לדלג לתוכן

שיחה:וילהלם השני, קיסר גרמניה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


הייתי רוצה לראות בערך הזה יותר מידע על פועליו של וילהלם השני, במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה. Seal 14:18, 13 ינואר 2006 (UTC)

הכיצד התארח במלון בתל-אביב

[עריכת קוד מקור]

אם ביקר בארץ ישראל ב 1898, לפני שהוקמה העיר?

במושבה הטמפלרית "שרונה" (כיום בתחומי הקריה בת"א). Ranbar - שיחה 23:15, 27 באפריל 2008 (IDT)תגובה

הכנסייה = וילהלם?

[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן להסביר לי איך הכנסייה דומה לוילהלם? ‏atbannett00:43, 2 בינואר 2007 (IST)תגובה

אני גם הייתי מוותר על המשפט הקצת תמוה הזה. ‏Harel‏ • שיחה 00:44, 2 בינואר 2007 (IST)תגובה
העניין הוא שזה אמיתי. אני זוכר שקראתי את זה במקום אחר. השאלה היא כיצד? אולי תמרה יודעת? ‏atbannett00:47, 2 בינואר 2007 (IST)תגובה

הו, נטולי דמיון שכמותכם!... זה פשוט לגמרי: השעונים הם העיניים (יש ארבעה כאלה, כך שמכל כיוון זה נראה); האף הוא החלון הרבוע הקטן שבאמצע; על הראש - קסדה; והפה איננו, כי הוא מוסתר על ידי השפם הזה, שבמגדל הוא מין "חצי כיפה" הבולטת מהפינה. יש? תמרה 00:09, 3 בינואר 2007 (IST)תגובה

באמת דומה לחביתוש (מה, אין עליו ערך?) :) תודה תמרה! ‏atbannett00:11, 3 בינואר 2007 (IST)תגובה
בהזדמנות, רצוי להחליף את התמונה בתמונה מזווית אחרת, בה ניתן לראות את שתי ה"עיניים", כך שתהיה כמה שיותר דומה לקיסר. דניאל צבי 07:54, 3 בינואר 2007 (IST)תגובה


תאריכים

[עריכת קוד מקור]

על פי הידוע לי (וכך גם כתוב בויקיפדיה) הקיסר הגיע לחיפה 26 באוק 1910 וחנת את הכנסייה ב31. אבל, בהצפירה כתוב ב27 שהוא עזב [1] הכיצד?

לפי ספרו של דוד ילין "ירושלים של תמול", הקיסר הגיע ליפו בי"א בחשוון תרנ"ט - 27 באוקטובר 1898 (עמוד 286) ועזב בי"ט בחשוון אותה שנה - 4 בנובמבר 1898 (עמוד 298). אני מתקן גם בערך לפי מידע זה.Ranbar - שיחה
אגב, אינני מבין מה עניין שנת 1910 לכאן? והלא הביקור היה ב-1898. אם דווקא בגליונות הצפירה חשקה נפשך, הנה הגליון המבשר על בואו של קיסר אשכנז: [2] . Ranbar - שיחה 23:14, 27 באפריל 2008 (IDT)תגובה

תודה. הקיסר הגיע לחיפה (ןלא ליפו) על גבי המזח המיוחד שהקים לו שומאכר [[3]] ב-26 ולכן תיקנתי ל26 Yaronv - שיחה 12:53, 28 באפריל 2008 (IDT)תגובה

ערך לא ממצה

[עריכת קוד מקור]

24 שורות על ביקור הקיסר בארץ ישראל ורק חמש על מלחמת העולם הראשונה? זה פשוט לא רציני. ומה עם כל השנים לפני המלחמה? דרוש כאן שכתוב רציני. קלונימוס - שיחה 23:27, 16 ביולי 2008 (IDT)תגובה

שאלה

[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך שאחרי פגישתם של הרצל ווילהלם במקווה ישראל "לאחר פגישה זו לא נפגש עוד הרצל עם הקיסר, והשקיע את מאמציו להכרה מדינית במקומות אחרים". עם זאת, כאן כתוב שהם נפגשו שוב בירושלים ב-2 בנובמבר של אותה שנה. (זה כתוב גם כאן). מהו הנכון? ‏עמיחישיחה 23:04, 10 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

