שיחה:המהפכה התעשייתית

ארכיונים

• ארכיון 1

בפסקה השנייה של הפתיחה כתוב "השינויים התחוללו תחילה בהיקף רחב באנגליה, שבה התחוללה המהפכה החקלאית לפחות מתחילת המאה השמונה עשרה", עם זאת 'המהפכה החקלאית' היא המהפכה בה עברו בני האדם במערב אסיה מחברה של ציידים-לקטים להתבסס על חקלאות בין 7000 ל-8000 לפנה"ס, מישהו יכול לבהיר את הנושא?

תוספות לערך

עיינתי בערך באנגלית והחלטתי להוסיף לערך מספר דברים שחסרים לו: 1)הוספתי רשימה כולל תמונות של המצאות חשובות שקיימות בערך באנגלית עם פירוט . 2)הוספתי על הפן המשפטי שקדם למהפכה התעשייתית כולל חוקי הפטנטים,וההשפעה של תהליכי הגידור והמהפכה החקלאית הבריטית על המהפכה התעשייתית כולל מקורות למאמרים על הנושא של אוניברסיטת קיימברידג ומקורות נוספים 3)על הניתוח של סמואל הנטינגטון בנוגע ל"נס האירופאי" בקצרה. אשמח להערות וביקורות על העריכה Lioness Lioness - שיחה 14:12, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

ביאור לשחזור

ביאור מפורט לשחזור:

