שיחה:המרוץ לחלל
הוספת נושאערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
| ||
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים | |
דיון – תקציר הערך |
הערך הזה צריך להיקרא "מרוץ החלל" (Space Race). כיבוש החלל הוא מושג רחב יותר המתאר את שאיפתו של המין האנושי לחקור את החלל ולצאת את כוכב הלכת שלו וליישב כוכבי לכת נוספים. השומרוני הטוב 15:55, 15 בדצמבר 2006 (IST)
- עכשיו זה עוד יותר מצחיק. הערך נקרא 'כיבוש החלל' והוא מתחיל במילים 'מרוץ החלל'. השומרוני הטוב 07:06, 2 בינואר 2007 (IST)
שם הערך
[עריכת קוד מקור]אני חושב שיש לשנות את שם הערך ל"המירוץ לחלל". pacman • שיחה 21:02, 19 במאי 2007 (IDT)
- אני מסכים. נדמה לי שזה צריך להיכתב: המרוץ לחלל - בלי י'. מלמד כץ 21:06, 19 במאי 2007 (IDT)
- דווקא לי נראה שעם י', כדאי לשאול את אלדד. בברכה, תומר 00:42, 22 במאי 2007 (IDT)
- צ"ל עם יו"ד. היה כבר "דיון" על זה בהקשר לבוט ההחלפות. Yonidebest Ω Talk 02:04, 22 במאי 2007 (IDT)
- היו דיונים על כך בוויקיפדיה, והוחלט על מירוץ, ביו"ד. אני מסכים להחלטה, והייתי שותף לה. דרך אגב, כאשר המילה היא ברבים, "מירוצים" - נראה בבירור שיש טעם ביו"ד, כדי להבדיל בינה לבין "מרוצים". אלדד • שיחה 06:22, 22 במאי 2007 (IDT)
- צ"ל עם יו"ד. היה כבר "דיון" על זה בהקשר לבוט ההחלפות. Yonidebest Ω Talk 02:04, 22 במאי 2007 (IDT)
- דווקא לי נראה שעם י', כדאי לשאול את אלדד. בברכה, תומר 00:42, 22 במאי 2007 (IDT)
טילים או רקטות
[עריכת קוד מקור]לפי דעתי כל הטילים שמופיעים בערך הם בעצם רקטות, משום שאין להם יכולת ניווט. האם אני צודק? מלמד כץ 22:13, 25 במאי 2007 (IDT)
- חלק גדול מהם הם ורסיה של טיל בליסטי וככאלו נראה לי שמותר להגדיר אותם טיל בכל מקרה. בכל אופן אני אפנה לטל ענבר בעניין. ערן 00:06, 26 במאי 2007 (IDT)
- כבר ביקשתי ממנו לעבור על הערך באופן כללי. אנא בקש ממנו להתייחס ספציפית לנקודה זו. אולי כדאי לשאול גם את אלדד ו/או את דוד שי על התרגום המדויק של rocket, שזה המושג שבו משתמשים בויקי-אנגלית. הייתי רוצה שנקבע כלל בסוגיה זו לערכים הרבים בנושאי חלל שכבר קיימים ושיתווספו בעתיד. מלמד כץ 00:11, 26 במאי 2007 (IDT)
כל הטילים שטסים לחלל עם לוויינים הם טילים ולא רקטות, או יותר טוב - משגרים.טל ענבר 13:07, 26 במאי 2007 (IDT)
- האם צריך לתקן את הערך רקטה? מלמד כץ 13:17, 26 במאי 2007 (IDT)
כמובן! ממתי משתמשים ברקטות לשיגור לוויינים וחלליות? ממתי רקטה (בהגדרה!) כוללת ראש נפץ? הערך הנ"ל גרוע מסיבות נוספות , למשל הפרק על הקטיושה.טל ענבר 13:27, 26 במאי 2007 (IDT)
- אם כך כדאי להחליט על המינוח בוויקי-עברית לגבי הגוף שנושא את החללית לחלל. באותה הזדמנות ניתן להחליט לגבי השימוש הנכון בגשושית לעומת חללית. מלמד כץ 14:03, 26 במאי 2007 (IDT)
שלא לדבר על כך שבתוך הערך הנדון - מרוץ החלל - כותב מי שכותב על הוי 2 - רקטה.טל ענבר 14:30, 26 במאי 2007 (IDT)
- אני התחלתי לתקן מטיל לרקטה (בעקבות המילה האנגלית rocket) ואז חשבתי שצריך לקבוע מינוח אחיד בוויקיפדיה, ולכן פתחתי את הדיון. בואו ננסה להתקדם, אני מציע:
- משגר = en:Launch pad
- רקטה = en:Rocket
- טיל = en:Missile מלמד כץ 15:12, 26 במאי 2007 (IDT)
לא ולא! משגר במשמעות של טיל שיגור לחלל אינו תרגום של כן שיגור ( Launch pad ) אלא של BOOSTER או LAUNCHER, וליתר דיוק Space Launch Vehicle . טל ענבר 15:14, 26 במאי 2007 (IDT)
- אם כך, הנה הצעה משופרת:
- כן שיגור = en:Launch pad
- רקטה = en:Rocket - עצם בעל מנוע רקטי
- טיל = en:Missile - כלי נשק
- משגר = en:Launch vehicle - עצם שנועד לשאת חללית אל החלל. מלמד כץ 15:19, 26 במאי 2007 (IDT)
- כעת שתי שאלות:
- האם נכון יהיה להפסיק להשתמש בטיל בהקשר של חלל ולהשתמש בו רק בהקשר של כלי נשק?