שאלה מצוינת. במסע הקייזר וילהלם השני לארץ ישראל ובתמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה אנחנו כותבים על 28 באוקטובר במקווה ישראל. אבל ב-herzl.org כתוב על 2 בנובמבר בירושלים, ובאתר הסוכנות היהודית כתוב שהיו באמת שתי פגישות - ב-28 באוקטובר במקווה ישראל, וב-2 בנובמבר בירושלים, וכך גם כותב שמעון פרס בספרו "The imaginary voyage". אבל בספר "The politics of Christian Zionism, 1891-1948" מאת Paul Charles Merkley, כתוב רק שנפגשו בירושלים ב-2 בנובמבר. נראה שיש פה קצת בלגן. ‏odedee שיחה 00:24, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אני אענה מהזיכרון, המסתמך על ספרו של דוד ילין "ירושלים של תמול" ועל אגרות הרצל. הרצל נפגש ברוב פאר והדר עם הקייזר בקבלת הפנים שנערכה לו במקווה ישראל. פגישה שהסתיימה בשום כלום ובצילום הידוע. מיד לאחר מכן הוא עלה לירושלים (והתגורר בבית שטרן בממילא) והסתגר בחדרו כיוון שאף אחד לא רצה אותו תחת שער הכבוד בקבלת הפנים הירושלמית. אולם הוא הוזמן לקבלת פנים שנערכה בשגרירות הגרמנית ברחוב הנביאים וגם שם זכה "לראות פני מלך" שלחץ חלושות את ידו והמשיך הלאה. Ranbar - שיחה 10:41, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ייתכן, אך לגבי לחיצת יד חלושה - לא כך כתוב במקורות שהבאתי (אלה שמתייחסים לקיום פגישה בירושלים), לפיה השניים נועדו והרצל התאכזב מדברי הקייזר. ‏odedee שיחה 10:47, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
יש כאן בעייה היסטוריוגרפית-פסיכולוגית. בעיני הקייזר הרצל לא נחשב הרבה יותר מיהודי נודניק. מבחינתו, הוא הפטיר לעברו כמה מילות נימוסין. הרצל ביקש להאדיר את קשריו עם שועי עולם, הוא היה שחקן ומניפולטור לא קטן ודאג "לנפח" את הקשרים המזדמנים למדי (וראה נושא התמונה ה"משופרת"). מה שעזר להרצל זה ההילה האדירה שתרמו לה הציונים שהיו לידו שגם פימפמו את נושא ה"התוועדויות". מנגד, יש לזכור שבירושלים הוא היה פרסונה נון גרטה מבחינת רוב ציבור היהודי שביקש דווקא להקטין את דמותו. וכך אפשר למצוא כמה גרסאות מגירסת "עמוד האש" שדואגת להעמיד את הרצל במעמד מדיני שווה לזה של הקייזר ועד גירסאות שמסמתכות על התרשומת של הקייזר עצמו שפגש איזה יהודי הוזה, בלי כל כוח ממשי שיגבה את חזונו, ופטר אותו באמירה כללית. Ranbar - שיחה 10:55, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אם כך, ראוי שהערכים שמזכירים את הפגישה או הפגישות ביניהם יציגו את נקודות הראות השונות במקורות השונים. בכל מקרה, לשאלה אם נפגשו פעם אחת או שתיים צריך לתת תשובה ברורה וזהה בכל הערכים שמתייחסים לנושא. ‏odedee שיחה 10:59, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
נכון, אך כדי לעשות זאת הזכרון שלי לא מספיק. Ranbar - שיחה 11:07, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
טיפלתי בהרחבה במסע הקייזר ובערכים משיקים. Ranbar - שיחה 21:21, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
נאה, תודה. ‏odedee שיחה 21:58, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
תודה רבה. אתה רוצה לשלב גם את הנאמר כאן או לפחות להביאו כמקור בערכים? או שהוא לא מספיק רציני? הייתי השבוע במוזיאון הרצל, ולפי מיטב זכרוני בסרט המוצג שם, לא מוזכרת הפגישה השנייה (האחרונה) כלל. ‏עמיחישיחה 23:28, 11 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

מהלכי 1917

[עריכת קוד מקור]

בסעיף "קיסר הצללים" נאמר כי ". לאחר מכן, ב-1917 הביאו לפיטורי בתמן-הולווג ממשרת הקאנצלר, ולפיטורי שר החוץ פון-קיהלמן ‏‏" (הכוונה ללודנדורף והינדנבורג).

