שיחה:חיים שאול גריינימן

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה צוטט בלא מתן קרדיט, בכתבה של ישראל כהן "ברוך דיין האמת: הגאון רבי חיים גריינמן נפטר", באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015. מאוחר יותר שונתה הכתבה..

תשובה לניר 121[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה. כל קבוצה, תת קבוצה ותת-תת קבוצה במגזר החרדי והדתי רואה את מנהיג הקבוצה שלה כ'גדול הדור', 'צדיק הדור' וכדומה. זה נכון לא רק לגבי קבוצות חסידיות גדולות כמו חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חסידות בעלז, חסידות סאטמר ודומותיהן, אלא אפילו בקרב קבוצות קטנות יותר במגזרים שונים בציבור הדתי והחרדי. זה לגיטימי לגמרי, ואפילו מבורך ומועיל. ובכל זאת, בכתיבה אנציקלופדית יש לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה ואובייקטיבית. אם נכתוב בכל אחד מערכיהם של עשרות מנהיגי הקבוצות והחוגים החרדיים "נחשב אצל חסידיו/תלמידיו/מעריציו לגדול/צדיק הדור" - אנה אנו באים? מחר זה ייכתב, בצדק מבחינתך, על הרב אליעזר ברלנד, מחרתיים על הרב דוד אבוחצירא, ואין לדבר סוף. מסקנה: יש לצמצם זאת רק לקודקודים ממש, כאלה העומדים בראש ציבור של עשרות אלפים וכאלה שיש להם מעמד-על בשלושת המעגלים המרכזיים - הן בציבור הישיר שלהם, הן בציבור החרדי/דתי בכלל והן בציבור הכללי (שעיקר היכרותו אותם היא מן התקשורת). ואגב, למרות דבריי, נכון לעכשיו לא נכתב התואר 'גדול הדור' בשום ערך מערכי הרבנים החיים עמנו לאורך ימים טובים. בערך על הרב אלישיב, וכן בערך על הרב עובדיה יוסף, נכתב שהם נחשבים בציבור שלהם כ'מרן' וכ'פוסק הדור'. אכן, בפסקה גדולי הדור מהעת האחרונה שבערך גדול הדור נערכה מין רשימה שמית של 'נציג' מכל מגזר - הליטאי, החסידי, הספרדי והדתי לאומי, ומבין הרבנים החיים צוינו שמותיהם של הרב אלישיב, הרב וואזנר והרב עובדיה יוסף (במגזר הדתי לאומי צוינו הרב שפירא והרב אליהו שנפטרו). גרש - שיחה 04:33, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

דוגמאותיך אינן ממין הענין. כולם אדמורי"ם, גם אם הרשות הלאומית לאדמורו"ת לא הנפיקה להם אישור רשמי לכך, ומשכך זה אכן פשוט ולא ראוי לאיזכור. בציבור הליטאי זה חריג כפי שהרגשת בדבריך, וראוי לאיזכור. הדוגמה היחידה הרלוונטית, היא הרב משולם דוד הלוי סולוביצ'יק ולדעתי אכן יש לתקן זאת הן בערך שלו והן בערך שהזכרת. תוספת של שני שמות לא תכביד במאומה על אותו ערך. ניר 121 - שיחה 06:15, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני, לעומת זאת, ספרתי בדברי גרש 5 שמות שאינם אדמו"רים, שעל פי בדיקתו לא נכתב בערך שלהם גדול הדור. אני-ואתה שיחה 05:30, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מה???ניר 121 - שיחה 06:09, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
כיוון שאתמול קראנו את עשרת הדברות, עולה השאלה: האם הערצת רבנים, כפי שהיא מתבטאת בביטוי "גדול הדור", אין בה פגיעה, לפחות אבק פגיעה, צל צלה של פגיעה, בדיבר הראשון? דוד שי - שיחה 08:11, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
גדול הדור הוא תואר, ואין בו בהכרח כדי ללמד על הערצה מהסוג שאתה מכוון אליו. בסך הכול זו הכרה בגדלותו ובמעמדו של האיש. התופעה שאתה רומז אליה היא עניין לעצמו. גרש - שיחה 09:17, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני רואה את הדברים להיפך! גדול הדור הוא מילים נרדפות של "עבד הדור". מי שנתפס כעבד מספר אחד של מלכו של עולם זוכה ממילא להערצה וקנאה רבה של שאר העבדים השואפים גם הם להיות במדרגה זו. אצל כמה מגדולי הדור ובהם מושא דף זה, השיר המושר לכבודם בהגיעם לשמחות הוא "אנא עבדא דקודשא בריך הוא". ניר 121 - שיחה 12:41, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
היות שאלוהים הוא לא אחד מבני הדור, אין שום בעיה לציין על אדם שהוא הגדול שבדור. כך למשל, אפשר לקרוא לעכבר מסוים "הגדול והמיוחד שבנחקרי המעבדה", למרות קיומו של הפרופסור מנהל המעבדה. 81.218.200.112 17:12, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]


איך זה שאין אזכור למחלוקת עם הרב שך?

דרושים אנשים שיודעים שהיו בסוד הענינם שר צב"י - שיחה 02:32, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

תגובה לניר 121[עריכת קוד מקור]

שלום נכבדי היקר. כיוצר הערך, העניין שלי להגן עליו אינו פחות משלך, בהבדל אחד: אני מנסה להגן גם על ויקיפדיה, וסבור שאלו שתי מטלות שאין ביניהן סתירה אלא השלמה.
לגופו של עניין: התוספת שלך "היה היחיד שהחזון איש נסע במיוחד לירושלים לשמש כסנדק לבנו הבכור" בעייתית. האמת היא שעצם התוספת הזו היא מסוג העריכות המצריכות הצבת תבנית מקור. לא הצבתי, כי נתתי בך אמון שהמידע נכון ושאכן החזון איש נסע לירושלים לשמש כסנדק לבנו הבכור. אבל כל נקודה בעייתית שמעבר לזה מצריכה התערבות, כדי לשמור על ויקיפדיה נקייה והגונה.
ההדגשה על היותו "היחיד", ובמיוחד בהקשר שלה כהמשך לרישא של המשפט, בעייתית מאוד. זו מילה יומרנית ויש בה אמירה: דעו לכם, הרב גריינימן היה הקרוב ביותר לדודו מבין כל האחיינים, שהרי הוא היה היחיד שהחזון איש וכו'. אז ככה: קודם כל יש לוודא שאמנם הוא היה האחיין היחיד ואין עוד מקרים שהחזון איש נסע לירושלים לשמש כסנדק. אך מה שבעיקר חשוב הוא לוודא שאכן היו עוד אחיינים שערכו ברית לבנם בירושלים ואצלם החזון איש לא הגיע. כל עוד אין מידע כזה, לא ניתן לציין את ההגדרה 'יחיד'. גרש - שיחה 20:19, 7 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

גרש יקירי, זה מזמן חשתי שהיותך יוצר הערך גורם לך הרגשת בעלות בלתי מוצדקת.