- האם משגר הוא המתקן שממנו יוצא העצם (כמו משגר קטיושות) או העצם עצמו? מלמד כץ 16:04, 26 במאי 2007 (IDT)
- טיל הוא כל רקטה בעלת הנחיה. גם משגר לוויינים הוא סוג של טיל (רקטה הוא בוודאי שלא).
- משגר לוויינים זה הטיל עצמו. במקרה של "משגר קטיושות" המשגר הוא יותר כן שיגור נייד. נחמיה ג 21:53, 26 במאי 2007 (IDT)
- עכשיו סיבכת אותי משתי סיבות :-)
- אם משגר לוויינים הוא סוג של טיל וטיל הוא סוג של רקטה אז למה משגר לוויינים הוא לא רקטה? שים לב שבאנגלית משתמשים המון במילה rocket (ובספרדית ב-cohete) ואפילו מעדיפים אותה על פני המינוח (המדויק כנראה) launch vehicle.
- איך נקרא באופן כללי למשגר של חלליות? לא בטוח שהצירוף משגר לוויינים מתאים. מלמד כץ 22:23, 26 במאי 2007 (IDT)
- טיל הוא רקטה בעלת הנחיה, וזהו. אף אחד לא אומר שטיל הוא בהכרח בעל רש"ק.
- משגר לוויינים יכול להשתנות למשגר לוויינים וחלליות. בשורה התחתונה - אין הבדל מהותי בין השימושים (יש, כמובן, במסלול, אבל זה כבר ברמת ההנחיה של הטיל). נחמיה ג 23:05, 26 במאי 2007 (IDT)
- הצעה משופרת בעקבות דבריו של נחמיה:
- רקטה = en:Rocket - עצם בעל מנוע רקטי ללא מערכת הנחיה. בדרך כלל: כלי נשק.
- טיל = en:Missile - עצם בעל מנוע רקטי עם מערכת הנחיה. בדרך כלל: כלי נשק.
- משגר לוויינים וחלליות או בקיצור משגר = en:Launch vehicle - עצם שנועד לשאת לוויין או חללית אל החלל.
- כן שיגור = en:Launch pad - מתקן לשיגור עצמים לחלל.
- משגר טילים, משגר רקטות - מתקן לשיגור טילים או רקטות. מלמד כץ 23:47, 26 במאי 2007 (IDT)
- נשמע טוב. מעניין מה יגיד טל.. נחמיה ג 00:30, 27 במאי 2007 (IDT)
ניסוחים בעייתיים ומידע לא מדוייק
[עריכת קוד מקור]"רקטות העסיקו ומעסיקים חובבי רקטות ומדענים כבר למעלה מ-2,100 שנה" - האמנם חובבי רקטות ומדענים פעילים יותר מ - 2000 שנה?
"תכנן רוברט גודרד האמריקאי רקטת דלק נוזלי באופן מעשי." - הוא לא רק תכנן, אלא בנה ושיגר (זאת כבר תיקנתי בערך)
"כלבת החלל" - הכינוי של לייקה. לא מתאים לדעתי לערך רציני.
"פון בראון העתיק באופן נרחב ממחקרו המקורי של רוברט גודרד. תחילה הוא למד לעומק את הרקטות של גודרד ואחר כך שיפר אותם." - מה המקור? זה תאור לא נכון של המאורעות.
