שיחה:מגרש הרוסים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 26 בנובמבר - סדרה 2
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 26 בנובמבר - סדרה 2


Can someone write an English version of the Hebrew entry on the מגרש הרוסים Russian Compound? Rabbi-m 21:05, 9 יולי 2006 (IDT)

ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור]

דבר ראשון, אעיר רק שלקרוא לי "עמית" של תמרה זה קצת מצחיק, אבל צריך שעוד מישהו יעבור על הערך הזה, ועד שיצטרפו אלינו עוד מורי דרך בכירים או היסטוריונים שמתמחים בירושלים במאה ה-19, כנראה שאני הדבר הכי קרוב שיש כרגע.

הערה כללית - בערך הזה, ובכמה נוספים, ראיתי ששמות רחובות מקושרים לערכים על האישים שעל שמם קרוי הרחוב. באופן כללי, אני לא חושב שיש צורך בקישור כזה, שהרי הערך אינו עוסק בנושא שהקישור "מבטיח". כאן הדבר נראה אף מעט בעייתי, שהרי אם מילה קודם הופיע קישור לרחוב יפו, הקורא שיראה את הקישור להלני המלכה עשוי לצפות למצוא שם ערך על רחוב, במקום על מלכת חדייב.

תודה לדניאל צבי על ההערות החשובות. מצורפות תשובותיי בבולד תמרה 23:56, 16 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