1. נוסף לפתיח חלק העוסק בתיארוך אפשרי אחר: תיארוך אפשרי אחר: את ראשית המהפכה התעשייתית רואים, בדרך כלל, במיכון תעשיית הטקסטיל, שהתרחש באנגליה באמצע המאה ה-18 (המצאת מכונת טווייה בשם "ג'ני הטווה", אשר יכלה לטוות כמה חוטים בבת אחת, ע"י ג'יימס הארגריבס ב-1764). אחר כך הגיע פיתוחם של מכרות הברזל והפחם, נבנתה ספינת הברזל הראשונה ב-1787 ע"י ג'ון וילקינסון, שוכללה טחנת המים ע"י ג'יימס ברנדלי שהפך אותה למכונה רב תכליתית ואשר שיכלל גם את טחינת החלמיש, חומר גלם שהפך מבוקש באותה תקופה לתעשיית הקדרות המתפתחת, נפרשה רשת מסילות ברזל על פני כל אנגליה, מפעל בראשותו של תומס טלפורד, מהנדס כבישים ותעלות, הורחבה מאד רשת תעלות למעבר רפסודות אשר נשאו אריגים, כלי בית וכלי מטבח ועם המצאת מנוע הקיטור התפשט המיכון לרוב תחומי הייצור. המכונות המורכבות של העידן התעשייתי צרכו אנרגיה רבה לפעולתן. ואכן משנים אלו ואילך חל גם פיתוח ניכר של מקורות האנרגיה והשימוש בהם. מדינות מערב אירופה לא פיגרו הרבה אחרי אנגליה ואליהם הצטרפה לאחר מספר שנים ארה"ב -- תיאור זה אינו מדויק מבחינת לוח הזמנים, מקומו אינו בפתיח והוא גם בולל סיבה ומסובב (המהפכה התעשייתית לא התפתחה בגלל המצאות, ההמצאות נבעו מהתפתחויות המהפכה שהכשירו את הקרקע להן).
2. חלק "השפעות" הגדוש אי-דיוקים או שגיאות במידה כזו שלא הייתה בו תועלת. בחלקים:
   1. תהליך התיעוש הביא לשינויים מפליגים לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם שינה את פני החברה. העיור המואץ, יצירת מעמד פועלים ושכונות עוני, אך גם מערכות חינוך ובריאות ממלכתיות, הם מן התוצרים המובהקים של המהפכה התעשייתית. -- החלק השני לא נכון ולא מוזכרות ההתפתחויות החשובות ביותר של המהפכה -- עלייה עצומה במספר התושבים ועליה ברמת חייהם.
   2. למהפכה היו גם השפעות דרמטיות מתמשכות על איכות הסביבה. היייצור ההמוני הוביל בתוך זמן קצר לייצור עודף, שדרש שימוש בחומרי גלם רבים מבעבר. קלות הייצור המכני איפשרה לייצר במהירות מוצרים זולים ולהחליפם בתוך זמן קצר. מוצרים שיוצרו בשיטה כזאת נקנו במחירים נמוכים יותר, אך שרדו זמן קצר יותר ונהפכו לאשפה, שלא היה טעם לעשות בה שימוש חוזר. אם לפני התיעוש השתדלו בני האדם לנצל באופן מיטבי את חומרי הגלם שהשיגו, הרי שהתיעוש גרם להגדרת מוצרים רבים כאשפה, ולפיכך להצטברות חומרים רבים שלא מוחזרו. גם ריבוי המפעלים גרם לזיהום, בשל הזרמת חומרי דלק למקווי מים ובשל זיהום האוויר בעשן הארובות. התיאור שגוי בחלקים רבים שלו ומתאר את המהפכה התעשייתית כבעיה של איכות הסביבה בעיקרה. התיאור מעוות ומטעה.
   3. למהפכה היו השפעות מרחיקות לכת גם על מבנה המשפחה והקהילה. לפני התיעוש נעשתה רוב העבודה בעסקים פרטיים בתוך הבית. תנאים אלו איפשרו לעובדים לנהל את זמנם לפי שיקול דעתם ולהיעזר בקהילה הסובבת אותם. המעבר לעבודה מתועשת ביטל את הצורך בשיקול הדעת של רוב העובדים, שנעשו חלק מממפעלים חרושתיים ענקיים, אשר תבעו מן העובדים (כולל נשים וילדים) שעות עבודה רבות, ועבודה מכנית שאינה דורשת שיקול דעת רב. השפעתם הגדולה של בעלי ההון על החברה הובילה בהדרגה לביטול ימי חופש רבים, לרגל ימי חג או פסטיבלים. בכך הגדילו את הלחץ על העובדים וגם מנעו מהעובדים להיות חלק מקהילה, כפי שחיו בכפרים -- זה טיעון מרקסיסטי המוצג כתיאור מציאות, אבל זו לא הבעיה העיקרית: הוא גם לא נכון כמעט בכל פרטיו. לדוגמה, המעבר לייצור ביתי הוא חלק מהמהפכה התעשייתית, לא מה שקדם לה; המעבר היה מעבודה חקלאית שנמשכה לאורך כל היום, כולל נשים וילדים, לעבודה בבתי חרושת שנמשכה לרוב פחות שעות והייתה פחות מאומצת.
   4. כדי להתמודד עם ההבדלים התרבותיים שבין הכפר לעיר נוצרה מערכת חינוך המתאימה לערכי המהפכה התעשייתית. החינוך האירופי היסודי בתקופה הלא מתועשת כלל בעיקר התלמדות ומעט שיעורי דת (בעיקר בארצות פרוטסטנטיות). עם התגבשות המאבק בעבודת ילדים, נוצרו בתי ספר לילדי עובדים, שבהם הונחלו ידיעת קרוא וכתוב וחשבון. בתי ספר אלה ביססו את הידע הנדרש בעידן התעשייתי - כיתות גדולות שבהם מושם דגש רב על דיוק ועמידה בזמנים וציות לרשויות - התכונות הנדרשות מפועלים בבתי חרושת. -- שוב, תיאור מרקסיסטי המוצג כתיאור מציאות. מונגדת כאן מציאות קדם-תעשייתית בה למדו בעיקר "התלמדות" (?) ולימודי דת ומציאות תעשייתית בה למדו כישורים לעבוד במפעל. בפועל, בתי הספר האלו היו בריאה חדשה. הם לא החליפו משהו שהיה קודם אלא היו הפעם הראשונה שבה אוכלוסיה רחבה זכתה להשכלה כלשהי.
   5. המעבר הגורף של תושבים מן הכפר אל העיר הביא ליצירתם של משכנות עוני ענקיים, חסרי שירותים בסיסיים כגון ביוב או מים. במקומות אלו שררה תחלואה גבוהה מאוד עקב הזוהמה והצפיפות הקשים שהיו מנת חלקם של דייריהם. זמן ניכר חלף בטרם הגיבו השלטונות לזעקות המצוקה של התושבים והחלו לשפר את התנאים הסניטריים במקומות אלה. כך גם באשר לבתי החרושת שבמשך עשרות רבות של שנים המשיכו בהעסקת פועלים ללא תנאי איוורור, תאורה או בטיחות מינימליים. סתם לא נכון, על כל פרטיו. שוב מוצגות בעיות כמו ביוב, מים זורמים, תברואה, תחלואה, תנאי עבודה -- בלי לציין כי אלו המירו חיים קודמים בהם הייתה תחלואה גבוהה הרבה יותר, תנאי עבודה ירודים יותר, ללא מים זורמים או ביוב. כמו כן, עיקר השיפורים בתנאי החיים של העובדים היו תוצר פעולתם של התעשיינים והעובדים עצמם, לא פעולה של הממשלה.
   6. פניה הקשות של המהפכה התעשייתית בשנותיה הראשונות אף סייעו לחולל תהליכים פוליטיים רבי משמעות, הקשורים לעליית הסוציאליזם. על רקע המצוקה הרבה של האוכלוסיה באירופה נכתב גם המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס. אז גם החלו להיראות ניצניהם הראשונים של התאגדויות עובדים. -- לא נכון. אורי רדלר 11:07, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