ובכן, א, אל נא תתהדר בכך שיצרת ערך על אדם כשברור לך ולכולנו שמושא הערך מאוד מתנגד לקיום הערך. יכול אתה לומר שאינך עובד אצלו, ואתה מסור לויקיפדיה יותר מאליו, אבל כבוד אין כאן. ב, למעלה נשארת בדיון הראשון בשאלה ללא תשובה, ולמרות זאת כפית את דעתך, ללא הסבר פעם אחר פעם. מצער ומוזר. ג, רפרוף בגירסאות האחרונות מלמד שבאופן עקבי אתה ממזער את מושא הערך לעומת שאר העורכים, מעולם לא קרה ההיפך! מה זה בעצם אומר על מטרת יצירת הערך? ד, בנדון הנוכחי העובדות ידועות, לא היו עוד מקרים דומים, וכן היו עוד אחיינים ירושלמים שלא השתתף בבריתותיהם, ביניהם אחיו ר' פנחס דוד ז"ל, ובן הגר"מ קרליץ, ועוד. (גם אצלו השתתף רק בבנו הבכור, ורק בברית, לא בפדיון). ניר 121 - שיחה 23:12, 7 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

אינני 'מתהדר' ביצירת הערך ואינני 'מרגיש בעלות' עליו. בסך הכול ציינתי עובדה, שהעניין שלי בפקיחת עין על הערך הנוכחי אינו פחות משלך. כל מה שאני עושה הוא לשמור עליו מפני עורכים הבאים לפגוע בו - על ידי הטיות לשני הכיוונים. כל תוספת עניינית לערך התקבלה ומתקבלת בברכה רבה. אין זה משנה כלל וכלל אם יש בה להוסיף לכבודו של מושא הערך או לגרוע ממנו; אם העריכה עניינית, נקייה ואמינה - בוודאי יש לה מקום. אכן, השמטתי עריכות מוטות, אך חבל שבגלל הגישה הסובייקטיבית שלך אתה רואה בכך 'מזעור' של מושא הערך. גרש - שיחה 01:58, 8 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

שלום ליוצר הערך ולכל התורמים[עריכת קוד מקור]

מאחר ואיני בקי כל כך כמוכם ברזי ויקיפדיה, ההיפך הוא הנכון, בקושי הצלחתי להבין את מהותו של דף השיחה, אודה לכולכם על ההבנה. הוספתי לערך הזה מספר דברים שאני יודע בוודאות ומהיכרות אישית. לדוגמה, מאחר ואני מכיר שנים מראשי ישיבת סלבודקה אני יודע שהם אינם כפופים למרותו של הרב גריינמן. וכן מידע אודות הישבות קטנות של תלמידיו של הרב גריינמן. אודה לכולכם ובמיוחד לגרש, אם תעזרו לי לפתח את הענין ואם הערך זקוק לשכתוב, בשמחה. אבל אין צורך למחוק את התרומות .--גיא22 - שיחה 05:13, 28 באוקטובר 2012 (IST) אני מקווה שזה בסדר שאחרי שאני מסביר את הסיבות להוספות שלי, ושהם נובעות מהיכרות את הענין, ומנסות להיצמד לעובדות היבשות ככל שניתן העריכה שאעשה עכשיו היא מקובלת. אם לא תקנו אותי בבקשה. --גיא22 - שיחה 05:11, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הנוסח הקיים עדיף. אין צורך לפרט שמות של ישיבות קטנות. גרש - שיחה 15:30, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הנוסח הקיים אינו נכון, כמו שהבהרתי לגבי ישיבת סלבודקה. ולדעתי מומלץ להכניס אף ישיבות קטנות. --גיא22 - שיחה 07:24, 30 באוקטובר 2012 (IST) אני חוזר שטב הנוסח הקיים אינו נכון.--גיא22 - שיחה 19:05, 1 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אין לי אלא לשוב על דבריי כי הנוסח הקיים עדיף. בערך נכתב באופן כללי על השפעתו של הרב גריינימן על ישיבות ומוסדות חינוך ואין טעם לפרט שמות די אזוטריים של ישיבות קטנות ות"תים. במקביל צוינו שמות קהילות וישיבות בולטות שהוא נחשב בעל השפעה עליהן, ובכללן ישיבת סלבודקה. נכון, כיום הוא פחות דומיננטי ומידת השפעתו אינה כבעבר - אך עדיין הוא בעל השפעה בהן, במידה זו או אחרת, וראוי לציין זאת. גרש - שיחה 03:38, 2 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אתה טועה בשני דברים גרש, דבר ראשון ישיבות קטנות ותתים אינם אזכורים שוליים, ולאנשים שיקראו את הערך יהיה תועלת בענין. דבר נוסף וחשוב יותר בערך כתבת "כיום הוא מורה דרכה של ישיבת סלבודה" לא כתבת שהוא בעל השפעה על המקום, אלא מורה דרך וזה טעות מידיעה אישית, ואם אתה חושב אחרת אתה צריך להביא מקור. --גיא22 - שיחה 18:47, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

איני עורך את הערך מחדש, אני מחכה לתגובתך, גם בפסקה, כיום נישאים בני הקהילה בנישואים פנימיים, זה אינו נכון. דרוש להכיר את הענין מקרוב, או לפחות להביא מקור לדברים. --גיא22 - שיחה 18:55, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