"פירושה של ההצלחה של סוג זה של לוויין הייתה שצלחת לוויין פשוטה לא הייתה עוד צריכה לעקוב אחר מסלולו של הלוויין" - מהי צלחת לוויין לא פשוטה? הכוונה היא לאנטנה נעה העוקבת אחרי לוויין נמוך, לעומת אנטנה נייחת המכוונת כל העת אל לוויין במסלול גיאונסינכרוני.
אלה דוגמאות בלבד, אבל יש עוד כמותן, שלדעתי, בשלב זה, לא היו גורמות לי לחשוב על הערך כערך מומלץ.טל ענבר 13:26, 26 במאי 2007 (IDT)
- לדעתי יש לערך פוטנציאל גבוה, גם אם הוא דורש שיפורים מסויימים. תקופת ההמתנה נועדה לכך. אני מציע לרכז כאן את כל ההערות (כפי שעשינו לפני זמן קצר בשיחה:טלסקופ החלל האבל) על מנת שכולנו נוכל לעבוד עליהן בנחת. מלמד כץ 13:47, 26 במאי 2007 (IDT)
חללית או גשושית
[עריכת קוד מקור]אני רוצה לנצל את ההזדמנות על מנת לברר את ההבדל בין:
גשושית מיוחד לרוב לחלליות החוקרות כוכבי לכת או ירחים במערכת השמש. חללית הוא מושג כללי יותר, היכול להיות לעתים חללית מאוישת, חללית בלתי מאוישת, חללית מחקר, וכיו"ב, לפי ההקשר.טל ענבר 15:33, 26 במאי 2007 (IDT)
- מצוין. אני מעתיק את הדיון הקצר והממצה הזה גם לשיחה:חללית ולשיחה:גשושית. מלמד כץ 15:41, 26 במאי 2007 (IDT)
ערך מומלץ, או תרגום מומלץ?
[עריכת קוד מקור]הערך הוא תרגום של ערך באנגלית, רווי טעויות ושגיאות (חלקן תיקנתי כבר בעבר, חלקן כעת לאחר שהפנו את תשומת ליבי למאמץ להופכו לערך מומלץ. אמנם אינני ותיק בויקיפדיה, אך מעולם לא תרגמתי ערך משפה אחרת וכל הערכים שכתבתי הם מקוריים. לכן נראה לי משונה להכתיר את הערך כ"ערך של פלוני" במקרה של תרגום, וגם נושא ההמלצה אינו לגמרי נהיר לי - אנו ממליצים על התרגום או על העבודה המקורית שנעשתה?טל ענבר 15:32, 26 במאי 2007 (IDT)
- אנו ממליצים על התוצאה הסופית, כלומר על תוכנו של הערך בעברית. תרגום מאנגלית (ולהיפך, כפי שאחדים מאיתנו עושים) הוא דרך טובה להעשיר את ויקיפדיה. החוכמה כעת היא לקחת את הערך ולשפר אותו ככל האפשר עד שיגיע לרמה גבוהה. מלמד כץ 15:39, 26 במאי 2007 (IDT)
- ממליצים "למען ייראו ויירצו גם". ההמלצה אומרת - ממני תראו וכך תעשו. מערכים מומלצים למדתי לכתוב ערכים איכותיים (קח לדוגמה את ויילד ויזל - הוא ערך שמבוסס על תרגום ומחקר שביצעתי בעצמי). נחמיה ג 21:58, 26 במאי 2007 (IDT)
- אם לאחר התרגום, והתיקונים והתוספות הדרושים, הערך עומד בפני עצמו - אז הוא יכול להיות ערך מומלץ (גם אם הוא במקורו תרגום). אלדד • שיחה 22:02, 26 במאי 2007 (IDT)
- ודאי, אם כי אני אישית אצביע נגד כל ערך שבוצע בו תרגום 1:1. נחמיה ג 23:02, 26 במאי 2007 (IDT)
- אם לאחר התרגום, והתיקונים והתוספות הדרושים, הערך עומד בפני עצמו - אז הוא יכול להיות ערך מומלץ (גם אם הוא במקורו תרגום). אלדד • שיחה 22:02, 26 במאי 2007 (IDT)
- ממליצים "למען ייראו ויירצו גם". ההמלצה אומרת - ממני תראו וכך תעשו. מערכים מומלצים למדתי לכתוב ערכים איכותיים (קח לדוגמה את ויילד ויזל - הוא ערך שמבוסס על תרגום ומחקר שביצעתי בעצמי). נחמיה ג 21:58, 26 במאי 2007 (IDT)
פער הטילים