תוספת: המעוניינים יוכלו לעיין בכתבי אנגלס ולראות כי חלקים ניכרים מהתוספת לקוחים מהפרק הראשון של ספרו על מצב מעמד הפועלים ב-1845 (כאן). אורי רדלר 16:31, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

המהפיכה החקלאית?

כמו שכבר שאלו בדף הזה, האם הייתה תקופה המכונה "המהפיכה החקלאית" בתחילת המאה ה-18 בבריטניה? בכל מקרה הקישור שגוי והסרתי אותו. יוספוס • שיחה 22:50, 30 בנובמבר 2007 (IST)

קיים מושג כזה. היתה התקדמות גדולה בחקלאות (מכל מיני סיבות) לאורך המאה ה-18 והדבר הזין, פיזית, את המהפכה התעשייתית. דב ט. 22:56, 30 בנובמבר 2007 (IST)

או קיי, אני מניח שזה נושא שראוי לקשר אליו, גם אם באדום. כרגע המהפכה החקלאית מפנה להמהפכה הניאוליתית. איך פותרים את זה? יוספוס • שיחה 22:59, 30 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר "המהפכה החקלאית (בריטניה)" או "המהפכה החקלאית הבריטית". דב ט. 23:11, 30 בנובמבר 2007 (IST)

בכל אופן התיקון שלך היה נכון. דב ט. 23:12, 30 בנובמבר 2007 (IST)

המונח נכון, הקישור שגוי. אורי רדלר 21:44, 1 בדצמבר 2007 (IST)

ההיסטוריה של הערך 'המהפכה התעשייתית' בויקי

אני מציעה למען הקוראים שמי שכתב את המהפכה התעשייתית וטיפל בו בשנים האחרונות יסיר את ידיו מהערך הזה. די לקרוא בערך המקביל באנגלית בכדי לדעת שהכותב/ת הפך/כה את הקצרזר הזה למשהו שכלל לא משרת את הקוראים. כבר היו אינסוף גרסאות בעבר. מספיק שיקום מישהו/מישהי שיתרגמו את הערך באנגלית As Is ללא ההתערבות של מי מהנוכחים (לצערי בשל התחייבויות קודמות לא אוכל לעשות זאת לפני נובמבר 2008). 20 במרץ 2008. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקורות ותוספות