איחדתי בין שני המשפטים בקטע. יש להתרכז בשמות המוסדות הבולטים. לגבי הנישואים הפנימיים: הדבר נכתב לאור היכרות קרובה של הנושא. גרש - שיחה 21:19, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

ומדוע מפריע לך שאוסיף פרטים על ישבות קטנות ?--גיא22 - שיחה 21:23, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

זה לא "מפריע" לי, אלא פשוט אין צורך להיות טרחני ולהיכנס לפרטנות יתר, מעבר לפירוט הקיים. גרש - שיחה 21:25, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

גרש, יש לזכרוני 4 נושאים פתוחים: פדיון הבן, יונגרמן, יעקב פרידמן ובני ברק. תוכל לפרט התנגדותך לכל הארבע? דוקטור למדעי היהדות - שיחה 11:23, 21 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

ליצנים נמאסתם[עריכת קוד מקור]

אלמוני הוסיף זה עתה לערך את דברי ההבל הבאים:

הרב שך יצא נגדו בצורה תקיפה וערער בכך את מעמדו, ההתנגדות נעשתה על רקע של חריגה מפרופורציות, כגון בכך שבעודו צעיר לימים חיקה את החזון איש וכתב מכתבים כשהוא שוכב על המיטה, מה שאכן עשה החזון איש אך מפאת חולשתו.

אין גבול לשטויות 109.186.80.123 20:11, 16 בדצמבר 2014 (IST) אז מדוע באמת הרב שך יתצא נגדו????????????????????[תגובה]

מצא אישה מצא טוב[עריכת קוד מקור]

בפרק "משפחתו" מוזכרים אחדים מילדיו, אך אין זכר לאישה שילדה אותם. אפילו החותן מוזכר, והאישה (בתו) היכן היא? דוד שי - שיחה 04:49, 17 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

האשה הוזכרה, העברתי למקום המתאים.--יעלי 1 - שיחה 10:56, 18 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]
תודה. דוד שי - שיחה 19:30, 18 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

מן הראוי לציין מתי התחתן, וממילא גם עם מי. לאחר שכבר עשינו זאת - אין צורך לכתוב את שמה פעמיים. "האלמוני הידוע" הוא מומחה בתחום ואני סומך על דבריו לא פחות מכל מומחה אחר אצלנו. נרו יאירשיחה • י"א בטבת ה'תשע"ה • 14:44, 2 בינואר 2015 (IST)[תגובה]

כדאי בהחלט לציין את שם אשתו גם בפרק המשפחה בקצרה. הנה לדוגמה דוד שי לא ראה. חוץ מזה הוא הכניס עוד עריכה לא מוצלחת שמתאימה אולי לערך חוג חזון איש ולא לנשוא הערך. בנוגע ל"אלמוני הידוע" איני חושבת שזה הוא, הוא כידוע לי ויקיפד תורם שמשום מה החליט לא להשתמש בשמו, אך מודע היטב לכללים. ואילו האלמוני הזה ניהל מלחמת עריכה מכוערת שבגינה היינו צריכים להגן על הערך.
בנוגע לבן שמואל, עכשיו ביררתי את זה סופית, הוא אינו מרבני הקהילה, ויותר מזה סופר לי כי הוא אינו בקו הבריאות כבר תקופה ארוכה ואני מעדיפה לא להרחיב בנושא הזה כדי לא לפגוע בפרטיותו. בכל מקרה ההוספות לא נכונות. יעלי 1 - שיחה 19:08, 3 בינואר 2015 (IST)[תגובה]
לטעמי אין צורך לכתוב כלל על מעמדות שפחתו או עלו, ובפרט שהדברים נתונים לפי נקודת ראות (כפי שכתב עמיתי הויקיפד הנכבד גרש במקום אחר, כי "מעמדו ירד שם, אך עלה כאן", מן הסתם קל לנחש באיזה ערך) וגם משתנים עם השנים, והואיל והנם פרשנות שלא ניתן למקר אותה, זה סתם מוביל לרוח רעה ומיותרת.
ככל שתתקבל הכרעה להתייחס לפרשיה אני ממליץ על הניסוח הבא:

בעבר נטל הרב גריינימן חלק משמעותי בהנהגה הפוליטית של הציבור הליטאי ואף של כלל הציבור החרדי, ובפרט בכל הנוגע לעיריית בני ברק. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו בשנות השבעים תמך הרב גריינמן בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר, כשזה הועמד בראש הרשימה החרדית בה נמנה גם אחד ממקורבי הרב גריינימן, [1] זאת בכדי להבטיח כי כבישי העיר יסגרו בשבת. ה"סטייפלער" העדיף להמנע כליל מהצבעה בבחירות אלה ואף פרסם בסמוך לבחירות מכתב חריף נגד ההצבעה לאיש פא"י בשל אי ציותם לגדולי התורה בעבר. וינברג עלה ברוב גדול, אך לאחר המחלוקת שנתגלעה בין הרב גריינימן ל"סטייפלער", ולאחר שהרב שך הצטרף לעמדת הסטייפלר, חדל והלך הרב גריינימן מלעסוק בעניינים פוליטיים. עד כאן.