[עריכת קוד מקור]הסרתי משפט מיותר זה - פער הטילים היה מיתוס, ולמעשה היה פער של טילים לטובת ארה"ב. בכל מקרה גם ההסבר שסופק בנושא וקשר את אפולו לתחום פשוט אינו נכון באופן קיצוני.טל ענבר 23:01, 27 במאי 2007 (IDT)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]כדאי להוסיף לערך קישורים חיצוניים. אני מציע לבחון היטב את הקישורים שמופיעים בויקי-אנגלית ולהוסיף את הטובים שבהם. בנוסף, כדאי לחפש ברשת אם יש משהו מתאים נוסף. מלמד כץ 20:39, 26 במאי 2007 (IDT)
- רק לציין, שאני וערן הוספנו מספר קישורים חיצוניים. מלמד כץ 12:32, 16 ביוני 2007 (IDT)
סוף המירוץ לחלל
[עריכת קוד מקור]בפרק "סוף המירוץ לחלל" אני מציע להוסיף התייחסות להשפעה של המירוץ לחלל על חקר החלל אחרי המלחמה הקרה. מלמד כץ 23:50, 26 במאי 2007 (IDT)
- רק לציין שערן הוסיף פרק שנקרא "השפעת המירוץ על הטכנולוגיה והחינוך". מלמד כץ 12:33, 16 ביוני 2007 (IDT)
הערות חגי אדלר לערך
[עריכת קוד מקור]- שעורך לשוני יעבור (שוב?) על הערך. קשה לי להסביר מה לא טוב, אבל אפילו משפט הפתיחה "המירוץ לחלל או "המאבק על כיבוש החלל" היה התחרות בין ארצות הברית וברית המועצות על שיגור חלליות מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ." לא מצטלצל לי טוב.
המרוץ לחלל תחום בתאריכים! יש לציין זאת בפסקת הפתיחה.- הוספתי.
יש לאזכר את הרקטה V-1.- אני לא חושב שיש לזה מקום, לא הייתה לV-1 יכולת להניע את עצמו לגובה. לא בכדי קוראים לו באנגלית V-1 flying bomb לעומת V-2 rocket.
שוגרו כ-3,000 רקטות V-2. "אלפי" נותן תחושה של יותר.- תוקן
"עם זאת, כיום ידוע שמספר עובדי הכפייה שמתו בייצור הטילים בעבודת הכפייה במחנה מיטלבאו-דורה עלה על מספר ההרוגים בעקבות פגיעתם." - יש סימוכין? מהרקטות נהרגו כ-20,000 איש וכדאי לציין זאת." הבריחו האמריקאים גם מרכיבים שונים של ה-V-2 ממיטלבאו-דורה" - זה לשון המעטה רציני! הם הבריחו כ-100 טילים, ולמעשה לא השאירו טיל אחד שלם...- הם הוציאו משם כ-300 קרונות של חלקי טילים (מדובר בכ-100 טילים מורכבים באופן חלקי שפורקו). בכל אופן שינתי את הנוסח כדי שיהיה ברור.
"לאחר זמן מה, הוחזרו ה"שבויים" לגרמניה." - לא אנציקלופדי. יש לתת את התאריך ומה הסיבה שהוחזרו דווקא בזמן זה. (נדמה לי לאחר השיגור המוצלח של הטיל המקביל ל-V-2 לאחר שלא היו נחוצים יותר להמשך הפיתוח)- אני לא רוצה לרדת יותר מדי לפרטים כי זה בסך הכל רקע, אבל הטכנאים הושבו לגרמניה החל מ-1951 ועד סוף 1953.[3]
הפסקה מאמצי פיתוח הטילים בגרמניה מבולבלת. היא כוללת המאמצים בגרמניה, קופצת מארה"ב לברה"מ ומסיימת בטילי טלמטריה אמריקאים שלא ברור למה הם קשורים כאן.- מדובר על מאמצי הפיתוח בגרמניה, ובהמשך על השימוש בידע שנצבר שם בארה"ב ובברה"מ (והגרמנים סייעו להם בכל זה). אם יש לך רעיון לכותרת מתאימה יותר אשמח אם תחליף.
- זו לא רק הכותרת. יש לערוך את הפיסקה מחדש.
- ערכתי את הפסקה, הוספתי את אגודת טיסות החלל הגרמנית וקיצרתי מעט את התיאור של השימוש האמריקאי בידע הגרמני. אני חושב שהפיסקה בסדר, אבל אם יש לך רעיונות לשיפור אתה מוזמן לתקן בערך או להעלות הערות יותר קונקרטיות כאן.
