שיחה:חסידות תולדות אהרן

אינני בטוח על שנת פטירתו של רבי אברהם יצחק שצויין בערך. פטר רחם 11:07, 16 ינואר 2006 (UTC)

לפטר רחם

אני כן בטוח שזה תאריך פטירותו. תשאל כל חסיד תולדות אהרן מהי שנת פטירתו והוא מיד יענה "תשנ"ז". 85.159.160.207 05:34, 10 באוקטובר 2008 (IST)

הורדת הודעה על חוסר השלמה

מאחר ואין שום הסבר בדף השיחה פה במה יש חוסר השלמה לפסקה מאפיינים שבערך הורדתי את ההודעה על חוסר השלמה. האיש והאגדה - שיחה 02:52, 12 באוקטובר 2008 (IST)

לבוש

"מראשית התהוותה של הקהילה דוגלים מנהיגיה בהסתגרות, והיא כוללת בין השאר גם את ההשגחה על אופי הלבוש הירושלמי החרדי מראשית המאה ה-20. "

מסתמא אין הלבוש ירושלמי ב"מקור", הלא כן? ‏עדיאל‏ 17:31, 16 ביולי 2009 (IDT)

תולדות אהרן שלי

יש לציין שחסידות תולדות אהרן היא חסידות מאוחדת וגם המנהג להנשא רק במסגרת המצומצמת של הקהילה הופך את כולנו לקרובי משפחה. לכן גם יצאנו בהפגנה סוערת כשיעטא מערקאוויטץ [האם המרעיבה]נעצרה. אהרל'ה ממאה שערים.20:35, 6 בספטמבר 2009 (IDT)213.151.61.119

טעות! יענטא ולא יעטא.

לאהרל'ה, שם האהח גברת מערקאוויטץ הוא יענטע ולא יעטא. שים לב! דרך אגב, אם אתה חסיד תולדות אהרן אז אני אמור להכיר אותך. אבל אני מכיר המון אהרלעך... אברהם יצחך רייכער. מאה שערים.

אברהם יצחק רייכער! איך גלויב נישט. [פון ציונישע ממשלה...]

פה שוב אהרלה ממאה שערים עם התנצלות- נפלה לי הנון מהשם יענטא. ואילו אתה- אברהמלה רייכער חברי משכבר הימים- שים לב ליצחך שכתבת במקום יצחק. לא נורא! טעות לעולם חוזרת. אהרן דוד (שמת לב שאני קרוי עש בעל השומר אמונים ואתה עש הדברי אמונה מתולדות אהרן... שיא המתאים...]

פון ציונישע ממשלה מיר גלוייבן נישט- אנחנו לא מאמינים בממשלה הציונית.

זו תגובתי. אהרלה ממאה שערים.

איחוד לתוך שומרי אמונים

רוב הערך מופיע גם בערך שומרי אמונים וגם בתולדות אברהם יצחק. ואין לכך שום סיבה!

כדאי לאחד את הערכים לערך אחד על כל השולשלת והחצרות היוצאות ממנה, ואם לא אז לפחות למחוק את כל המידע כאן על שומרי אמונים ולהשאיר שתי משפטים (פלוס הפניה לערך מורחב). ―ישר23 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כיוון שמדובר בסופו של יום בחצרות נפרדות, אף שיש להן היסטוריה משותפת והרבה מאפיינים זהים, אני ממליץ על הפרדת הערכים. לגבי התמצות הצדק איתך. צריך להשאיר פה רק את עיקרי הדברים (מקור החסידות, הפיצול והרקע אליו וכד') ואת השאר להשאיר רק בערך הראשי לאותו נושא. ‏DGtal‏ 11:06, 14 בינואר 2010 (IST)

הבגד המפוספס

א. חבל שלא כתוב את כינויו: 'זברה'. ב. רק בשבת לובשים צהוב, בימות החול לובשים כחול. למען דעת - שיחה

שינויים של אנונימי בדבר החזקת תעודות זהות

אנונימי ערך שינויים בערך ובפרט שינה את הטענה שיחידים מאנשי החסידות לא נושאים תעודת זהות. בגרסה היציבה היה כתוב שמרבית אנשי החסידות אינם נושאים תעודת זהות. לפי העיתון ynet, הצדק עם הגרסה היציבה. ולכן בהעדר נימוק לשינוי החזרתי אותה. בש - שיחה 05:08, 4 בפברואר 2011 (IST)

הכותרת בקישור שהבאת הוא אכן "תעודת זהות", אבל הכוונה לתיאור בסיסי של העדה החרדית, אין שם התייחסות לשאלת נשיאת ת"ז. כדי לא להסתבך שיניתי ל"חלק". נרו יאיר • שיחה • א' באדר א' ה'תשע"א • 21:17, 5 בפברואר 2011 (IST)