חושבני שזה ניסוח הולם המכבד ומסביר את כל הצדדים ללא בעיות. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 21:18, 18 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
זה נכון שמעמדו ירד בגלל הרב שך והסטייפלר. אין צורך לספר כאן מי היה הרב יצחק כהן והיכן היה בעל תוקע. אני מסופק בכך שהמפד"ל התנגדה לסגירת העיר בשבת. איננו צריכים לקבוע מה הייתה התחושה הציבורית. כן צריך לכתוב מה בדיוק אמר הרב שך. נרו יאירשיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ה • 23:32, 18 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
כל הקטע הנ"ל הוא לא אנציקלופדי בעליל - אין מקום לפירוט יתר וארכני, אין מקום לפרשנויות. יש מקום למשפט המתומצת הבא: "בבחירות לעיריית בני ברק בשנת 1978 תמך בפא"י בניגוד לדעתם של ה"סטייפלר" והרב שך, וה"סטייפלר" פרסם מכתב חריף כנגד ההצבעה לפא"י". אגב, כמדומני באותה תקופה לא הייתה בחירה ישירה לראשות העיר, ולכן אי אפשר לומר שהוא "תמך בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר". גרש - שיחה 23:47, 18 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
לא נכון כלל לומר שהוא "תמך בפא"י בניגוד לדעתם של ה"סטייפלר" והרב שך", משום שאת תמיכתו נתן טרם שמישהו מהם הביע את דעתו, ולמיטב ידיעתי הרב שך כלל לא הביע דעה בענין עד לאחר הבחירות. כשנתן את תמיכתו לפא"י היה זה טבעי לחלוטין, הואיל וכך היה מקובל בבני ברק שהוא המכריע בעניינים אלה. אדם נאמן סח לי כי הוא עצמו שאל את הסטייפלר בתחילת המערכה למי להצביע וזה שלח אותו לר' חיים. רק לאחר ששמע שהגר"ח תומך בפא"י, והופתע מכך מאוד, החליט לפרסם התנגדות. לאחר שהסטייפלר פרסם את מכתבו נזהר גם הרב גריינימן מלהשיב לשואליו בענין מפני כבוד דודו, אלא שכולם ידעו כי כך היתה דעתו, וחסידי הסטייפלר כעסו על שלא פרסם כי הוא משנה את דעתו (מה שגם מנוגד לאופיו, מעולם הוא לא חתם על שום קול קורא בדבר בחירות) ועל שלא הורה לנאמנו ר"י כהן לפרוש ממפלגתו של וינברג, מה שמצדיק את ההתייחסות לאישים אלה, אם כי על התפקיד של כהן ניתן לוותר או להותיר להערת שולים (יש לו משמעות, הואיל והוא היה איש מרכזי בבית הכנסת בו התפלל הסטייפלר, בלשון זולה ניתן לראות בזה משהו בבחינת 'קוץ בעין').
באשר לכך שמעמדו ירד, וודאי שזה נכון. אך נכון גם שבקרב המחנה המצומצם שלו, מעמדו עלה. הוא הפך שם ל"מרן רשכבה"ג" בגיל מאוד צעיר, וזו קהילת תלמידי חכמים משמעותית. כמו כן, אם זה יכתב כאן, יצטרכו לכתוב זאת גם אצל הגר"ש אוירבך. אני בעד להשמיט אצל שניהם.
נרו, הערתך נכונה מאוד. המפד"ל לא התנגדה כלל וכלל לסגירת הכבישים ואף תמכה בכך, אלא שהמאבקים אז על הענין היו מעבר לכל דמיון, כולל תביעת ראש העיר בפלילים על 'מחסום שבתי' שגרם לאדם שהתנגש בו במכוון להיהרג. ומובן כי וינברג היה נכון לההאבק על כך יותר מן המפד"ל שהעדיפו לפעול בסבלנות ואורך רוח ולהעדיף פשרות. לפיכך דייקתי בלשוני "להבטיח וכו'", תוכל כמובן לשנות את הנוסח אם יש לך מדוייק יותר. מה בדיוק אמר הרב שך לא ניתן לכתוב הואיל וזה נאמר בפורום סגור לתלמידיו בישיבת פוניבז' ואין הקלטה או דרך אחרת לוודא את בליל השמועות. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:04, 19 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
דעתם של הרב שך והסטייפלר לגבי פא"י בכלל הייתה ידועה שנים קודם. מעבר לעדות ששמעת, יש לך מקור לכך שהוא נחשב לדעת התורה המכריעה בענייני בחירות מוניציפליות בב"ב? נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ה • 13:40, 20 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
היה ראיון עם רפאל פנחסי בעיתון קו עיתונות דתית במוסף 'פרופיל' של חג הפסח בשנת 2012 ובו הוא סיפר על כך בהרחבה. לכל הפחות מנקודת המבט שלו זו היתה תמונת המצב באופן ברור. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 01:25, 22 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
ובאשר להערתו של גרש, הבחירות באותה שנה כנראה כן היו לראשות העיר, כפי שניתן לראות כאן. [2]. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 01:30, 22 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
נרו, ההתנגדות לפא"י היתה אכן ידועה, אך סיטואציה שבה הבחירה היא בין פא"י למפד"ל, ובה (אמנם בעקבות הנחייתו של הרב גריינימן) הרשימה החרדית העמידה בראשה איש פא"י, לא עמדה למבחן קודם לכן, לפיכך לא שייך לטעון על תקדים. למרות הכל שיניתי מעט את ההצעה שלי בראש שיחה זו. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:48, 23 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]

עד סוף שנות ה-70 הייתה לרב גריינימן נוכחות בולטת בציבוריות הליטאית, ומאז הוא נעלם כמעט לגמרי מהעין הציבורית והתכנס בתוך קהילתו. ובכל זאת, אם זה עלול להיראות כפגיעה בכבודו, אני בעד להסיר את המשפט האחרון בקטע הנ"ל. מלכתחילה כתבתי את הערך בלי הקטע הזה ולא יקרה שום דבר אם הוא לא יופיע. גרש - שיחה 19:18, 24 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]

אכן אתה צודק. ובסוף חייו כל גדולי הדור היו איתו בקשר טוב בוגר - שיחה 18:19, 8 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

הפרת זכויות יוצרים של התמונה[עריכת קוד מקור]

|תמונה= |כיתוב=הרב חיים גריינימן (משמאל) התמונה הזו היא בבכעלותי, וציון הלוי גזר את התמונה והעלה אותה שוב כאשר הוא גזר את המשתתפים הנוספים בתמונה, ללא רשותי, אני דורש להחזיר את התמונה שמו שהיא הופיעה בשנתיים האחרונות.