- זו לא רק הכותרת. יש לערוך את הפיסקה מחדש.
- מדובר על מאמצי הפיתוח בגרמניה, ובהמשך על השימוש בידע שנצבר שם בארה"ב ובברה"מ (והגרמנים סייעו להם בכל זה). אם יש לך רעיון לכותרת מתאימה יותר אשמח אם תחליף.
"ומידע מטיסת אקספלורר 1 הוביל לגילוי חגורת ואן אלן על ידי ג'יימס ואן אלן." - לבדוק משפט זה. האם ואן אלן גילה אותן בעקבות הלוויין, או שהוא חזה אותן והלוויין אישש את הגילוי. The presence of a radiation belt had been proposed by Nicholas Christofilos [1] prior to the Space Age and was confirmed by the Explorer I on 31 January 1958, and Explorer III missions, under Dr.James Van Allen at the University of Iowa- הוספתי הבהרה בסוגריים.
"1976: מאריסאט, הלוויין הראשון לתקשורת ניידת." - זה למשל נראה לי אחרי סיום "המרוץ לחלל".- בגדול אתה צודק, נהוג לראות את סוף המירוץ ב-1975 כשהתבצעה משימת אפולו-סויוז משותפת. אבל בהגדרה יותר רחבה אפשר להכניס את זה.
"זבובי פירות ששיגרה ארצות הברית על טילי V-2 גרמניים ב-1946 היו לבעלי החיים הראשונים ששוגרו לחלל לצורך מחקר מדעי." - לא משפט נכון. V-2 אמנם היה טיל בליסטי, אך לא הגיע לחלל בהגדרתו המקובלת.**שינתי ל"טיסה תת מסלולית"."23 ימים לאחר מכן, על החללית פרידום 7 אלן שפרד היה לאמריקני הראשון בחלל" - משפט מטעה לטעמי. הטיסה של שפרד הייתה תת-מסלולית ומין הדין לציין זאת.- תיקנתי.
- הומר סטיוארט, שאגב נפטר השבוע בגיל 91, אינו מוזכר כלל. בלעדיו, כל תוכנית החלל האמריקאית הייתה נשארת תקועה!
- חשבתי אם להזכיר את הצעות הפרויקטים של הצבא, חיל האוויר והצי שנבחנו ע"י ועדת סטיוארט (שהוא עמד בראשה) ושבחרה בסוף בתוכנית ואנגארד של הצי (ובהמשך הוחלט לאפשר גם לצבא עם פון בראון להפעיל תוכנית גיבוי שבמסגרתה שוגר אקספלורר 1). זה נראה לי פירוט מיותר, שיכול להיות מבלבל וגם לא ממש מעניין.
- נכון, אבל אפשר לאזכר את האיש במשפט או שניים ולספר איך חילץ את תחילת התוכנית מהבוץ.
- חשבתי אם להזכיר את הצעות הפרויקטים של הצבא, חיל האוויר והצי שנבחנו ע"י ועדת סטיוארט (שהוא עמד בראשה) ושבחרה בסוף בתוכנית ואנגארד של הצי (ובהמשך הוחלט לאפשר גם לצבא עם פון בראון להפעיל תוכנית גיבוי שבמסגרתה שוגר אקספלורר 1). זה נראה לי פירוט מיותר, שיכול להיות מבלבל וגם לא ממש מעניין.
הנאום של ג'ון קנדי באוניברסיטת רייס אינו מוזכר כלל. זה הנאום החשוב ביותר במרוץ, ובו התחייב להנחית אדם על הירח עד סוף העשור.- הוספתי
"עבור הגשושיות של תוכנית אפולו." - צריך להיות חלליות- כמובן. ראיתי שתיקנת. במקור זה לא היה ונראה לי שזה נוסף במהלך העריכות האחרונות בערך.
"ונרה 7 הסובייטית ששוגרה ב-1971 הייתה לחללית הראשונה שנחתה בנוגה" - ספק נחתה סביר יותר התרסקה.- המצנח שלה לא עבד כמו שצריך בשלב האחרון וזה גרם לנחיתה תוך התנגשות בקרקע במהירות של כ-60 קמ"ש, אבל הגשושית שרדה והייתה לחללית הראשונה שהחזירה מידע מפני הקרקע של נוגה. אני חושב שאפשר להשתמש ב"נחתה" במקרה הזה, למרות שלא מדובר בנחיתה מושלמת.