לפי ynet, "אנשיה לא בוחרים לכנסת, לא נושאים תעודות זהות ומסרבים לקבל תקציבים ממשלתיים". גם בראיונות של ראשי הקהילה בתקשורת הם משמיעים עמדות קיצוניות על אי שייכות למדינה. בש - שיחה 21:24, 5 בפברואר 2011 (IST)

צודק, פספסתי את זה. הכותבת טועה (רבים מקבלים קצבאות ילדים, ולרוב יש ת"ז), אבל לאחר הנוסח שהכנסתי אין צורך להסתבך עם הדיון הזה. נרו יאיר • שיחה • א' באדר א' ה'תשע"א • 21:33, 5 בפברואר 2011 (IST)

עריכה מחדש ושכתוב

התבקשתי להסביר את עריכותיי בערך:

ובכן, אקדים ואומר שאני אמנם נרשמתי כעת בשם חדש, שם שנועד לטפל בכל הקשור לתולדות אהרן וכדומה, אבל אני משתמש לא כ"כ חדש שפועל בדרך כלל תחת שם משתמש אחר. כמובן שלא אשתמש בשם האחר ובשם הזה יחד באותו נושא (ככלל, ההפרדה היא בין "תולדות אהרן" והמסתעף, לבין שאר הנושאים), לא להטיית דיונים ולא להצבעות כפולות. הסיבה שנרשמתי בשם חדש ואיני רוצה לקשר את עצמי לשם הישן, היא פשוטה: "אני חסיד תולדות אהרן", פרט שלא נוח לי שיקשרו אותו לזהות האחרת שלי כאן.

אקדים ואומר עוד שכאמור אני חסיד תולדות אהרן, מזה ארבעה דורות. הורֵי הורַי נולדו בקהילה, כך הוריי, וכך גם אני אשתי וילדיי. אני מכיר כל פרט ובורג בקהילה הזו על כל המשתמע מכך. וכעת להסברים:

• שכתבתי את הערך שסבל מאי-בהירות, תת-ניסוח, שגיאות וכדומה.
• הסרתי קטעים רבים מהערך ש:
  • בחלקם היו דברים טפלים ביותר - "חתימות הנשים ושריפתן (של החתימות כמובן, לא של הנשים...) על ידי האדמו"ר"; "שלא כאביו, מאריך האדמו"ר הנוכחי בדברי תורה הנאמרים בסעודה שלישית תוך ציטוטים מספרי המהר"ל והרמח"ל"; "בקהילה ישנה קבוצה בשם "מארי דחושבנא" - המגישים בכל ראש חודש דיון וחשבון על מעשיהם באותו חודש לאדמו"ר, העובר על הרשימות".
  • בחלקם היו לא מדוייקים - "שלא כאביו, מאריך האדמו"ר הנוכחי בדברי תורה הנאמרים בסעודה שלישית תוך ציטוטים מספרי המהר"ל והרמח"ל"; "פתיחות רבה יותר מבעבר לקבלתם של חברים חדשים לשורותיה"; "ורוב של תלמידי הישיבה";
  • בחלקם היו לא נכונים, מטעים ומבלבלים, לעתים עד כדי גיחוך והוצאת לשון הרע - "הנקראת ביידיש: "סעדריא" (אין מילה כזאת בכלל ביידיש, לפחות לא את היידיש שאני דובר כשפת אם); "תקנה שאינה מופיעה בספר התקנות, היא דרישת האדמו"ר ללמוד עמוד גמרא ליום" (דרישת האדמו"ר זו אינה תקנה כלל. מה שמוגדר כתקנה הוא רק מה שמופיע כחיוב ב"ספר התקנות". גם נוהגים אחרים המושרשים עמוק בין בני הקהילה אינם תקנות. כך שלכתוב שדרישת האדמו"ר שהגיע כשישים שנה לאחר ש"ספר התקנות" נכתב, אינה תקנה, זה פשוט מגוחך. היא לא אמורה, לא יכולה ולא צריכה להיות תקנה, ואין שום הוה אמינא שהיא תקנה, ולא קיימת חשיבות לעובדה שהיא אינה תקנה); "חלק מאנשי החסידות אף אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראליות, בדרכונים ישראלים ויש חלקם שנמנעים מלהחזיק רכב כדי לא להחזיק ברישיון לרכב של המדינה" (מגוחך ולא נכון. אולי, ורק אולי, לשניים מתוך כארבעת אלפים נפשות בחסידות אין תעודת זהות. מאידך, רשיון נהיגה לא נפוץ בקרב הקהילה, אך בגלל התנגדות לעצם הנהיגה, הנתפסת בעיני חלק מבני הקהילה כ"יציאה מחוץ למסגרת השמרנית". מי שכבר כן עושה רשיון נהיגה, יהיה מן הסתם כזה שפחות "מתנגד למדינה הציונית", והימנעות בגלל זה אינה קיימת כלל וכלל); "אנשי החסידות מחוברים לרשת המים מקורות ולרשת חברת חשמל ממנה מתנתקים מדי שבוע מחשש לחלל את השבת" (באמת? מתנתקים ממקורות? איזה שטויות אלה? מי מתנתק? אצל כל אחד בתולדות אהרן, ללא יוצא מן הכלל, זורמים מים מהברזים בשבת וגם ביום כיפור..., ולגבי החשמל בשבת: 1. זה רק באופן חלקי ביותר. רוב בני הקהילה (בעיקר הצעירים יותר) אינם מקפידים על כך. 2. מה זה שייך ל"מאפיינים" של תולדות אהרן? אין ליטאים - הניגוד הגמור של תודלות אהרן - בבני ברק ומודיעין עילית שמתנתקים מהחשמל בשבת? אין עוד מאות ואלפים בשכונות החרדיות בירושלים שמתנתקים מהחשמל. דוקא בתולדות אהרן הרוב, כאמור, אינו מקפיד על כך. שום אדמו"ר לא דיבר על כך. זה לא מוזכר בשום מסמך/ספר רשמי של תולדות אהרן. ובקיצור: אין כל קשר, ומדובר במידע מבלבל שבחלקו גם לא נכון. באותה מידה אפשר לכתוב בערך חרדים שהציבור החרדי מקפיד לא לרצוח אנשים); "העדה החרדית מפעילה רשת בתי חינוך לילדיהם כדי שלא יצטרכו להיעזר ברשתות חינוך של המדינה או בשרותי רווחה" (לא נכון; לתולדות אהרן מוסדות עצמאיים לחלוטין הן תשתיתית והן כלכלית, וכמפורש בערך); "בעקבות פרשת האם החשודה בהרעבת בנה ("האם המרעיבה") בשנת 2010 החרימה החסידות את בית החולים הדסה עין כרם, יחד עם גורמים נוספים בעדה החרדית" (מדובר על חרם-לא-רשמי שהחזיק מעמד "מתענית אסתר עד פורים" כמו שאומרים אצלנו. ובקיצור, לקחו משהו שהיה חם בחדשות ועשו מזה עובדה אנציקלופדית ברורה. לא משנה שמאז פרשיית האמא המרעיבה כבר ילדו מאות נשים בתולדות אהרן את ילדיהן בבית נחולים הדסה עין כרם. ובקיצור: הטעייה והגזמה פראית שמקורה בבלבול, בנוסף לכך שהמידע הוא טפל ומהווה לשון הרע); "בית הכנסת המרכזי של החסידות (שמשמש גם כישיבה המרכזית של החסידות) נמצא בסמוך לרחוב שבטי ישראל בירושלים. לישיבה סניפים ברמת בית שמש ובביתר עילית. ישיבה נוספת מוכרת של החסידות נמצאת בניו יורק. עוד בתי מדרש קטנים של החסידות נמצאים בשכונת בית ישראל ובשכונת גאולה, בית כנסת מצומצם של החסידות נמצא בתחום בתי אונגרין שבמאה שערים" (חלק קטן מהקטע הוא כפילות, והשאר הוא מידע מוטעה ומטעה ולא נכון בעליל. הכותב כנראה התבלבל - בלבול אופייני אצל מי שלא מתמצא - בין תושבי מאה שערים ככלל, לבין בני הקהילה כקהילה; לתולדות אהרן יש סניפים ובתי מדרש אך ורק במקומות שצויינו בערך); "העמותה הראשית של החסידות היא עמותת משען לחולה, המסייעת בתחום האוכל והמזון. העמותה מסייעת לאנשים נזקקים, בעלי נכויות וחולים, לא רק חסידי תולדות אהרן אלא גם חרדים מקבוצות אחרות. העמותה מסייעת מדי יום למאות אנשים. בראש העמותה עומד חיים שוורץ" (לעמותת משען לחולה - ערך שגם הוא סובל ממידע מוטעה רב - אין שום קשר לתולדות אהרן, למעט העובדה שהעומד בראש העמותה - וזה לא חיים שוורץ - הוא חסיד תולדות אהרן); "בחסידות תולדות אהרן רואים חשיבות רבה בביקור חולים ובמתן סיוע לנזקקים" (תולדות אהרן אינה שונה מיתר הציבור החרדי, ואינה שמה כלל דגש על דברים אלה יותר מבשאר הציבור החרדי).