כבר ויתרת על הבעלות על התמונה, ועל סמך זה היא מופיעה בויקיפדיה. טוב עשה ציון הלוי, משום שכפי שכבר נאמר לך פעמים רבות (בשם משתמש זה ובאחרים), המטרה של ויקיפדיה בהחלט אינה האדרת שמו של הרב שטנצל. בערך על הרב גריינימן הנושא הוא הרב גריינימן. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ה • 22:41, 11 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
  • אני מודיע באופן ברור שלא ויתרתי, ואסור לעשות מניפולציה בתמונה שהעלתי עודד פרידמן - שיחה
אתה מוכרח לקרוא את הרשיונות עליהם אתה חותם, לפני שאתה חותם. וגם לקרוא לקבצים שמות שמתארים היטב את מה שרואים בתמונה. ביקורת - שיחה 22:54, 11 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
הרי זה כמי שמכריז בפומבי שמשהו בבעלותו הפקר, ואחר כך מכריז שלא ויתר וכו'. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ה • 22:55, 11 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ (הרב יצחק כהן, שהיה בעל תוקע בבית הכנסת לדרמן בו התפללו גם הסטייפלר וגם הרב גריינימן, ובנו של הרב שלמה כהן מקורבו של החזון איש)
  2. ^ ילקוט הפרסומים, 1 בדצמבר 1978, עמוד 303

כתבה מועתקת בכיכר השבת[עריכת קוד מקור]

תקראו את הכתבה הזאת של הכתב ישראל כהן. מה היא - אם לא, העתקה של כמעט מילה במילה מהערך שלנו אודותיו. חבל שזה בלי שום קרדיט. יש איזה תבנית שזכורה לי, ערך זה צוטט בלי מתן קרדיט.. פה זה בדיוק המקום. יעלי 1 - שיחה 23:04, 11 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

אגב מרוב רצון להעתיק, הוא טעה טעות חמורה בכותרת הוא כתב שהוא בן 89. ובכתבה שהוא העתיק מאיתנו כתוב שהוא נולד בתרפד - 1924 . זאת אומרת 91. העתקה לא אינטילגנטית. יעלי 1 - שיחה 23:08, 11 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
כעת הזמן לשמור את העיתונות החרדית ולהשלים משם את הערך אצלינו. יש שם שפע של פרטים ביוגרפים אנציק' לגמרי שחסרים אצלינו. עוד כמה זמן העיתונים יהיו בסל, וחבל. לתשומת לב יעלי במיוחד. תזכרי כמה קשה להשלים על רבי יהודה שפירא... ועוד אגב. לא חבל שרבי יחזקאל ברטלר עוד אדום? נכון שהוא לא נושא בשום משרה רשמית ולא נשא מימיו, אבל הוא דמות ענקית מדהימה. ראש שמתחרה במהירותו עם מחשבים. ה' יעזור שיבוא המשיח מהר, ובלע המות לנצח, אבל הוא כבר אדם זקן וחולה, צריך שיהיה לישראל כהן מהיכן להעתיק...השוחט - שיחה 11:31, 13 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
אם תסב את תשומת לבי לנקודות שיוכלו להבהיר חשיבות לחברינו העורכים שאינם מכירים אותו אישית, אקח על עצמי את כתיבת הערך. אכן ענק ותלמיד חכם אמיתי, שייף עייל ושייף נפיק. אבל לא הצלחתי לתרגם אותו לישראלית-בת-זמננו, אשמח לרעיונות. ביקורת - שיחה 11:39, 13 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
השוחט, לצערי אני כמעט לא קורא עיתונות חרדית מודפסת, אני הכל און-ליין. הרב ברטלר הנ"ל זה באמת טריקי, כי אין לו שום משרה או תואר, מלבד תלמיד של החזון איש. אבל הוא זכאי גם לפי דעתי לערך כי הוא גאון, ונחשב כגאון מפורסם. גם הערך על הרב אריה אברהמס לא נכתב, ולדעתי זה ראוי. הוא אפילו כמדומני ראש כולל. גיא - שיחה. 18:38, 13 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
הקטע הבא נשלח אליי במייל, מהשוחט.
משום מה האתרוג לא נותן לי להכניס הערות בדפי שיחה. אם תוכלי להוסיף בשיחת ר' חיים שאול גריינימן בקטע כתבה מועתקת, בסופה, את הקטע הבא אודה לך מאד.
חבל שלא קיבלתי התראה שהגיבו לי. אני מכיר אותו היטב, את הרב ברטלר. באמת הוא בלתי ניתן לתרגום לישראלית. אני יכול לתת עליו פרטים ביוגרפיים רבים. א. הוא נולד בפולין בערך בשנת תרצה. אבא שלו נלקח והועלם מיד בתחילת הפלישה הנאצית לפולין. אמו התחבאה במרתף איתו ועם אחיו ר' יוסף במשך כל שנות המלחמה. כלומר הבן אדם ירד למרתף בגיל 5 ויצא משם בגיל 10!. מעודו לא למד בשום בית ספר והוא עד היום לא יודע לכתוב!. בגיל 10 אמו עלתה לארץ, והוא הוכנס למוסד בתי אבות של ישיבת פוניבז' שהיה מיועד לילדי עולים בעיקר ניצולי שואה. הילד בן ה10 החל ללמוד גמרא, בלי שידע לקרוא, הרב מפוניבז בא לדבר בפני הילדים, והילד העיר לו הערה שהדהימה אותו. (הסוגריים מיועדים רק למי שיודע קצת ללמוד. הרב טען שרק מי שלומד נחשב. והוכיח מלשונו של המהר"ם "מקשין העולם", וכי כל העולם שואל? אלא רק הלומדים נחשבים. קם הילד ואמר למה אתה מביא מהספר הזה, בגמרא למדתי היום "כולי עלמא" לא פליגי...). הרב נדהם והביא אותו בו ביום לישיבת פוניבז' לשיעורו של רבי שמואל רוזובסקי. מדובר על ילד בלי שום רקע תורני ושום רקע לימודי בכלל. הוא היה משחק בחצר ור' שמואל היה קורא לו להיכנס לשיעור, ותיכף היה השיעור נהפך לויכוח בינו לבין ר' שמואל. כעבור זמן קצר הרב הביא אותו לחזון איש ומסר אותו לטיפולו האישי. מאז הוא ישן בבית החזון איש עד פטירתו. בערך 9 או 10 שנים. הוא גם היחיד שהיה נוכח בפטירתו כידוע. הוא למד בבית החזון איש כל היום לפי הנחייתו, כשחלק מהזמן הוא למד עמו חברותא. כל כתבי החזון איש מהשנים תשו עד תשיד מושפעים מאד ממנו. הוא נישא לדבורה בת ר' יעקב שכטר חמיו של הרב משה שטרנבוך. יש ל 14 ילדים. חלקם ידועים בזכות עצמם. שמעתי שחמותו שהיתה שכנה ובת בית בבית החזון איש סירבה בתחילה לשדוך, היות שהיא עצמה שמעה אותו צועק על החזון איש "עם הארץ" בלהט הלימוד... אם תרצו שאמשיך, אספר עוד על דרך לימודו, על תלמידיו, על החומרות שלא מעלמא הדין שלו ועוד אפיזודות. רק שלחו לי איזו התראה שאתם מעוניינים.
עד כאן המייל. יעלי 1 - שיחה 22:52, 1 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