הערה למוסיפים: ספרי לימוד לבית הספר היסודי וחטיבת הביניים אינם מקור שניתן להסתמך עליו. אנא, אל תוסיפו מידע על סמך מקורות אלו (ולו מפני שהם רחוקים מדיוק). אורי רדלר - שיחה 18:41, 6 באפריל 2008 (IDT)

השלכות חברתיות

החזרתי את הסעיף שהוסר. למהפכה התעשיתית היו אורות וגם צללים, ואין מי שחולק על כך. מי שטוען שמה שנאמר שם לא לדמרי מדויק, שיואיל להביא אסמכתאות ממקורות עדיפים. הנס מאייר - שיחה 01:08, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

קצרמר?!

למה הוא קצרמר, הערך יחסית ארוך לקצרמר... פישאנדיון - שיחה 22:59, 5 בנובמבר 2008 (IST)

טוב אך יש פיספוס

טוב אך ישנו פספוס במספר פרטים שמופיעים בערך באנגלית הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.123.163 20:12, 14 במרץ 2012 (IST)

עבודת ילדים

משחר ההיסטוריה האנושית ילדים עבדו כחלק מפרנסת המשפחה או פשוט כהם היו עבדים. למעשה במהלך המהפכה התעשייתית ילדים הפסיקו לעבוד עקב שינוי התפיסה של מעמד הילדים והילדות בחברה. האם זה באמת חשוב לציין שילדים עבדו במהפכה התעשייתית? יותר חשוב לציין שבהפכה התעשייתית ילדים הפסיקו לעבוד. שחר פירסטנברג - שיחה

הערך הזה הוא תעודת מופת לאורי רדלר אקא רלף פון שוונץ

אף מילה בטקסט על מנוע הקיטור, מכונות הקיטור של בתי הטקסטיל ורכבות הקיטור בערך שהוא הוא ערך המהפכה התעשייתית? אני חושב שזה שיא עולם ותעודת הוקרה לשוונץ ופועלו. הישג חסר תקדים. אבל מילא, לפחות תמונה עם כיתוב תמונה על איזה מנוע חסר פשר ותלוש מהטקסט של הערך - לפחות זה נשאר. 87.69.14.42 21:03, 9 בפברואר 2013 (IST)

משוב מ-27 בפברואר 2013

מכאן ניתן לומר שמהפחה תעשייתית היא הייתה בסוף מאה 19 שהתגלתה באיופה היה תהליך עירוי היו קשיים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.201.0 18:57, 27 בפברואר 2013 (IST)

חסוי

איפו ניתן לימצוא אנשים שנתלו חלק במהפכה התעשייתית??? תודה רבה אים תעזרו לי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.65.144.160 07:42, 14 במרץ 2013 (IST)

אני לא בטוח שזה אפשרי, אחרי הכל המהפכה החלה לפני למעלה מ-200 שנה... ‏Lionster‏ • שיחה 07:53, 14 במרץ 2013 (IST)

השפעות המהפכה התעשייתית על חינוך

מסכים עם מי שאמר שעבודת ילדים הייתה קיימת מאז ומעולם, למעשה ילדים לא נתפסו כילדים אלא כמבוגרים צעירים. תפיסת הילדות החלה עם תקופת הנאורות והמהפכה התעשייתית הביאה עמה חוקים האוסרים על העסקת ילדים.

אבל חשוב יותר, אם לפני המהפכה התעשייתית היחידים שזכו לחינוך והשכלה היו בני מעמד האצולה, אזי שהמהפכה התעשייתית הולידה צורך בעובדים משכילים יותר, היודעים קרוא וכתוב וחשבון. בעלי מפעלים הקימו בתי ספר להכשרת עובדיהם (פורמט שעדיין קיים במדינות אירופה כגון גרמניה - בתי ספר של מרצדס, ב.מ.וו וכו') ומדינות חוקקו חוק חינוך חובה והחלו להקים מערכות חינוך ציבוריות כדי לייצר מבוגרים בעלי משלח יד שיוכלו להשתלב בתעשייה המתפתחת. גם צורתו של בית הספר כפי שאנחנו מכירים אותה היום היא למעשה בבואה של מפעל - התלמיד הוא חומר הגלם, בית הספר הוא פס הייצור ובסוף התהליך המוצר המוגמר הוא אדם בעל התניות חברתיות מסויימות וכלים לרכישת מקצוע והשתלבות בכלכלה, כאשר הדגש הוא ההישגיות האישית.