לסיום אדגיש שאתרי החדשות כמו ויינט וכדומה אינם יכולים להיות מקור אמין בכל הקשור לציבור החרדי בכלל ולתולדות אהרן, בתור קהילה מסוגרת, בפרט. אצל העיתונאים החילוניים, ובעקבותיהם אצל הציבור החילוני, קיים בלבול מוחלט לכל הנוגע לציבור החרדי, ובפרט לזרמים המסוגרים בציבור הזה, דוגמת העדה החרדית. עיתונאי חילוני ממוצע, ולרוב גם עיתונאים חרדים, מתבלבלים בין נטורי קרתא הקיצוניים, לבין הקאפטן הזברה של תולדות אהרן; בין הימולקה הירושלמית לבין הקנאי מבעיר-הפחים במאה שערים; בין העדה החרדית לבין תולדות אהרן או ברסלב. קיימת אנדרלמוסיה ואי-בהירות טוטאליים בעיתונות החילונית בכל הנוגע לאזור מאה שערים. מדובר באזור שתושביו - לפחות רשמית או באופן ממוסד - אינם ממוסדים, אינם מסגירים/מוסרים מידע, בדלניים ושמרנים-מסורתיים. כשויינט כותב לדוגמה שיש מי שלא נושא בתעודת זהות בתולדות אהרן, הוא בעצם מתכוון לנטורי קרתא אבל כותב תולדות אהרן, כי לגביו ההבדל הוא קלוש. בשבילו, זה בערך כמו ההבדל בשביל חרדי ממוצע בין מכבי תל אביב לבין הפועל תל אביב. מדובר בשתי קבוצות עם מאפיינים זהים רבים, אך עם הבדלים ואבחנות בולטים וברורים. אותו הדבר כאן. תולדות אהרן - שיחה 15:43, 21 ביוני 2011 (IDT)

ניכרים דברי אמת, בסוף, עוד יבואו כתבי ווינט להתייעץ אתך, וטוב יעשו . טיפוסי - שו"ת 15:52, 21 ביוני 2011 (IDT)

שלום רב. אני חושב שאני יודע מהו שם המשתמש הנוסף שלך, ולכן נותן בך אמון. טוב מאוד שאתה עושה סדר בערך. יש לי רק הסתייגות אחת: אני מוצא חשיבות בנושאים שאתה רואה טפלים, כמו שריפת החתימות ומארי דחושבנא. בניגוד לנושא תעודות הזהות והחיבור למקורות, כאן יש ייחוד. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"א • 23:56, 21 ביוני 2011 (IDT)

מתוך הכרות אישית עם החסידות, הרשיתי לעצמי לתקן כמה נקודות בהגהותיו של משתמש תולדות אהרן, כולל הכינוי סידריה הידוע לי א' כי גם אני לבשתי אותו לאחר נישואי כשגרתי בארץ (וכן ילדי הנשואים המתגוררים בירושלים ובבית שמש לובשים את הווסט הזה), ב' גם אני דובר יידיש כשפת אם ואכן הכינוי הוא לא ביידיש אלא בערבית, שפה ממנה נכנסו מילים רבות ליידיש הירושלמית. בהצלחה, אורח לרגע • ויקיהדות • כ' בסיוון ה'תשע"א • 10:16, 22 ביוני 2011 (IDT)

לנרו, שריפת החתימות הייתה אירוע חד פעמי, שלמעט יומיים לפניו ויומיים לאחריו, אף אחד לא דיבר על זה. מדובר באירוע שולי, שאם נפרט כמותו בערך, אוכל להציג פה ערך בן אלף קילו. הוא אולי מעניין אותך ואחרים וייחודי, אבל כמידע אנציקלופדי הוא חסר כל חשיבות. המארי דחושבנא, הוא גם אירוע שולי, שלמרות ייחודיותו, הוא חסר כל חשיבות אנציקלופדית. הדברים האלה טובים לכתבה בבקהילה או משפחה, ולא כאן.

לגבי הסידריה: ייתכן שאתה (יהודה) צודק. אבל אני בספק אם יהיו יותר מחמשה אנשים בתולדות אהרן שיידעו מה זה "סידריה". אני לא הכרתי את המילה הזאת, ולכבודך שאלתי את אבי ואת סבי ושניהם שאלו "אם זה אנגלית"... בקיצור, בערך תולדות אהרן הוא לא אמור להופיע.