" לאחר מכן, ונרה 9 העבירה את התמונות הראשונות מפני השטח של כוכב לכת אחר." - איזה כוכב? לציין שזה נוגה.- הוספתי
- חללית / גששושית - עדיין יש ערב רב של המונחים האלה בערך. למה פיוניר 10, 11 למשל הן חלליות?
- אין בעיה לקרוא לגשושית חללית. לא צריך לאנוס שימוש ב"גשושית" בכל מקום שמדובר בגשושית, שכן כל גשושית היא חללית. אבל אם יש קטע שיש בו הרבה שימוש בגשושית/חללית, אפשר לגוון את הניסוח (ובלבד שהמונח גשושית יתייחס לחללית רובוטית לאיסוף מידע ולא לחלליות מאוישות).
- טכנית אתה צודק, אבל אנו מנסים לשפר ולהשתמש במינוחים המדויקים, ואין כמו ערך מומלץ להתחיל בכך.
- השמטתי פעם אחת חללית, ופעם אחת החלפתי לגשושית. ובכל זאת השימוש בחללית וגשושית לסירוגין תורם לגיוון הלשוני, והופך את זה לברור יותר עבור מי שלא מכיר את המושג גשושית.
- טכנית אתה צודק, אבל אנו מנסים לשפר ולהשתמש במינוחים המדויקים, ואין כמו ערך מומלץ להתחיל בכך.
- אין בעיה לקרוא לגשושית חללית. לא צריך לאנוס שימוש ב"גשושית" בכל מקום שמדובר בגשושית, שכן כל גשושית היא חללית. אבל אם יש קטע שיש בו הרבה שימוש בגשושית/חללית, אפשר לגוון את הניסוח (ובלבד שהמונח גשושית יתייחס לחללית רובוטית לאיסוף מידע ולא לחלליות מאוישות).
"פגישת החלל הראשונה נערכה בין שתי החלליות האמריקניות ג'מיני 6 וג'מיני 7, אשר נפגשו ב-15 בדצמבר 1965. החללית שבאה לאחריהן, ג'מיני 8, ביצעה את עגינת החלל הראשונה ב-16 במרץ 1966. ב-30 באוקטובר 1967 נעשתה עגינת החלל האוטומטית הראשונה, שחיברה את החללית קוסמוס 186 הסובייטית לחללית קוסמוס 188 (שתי חלליות סויוז לא מאוישות)." - הקורא לא מבין מה ההבדל בין פגישה לעגינה.- הוספתי מעט פרטים וכעת זה ברור יותר.
"השיגור הראשון מן הים נעשה על ידי סקוט בי האמריקני ב-26 באפריל 1967." - קצת פרטים, זה מעניין את הקורא.- הוספתי מעט פירוט.
"שתי המעצמות פיתחו תוכניות חלל צבאיות גדולות ומקבילות. תבנית נפוצה במירוץ הייתה שארצות הברית רק השלימה דגם וסגרה תוכנית, בעוד שברית המועצות בנתה, או אף שיגרה את תוצרי תוכניותיה הצבאיות לחלל." - משפט לא ברור- שינתי מעט את הניסוח
- "שתי המדינות פיתחו תוכניות חלל צבאיות מאוישות. חיל האוויר האמריקני הציע לשגר באמצעות טיל טיטאן את הדאון העל-קולי X-20 דינה-סואר" - למה זה לא בפרק "תחרות צבאית בחלל"?
- העברתי ל"תחרות צבאית בחלל". זה באמת מתאים יותר שם, וגם יכול לשמש כדוגמה שמסבירה את המשפט שהופיע בהערה הקודמת.
- "שתי המדינות פיתחו תוכניות חלל צבאיות מאוישות. חיל האוויר האמריקני הציע לשגר באמצעות טיל טיטאן את הדאון העל-קולי X-20 דינה-סואר ליירוט לווייני אויב." - עדיין לא ברור לי. X-20 תוכנן להיות מאויש או לא? לפי המשפט הראשון כן, אבל זה לא נראה לי.
- הוא תוכנן להיות מאויש בטייס בודד.
- "שתי המדינות פיתחו תוכניות חלל צבאיות מאוישות. חיל האוויר האמריקני הציע לשגר באמצעות טיל טיטאן את הדאון העל-קולי X-20 דינה-סואר ליירוט לווייני אויב." - עדיין לא ברור לי. X-20 תוכנן להיות מאויש או לא? לפי המשפט הראשון כן, אבל זה לא נראה לי.