משוב על הערך "המהפכה התעשייתית"

חסר כאן הרבה מידע על הניסיונות לאזן את החברה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.179.87.185 18:25, 26 במרץ 2014 (IST)

עריכות על ידי משתמש:שחר פירסטנברג

בערך בוצעו עריכות של מקסים. אחת מהן שוחזרה על ידי, למשפט שקדם לה (כי המשפט היה לקוי, ולא הצלחתי להבין את אחד השמות שהוזכרו בו). אלדד • שיחה 21:53, 19 בדצמבר 2014 (IST)

הבהרה בקשר למשפט בפסקת הפתיחה

"מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון בשרירים או בבעל חיים אחר" בני האדם השתמשו בחום האש הרבה לפני, לא? ArtiBarti - שיחה 15:01, 23 בינואר 2017 (IST)

גרף גידול באוכלוסיה במיליונים, סין לעומת אירופה

שלום לכולם :) אני משתמשת חדשה ולכן עדיין לא רוצה לערוך (מה גם שזו תקופת מבחנים). בכל מקרה, רציתי להציע להוריד, או לכל הפחות לתקן, את הגרף האחרון בערך. ציר ה-y שלו לא פרופורציונלי ולפיכך הגרף עלול להיות מטעה. Sheerwolff - שיחה 13:20, 8 ביולי 2018 (IST)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

• Maddison GDP per capita 1500-1950.svg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 19:06, 3 ביולי 2019 (IDT)

כל הכבוד על ההרחבה!

ניר ר, שאפו על ההרחבות החשובות והאיכותיות לערך!

מאחר שאני לא אבצע עריכות בערך עם תבנית בעבודה, וחושש שבהמשך זה יישכח, ארכז פה מדי פעם זוטות שאני שם לב אליהן בדאבל צ'ק, למשל, רווח מיותר ב - "לאמצעי תחבורה .". מוזמן לתקן בהזדמנות. ישר כוח. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:08, 25 בדצמבר 2020 (IST)

תודה :), מקווה שההרחבות יצדיקו את עצמן. אשתדל לתקן את הדברים שאתה רושם. ניר ר - שיחה 14:19, 25 בדצמבר 2020 (IST)

ניר ר, כל הכבוד על ההשקעה בערך! שני דברים קטנים שאשמח לוודא - 1. אני חושב שהקישור לדלק ביולוגי לא מתאים בהקשר שהכנסת אותו. בדיקה מהירה חיזקה את הנחתי זו. מה דעתך? 2. מה בעצם העניין עם המספרים הקטנים שיש ליד הערות השוליים? בעיון חטוף טרם ירדתי לסוף דעתם. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:41, 14 בינואר 2021 (IST)

Theshumai באמת התלבטתי על הקישור לדלק ביולוגי, אוריד אותו (חבל שאין שם התייחסות לדלקים ביולוגיים קדם-מודרניים). בעניין המספרים הקטנים, זה הפניות למספרי עמודים שלקחתי מויקי אנגלית (לא באמת קראתי את כל המקורות הנ"ל). אם זה נראה לך לא ברור וכדאי להוריד או להחליף לצורת הפניה אחרת אני יכול לתקן. ניר ר - שיחה 13:00, 15 בינואר 2021 (IST)

ניר ר, לגבי דלקים ביולוגיים - השאלה אם זה היה השם שהשתמשו בו לדלקים במאה ה-18 או שזה נחשב מושג אחר... אני מניח ששנינו לא יודעים ונראה לי שבכל אופן עדיף להוריד אותו מבחינת איך שהערך הנוכחי כתוב.