  1. "יש הסוברים כי מישור זה שימש את צבא סנחריב מלך אשור לקראת התקפתו הכושלת על ירושלים בשנת 700 לפנה"ס" - האם זה מישהו ספציפי, או שמדובר על אסכולה במחקר? - זהו פרט מידע שהופיע ערך לפני שהרחבתי אותו, ולכן אין לי כל מידע בנושא. שווה לבדוק מי כתב את זה ולהפנות אליו את השאלה.
    בדקתי, ומי שכתב את זה היה האלמוני שכתב את הגרסאות הראשונות של הערך, כך שאין דרך לשאול אותו. אני אוסיף תבניות {{מקור}}, ואם תוך פרק זמן סביר אף אחד לא ימצא, פשוט נוריד את זה. דניאל צבי 10:39, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
    מצאתי! זה היה דוד אוסישקין במאמר שפרסם בכתב העת IEJ בשנת 1979. העניין הוא שאוסישקין חזר בו, במאמר חדש שפרסם בקתדרה 70, בעמ' 5-6 (אפשר למצוא את המאמר כולו סרוק כאן). נראה לי, אם כן, שאין טעם להכניס את המידע הזה בערך. תמרה שיחה 11:42, 26 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
  2. "סברה אחרת טוענת כי המצביא הרומי טיטוס ערך כאן את כוחותיו"- האם הסברות חולקות אחת על השניה ולא ייתכן שגם סנחריב וגם נובכדנאצר נערכו כאן? כנ"ל
  3. האם אין שום מידע (ארכאולוגי/היסטורי) על המקום בין נבוכדנאצר לבין העות'מאנים? לא! באמת לא קרה שום דבר חשוב או מוכר עד ראשית היציאה מהחומות
    לאחר זמן רב: זה לא לגמרי מדוייק. הצצתי היום בסקר ירושלים (אתר [102] 328) וקלונר מספר שם על אמת מים צלבנית (שגם הממלוכים והעות'מאנים השתמשו בה) שהובילה משם לכיכר צה"ל, וכן על מחצבות שונות (הוא בכלל קיווה למצוא שם את החומה השלישית), אך מסופקני אם זה משמעותי דיו כדי להיכנס לערך. דניאל צבישיחה 17:19, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
    לאחר זמן רב עוד יותר: העברת קו מים אינה "התרחשות" חשובה. אגב, תוואי התעלה המדוברת משולב היום באופן תיירותי בכיכר ספרא, בדמות התעלה החוצה את הגן כולו מבורג ארכימדס ועד כיכר צה"ל. תמרה שיחה 11:48, 26 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
  4. האם למחנה הצבאי העות'מאני היה שם? לא שידוע לי, ובן אריה לא מזכיר אחד כזה
  5. באיזה צאר מדובר, האם באלכסנדר השני קיסר רוסיה? שאלה טובה. מדובר בניקולאי, ואכן ראוי שאוסיף לערך
  6. יהיה נחמד אם תהיה דוגמא לעדה שעדיין משתמש בנאקוס. הארמנים. כנ"ל
  7. שוב - איזה סרגיי, ויורש העזר של איזה צאר? ניקלואי כאמור, ולסרגיי קראו פשוט סרגיי
  8. בכמה מקומות בערך, אך בעיקר בפיסקה המדברת על התשלום בעד מגרש הרוסים ישנם הרבה זמנים יחסיים. "לאחרונה" אולי ברור ונהיר כיום, אך לא יהיה בעוד 5 שנים. רצוי להחליף לשנים או לפחות לציין באיזה עשור קרו הדברים. צודק
  9. על שם איזו מריה קרויה אכסניית הנשים? אני צריכה לבדוק
  10. איך כותבים ברוסית "רוּסְקָה דוּחוֹבְנִיָה מִיסְיָה"? אני יכולה לכתוב את זה ביידיש, אבל רוסית זה כבר לא אני. בכל אופן, אפשר פשוט לוותר על הכיתוב הזה, מפני שעל כל מבנה במגרש הרוסים יש כתובת, ולא ציינתי את כולם
  11. איני חושב שיש צורך בתיאור כה מפורט של סמל הכנסייה. די בהזכרת העובדה שהסמל מופיע, והפנייה לערך על הכנסייה, בו יופיע הפירוט. ייתכן. בכל אופן, עד שייכתב ערך נפרד כזה, נראה לי שכדאי להשאיר את זה כאן
    רגע, האם הסמל של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית (ואם כן, אפשר פשוט להעביר את המידע לערך הנ"ל), או משהו אחר? דניאל צבי 10:39, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
    לא, זהו סמלה של החברה המסחרית שטיפלה ביוזמות הנדל"ניות של הצאר, ולא סמלה של הכנסייה הרוסית ככלל. תמרה שיחה 11:48, 26 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
  12. בית החולים הרוסי - "נבנה לגובה שתי קומות במתכונת מלבנית מוארכת בת שלוש קומות" - ?! צודק, פשוט ראיתי בכתובים שלוש קומות, ובפועל ראיתי שיש רק שתיים. נראה שהיתה תקלדה בכתובים, ופשוט שכחתי לנסח הכל מחדש
  13. מהיכן הגיע השם "אביחיל"? ואללה! צריך לבדוק
  14. על פי אתר רשות העתיקות, עמוד "אצבע עוג" התגלה ב-1871 [1] so be it
  15. נקודה שפחות רלוונטית לערך הזה, אך רבים מהערכים המורחבים שהערך הזה מפנה אליהם אינם יותר ארוכים מהפיסקה שמופיע כאן. כדאי לשקול איחוד של כמה מהם. לא. צריך פשוט להרחיב אותם!'
  16. שכחתי אחד - הערך הזה, כמו שאר ערכיה של תמרה עמוס בתמונות, ורצוי שמישהו בעל קצת יכולת טכנית (קרי: לא אני) יעבור על הערך וידאג למקם את התמונות ליד הפסקאות הרלוונטיות. דניאל צבי 10:27, 17 באוגוסט 2007 (IDT) פה אני דווקא לא מסכימה. קודם כל הערך לא "עמוס בתמונות", אלא אולי יותר "משופע" או "מבורך" בתמונות... שנית, לטעמי כשהתמונות "רצות" בטור בצד, פחות או יותר בהתאם לתוכן הערך, הרי שהוא נראה מאורגן ומסודר, הרבה יותר מאשר ערכים שבהם רואים תמונה תלושה ופה ואחרת שם. תמרה 10:35, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

עד כאן שידורנו להיום, דניאל צבי 21:55, 16 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

היי תמרה, רק הערה קטנה - הערך מועמד להפוך למומלץ, וחשוב שלא יהיו בו דברים שאת, דניאל צבי ושאר המומחים שמבקרים בדף שיחה זה לא שלמים איתם. על כן, רצוי שאת תטפלי גם בדברים שלא את כתבת ותמחקי פרטים שנראה לך שאין להם סימוכין מספיקים. א&ג מלמד כץשיחה 00:11, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

קטע חסר סימוכין מהערך[עריכת קוד מקור]

בשל מיקומו וגובהו, יש הסוברים כי מישור זה שימש את צבא סנחריב מלך אשור לקראת התקפתו הכושלת על ירושלים בשנת 700 לפנה"ס. סברה אחרת טוענת כי המצביא הרומי טיטוס ערך כאן את כוחותיו לכיבוש העיר ירושלים ולדיכוי המרד היהודי לפני כאלפיים שנה.

