArtiBarti - שיחה 15:01, 23 בינואר 2017 (IST)