לגבי המקורות - משהו שאולי לא ידעת: תרגום מוויקיפדיה האנגלית מקובל מאוד, אבל יש דבר לגבי מקורות - אם הם מפנים שם למקורות ואתה לא קורא אותן באופן אישי, מה שאתה אמור לעשות זה לתרגם ולא לקשר בהערות שוליים (כלומר, אתה אמור להסיר הערות שוליים שלא יכולת/הזדמנת לבדוק באופן אישי) - המידע עצמו עדיין יישאר והכל בסדר, הכוונה רק להערות השוליים שלא קראת. אגב, אם יש מקור שכן קראת ואתה רוצה לקשר אליו מבחינת מספר עמודים, יש לך אפשרות בעורך החזותי, כשאתה מצרף הערת שוליים, לבחור רובליקה של "עמודים" ולהכניס את המידע לשם. אני מתאר לעצמי שההסבר - כשהוא רק מילולי - לא הכי ברור, ואני מקווה שבכל זאת תצליח להבין. אם תרצה שארחיב על כך ואמחיש טוב יותר, תכתוב לי. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 13:14, 15 בינואר 2021 (IST)

Theshumai תודה על ההבהרות והתיקונים. לפי מה שאתה אומר אצטרך למחוק את כל ההפניות ששמתי (ייתכן שהיו קישורים שנכנסתי אליהם אבל לא זוכר לאיפה. בהמשך הטיוטה שהכנתי יש הפניות לאשטון שקראתי בעצמי, אבל כרגע כל ההפניות מתורגמות מאנגלית) - למחוק? ניר ר - שיחה 14:24, 15 בינואר 2021 (IST)

ניר ר, כן, כל הערת שוליים שלא קראת בעצמך ומגיעה מוויקיפדיה אחרת - תכניס את הטקסט עצמו ותמחק את הערות השוליים שלא קראת. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 14:59, 15 בינואר 2021 (IST)

Theshumai, אם אני רוצה לקשר מכמה מקומות לאותה הפניה אבל לעמודים שונים, איך אני עושה את זה? תודה, ניר ר - שיחה 00:10, 24 בינואר 2021 (IST)

שתי האפשרויות היחידות שאני מכיר זה או להוסיף הערת שוליים חדשה עבור כל עמוד שונה, או, אם אלו עמודים סמוכים, אפשר גם לציין טווח עמודים בהערת שוליים משותפת. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 13:24, 24 בינואר 2021 (IST)

היי ניר ר, כל הכבוד על המשך ההשקעה, דגמתי את העריכה שערכת הלילה - שם לב בבקשה לכמה דברים: ראשית, שם לב למונחון הזה בבקשה - על פיו תרגמת לא נכון את פלדת כור ואת פְּלָדַת צִמְנוּט. באופן כללי אני ממליץ, עבור כל מונח מקצועי שאתה לא בטוח איך לתרגם, לנסות לגגל את הביטוי עם מרכאות לצד מילה קשורה בעברית - לפעמים זה מוצא קישורים כמו זה. בנוסף, אתה יכול להתייעץ גם בויקיפדיה:ייעוץ לשוני.
דבר נוסף, שם לב שהקטע המדובר מסומן בתבנית ^{[דרוש מקור]} בוויקיפדיה האנגלית, ולדעתי רק הוגן להעתיק אותה גם. לסיום, וזה די זניח - יש רווח לפני הנקודה האחרונה. העדפתי לא לערוך לך כשהערך בתבנית "בעבודה" - אנא טפל בכך אתה. בהצלחה איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 02:17, 15 בפברואר 2021 (IST)

Theshumai תיקנתי את הדברים שהערת עליהם. בקשר לדרוש מקור - היות ומדיניות הערות השוליים בויקדיה האנגלית וויקיפדיה העברית שונה חשבתי שאין טעם להעתיק את תבניות דרוש מקור שמופיעות בערך. אני טועה? ניר ר - שיחה 00:10, 18 בפברואר 2021 (IST)