תמרה ודניאל צבי לא מכירים את המידע הזה ולכן העברנו אותו לדף השיחה עד שימצאו סימוכין. א&ג מלמד כץשיחה 23:20, 18 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אוסיף שחיפשתי במספר ספרים, ולא מצאתי כל זכר לעניין. אמנם תמיד ייתכן שזה נמצא באיזה מקום שבו לא בדקתי (הרי יש אלפי ספרים ומאמרים העוסקים בירושלים), אבל כעת נראה שמדובר בהמצאה, או לכל הפחות במחקר מקורי. דניאל צבי 18:56, 21 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
הקטע הוסר תמרה 09:13, 10 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
כעבור 4 שנים מצאתי את המקור - זה היה דוד אוסישקין במאמר שפרסם בכתב העת IEJ בשנת 1979. העניין הוא שאוסישקין חזר בו, במאמר חדש שפרסם בקתדרה 70, בעמ' 5-6 (אפשר למצוא את המאמר כולו סרוק כאן, ושם גם הפניה מדויקת למאמר הראשון בהערת שוליים). אם כן, טוב שהסרנו את המידע הזה מהערך. תמרה שיחה 11:54, 26 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

בתחילת הערך מופיע המשפט: "למעשה, מגרש הרוסים היה המתחם הראשון שנבנה במרחק של פחות מ-2,500 אמה, כנדרש לפי החוק העות'מאני עד אז."

קודם כל אי אפשר לכתוב סתם במרחק 2500 אמה. מרחק ממה? (רק אחרי זה כתוב שמהחומות). ומה זה היה החוק הזה? הוא היה חוק שדיבר על כל הערים מוקפות החומה? זה היה חוק (או אולי תקנה) שדיבר על ירושלים? ועל מה ומי הוא חל? emanשיחה 16:24, 19 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

שאלה נוספת שצריכה להישאל כאן היא על בית הספר של סמואל גובאט, שנבנה בשנות החמישים, וכמובן נמצא הרבה יותר קרוב לחומות ממגרש הרוסים. דניאל צבי 20:25, 19 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
בדקתי שוב ואכן מדובר במספרים שונים, והכוונה היא למרחק משער יפו. תיקנתי את הדברים בערך תמרה 09:13, 10 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
שוב, משהו מוזר לי. זה נשמע לי לא כחוק, אלא כמעין איזו תקנה מקומית. ולמה דוקא שער יפו, ולא למשל שער שכם שבמידה רבה הוא השער הראשי של העיר העתיקה?
ומה עם משכנות שאננים שבודאי יותר קרובה לשער יפו?
emanשיחה 11:52, 10 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

אני מניחה שהחוק (או התקנה) התייחסו לכל השערים, רק שבאזור הזה החוק היה רלוונטי לשער יפו דווקא, ובוודאי בסמיכות לדרך הראשית. משכנות שאננים, כזכור לך, אינה סמוכה כלל לדרך הראשית, וגם אם בקו אווירי היא אולי קרובה יותר לשער יפו (האמנם?), הרי שבינה ובין השער והדרך מפריד גיא עמוק. מגרש הרוסים, לעומת זאת, לא רק שניצב על אם הדרך, הוא אף צופה מגבוה אל החומה ואל הדרך, ולא בכדי מה שאכלס שם קודם את המקום היה חיל משמר טורקי. אני מתארת לעצמי שכבר אז, בשנת 1860, הלכה ועלתה קרנו של שער יפו, שדווקא סביבותיו הן שהלכו והתמלאו בשכונות החדשות ובמבני הציבור הנוצריים. שים לב, למשל, שרק עשר שנים לאחר מכן כבר סללו הטורקים את דרך יפו-ירושלים לכבודו של הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ יוזף (ולא את כביש 443, המתבקש, אולי, יותר), וכמה שנים לאחר מכן פרצו לכבוד נתיניו (ושאר הנוצרים) את השער החדש. לא חלפו עשרים שנה, והקיסר וילהלם השני בחר להיכנס לירושלים דווקא דרך הפרצה בשער יפו, ולא דרך "השער הראשי של העיר העתיקה". מסקנה? - היה זה אכן מעשה יוצא דופן להתיר לרוסים לבנות את מגרשם כה סמוך לשער יפו, בנקודה אסטרטגית כה מכרעת. הלא כן? תמרה 10:00, 11 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

