שיחה:מודה ועוזב ירוחם
תודה לאבי על כתיבת הערך. האם זה בא בעיקבות בקשתי מדוד שי או באופן בלתי תלוי? עדיין לא הבנתי מתי בדיוק משתמשים באימרה ומה היא מבטאת אז. האם יש קשר ברור לטובל ושרץ בידו? 
אורי מוסנזון 18:59, 7 יוני 2005 (UTC)
- אורי, רשמתי ערך זה באופן בלתי תלוי. כעת לאור שאלתך - ראיתי כי פנית לדוד בערך בזמן ששקדתי על הכנתו. :-) מילא אחרי שלייבניץ וניוטון המציאו את האינפי באותו זמן - צירוף המקרים הזה נראה "גמדי".
- לעניין השימוש היומיומי - כל עת שיש הכרה בטעות ונטישת הדפוס הקלולקל - ראוי האדם למחילה ולסליחה. אישית אני מעדיף לראות בפסוק חמוד זה לא רק הוראה ל"חוטא" לחדול מדרכו אלא גם הוראה לכל אדם להרבות בסליחה ומחילה כל אימת שהשתכנע שסר החוטא מדרכו הרעה ...
- טובל ושרץ בידו - עניין די פשוט, שהו שימוש שעשו חזל להדגיש את הצורך בנטישת הרע (עזיבת השרץ) השתדלות לבדה (טובל) אינה מספקת. אבי תמרובן 19:14, 7 יוני 2005 (UTC)
- טוב שאנחנו לא נכנסים למריבות הילדותיות שהיו בין ניוטון ללייבניץ. את דברי התשובה שלך על שאלתי הייתי שמח לראות בגוף הערך. לאחרונה הוספתי מספר אימרות חז"ל לויקיפדיה וניסיתי לקשר בינהן כמה שיותר. הייתה לי תחושה שהתרבות היהודית מכילה אוסף של תובנות עם הרבה קשרים פנימיים מעניינים. לשם ההגינות עלי להודות שבגלל בורותי, אני רק פתחתי את הערכים ואז הסתערו עליהם אחינו הסרוגים והסרוגים למחצה ומילאו אותם תוכן.
ברכות על דף המשתמש החדש שלך המאיר באור חדש את אישיותך. והרי לך משפט נגדי, בזכות הבורות ולא בגנותה: "הפשטה היא בורות סלקטיבית". אורי מוסנזון 19:40, 7 יוני 2005 (UTC)
קטגוריה לא טובה[עריכת קוד מקור]
הקטגוריה לא טובה, כי שלמה המלך לא נחשב לחז"ל. דוד 16:19, 27 ביוני 2007 (IDT)
- טופל. נפתחה קטגוריה:אמרות תנ"כיות. דוד 12:29, 28 ביוני 2007 (IDT)
האם יש הכרח להודות[עריכת קוד מקור]
האם ישנה התיחסות של חכמים לצורך ל"הודות" ? האם לא מספיק שהחוטא ייטיב את דרכו ? והאם יש הכרח להודות באשמה לפני שינוי הדרך כדי להיות ראוי למחילה.
- יש לנו היום דוגמה קונקרטית לכך שמי שלא מודה נחשד כלא עוזב, ועל כן גם לא ירוחם...--Tmima5 - שיחה 08:00, 8 באפריל 2016 (IDT)
דיון חשיבות[עריכת קוד מקור]
אינני מבין את חשיבותו של הערך, מתייג את בעלי ידע ביהדות. בברכה אבי84 - שיחה 09:20, 29 באוגוסט 2017 (IDT) בעלי הידע ביהדותאבי84 - שיחה 09:20, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- אני תמהה על פתיחתך בדיון חשיבות לגבי הערך. זהו אחד המשפטים הערכיים והמקובלים בקהל הרחב, שמשדר גישה מוסרית נכונה.