זה מעורר שתי שאלות. הראשונה, מה הייתה סיבת המהלך. לפי זכרוני בתמן-הולווג תמך בגישושי שלום ולכן הוחלף. שאלה שנייה, הנוגעת לזו - האמנם היה הקיסר חסר דעה לגמרי בשאלה כה חשובה? (הכוונה לגישושי השלום ולא לעניין הפרסונלי).

מן הסעיף עולה כי וילהלם נדחק מניהול האירועים השוטפים. אך השאלה היא האם המהלכים הגדולים (בפרט, ההימנעות ממהלך מדיני כלשהו, גם נוכח כניסת ארה"ב למלחמה ומשמעותה הקודרת לגרמניה) היו על דעתו.

דב ט. - שיחה 08:48, 16 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

הערה קשורה: הניסוח "המציאות הייתה ההפך הגמור מתמונה זו." מטעה, לדעתי. התמונה שצויירה היא של מנהיג מיליטריסטי ואימפריאליסטי, וההיפך מזה הוא מנהיג שוחר שלום הסולד ממלחמות - ואילו כאן הכוונה בההפך היא למידת השליטה שלו באירועים. דב ט. - שיחה 09:00, 16 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

האימפריה

[עריכת קוד מקור]

"בעוד שביסמרק סבר כי "המתיישב הגרמני חייב לבוא לאחר הסוחר הגרמני" הייתה מדיניותו של וילהלם מכוונת להתפשטות טריטוריאלית ולהכרזת ריבונות גרמנית בכל מקום בו הדבר ניתן."

העניין הוא שעל המושבות באפריקה השתלטה גרמניה בעקבות ועידת ברלין, לפני עליית וילהלם לשלטון. לאחר שעלה לשלטון צורפו רק חלק מהמושבות באוקיינוס השקט. (אמנם כבר לא נשאר לאן להתפשט בשלב זה). דב ט. - שיחה 08:55, 16 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

מרשימת ההמתנה למומלצים

[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה
בעקבות ההסרה הסיטונית של המומלצים הישנים, נראה לי שיש מקום לדיון בערכים רבים יותר, כדי למלא את השורות שנדלדלו. הערך הזה הוא ערך על אישיות חשובה, שהשילוב של המבנה שבניתי ותוספות של רבים נוספים וביניהם רנבר ותמרה הופכים אותו, לדעתי, למאוד מומלץ, ואני מקווה שיעבור את התהליך. אלמוג 07:13, 10 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

ערך יפה מאד, אך מעט אדמדם. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 08:46, 10 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
ערך מרתק, אך הייתי מפצל את הביוגרפיה לערך נפרד - ומשאיר רק עיקרי דברים. אנדר-ויקשיחה 15:31, 10 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
לא, בערכי אישיות ביוגרפיה היא עיקר העניין. הורדת את זה ורוקנת את הערך מתוכן. במקרה זה, הפיצול רק יגרע. יחד עם זאת הערך באמת אדום יתר על המידה. מצאתי כ-20 קישורים אדומים. לדעתי, זה יותר מדי בשביל ערך מומלץ. אולי הראל ירצה לכתוב חלק מהערכים. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:48, 10 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
אני ספרתי 25 קישורים אדומים, אבל כיוון שהערך הוא קצת יותר מ-75K אני חושב שזה סביר בהחלט. כמו כן, על פניו (ומקריאה ראשונית בלבד) לא נראה לי בקישורים שהם קריטיים להבנת נושא הערך. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:14, 12 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
כ"נחתום המעיד על עיסתו" במידה מסויימת אני סבור שהערך טוב מאד ויתרה מזו - למרות ש"נגעו" בו ידיים רבות, הוא מאד אחיד ו"חלק" וזה הישג המצביע לא רק על מיטב הכתיבה אלא גם על מיטב השיתוף פעולה. עם זאת, האדמת קצת מפריעה לי, אולי כי אני באטרף של הכחלות. לדעתי ניתן בהחלט להעבירו להצבעה על המלצה, בד בבד עם הכחלה. Ranbar - שיחה 10:26, 16 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
נהדר. כל הכבוד.--Galoren.com - שיחה 21:41, 20 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
הכחלתי בהכחלת בזק את תעלת קיל, אלברט באלין, קרול הראשון, מלך רומניה, הנס דלבריק, קאסל ואוניברסיטת בון. כמו שאתם רואים המדובר בערכים לא ממש קשורים, ואלו שנותרו אדומים קשורים עוד פחות (חוץ מאוגוסטה ויקטוריה שזקוקה לטיפול רציני). המצב לא היה רע מלכתחילה, עכשיו, לדעתי, הוא יותר מסביר. עודד - נראה לי שאפשר להתקדם שלב. אלמוג 22:13, 20 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