לגבי "השפעת ראשי המוסדות" על הרוב בבחירת הרב קאהן: זה נתון שנוי מאוד במחלוקת, והייתי מציע לך להביא לכך מקור נייטראלי. אני, למרות שאני חסיד תולדות אהרן, הקפדתי להיות נייטראלי ככל האפשר. כך, לדוגמה, לא נמנעתי מלהוסיף את הפרטים על הסכסוך מלווה האלימות שליווה את ההתפצלות.

לגבי מה שכתבת שהדיון בבי"ד הסתיים בפשרה: זה לא נכון. הפסק-דין צידד בצוואה שהוצגה על ידי נציגי ר' דוד, ופסק חד-משמעית שאין בה כל זיוף. בכך הוא קבר את הטיעון המרכזי של הצד הנגדי. בפסק-דין נפסק שכל המוסדות, הזכויות, והשם "תולדות אהרן", שייכים לר' דוד - חד-משמעית. בפסק-דין נוסף, שכוויתור מצד תו"א מקבלת תוא"י בניין אחד. לפיכך, אני מעדיף את הנוסח שלי, על פני הנוסח שלך.

לגבי ההוכחות הגרפולוגיות: יש לך פה בלבול רציני. בעת הדיון לא היו שום הוכחות גרפולוגיות, שכידוע לך אינן קבילות בבי"ד. הסיפור עם הגרפולוגים וכו' התחולל כשלוש שנים לאחר הדיון בבי"ד, כשתוא"י הוציאו את "נס להתנוסס", לאחר שגנבו את הצוואה המקורית מביתו של הרב ברנסדרפר, והציגו שם את הצוואה עם המחיקות, ושם הוסיפו את שלושת ההוכחות הגרפולוגיות שלהם. משניים מהגרפולוגים הוציאה תולדות אהרן מאוחר יותר הודעה כתובה וחתומה, כי הם הוטעו על ידי נציגי תוא"י. אז אנא, בלי להתבלבל, ובלי להיכנס לכל הקלחת המלוכלכת הזאת.

שלכם, תולדות אהרן - שיחה 02:22, 23 ביוני 2011 (IDT)

ועוד משהו, יוד'לה: הנער שבתמונה שייך לתולדות אברהם יצחק. אני מכיר אותו. הוא לא מתולדות אהרן. תולדות אהרן - שיחה 02:26, 23 ביוני 2011 (IDT)

בסדר אהרלע, תיקנתי את כל הערותיך, גם לי אין רצון להיכנס לכל הנושא הזה, אני נייטרלי לחלוטין ואף ציינתי את הנייטרליות שלך בדף שיחתך. אני מאמיו שהבחנת כי חלק הארי של הכתיבה והעריכה בערך זה נעשה על ידי בעבר. את הסדריה השארתי זהו ערך אנציקלופדי ומותר להשאיר בתוכו מושג אפילו אם נשכח בקרב הדור הצעיר, שנינו שכחנו מהדג'ובע והגרטל הוספתי את שניהם. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק והאמת והשלום אהבו. בידידות נאמנה, אורח לרגע • ויקיהדות • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 03:16, 23 ביוני 2011 (IDT)

תולדות, אני נותן אמון בטענות העובדתיות שלך (ודאי כשאין מקור או דעה שונה), אבל בנושא החשיבות עליך להתחשב גם בדעות אחרים, ובפרט שהערך לא מיועד לחסידים עצמם. לכן נראה לי שיש להחזיר את ה"מארי דחושבנא". נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 09:21, 23 ביוני 2011 (IDT)

יהודה, את ה"סידריה" - כמו הגרטל והג'ובע - עליך להוסיף ללבוש חסידי ירושלמי (ואלי לווסט או אפודה?). לא לכאן. אין לזה שום קשר לתולדות אהרן.

לנרו, לא אמרתי שאני לא מתחשב. אדרבה, אני רוצה להגיע להסכמה בדיון. אבל הסכמה כזאת אפשרית רק כשיש את מלוא הנתונים למי שדן בדיון. אתה טוען שעקב הייחודיות יש כאן גם חשיבות. אני טוען שלא. ולמה? ובכן, אסביר את עצמי, ולא אכפת לי שתחזיר את המארי דחושבנא לערך, עד שתשתכנע.

ובכן, בתולדות אהרן יש כאלף אברכים נשואים, ועוד כ-400 נערים רווקים מגיל בר מצוה ("בחורים"). המארי דחושבנא נועד לבחורים ולאברכים כאחד. מתוך כארבע מאות בחורים פוטנציאליים, משתתפים במארי דחושבנא בקושי חמישים, ואלי גם זה מס' מופרז. ואילו מתוך כאלף אברכים פוטנציאליים (כשהכוונה מהנישואין ועד 120), משתתפים במארי דחושבנא כשישים עד שבעים בלבד, וגם זה הפרזה לטובה, לרווחא דמילתא.