כדרכם של חז"לכדרכו של לשון המקרא (וכך גם חז"ל) מתמצתים בשלוש מילים בלבד את המסר: אין זה מספיק שתודה על חטאים שעשית ומחר תמשיך לבצע אותם. עליך לחזור בתשובה אמיתית ולחדול לחלוטין מדרכך, ורק אז יסולח לך. על מה ולמה, אם כן, אבי84, אתה מפקפק בחשיבותו של הערך? Tmima5 - שיחה 09:47, 29 באוגוסט 2017 (IDT)- יש כבר ערך הנקרא תשובה בדיוק למטרה זו. מקסימום אפשר להוסיף בערך תשובה את המשפט הבא "ישנו ביטוי רווח... הלקוח מספר משלי..."אבי84 - שיחה 10:02, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- תמימה אינני יודע, אם כל פסוק מוכר במשלי או בתהילים ראוי לערך מפאת פרסומו ושימושו בהמון, אני חוזר בי. אבי84 - שיחה 10:14, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- יש כבר ערך הנקרא תשובה בדיוק למטרה זו. מקסימום אפשר להוסיף בערך תשובה את המשפט הבא "ישנו ביטוי רווח... הלקוח מספר משלי..."אבי84 - שיחה 10:02, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- אני תמהה על פתיחתך בדיון חשיבות לגבי הערך. זהו אחד המשפטים הערכיים והמקובלים בקהל הרחב, שמשדר גישה מוסרית נכונה.
- לא מבין את פתיחת הדיון המיותר. חשיבות ברורה. Tshuva - שיחה 13:46, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- מעיקרא לא חושב שהיה חשיבות גדולה לערך (הפניה לערך תשובה לפיסקה בענין מספיקה בהחלט), אך משנכתב יש להשאירו. אמנם הערך כמעט ואינו מבאר את מהות הפתגם/אימרה וחבל. בברכה בן-ימין - שיחה 14:32, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- אבי, זוהי אנציקלופדיה של ההמונים, ועל כגון זה הרי כבר נאמר: "קול המון כקול שדי". Tmima5 - שיחה 17:14, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- ברור שאני מקבל את דעת הרוב, וא"כ יש להוסיף ערכים רבים על כל פורטל:תנ"ך/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים, בנוסף היתי מוסיף "אם רעב שונאך האכילהו לחם" "היחתה איש בגחלים וידיו לא תיכוונה" ועוד ועוד. אני חושב שאם אני יכתוב ערך על הציטוטים הנ"ל מיד ימחקו אותם. בברכה. (נ.ב. אין השוואה בין פסוקים מהתנך לבין אמרות מהפולקלור הלטיני
)אבי84 - שיחה 19:24, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- חשיבות הערך ברורה. Meir138 - שיחה 19:42, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- אבי, ראה ו . אם תצליח לאסוף מידע אנציקלופדי על הביטויים שהוספת, אני אלחם על קיומם כאן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 10:05, 31 באוגוסט 2017 (IDT)
- תודה לכולם, סליחה על ההטרדה, משמח לשמוע על זויות חשיבה שונות, מודה ועוזב ירוחם.אבי84 - שיחה 15:03, 31 באוגוסט 2017 (IDT)
- אני דווקא מסכים עם אבי84. אני לא משוכנע בכלל שיש חשיבות לכל ניב וביטוי. אני לא יודע מה זו "אנציקלופדיה להמונים", אבל אני יודע להבחי בין אנציקלופדיה ל"מכלול הניבים והפתגמים". האם צריך ערך לכל פסוק במשלי? בן עדריאל • שיחה • י' באלול ה'תשע"ז 10:44, 1 בספטמבר 2017 (IDT)
- זוהי "אנציקלופדיה של ההמונים" ולא להמונים. היא נכתבת על ידי כולם, ולא על ידי האליטה, כמו ה"אנציקלופדיסטים" בצרפת, או פרופסור ישעיהו לייבוביץ ועמיתיו בישראל. אנחנו משתדלים להעלות כל נושא שהרבים נדרשים אליו, בין שזה חסר ערך משמעותי אוניברסלי (ולא אספק שמות) ובין שזה בעל ערך משמעותי-קלאסי. מבחינתי, אם יש משפט/ניב/מימרה שמקורו בארון הספרים היהודי שהם שגורים בעברית אין שום בעיה לצרף אותם. אדרבא! וכל המרבה הרי זה משובח. Tmima5 - שיחה 10:36, 2 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני דווקא מסכים עם אבי84. אני לא משוכנע בכלל שיש חשיבות לכל ניב וביטוי. אני לא יודע מה זו "אנציקלופדיה להמונים", אבל אני יודע להבחי בין אנציקלופדיה ל"מכלול הניבים והפתגמים". האם צריך ערך לכל פסוק במשלי? בן עדריאל • שיחה • י' באלול ה'תשע"ז 10:44, 1 בספטמבר 2017 (IDT)