סוף העברהעודד (Damzow)שיחהמשתמש זה הוא מובחר! 13:35, 21 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

וילהלם והיהודים

[עריכת קוד מקור]

בערך באנגלית מופיע הקטע הבא: On 2 December 1919, Wilhelm wrote to Field Marshal August von Mackensen, denouncing his abdication as the "deepest, most disgusting shame ever perpetrated by a person in history, the Germans have done to themselves", "egged on and misled by the tribe of Judah ... Let no German ever forget this, nor rest until these parasites have been destroyed and exterminated from German soil!"[35] He advocated a "regular international all-worlds pogrom à la Russe" as "the best cure" and further believed that Jews were a "nuisance that humanity must get rid of some way or other. I believe the best would be gas!"[36]

אני לא בקיא בחומר, ולכן אני לא מוסיף כאן תרגום של הקטע כי אין לי מושג אם הוא אמין. במידה וכן- נראה לי שיש צורך להוסיף אותו לחלק על יחסו של וילהלם ליהודים, כי אין ספק שהוא מראה משהו.

ביסמארק או ביסמרק?

[עריכת קוד מקור]

?

שאלה לגביו

[עריכת קוד מקור]

איך הוא היה קרוב (הכוונה למשפחה) לפרידריך השני, מלך פרוסיה ? | DuduBשיחה 15:44, 14 באפריל 2013 (IDT)תגובה

סתירה בין ההסבר לתצלום האנדרטה בחיפה לבין הטקסט תחת הכותרת "היסטוריוגרפיה, מורשת והנצחה"

[עריכת קוד מקור]
השלט ליד התותח

בהסבר לתמונה נכתב שלצד האובליסק "תותח טורקי ישן", בעוד שבטקסט נאמר שעיריית חיפה "הציבה במקום לשם נוי תותח צרפתי ישן." טורקי או צרפתי?

קשה מאוד לדעת באיזה תותח מדובר כי הצילום הוא חלקי בלבד. ראיות נסיבתיות מצביעות דווקא על תותח טורקי. לא הייתה פעילות צרפתית קרבית ענפה בארץ ישראל, למעט הפלישה של נפוליון בסוף המאה ה-18. אפשרות נוספת היא שמדובר בתותח מייצור צרפתי שיובא לטורקיה והוצב בארץ ישראל ואחר כך התגלגל לחיפה. אופציה נוספת היא שמדובר בתותח של מעצמה אירופית אחרת שיובא לטורקיה או לחלופין תותח בריטי שהורד מאחת הספינות בעת המצור על עכו. בכל אופן, קשה לדעת את מוצא התותח על פי תמונה חלקית זו. גילגמש שיחה 12:08, 28 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה
זה השלט המוצב ליד האובליסק. בספר "לטייל בחיפה" של יעקב שורר נכתב שהתותח הועבר מגן הזיכרון שמול העירייה תותח עות'מאני שיוצר בשנת 1857. אני אתקן את הכיתוב תותח צרפתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:16, 28 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

[עריכת קוד מקור]

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 20:52, 20 בפברואר 2020 (IST)תגובה