האדמו"ר כמעט ולא הזכיר אף פעם בשיחותיו, את המארי דחושבנא. הוא אמנם מחשיב את הדבר, אבל זה לא נתפס אצלו כעיקר. אני יכול להעיד על עצמי, כאברך, שנכנסתי בעשר השנים האחרונות (מאז המארי דחושבנא קיים) עשרות פעמים לרבי, ומתוך עשרות פעמים שהוא הורה לי לעשות כך ואחרת, הוא אף פעם לא הורה לי להשתתף במארי דחושבנא, (למרות שפעם אחת השתתפתי מיוזמתי).

"מארי דחושבנא" הוא פתק של "סדר היום" אותו ממלאים במשך חודש, ונכנסים איתו לאדמו"ר. נכון זה דבר ייחודי, אבל אין לו כל חשיבות בתולדות אהרן. החשיבות שייחוס לו במידה ובערך יהיה כתוב על כך, הוא לאין שיעור ממידת החשיבות שלו בקהילת תו"א. ובקיצור, חוסר פרופורציונאליות מוחלט. תולדות אהרן - שיחה 11:20, 23 ביוני 2011 (IDT)

החשיבות אינה תלויה במספר המשתתפים בתוכנית, וגם אין צורך שהרבי יחשיבה כעיקר, מספיק שגם לדבריך הוא מחשיב את הדבר. נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 11:26, 23 ביוני 2011 (IDT)

אתה כותב דברים שאינם ניתנים לוויכוח, מהסיבה הפשוטה שאינך מנמק אותם. מדוע החשיבות אינה תלויה בפרמטרים אלה? במה זה שונה מבכל דבר בו מספר המשתתפים ומרכזיות הנושא מבחינת הנשוא, הם הפרמטרים לחשיבות? היעלה על הדעת שאם אלף אוהדי הפועל תל אביב יחתמו על פתק האומר שיוסי אבוקסיס הוא אבידה לקבוצה, ויו"ר הפועל יגיד שהוא מחשיב את הדבר, זה ייכנס לערך על הפועל תל אביב? הרבי מחשיב מאות דברים, עשרות מהם ייחודיים, וזהו רק אחד מהם; האם כולם ייכנסו לערך? תולדות אהרן - שיחה 12:16, 23 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מבין הרבה בכדורגל, אבל כאן מדובר במנהג ייחודי לחסידות, שגם לדבריך האדמו"ר מחשיב. זה לא מספיק?! אם יש עוד כאלה - אדרבה. למה זה בכלל מפריע לך? נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 12:39, 23 ביוני 2011 (IDT)

יש מאות דברים ייחודיים שהרבי מחשיב בתו"א, הצד השוה שבכולם שכמידע אנציקלופדי, הם פשוט "טפל". זה הכול. מפריע לי שערך שאמור להיות אנציקלופדי, ייהפך לאוסף של מידע שולי וטפל. הרבי מחשיב את זה, היינו הרבי סבור שזה דבר טוב. לא יותר. הרבי לא נותן לזה משקל מיוחד. ולכן הייחודיות של הדבר הזה, נעלמת במגוון השיקולים והפרמטרים. זה הכול. תולדות אהרן - שיחה 12:45, 23 ביוני 2011 (IDT)

מאות דברים ייחודיים? אני באמת סקרן לשמוע דוגמאות. וזה יותר מכך שהרבי מחשיב: הרבי מעודד חלק מהחסידים להגיש לו דו"ח מעין זה מדי חודש, וזה ודאי גוזל חלק מזמנו. נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 12:48, 23 ביוני 2011 (IDT)

ואולי באמת, כתיבת משפט וחצי, אודות עניין זה, יהווה פשרה סבירה. טיפוסי - שו"ת 12:51, 23 ביוני 2011 (IDT)

אני מפחד לפרט כי הרי גם את זה תדרוש להכניס לערך... סתם... הנה רשימה חלקית ביותר, של דברים שוליים ש"הרבי מחשיב":

• קימה בבוקר, ולימוד לפני התפילה.
• לא ליכנס לתפילה אחרי ברוך שאמר.
• הימנעות מצבירת חובות.
• הימנעות מנהיגה בגיל צעיר, כאמצעי להפחתת הסיכון של תאונות דרכים.
• קביעות עתים לתורה, בשיעורי הערב בבית המדרש.
• שירת "והערב נא" מפי הילדים, בחג השבועות לפני האקדמות.
• השתתפות בטיש ליל שביעי של פסח, בו הרבי מתלהב עד מאוד בריוד שלאחר אמירת השירה.
• האזנה לדברי תורתו בסעודה שלישית.
• תפילה במנין קבוע.
• זהירות בלאו של "לא תרצח"... (סתתתתתםםםםםםם)
• אי החזקת אינטרנט ללא אישור מהזט"ה.
• אי החזקת טלפון לא כשר ללא אישור מהזט"ה.