לא ציינתי לתוספותי מקורות משום שברובם הם מופיעים במקורות שכבר נמצאים ב"ראו גם" ושאר המקורות שכבר התווספו לערך. משה שפירא - שיחה 03:23, 14 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

אי-סדר בערך בתקופת עדכון[עריכת קוד מקור]

לאור הנסיבות המצערות, בימים אלו צפוי הערך להתעדכן ו"להתעדכן" ע"י עורכים מזדמנים, לדעתי יש לראות בתופעה זו הזדמנות ברוכה להרחבתו והעמקתו, ולכן לא כדאי לקצץ בזנבם של העורכים גם אם אינם עומדים בכל הכללים. אציב תבנית בעריכה מתמשכת, ובעוד שבוע-שבועיים נוכל (אחד העורכים הוותיקים בשיתוף האחרים) לסדר אותו במתכונת המקובלת בוויקיפדיה, להסיר את הטפל והתפל, ולנסח בניסוח אובייקטיבי ואנציקלופדי. אין מקום לדעתי בשלב זה לשחזורים גורפים מרפי-ידים, רבה התועלת על ההפסד, ולא יקרה כלום אם במשך השבוע הזה, הערך לא ייראה במיטבו, או (חלילה וחס) יכתוב אי-מי שהוא היה ממשיכו של הגאון מווילנא ושל תנא קמא. ביקורת - שיחה 11:38, 14 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

אין כאן נסיבות חריגות. כרגיל, עריכה שרובה מועילה או שניתן לשפרה בקלות - יש להשאיר ולשפר. עריכה נרחבת שרב בה הנזק על התועלת - מי שרוצה יכול לעמול לשפרה, אבל להשאיר כמו שהיא אין הצדקה. הכול לפי העניין. מי שחשוב לו התוכן בויקיפדיה לא ישאיר אמירה שהוא היה ממשיך של תנא קמא אפילו לא לשנייה. נרו יאירשיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ה • 11:56, 14 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
מורי ורבותי, אנא בטובכם. הדיון שלכם לענ"ד איננו רלוונטי בכלל, כי אם אתם מתכוונים בעצם אלי, או אפילו אם אתם מתכוונים למישהו אחר, אני לא מצאתי מי שהוסיף עד כה מידע מופרך אפילו לא עשירית מתנא קמא. יש קצת היבט מיסטי, אך מי שיראה את ההערה שבערך על רבי אלעזר שמחה וסרמן יווכח שזה מקובל בהחלט בויקיפדיה.
מה שכן נכון הוא שהחסימת אינטרנט המאסיבית שלי מגבילה אותי מאוד בהצבת מקורות. כמעט כולן של תוספותיי ניתנות לאיתור בגוגל, אך אני מוגבל מלבצע את ההצבה בפועל. אם תוכלו לסייע לי בזה תבורכו. משה שפירא - שיחה 12:21, 14 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
הכוונה לא אליך ספציפית, אבל חשוב שתדע שכתיבה הגיוגרפית לא מקובלת כאן. ואם זה מה שנעשה בערך אליו הפנית, זה לא בסדר וזה יטופל במוקדם או במאוחר. מצבת כח האדם שלנו קטנה מאד ולכן לא מספיקים להגיע להכל. ביקורת - שיחה 12:26, 14 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
מכאן צריכה לצאת קריאה לעורכים: הערך פתוח לעריכות, אך יש להקפיד שהן יהיו ממוקדות, ענייניות ואנציקלופדיות. אין להעמיס את הערכים במידעים ובתכנים לא-אנציקלופדיים/הגיוגרפיים, גם אם הם נכונים בתכלית. גרש - שיחה 13:15, 14 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
אני מסכימה עם ביקורת. ניתן לערך להתרחב, וכשירגעו הכתבות וההספדים וכולי נוכל לסדר כראוי.--יעלי 1 - שיחה 00:26, 15 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

ציטוט של שאלות אחיינים משמם[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב: "האחיין היחיד מקרב אחייני החזון איש שהיו אף הם מקורביו ותלמידיו, ששאלה שלו מצוטטת משמו בספרו "חזון איש"". ראשית, אני לא בטוח מי עבר על הכרכים לבדוק. אבל נניח שזה נכון, מה זה אומר? האם בכוונה הכניס החזון איש דווקא את השם שלו ולא של שאר האחיינים? האם מדובר בכלל בכרך שיצא בחייו? זה באמת פרט שולי, ודאי פחות חשוב מהעובדה שהחזון איש טרח לכתוב הערות על ספרו. נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ה • 12:36, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