אם את לא יודעת מהו בדיוק החוק, אני מציע להשמיט את הקטע הזה ולהסתפק באימרה יותר כללית שזה אחד המתחמים הראשונים שהשלוטונות העותמניים אישרו להקים בסמוך לחומות ישרושלים, או משהו כזה.

אסור שנכתוב השערות כעובדות. emanשיחה 13:47, 13 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

קיבלתי. אתקן, ועד שלא יהיה לי ברור לחלוטין, בהצלבה של כמה מקורות מה בדיוק היה החוק (או התקנה) נשאיר את הדברים כלליים יותר. תמרה 22:17, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

שאלות על הערך[עריכת קוד מקור]

שלום תמרה,

כדרכך, ערך מרשים, אבל יש לי כמה שאלות שעלו מקריאת הערך (ואני מקווה שלא כשלתי בהבנת הנקרא).

  • בכל תיאור ההיסטוריה של מגרש הרוסים את מספרת על כנסייה שהוקמה במגרש הרוסים בלי לנקוב בשמה. רק בפרק "מגרש הרוסים כיום" מוזכר ברמז בפעם הראשונה כי הכנסייה קרויה "קתדרלת השילוש הקדוש". למי שלא מכיר את המגרש (כמוני) לא ברור מאיפה פתאום צצה קתדרלת השילוש הקדוש.
  • באותו נושא. אותי לימדו שקתדרלה היא כנסייה המשמשת מקום מושבו של בישוף. לאיזה בישוף (או אפיסקופוס או מטרופוליט כפי שהאורתודוכסים קוראים להם) שימשה הקתדרלה מקום מושב?
  • מדוע לא מוזכרת אכסניית ניקולאי בפרק ההיסטוריה אלא רק בתיאור המבנים?
שנה טובה, אביהושיחה 10:03, 13 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

הי אביהו. תודה על המחמאות וגם על ההערות וההארות, אתקן בהתאם. ובעניין ה"קתדרלה" - כך מופיע במפת וילסון (ראה בערך) וגם בפת שיק, שם היא ממוספרת ב-23, ובמפתח כתוב: Russhische kathedrale. גם אני התפלאתי, כי לא ידוע לי שהכנסייה שימשה (או משמשת) רם דרג כנסייתי כלשהו (וכמבן לא בישוף - שזהו תואר זר לחלוטין לכנסייה המזרחית, אבל מה שלא יהיה, אפילו הארכמינדריט בימינו מתפלל בכלל בכנסייה שבבית המשלחת הדתית) והנה - עובדה...

שלום תמרה.
ידוע לי שלא מדובר בבישוף, הרי כתבתי "או אפיסקופוס או מטרופוליט כפי שהאורתודוכסים קוראים להם". ארכימנדריט לפי הספר שבידי ("הנצרות וארץ הקודש" של אהרון לירון) היא דווקא דרגה נמוכה יותר המקבילה לכוהן דת (כומר בלשון מכובסת) והוא על פי הספר "תואר כבוד לנזיר שפירושו ראש מנזר". אולי השם קתדרלה ניתן לה בשל גודלה היחסי (כאמור לא הייתי שם)? אביהושיחה 20:31, 16 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

היה בנו של הצאר אלכסנדר השני - ומכאן שהוא היה "הנסיך סרגיי" ולא סתם דודו של הצאר (דוד יכול להיות גם מצד אמו). כדאי להדגיש זאת גם בערך המורחב. איתןשיחה 14:20, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

לא חשבתי על זה כך. אתה צודק. תמרה 22:26, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

אכסניית ניקולאי ובית המעצר[עריכת קוד מקור]

הייתי מוסיף תמונה, וכן מרחיב קצת, בשל חשיבות המקום. איתןשיחה 17:39, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