יש עוד הרבה דברים ייחודיים וכאלה שאינם ייחודיים. לא כולם עולים לי בראש כרגע. בכל אופן, חלק מהדברים שפירטתי נחשבים אצל הרבי הרבה יותר מהדו"ח, שהוא אגב, כלל לא מעודד (כלומר, לא ממש דוחף לכך), אלא מי שמגיש - ברוך הבא, ומי שלא - גם הוא ברוך יהיה.

כמי שמכיר את תו"א לפני ולפנים, כמי שמשפחתו נמצאת כבר 4 דורות בתו"א, וכמי שהוא חסיד נלהב מהרבי, אני אומר לך שאין לדבר הזה כל חשיבות אנציקלופדית, למרות הייחודיות, שאני מודה שהיא קיימת. תולדות אהרן - שיחה 13:01, 23 ביוני 2011 (IDT)

חלק מהדברים שהבאת אינם ייחודיים (אינטרנט, טלפון, קביעת עתים, ד"ת בסעודה שלישית ובשביעי של פסח, נהיגה בגיל צעיר) חלק נחשבים מידת חסידות בכל מקום (לא לאחר לתפילה, חובות). אם יש כאן משהו שהוא מדגיש במיוחד, גם בקבוצה מצומצמת - צריך להכניס את זה לערך. קל וחומר אם זה דברים שהוא משקיע בהם זמן. ההיכרות שלך עם תו"א (הדורות אחורה פחות משנים) היא גורם חשוב בבירור העובדות; אבל מרגע שאלו נתבררו - לעניין חשיבות אנציקלופדית יכול באותה מידה לחוות דעתו כל מי שיש לו ניסיון או ידע כלשהו בכתיבת אנציקלופדיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"א • 13:14, 24 ביוני 2011 (IDT)

זה ממש לא נכון. ההכירות עם תו"א, מסייעת בתפיסת הפרופורציות, ולכן, בקביעת החשיבות האנציקלופדית. כך למשל, מי שלא מבין באסטורנומיה לא יוכל לדעת - או לפחות יוכל לקבוע פחות ממי שמבין - איזה קטע בערך אסטרונומי מסוים הוא מספיק חשוב אנציקלופדית, ואיזה לא. תולדות אהרן - שיחה 18:44, 26 ביוני 2011 (IDT)

לגבי נחלת אהרן

אני חולק בתוקף על התואר, מאחר והוא לא תואר רשמי, אלא תואר שיחצ"נים ו/או עיתונים המציאו. יתירה מזאת: הוא עצמו לא מכנה את עצמו כך, וכך גם על הבלנקים הרשמיים עליהם הוא חותם. מדובר במידע מוטעה ומטעה. אינני רוצה להיכנס למלחמת עריכה, אך מן ההגינות להסיר את את זה, מאחר והגירסה בלי תוספת זו היא הגירסה היציבה. תולדות אהרן - שיחה 17:42, 23 ביוני 2011 (IDT)

בבלאנק הרשמי שלו, הוא עדיין רב בית המדרש דתו"א בירושלים, למרות ששנינו יודעים שהג"ר אהרן ברנדסדורפר נושא בתואר בפועל והוא נחשב כרבם של חסידי תו"א בבית שמש על חשבון הגרנ"צ ראטטנבערג שנשא בתואר והשתמש בבלנק שלו כרב דתו"א גם לאחר שפתח את "קהל חסידים". אין מקום למלחמת עריכה, זו עובדה מוגמרת שהוא אישית מרגיש איתה בסדר ומקורביו דואגים לפרסומה. רוב טובה וברכה והאמת והשלום אהבו, אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 09:36, 26 ביוני 2011 (IDT)

יהודה, אם הבנתי נכון - אתה אומר שהוא מסכים בשתיקה לתואר "האדמו"ר מנחלת אהרן" ולכן יש לציינו? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 14:36, 26 ביוני 2011 (IDT)

לא מסכים בשתיקה, אלא קיבל את התואר, דיברתי בלשון מכובדת על אדם שאני מעריך אישית. לפרטים נוספים, @. אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 16:41, 26 ביוני 2011 (IDT)

הוא לא מסכים עם התואר. מהיכרות אישית עמו. זה לא רשמי, וזה לא בפועל. אז מדוע לציין זאת בערך? תולדות אהרן - שיחה 18:41, 26 ביוני 2011 (IDT)