חוות דעת מלומדת שמגלה על בורות בתת-תחום הידע הספציפי הזה. ביקורת - שיחה 12:54, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
האם מטרת דף השיחה היא להכריז מיהו בור ומי לא, או שמא לנהל דיון ענייני? נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ה • 12:56, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
אתה כמעט אילצת אותי לסגנון הזה. אני מצפה להתייחסות מכובדת יותר כלפי עורכים אחרים, משתדל בעצמי כשאני מסיר מידע מערך לבדוק מי הכניס אותו ואם זה מישהו מוכר שבדרך כלל עריכותיו תואמות לכללים, לשאול אותו לפני כן לדעתו בטרם אני מסיר כלאחר יד מה שלא נראה לי.
לגופם של דברים: החזון איש כתב הערות כמעט על כל דבר דפוס שהיה תחת ידיו. אם קצת ואם הרבה. וצורבים רבים השיגו אחר כך צילום של "גליונות החזו"א" על ספריהם. מאידך, ציטוט בספר זה דבר שהאדם מחליט עליו, ומגיע כאקט מודע של כבוד. הרי הוא דיבר איתו הרבה, והקטע המדובר הוא לא תכלית הגאונות, אלא ציטוט לשם ציטוט. החזון איש המעיט בציטוטים בכלל, ובבני הדור הזה לגמרי. לא הייתי צריך לקרוא את כל ספרי החזון איש בשביל זה, אלא לשמוע את ציון העובדה הזו מכמה מתלמידי החזון איש, שחזקה עליהם שהפכו כל אבן כדי לבדוק זאת. לכן, העובדה הזו חשובה בכמה סדרי גודל יותר ממה שהוא "טרח לכתוב הערות על ספרו". ביקורת - שיחה 13:09, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
לא, לא אילצתי אותך, קח אחריות על מעשיך. גם לך מותר לבטל עריכות שלי כשהן לא נראות לך. אם החזון איש כתב הערות על כל דבר - זה אכן מפחית מחשיבות ההערות על "כלילא דוורדא", ועדיין ההערות האלה בולטות יותר מאזכור חד פעמי של שם האחיין באחד מספריו. אני לא בטוח שמדובר באקט דרמטי שמביע כבוד, בהחלט ייתכן שזה מקרי. עד כמה זה נדיר שהחזון איש מזכיר את שם השואל? ייתכן שמדובר בשמועה שנפוצה כדי להגדיל את כבודו של הרב גריינימן, ולכן שמעת אותה מכמה תלמידים. זה מזכיר לי את השמועה העקשנית והשגויה שהרב שך היה היחיד או אחד הבודדים ממש שהרב מבריסק נתן להם הסכמה. נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ה • 13:20, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
מותר לי? תודה רבה. זה מה שעשיתי בעצם כשהחזרתי את אזכור הנתון החשוב הזה. לגבי "עדיין ההערות בולטות פחות" איאלץ לחזור על דברי שפשוט אין לך מושג על מה אתה מדבר, זה נושא בעל משמעות בפרט בחוג הזה (כך למשל הרב קניבסקי מקפיד להזכיר בספרו דרך אמונה את כל חתניו). ולא, את ה"שמועה" הזו שמעתי מתלמידי החזו"א שאינם שלמים בליבם ובדיבורם עם נשוא הערך ומפני כבודו לא אפרט. זה הנתון העובדתי הראשון שהזכיר אחד מהם מיד כששמע על פטירתו למשל. ביקורת - שיחה 13:27, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
"בולטות פחות" הכוונה בעיני הקורא הממוצע של ויקיפדיה, החזונישניקים לא צריכים אותנו. אם אנחנו כותבים פרט שקורא ממוצע לא מבין את חשיבותו עלינו להסביר לו מדוע טרחנו לכתוב זאת. תוכל לומר לי עד כמה זה נדיר שהחזו"א מזכיר את שם השואל? האם כל מי שמוזכר בספרו הם אנשים שהחשיב? נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ה • 13:43, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
כן. הספר חזון איש כידוע אינו ספר שאלות ותשובות, יתר על כן, בדרך כלל הוא כותב את דבריו כאילו הם דברים פשוטים, אמת מפי הגבורה, שאם הלומד אינו יודע שברקע עומדת שאלה של ה"אבני מילואים", פעמים רבות לא יבין מה הוא מחדש ולמה זה לא ברור מאליו, זה אחד הדברים שהופכים את הספר להיות קשה. לכן טכנית אין "שם שואל" בכלל בספר הזה. גם כשהוא (הספר) מצטט במלואו מכתב הקשור לסוגיה, ומפריד אותו לקטע נפרד תחת הכותרת "-מכתב-" הוא לעולם לא מזכיר את הנמען ולא את דבריו. נדיר מאד בכלל שהוא מזכיר שמות/ספרים של אחרונים, וכשזה קורה זה רק כאלו שהוא "אחז" מהם, והילל אותם בהזדמנויות אחרות. כמו ה"מנחת ברוך", "פתחי תשובה" או אחרונים ידועי שם ממש (נגיד פני יהושע וחתם סופר - אזכורים בודדים מאד). ביקורת - שיחה 14:05, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
כלומר הוא החשיב את האחיין יותר מרוב האחרונים, וברמה של אלה שהזכרת? לא יודע. אולי אפשר לנסות לנסח שהעובדה שהוא מזכירו בשמו נחשבת בקרב אנשי החוג כעדות להערכתו הרבה כלפיו, משום שהוא ממעט מאוד באזכורים מעין אלה, או משהו בסגנון. נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ה • 14:15, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
לא. הוא ידע היטב שאף אחד לא יחשוב שכשמזכיר אדם חי הוא מחשיבו יותר מכל הנ"ל, אלא שמחשיבו באופן כללי. כעת אני בודק באמצעות פרוייקט השו"ת את מי עוד הוא מזכיר, במחילת כבוד תלמידי החזו"א שליט"א, הרח"ג הוא לא היחיד. זה אני כבר עכשיו רואה. מיד אתן רשימה, ואשאיר לאחרים לשער למה הוא "פירגן" לכל אחד ואחד. ביקורת - שיחה 14:20, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
נראה לי שהחיפוש לא ממצה, כנראה חסרים שם חלקים: מלבד הגרימ"ה (שליט"א) [זללה"ה], המוזכר בשמו בכעשרה מקומות; הוא מזכיר גם את "הרש"ך נ"י" (הרב שלמה כהן, עסקן ציבורי חשוב בבני ברק, מקורבו ותלמידו). חזו"א זרעים, ערלה סי' א' סקי"א ד"ה ל"ז ב'. ואת "תשובת הגר"ד (שליט"א) [זצ"ל]". חזו"א טהרות, נדה סי' קי"ז (ס"ז) סק"י. ביקורת - שיחה 14:41, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
הפתרון פשוט. הואיל ונרו אינו חש כנראה את הדקויות של המקומות האלה, (כמו כל מי שלא נולד בהם), והואיל וביקורת כן צודק לדעתי באופן כללי (מי זה הגר"ד שכבר היה לזצ"ל, ומדוע זה מהווה בעיניך פירכא על האחיינים?), מה שצריך הוא אך ורק לצטט את הגר"ח קנייבסקי שדבריו פורסמו באתרים החרדיים שציין את העובדה הזו (ורק אותה) מיד עם הפטירה. זה גם עם מקור וגם מבטא הכל. משה שפירא - שיחה 10:50, 17 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
ר' דוד קרלינר. הוא מביא עוד שמות. בכל אופן כל שם שהוא מזכיר הוא נדיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אלמוני, גם אני חושב שזה ר' דוד קרלינר, אבל לא מצאתי בתשובותיו שמדבר על הנושא המדובר (אבר מן החי מצד מיחוי הוולד בשליה). אם תמצא, כתוב לי במטותא. ביקורת - שיחה 13:28, 17 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
שאילת דוד חולין. עמ' 119 בדפי היברובוקס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
יפה, תודה. מעניין שהוא קורא לזה "תשובת...". ביקורת - שיחה 15:33, 17 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