אני דווקא לא חושבת שהמקום כל כך חשוב, ובטח לא בהקשר ההיסטורי של מגרש הרוסים. לגבי תמונה - יהיה קשה מאד להשיג תמונה מהשטח, בשל רגישות המקום... תמרה 22:27, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

כל הכבוד לאיתן על סידור התמונות. בערך עשיר כמו זה, מומלץ לשבץ חלק מהתמונות בצד ימין על מנת למנוע רווחים בטקסט (וראה את הערך רוממה). א&ג מלמד כץשיחה 18:28, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

נהניתי מאוד מהעבודה. מרגע שהעברתי את המפות לגלריה, השיבוץ היה קל. חוץ מזה שגם קראתי שוב את הערך היפה הזה, ומאחר שעבדתי באזור בתחילת לימודי באוניברסיטה העברית, עבר בי גם פרץ נוסטלגיה. איתןשיחה 18:52, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
גם אני מודה לאיתן על הארגון, אבל בכל זאת שיניתי קצת את הסדר, כי התמונות "גלשו" רחוק מדי ביחס לפסקה שלהן, והותירו את גלריית המפות אי שם באופק... תמרה 22:50, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

--הועבר מדף השיחה של תמרה--

אין לי בעיה, תמרה, מגרש הרוסים זה ערך שאת כתבת והוא נהדר, רק שימי לב שלאחר עריכתך כל התמונות עלו פיסקה אחת למעלה, והן לא במקומן המתאים. הייתי מחזיר את התמונה של כנסיית השילוש הקדוש - היא יכולה להופיע גם בפיסקה(ואם לא היא אז תמונה אחרת). חוץ מזה, כל הכבוד. איתןשיחה 23:32, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

תודה איתן על הברכות ועל העזרה הברוכה. "הקפצתי" את התמונות למעלה, כדי שבפועל הן תעמודנה ביחס לפסקאות שלהן, ואת התמונה של הכנסייה הורדתי, כי אחרת גלריית המפות היפה שיצרת קופצת מאד קדימה. תמרה 23:35, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
באיזה דפדפן את משתמשת אם יורשה לי לשאול? כי אצלי באקספלורר יש חוסר התאמה. למשל, התמונה של "אצבעו של עוג" מקבילה לקטע על בית החולים.

(בעניין אצבעו של עוג יש לי סיפור נחמד - אבל לפעם אחרת).איתןשיחה 23:39, 15 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

בשועל האש... אבדוק באקספלורר של מיקרוסופט אראה על מה אתה מדבר. ובעניין האצבע... נו?... 23:47, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

אתה צודק, באקספלורר זה נראה ממש גרוע. הממ... מה נעשה? תמרה 00:18, 16 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

תעלי את העניין בשיחת הערך. למלמד-כץ ודאי יהיה פיתרון ואם לא הם, אז מישהו אחר. בסופו של דבר את מעוניינת שהקוראים ייהנו מהערך, גם אסתטית איתןשיחה 00:59, 16 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
ניסינו לסדר - תבדקו איך יצא. הרעיון הוא לשים כל תמונה בפרק המתאים ובמידת הצורך לשלב תמונות בצד ימין וכך למנוע את הרווחים בטקסט. א&ג מלמד כץשיחה 12:40, 16 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
מצוין. עשיתי עוד הגדלה נוספת לתמונה. אם גם בפיירפוקס זה בסדר - דיינו. איתןשיחה 19:26, 16 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

מה זאת אומרת שחצר סרגייחורג מתחום המגרש א.פ עריכות 23:52, 21 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:59, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

בשלהי התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור]

בפסקה "...ובעקבות עליית השלטון הקומוניסטי ברוסיה שהפכה לברית המועצות" - מציע למחוק את המילים "שהפכה לברית המועצות". הדברים נאמרים בנשימה אחת, והרי אין רצף היסטורי מיידי בין המהפכה ב-1917 להקמת ברה"מ כעבור 5 שנים. Mr.Shoval - שיחה 11:18, 21 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

אירועים במגרש בתקופת המנדאט[עריכת קוד מקור]