כי מהכרות אישית אני יודע שהוא מסתדר עם זה טוב מאוד, יש לו גם כולל/בימ"ד במודיעין עילית. ולגבי התיקון, שלך בענין המפגשים, אכן טעיתי, אין יותר מפגשים. אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ה בסיוון ה'תשע"א • 20:27, 26 ביוני 2011 (IDT)

תשמע טוב: הענין הזה של "נחלת אהרן" היא בדיחה במקרה הטוב, ופדיחה במקרה הגרוע. מדובר בגיחוך יחצ"ני משומן, שכאן בוויקיפדיה הופך לפרט אנציקלופדי. שיהיה. אני לא אלחם נגד שטויות כאלה. שלא לדבר, שעדיף היה שכל המידע הזה (כולל על המידע על האדמו"רים, אחיהם ויחסיהם) היה אמור להיכנס לערכים שלהם (דוד קאהן ושמואל יעקב קאהן). טוב, אני ניסיתי את שלי. תולדות אהרן - שיחה 20:32, 26 ביוני 2011 (IDT)

דובר לעומתי יכול לגחך על הרבה חסידויות בטענה שהן יחצ"נות משומנת. בשורה התחתונה מדובר באדמו"ר שכך מכונה בקרב חסידיו. נכון, מדובר בחסידות חדשה ולא גדולה, אבל כך התחילו חסידויות רבות. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 23:57, 26 ביוני 2011 (IDT)

תביא לי אפילו רק בן אדם אחד שמכנה את עצמו "חסיד נחלת אהרן", או שמכתיר את ר' ישראל חיים כאדמו"רו. 'אחד רק תביא לי. אני מוכן להתערב על אלף שקל שלא קיים אדם כזה. זו פשוט חיה שקיימת רק בכל העולם כולו, במדורי התמונות בעיתונים ו...אה, גם בוויקיפדיה... תולדות אהרן - שיחה 19:54, 28 ביוני 2011 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=14655&cat_id=2
  • In חסידות תולדות אהרן on 2013-09-15 23:41:40, 404 Not Found
  • In חסידות תולדות אהרן on 2013-09-20 07:20:38, 404 Not Found
  • In חסידות תולדות אהרן on 2013-09-25 03:10:42, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:10, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אמירה סותרת בפסקת הפתיחה

"... בדגש על תפילה במתינות ובהתלהבות" כיצד מתפללים במתינות ובהתלהבות בו זמנית? אולי הם גם אוכלים וצמים בו זמנית, או רצים ויושבים בו זמנית? 46.120.228.203 10:23, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

מה הבעיה? מתפללים לאט, ובהתלהבות. מתינות פירושה לאט, והתלהבות אין משמעותה בחיפזון. לא הבנתי את עומק השאלה... יענער - שיחה 07:26, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

קישוריים חיצוניים

רק אחד מהקישוריים החיצוניים עובד, לטיפול מי שעידכן בערך. מאורות נתן - שיחה 20:36, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

כולם יכולים לטפל, אם הם רוצים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ז • 21:22, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

היחסים כיום בין תולדות אהרן לאברהם יצחק

בערך כתוב "בשנים הראשונות לכהונתם התראו שני האחים, אולם בהמשך התקררו היחסים". האם עדיין היחסים קרים? חיימסון - שיחה 15:44, 5 ביולי 2018 (IDT)

ממש לא. האחים מתראים, ואף משתתפים זה בשמחותיו של זה. טובים מאורות - שיחה 15:49, 5 ביולי 2018 (IDT)

אולי כדאי לתקן בערך עם מקור. חיימסון - שיחה 15:14, 10 ביולי 2018 (IDT)

חסר פרוט על ספרים שנכתבו

חסר פרוט על ספרים שנכתבו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.137.164.221 19:07, 22 בינואר 2020 (IST)

דיווח שאורכב ב-30 באפריל 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

הפיסקה שהוספה על האסון שקרה אתמול ב לג בעומר מציינת שזה האסון הגדול ביותר שקרה לנו. מבלי להפחית מגודל הטרגדיה שקרתה אתמול, היא עדיין לא האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. לדוגמה באסון המסוקים נהרגו מעל 70 חיילים בתאונה אחת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שיניתי ל"האסון האזרחי". דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 15:45, 30 באפריל 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-29 ביולי 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

הערה 6 - מקור המילה בערבית, צדריה صدرية כלומר משהו שנחשב על החזה (صدر). הערה 9 - מקור המילה בטורקית yazma 'מטפחת ראש'. מטורקית נכנסה לערבית, ומן הערבית נשאלה לז'רגון של בני החסידות.