תאריך לידה[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
לפי העיתונות החרדית מהיום הוא נולד בא' ניסן תרפ"ו, ולא כפי שנכתב בערך תרפ"ד

מקור: דווח על ידי: 95.86.101.133 11:17, 12 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

שיניתי לט"ו בטבת תרפ"ו על פי מספר מקורות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:45, 12 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]
מסתבר שטעיתי, תוקן לא' ניסן על ידי אנונימי על פי הכתבות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:11, 16 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

סוף העברה

חמיו היה חנווני[עריכת קוד מקור]

בשמחה משפחתית ישבנו אני ואמי, ובינותינו ישבה דודה של אמי ירושלמית וותיקה. הועלה בנושא הרבנית גריינמן אשתו של נשוא הערך. אני ציטטתי מהזיכרון - מהערך פה שאביה היה רב באיזה ישיבה ומו"ץ ב"עדה החרדית" ואז הדודה אמרה שהיא הכירה אותם היטב, הוא היה בעל מכולת וחנווני נקי כפיים וירא ה'. סמוך לשכונת בתי אונגרין. היא הזכירה לאמא שלי שהיא עצמה בילדותה הייתה קונה במכולת ההיא. אז ייתכן שבנוסף לעבודתו שהה במידה כזאת או אחרת בישיבה. אף לא היה משגיח או מו"ץ במובנה הרגיל של המילה. יעלי 1 - שיחה 02:43, 8 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

אנכרוניזם. לא הייתה אז סתירה במובנה הרגיל של המילה, בין משגיח ומו"ץ למשלח ידיו של אדם לפרנסתו. אין סיבה להסיר את המידע ולכל היותר יש לדרוש מקור. ביקורת - שיחה 09:49, 30 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]
אכן. זה לא היה כמו בימינו. אך עדיין אין לציין כי היה מו"ץ של העדה החרדית, אם זה לא היה עיסוקו העיקרי ומזה התפרסם. אנו לא נכתוב על אדם שהיה רופא \ מהנדס ומבקר בכותל. "הרב פלוני אלמוני מבאי הכותל המערבי". זה חסר טעם. יעלי 1 - שיחה 16:13, 1 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
עם כל הכבוד לדודה שושנה, אולי היא הכירה אותו מהמכולת, בעוד בזכרון מוישה או בישועס יענקב חיכה לו כל בוקר אחרי שחרית תור של צורבים ושאלותיהם בידיהם. ביקורת - שיחה 21:35, 1 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
היום הוא לא היה יכול להיות גם מו"ץ וגם חנווני. היה מתלכלך לו הפראק בעבודה. • צִבְיָהשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ו 22:59, 1 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
הי, א. בהתאם, היום מוכרים במכולת אריזות סגורות ולא שוקלים קמח וסוכר לאריזות נייר פיראטיות. ב. מדובר על מו"צ ירושלמי, יכל למכור משחת שיניים אלמקס-זברה ולהסתדר יופי. ביקורת - שיחה 23:08, 1 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

יעלי 1, כאן (בלוג נחשב) כותב שהיה ר"מ ומשגיח בתורת חיים. ביקורת - שיחה 00:10, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

ביקורת, קראתי את זה מזמן. יש מצב והבלוג עצמו לקח את זה מוקיפדיה. ליישב את הענין, יש לי רעיון איך לשאול את אחד מבניו של נשוא הערך. אני מכירה מישהי שיכולה לברר לי את זה. יעלי 1 - שיחה 00:26, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
בעצם אין הרבה מה לברר. אין וויכוח גדול בינינו. שהוא ניהל מכולת - הוסכם. שהוא היה בר-אוריין - מוסכם. אך בכל זאת אנסה. יעלי 1 - שיחה 00:30, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
הוא לא עושה את זה בדרך כלל (לקחת מוויקיפדיה בלי לדעת את המקור). ביקורת - שיחה 09:01, 8 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
ביררתי אצל בני משפחתו. החנווני זהו בנו, גיסו של הרב גריינמן.--מוישימישיחה • ג' בטבת ה'תשע"ו • 15:00, 15 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
כאן תמונת מצבת קבורתו.--מוישימישיחה • ד' בטבת ה'תשע"ו • 00:00, 16 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

הרב צבי פרידמן? למיטב ידיעתי לא היה תלמידו. אני חושש שמישהו חומד לצון... אולי אפשר לבקש מקור לזה?--213.151.45.129 00:21, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

הרב צבי פרידמן בן רבי יעקב פרידמן חתנו של הרב יחזקאל ברטלר מתלמידיו של החזו"א מו"ץ בבי"ד של הגר"נ קרליץ הרי הוא בהחלט אחד מתלמידיו והושפע ממנו רבות ועי' בספר מילי דהספידא בהספידו על רבו מרן הרב גריינימן זל ויראה כמה החשיב עצמו תלמיד שלו, אכן ר צבי פרידמן רב שכונת אור החיים אינו תלמידו אם כי מאוד העריכו כפי שניתן להיווכח מתמונות הלויה של הגרח זל ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

האלמוני צודק. אחד הרבנים הבולטים בקהילת תלמידי רח"ג, הוא הרב צבי (בצעירותו: ציקי) ב"ר יעקב פרידמן. ביקורת - שיחה 10:22, 15 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
הרב צבי אשר פרידמן, להבדיל מהרב פרידמן מהפלג הירושלמי. צדיק האמת שבדור - שיחה 05:41, 24 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]