- העברתי ל"תחרות צבאית בחלל". זה באמת מתאים יותר שם, וגם יכול לשמש כדוגמה שמסבירה את המשפט שהופיע בהערה הקודמת.
"בשנות השמונים המוקדמות ההתחלה של יוזמת ההגנה האסטרטגית" - חייבים לתת על זה עוד קצת הסבר, עם השם העממי "מלחמת הכוכבים". להעביר לפרק הצבאי.- הוספתי. זה אולי מתקשר לפרק הצבאי, אבל לדעתי עדיף להשאיר את זה בחטיבת "סוף המירוץ לחלל", שכן זה מתקשר גם לסוף המירוץ, ומבהיר שהתחרות הסתיימה באופן סופי לחלוטין עם נפילת ברה"מ.
"הישגים חשובים (1957-1975)" - יש הסבר לצבעים השונים?- ברית המועצות אדומה, ארצות הברית כחולה, המשימה המשותפת אפורה.
- כדאי לתת שורת הסבר. אצלי בכלל האפור הוא לבן...
- זה בא בנוסף לטור ה"מדינה" בטבלה ולכן אין צורך בהסבר נוסף. או שעדיף צבע אחיד לכל הטבלה?
- כדאי לתת שורת הסבר. אצלי בכלל האפור הוא לבן...
- ברית המועצות אדומה, ארצות הברית כחולה, המשימה המשותפת אפורה.
- סיימתי לבינתיים - אפשר להתחיל לטפל. חגי אדלר 21:37, 17 ביוני 2007 (IDT)
- אני מוחק בקו את המקומות שתיקנת ואני מסכים אתך. חגי אדלר 00:48, 18 ביוני 2007 (IDT)
- נותרו רק 4 הערות שאין עליהן הסכמה מלאה. חגי אדלר 12:08, 19 ביוני 2007 (IDT)
- אני מוחק בקו את המקומות שתיקנת ואני מסכים אתך. חגי אדלר 00:48, 18 ביוני 2007 (IDT)
דיון מרשימת ההמתנה
[עריכת קוד מקור]אני מציע להשהות מעט את הערך ברשימת ההמתנה, בין השאר בגלל הדיון שמתנהל בדף השיחה של הערך, שמטרתו לקבוע מינוח אחיד בוויקיפדיה של מספר מונחים מתחום חקר החלל. מלמד כץ 02:44, 28 במאי 2007 (IDT)
- האם לדעתך אפשר עכשיו להעביר ל"הוספה למומלצים"? ערן 01:10, 16 ביוני 2007 (IDT)
- לדעתי כן. אהבתי מאוד את הערך :-) כדאי לשאול גם את חגי אדלר - ביקשתי ממנו לעשות ביקורת עמיתים, ואני לא בטוח שהוא הספיק. אם תצליח לגייס עוד מישהו שיעשה לו ליטוש לשוני סופי - זה יכול רק להועיל... מלמד כץ 12:28, 16 ביוני 2007 (IDT)
- עברתי על הערך ביסודיות. לא להבהל מכמות ההערות. אערוך עוד מיקצה, אבל הערתי על רוב הדברים החשובים. חגי אדלר 21:40, 17 ביוני 2007 (IDT)
- לדעתי כן. אהבתי מאוד את הערך :-) כדאי לשאול גם את חגי אדלר - ביקשתי ממנו לעשות ביקורת עמיתים, ואני לא בטוח שהוא הספיק. אם תצליח לגייס עוד מישהו שיעשה לו ליטוש לשוני סופי - זה יכול רק להועיל... מלמד כץ 12:28, 16 ביוני 2007 (IDT)
- הערך מוכן מבחינה טכנית. יש כמה הערות קטנות שערן יתקן. צריך אבל עורך לשוני שיעבור עליו. מי מתנדב? (אנסה במקביל "לגייס") חגי אדלר 18:13, 19 ביוני 2007 (IDT)
- עקבתי אחרי השינויים - הייתה פה עבודת צוות יפה מאוד של חגי ושל ערן בשיפור הערך. מלמד כץ 18:16, 19 ביוני 2007 (IDT)
- אלדד עבר על הערך. אפשר להעביר להצבעה. חגי אדלר 19:52, 21 ביוני 2007 (IDT)
- עקבתי אחרי השינויים - הייתה פה עבודת צוות יפה מאוד של חגי ושל ערן בשיפור הערך. מלמד כץ 18:16, 19 ביוני 2007 (IDT)
- האם לדעתך אפשר עכשיו להעביר ל"הוספה למומלצים"? ערן 01:10, 16 ביוני 2007 (IDT)
הישגים של ברה"מ בחקר החלל
[עריכת קוד מקור]נתקלתי ברשימה הבאה של הישגים של ברה"מ בחקר החלל (באתר זה http://www.geocities.com/jefferywinkler/sovietunion.html). אם מישהו ימצא לה שימוש הנה היא:
First artificial satellite of the Earth (Sputnik 1, 1957)
First animal in space (Sputnik 2, 1957)
First spacecraft to escape Earth's gravity (Luna 1, 1959)
First artificial planet of the Sun (Luna 1, 1959)
First spacecraft to impact another world (Luna 2, 1959)
First spacecraft to photograph the far side on the Moon (Luna 3, 1959)
First human in space (Vostok 1, 1961)