תודה על התיקונים. בעיקרון לדעתי האישית אלו האפשרויות הטובות ביותר בסדר יורד: מציאת מקור מתאים, התאמת הטקסט למקור והכנסתו כהערת השוליים >> ויתור על הטקסט הרלוונטי >> העתקת תבנית ה"דרוש מקור" (זה עדיף משמעותית על בלי, כי יכול להיות שמישהו יוסיף מקור או ידייק את זה בהזדמנות. ואם כבר טרחת ותרגמת, זו הייתה נראית לי האפשרות הסבירה ביותר להמליץ עליה).

שוב תודה וכל הכבוד על ההשקעה בערך. אני מדי פעם עובר מדגמית, ומעריך את ההשקעה איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 16:47, 18 בפברואר 2021 (IST)

היי Theshumai, אם יש לי מקור לחלק מהדברים הרשומים בפסקה המסומנת כ"דרוש מקור" (המקור קצר ולא מזכיר את כל הדברים הרשומים בפסקה) האם אני יכול לשים הפניה למקור במשפטים הרלוונטיים ולמחוק את הסימון "דרוש מקור" מהפסקה? ניר ר - שיחה 00:23, 23 בפברואר 2021 (IST)

בהחלט, להוסיף מקורות שקראת שמגבים את הטקסט זה בדיוק התסריט האידאלי. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 08:18, 23 בפברואר 2021 (IST)

ניר ר, שוב כל הכבוד על ההרחבות וההשקעה - אני מציץ מדי פעם. ראיתי שכתבת על עניין הבטיחות במכרות - זה הזכיר לי שלא מזמן כתבתי על הנושא מזווית הרגולציה כאן וכאן. מאחר שאני באופן כללי משתדל לא לערוך ערכים עם תבנית "בעבודה", תהיתי אם תרצה להוסיף על כך כמה מילים לערך בהקשר הזה. לחלופין אשמח גם להוסיף על כך בעצמי אם תעדיף. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:10, 28 באפריל 2021 (IDT)

Theshumai, סיימתי לכתוב את מה שהיה לי על כרייה. אם אתה רוצה להוסיף כמה מילים על הרגולציה בתחום אז בשמחה. ניר ר - שיחה 14:57, 30 באפריל 2021 (IDT)

השוואה בין המקורות לטקסט המתורגם

Theshumai, בעקבות הערתך התחלתי להוריד את המקורות הלא-נגישים ולבדוק את המקורות הנגישים. שמתי לב שלפעמים הנאמר במקורות סותר את הנאמר בערך. למשל, המאמר Technological Transformations and Long Waves מובא כמקור לטענה שנול מכני הגדיל את תפוקת האורג פי 40 והוא אכן אומר זאת, אבל הוא גם אומר שהיעילות של טווה יחיד עלתה פי 1,200 עד 1832, בניגוד למה שנאמר קודם בערך. מקרה נוסף הוא המאמר , "Cotton Textiles and the Great Divergence: Lancashire, India and Shifting Competitive Advantage, 1600–1850" (PDF) שמובא כמקור לטענה שעלות כוח האדם ההודי הייתה כחמישית או שישית מעלות כוח האדם הבריטי. במאמר עצמו יש טבלה (טבלה 7) לפיה עלות כוח העבודה בלנקשייר ב1680 הייתה פי 4 מהודו וב-1770 - פי 6, כך שנכון יותר להגיד שעלות כוח האדם ההודי הייתה כרבע עד שישית מכוח האדם הבריטי. בכל המקומות האלה אני לא בטוח מה לעשות, כי יכול להיות שהבנתי לא נכון את המקור או שמחברי הערך האנגלי התבססו גם על מקורות שלא קראתי, ואני מתלבט האם לשנות את הערך או להשאיר כמו שהוא. מה דעתך? ניר ר - שיחה 00:16, 21 בינואר 2021 (IST)