כיליד ירושלים ותושבה בתקופת המנדאט, לא מצאתי פרטים אודות: (1) תזמורת המשטרה בניצוח הקצין סילבר, שערכה מופעים במגרש בסמוך למטה המשטרה בימי ששי, אליהם נהרו אמהות וילדיהם. (2) הסבר על העמוד החצוב הטמון במגרש מימים עברו. (3) בזמן מלחמת העולם השניה הגיעו למגרש הרוסים מדי שבוע חיילים בצבא אנדרס הפולני, ותושבי ירושלים שמוצא משפחותיהם בחו"ל נהרו למיפגשים עם החיילים וחקרו האם הם מסביבת מקום מגורי משפחותיהם בגולה, מה ידוע על גורלם וכולי. הורי אף התידדו עם אחד החיילים והזמינוהו לדירתנו ברחוב החבשים.84.111.39.32 12:50, 20 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בציטוט מהספר "שערי ירושלים" נכתב שהבנייה החלה בשנת תרי"ח(1868) . צריך לכתוב 1858 . הספר עצמו אגב יצא לאור ב 1867 וברור שאינו יכול לכתוב על מה שטרם קרה . דווח על ידי: שמוליק 212.199.244.112 09:04, 8 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]

תודה. Nachum - שיחה 12:59, 8 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]


הסרה מהמומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

ערך זה בעל מעט מדי הערות שוליים-שלוש בלבד. איש רב פעלים - שיחה 15:23, 21 במאי 2016 (IDT)[תגובה]


תמונת הבולשת הפצוצה, קריא לעזרה[עריכת קוד מקור]

בערך ובדפים נוספים מוצגת התמונה כצילום של תוצאות הפיצוץ של 1944 שביצע האצ"ל, אבל לפי שם הקובץ (British police blow up 1945.jpg) מדובר על הפיצוץ הגדול יותר של 1945, שביצעה תנועת המרי. מה נכון? מתייג את תמרה... אציין שאני מנסה לשפץ את הערך כדי להחזיר לו את המומלצות, אם יש לך או לכל אחד אחר המלצות להשלמות או מקורות - אשמח. נתנאל - שיחה 02:27, 7 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

לא בטוח ששם הקובץ מעיד על תוכנו... הייתי סומכת יותר על הזיהוי של מי שהעלה אותו. תמרה שיחה 23:51, 8 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במגרש הרוסים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:46, 13 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]

"בראשית שנות ה-70, זמן קצר לאחר מימוש "הסכם התפוזים", נתבעה מדינת ישראל לשלם שוב את שווי הנכסים במגרש הרוסים, הפעם ל"כנסייה הלבנה", בה חברים יורשיו הרוחניים של הצאר. "יורשים" אלה, ברובם כמרים ואנשי דת שברחו מרוסיה לפני המהפכה ומתגוררים ברובם בארצות הברית, טענו כי לא ייתכן שהקומוניסטים יעשו מעשה "הרצחת וגם ירשת" על חשבון הצאר, ולכן דרשו מישראל להעביר את התשלום אליהם ולא לברית המועצות. ישראל סירבה לשלם פעמיים, בשנת 2007 התפרסם כי אנשי העסקים רומן אברמוביץ' וארקדי גאידמק יממנו את פינוי מתחם מגרש הרוסים כולו ויכסו את ההוצאות הכרוכות בהעברת בית המשפט, בית המעצר ומשרדי הממשלה במגרש. זאת במסגרת מהלך שיזם ולדימיר פוטין להסדרת הבעלות והעברת האזור כולו לחזקת הפדרציה הרוסית."

אז מכרה או לא מכרה? יש סלט שלם בנושא הבעלות והרבה מידע סותר ומפוזר ברחבי הערך. אני מציע לציין את הבעלות על המתחם בפתיח, על פי מבנים ואיזורים. לדעתי יש גם מקום לציין את פרשת נעמה יששכר. אני פחות בקיא בזה בעצמי. איש השלגשיחה 19:17, 24 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
היי. פרשת נעמה יששכר קשורה לחצר אלכסנדר שנמצא בעיר העתיקה ולא במגרש הרוסים. יוזמת רומן אברמוביץ' וארקדי גאידמק לא יצא לפועל ונכון להיום בבעלות הרוסית נמצאים שלושה מבנים: כנסיית השילוש הקדוש, חצר סרגיי ומסיון הרוסי הדתי (אכסניית המשלחת הדתית) שחולק את המבנה עם בית משפט השלום. McKabyשיחה 08:56, 25 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]