First human to orbit the Earth (Vostok 1, 1961)
First spacecraft to fly to other planets (Venera 1, 1961, Mars 1, 1962)
First woman in space (Vostok 6, 1963)
First multiperson space mission (Voskhod 1, 1964)
First spacewalk (Voskhod 2, 1965)
First entry into the atmosphere of another planet (Venera 3, 1966)
First spacecraft to orbit another world (Luna 9, 1966)
First robotic mission to return a sample from another world (Luna 16, 1970)
First roving vehicle on another world (Luna 17, 1970)
First soft landing on another planet (Mars 3, 1971)
First scientifically successful landing on another planet (Venera 15, 1983)
Then longest duration spaceflight, three cosmonauts for 237 days (Salyut 7, 1984)
First balloon payload to another world (Vega 1, 1985)
First cometary encounter (Vega 1, 1986)
First permanently inhabited spacestation (Mir, 1986)
כינוייה של?
[עריכת קוד מקור]כל השפה היא כינויים, ראו גם ויקיפדיה:לשון#ביטויים מיותרים. נוי - שיחה 13:19, 19 ביולי 2008 (IDT)
- ראשית, "כינוי" היא לא מילת גנאי ומותר להשתמש בה. במקרה הנוכחי מדובר במשמעות שאולה של המילה "מירוץ" ויש תחושה שהשימוש במילה "כינוי" מוצדק. מלמד כץ • שיחה 23:42, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
הערה
[עריכת קוד מקור]בספר שאני קורא על חקר החלל, ספר די ישן האמתי, מסבירים שהבדל משמעותי בתחילת המרוץ בלוויינים ששוגרו לחלל על ידי ארצות הברית וברית המועצות היה המשקל שלהם, ארצות הברית שיגרה לוויינים במשקל קל מאד יחסית למשקל של הלוויינים הרוסים- כך למשל אקספלורר 1 שקל 13 קילו בערך לעומת ספוטניק 2 ששוגר לפניו ושקל 150 קילו. שלא לדבר על ספוטניק 5 ששקל 4600 קילו. אליסף · שיחה 13:36, 28 בדצמבר 2010 (IST)
הצעת הסרה מהמומלצים
[עריכת קוד מקור]דיון
[עריכת קוד מקור]ערך זה תורגם מהמקור האנגלי (שאינו מומלץ) והוא לא עומד יותר בסטנדרטים העדכניים שלנו. הכיסוי של הנושא דל, אין התעמקות ברקע ההיסטורי, אין דיון מעמיק לסיבות שהובילו להקטנת המימון לפרויקטים העוסקים בחקר החלל, רשימת המקורות שמופיעה בהערות שוליים היא דלה באיכותה. גילגמש • שיחה 07:16, 31 במרץ 2016 (IDT)
משוב מ-24 בספטמבר 2021
[עריכת קוד מקור]שאלה קטנה, מה עם המשך המירוץ לחלל ואיפה הניסיון של ישראל עם "בראשית"? 93.173.108.18 15:13, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- כפי שכתוב בפתיח של הערך ""המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ" - לכן ניסיון ישראלי לשיגור חללית לא שייך לנושא. דוד55 - שיחה 16:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)
[עריכת קוד מקור]שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהמרוץ לחלל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.nasm.si.edu/exhibitions/gal114/gal114.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20060101011729/http://www.nasm.si.edu/exhibitions/gal114/gal114.htm לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:35, 23 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)
[עריכת קוד מקור]שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במרוץ לחלל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://history.nasa.gov/sputnik/harford.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130606144511/http://history.nasa.gov/sputnik/harford.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:29, 2 במרץ 2023 (IST)