ניר ר, טוב שהתעכבת על כך. בגדול כלל האצבע בוויקיפדיה העברית אומר שמותר לתרגם מוויקיפדיה האנגלית אבל זה נחשב בתור מקור חלש, כלומר, כל מקור אחר "מנצח" טקסט שתורגם, ולכן אם יש סתירה בין הטקסט של ויקיפדיה האנגלית לבין מקור - הולכים לפי המקור (בהנחה שהוא מקור טוב, ובמיוחד אם הוא נכתב על ידי מומחה אקדמי לנושא. יש מקורות ששווים שום דבר כי נכתבו על ידי פובליציסט או בלוגר ואי אפשר לדעת מה מהימנות המידע, ובמקרים האלו הפתרון הוא לחפש מקורות סבירים ומעלה ולתקן לאורם). תמיד ייתכנו השחתות שהתפספסו או טעויות העתקה וכיוצא באלו. אם יש סתירות בין מקור לבין מקור, זה כבר עניין מורכב יותר, ושאלת המפתח שם היא מי הכותב. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 08:15, 21 בינואר 2021 (IST)

דיווח שאורכב ב-20 ביוני 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

שימוש באנרגיה שמקורה לא בשרירים היה מקובל שנים רבות בתחנות קמח מונעות בזרם מים או רוח, לטובת טחינת חיטה לקמח או שאיבת מים.

המשפט אכן לא מדויק, והוא הוסר. פוליתיאורי - שיחה 01:45, 19 ביוני 2021 (IDT)

חברות בע"מ במהפכה התעשייתית

סיימתי כבר להוסיף לערך את החלקים שרציתי להוסיף, אבל עדיין יש בערך בעיה אחת שמציקה לי: בפסקה על סיבות משפטיות נטען שאחת הסיבות למהפכה התעשייתית היא קיומן של חברות בערבות מוגבל. לטענה מצורפת הפניה שמפנה לסקירת ספר, שהמשפט היחיד שמצאתי בה המתייחס לתאגידים וחברות בע"מ הוא: "Furthermore, Harris is intent on avoiding any latent presumption of the necessary trimuph of the joint stock corporation over the unincorported business association, with its compoundof partnership and trust feature." (הספר מתייחס למצב המשפטי באנגליה במאה ה-18 ובתחילת המאה ה19, וכולל גם אירועים שאירעו מעט לאחר המהפכה התעשייתית)

בניגוד לכך, בספר המהפכה התעשייתית של אשטון ובערך Corporation בויקיפדיה האנגלית נטען כי בתקופת המהפכה התעשייתית רישום חברות בע"מ היה מוגבל לחברות שקיבלו אישור מלכותי או חוק פרטי של הפרלמנט, מטבע הדברים החברות שזכו לכך היו מעטות מעטות (לדעתי בעיקר מונופולים ענקיים כמו הבנק של אנגליה וחברת הודו המזרחית). אפשרות אמתית לרישום חברות בע"מ התחילה רק ב1855, אחרי סיומה של המהפכה התעשייתית. הייתי מוחק את אזכור החברה בע"מ בגלל שני המקורות האלו, אבל בגלל שזה חלק מפסקה שנמצאת בערך שנים ומגובה במקור אשמח לשמוע חוות דעת נוספות לפני שאני עושה את זה. ניר ר - שיחה 18:02, 2 ביולי 2021 (IDT)

כל מה שאני יכול להוסיף זה שקראתי טענה דומה, אבל אני לא בטוח איפה. יובל נח-הררי? אחפש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:33, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

פתור. הבאתי ציטטה מהאקונומיסט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:48, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי

לא כל כך הבנתי תודה ושלום הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2001:4CD0:AC4B:15A3:6A37:29A3:E0:B8E1 14:50, 23 בפברואר 2022 (IST)

ספציפיות תעזור פה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 15:45, 23 בפברואר 2022 (IST)