- תודה לכולם, סליחה על ההטרדה, משמח לשמוע על זויות חשיבה שונות, מודה ועוזב ירוחם.אבי84 - שיחה 15:03, 31 באוגוסט 2017 (IDT)
- אבי, ראה ו . אם תצליח לאסוף מידע אנציקלופדי על הביטויים שהוספת, אני אלחם על קיומם כאן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 10:05, 31 באוגוסט 2017 (IDT)
- חשיבות הערך ברורה. Meir138 - שיחה 19:42, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- ברור שאני מקבל את דעת הרוב, וא"כ יש להוסיף ערכים רבים על כל פורטל:תנ"ך/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים, בנוסף היתי מוסיף "אם רעב שונאך האכילהו לחם" "היחתה איש בגחלים וידיו לא תיכוונה" ועוד ועוד. אני חושב שאם אני יכתוב ערך על הציטוטים הנ"ל מיד ימחקו אותם. בברכה. (נ.ב. אין השוואה בין פסוקים מהתנך לבין אמרות מהפולקלור הלטיני
- אבי, זוהי אנציקלופדיה של ההמונים, ועל כגון זה הרי כבר נאמר: "קול המון כקול שדי". Tmima5 - שיחה 17:14, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- מעיקרא לא חושב שהיה חשיבות גדולה לערך (הפניה לערך תשובה לפיסקה בענין מספיקה בהחלט), אך משנכתב יש להשאירו. אמנם הערך כמעט ואינו מבאר את מהות הפתגם/אימרה וחבל. בברכה בן-ימין - שיחה 14:32, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
- לא מבין את פתיחת הדיון המיותר. חשיבות ברורה. Tshuva - שיחה 13:46, 29 באוגוסט 2017 (IDT)
הרמב"ם וילקוט שמעוני[עריכת קוד מקור]
בוקר טוב אבי84. אני מפנה אותך לערכים ילקוט שמעוני ו ספרות האגדה היהודית - שם מתארכים את חיבור הילקוט למאה ה-14, ולחלופין ל-13. הרמב"ם חי במאה ה-12. כך שהראשוניות על טביעת "טובל ושרץ בידו" בינתיים שייכת לו. Tmima5 - שיחה 07:30, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- בוקר טוב, ילקוט שמעוני הוא ספר ליקוט מאוחר של מדרשים קדומים מהרמבם והראיה שהמדרש שהביא ילקוש, הוא קדום, שגם רשי מביא את המדרש הזה (המובא בילקוט שמעוני) ורשי היה לפני הרמבם. רש"י איכה פרק ג פסוק מא וזה לשונו: "ד"א אל כפים - אל העננים אל שמים כמה דאת אמר (מלכים א יח) והנה עב קטנה ככף איש עולה וכן (איוב לו) על כפים כסה אור, ומדרש רבותינו נשא לבבינו באמת להקב"ה כאדם הרוחץ בניקיון כפיו שמשליך מידיו כל טינוף כי מודה ועוזב ירוחם והמודה ואינו עוזב כטובל ושרץ בידו. בברכה (חשבתי שתעירי לי על זה).אבי84 - שיחה 08:09, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- אנחנו תמיד נותנים עדיפות לציטוט מקור מודפס כמובן, ורש"י הוא מקור מכובד וראשוני בינתיים ללא כל ספק. כבוד! :). אבל אם ככה, לא עדיף להזכיר את רש"י בערך במקום את ילקוט שמעוני? Tmima5 - שיחה 08:32, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- מכיוון שרשי הדגיש שהוא מצטט מדרש [וככל הידוע לי הרמבם בדרך כלל גם מצטט], לכן ככל הנראה הוא הוא המדרש שהעתיק הילקוש. בכל אופן אם מתעקשים אפשר להחליף את הילקוש בערך ולכתוב "רש"י הביא מדרש" וכו' אבל לעניות דעתי לא כדאי. בברכהאבי84 - שיחה 14:19, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- חיפשתי יותר: באוצר המשלים והפתגמים לישראל חיים טביוב מביא רק את רשי והילקוש. ובספר גנזי שכטר ללוי גינצבורג, חלק א' עמוד 225 מתייחס למטבע הלשון, וכותב שאולי כך הראשונים גרסו בגמרא, בנוסף הוא שולח לספר בן סירא פרק לא, ל. חיפשתי ולא מצאתי למה התכוון חבל. אבי84 - שיחה 17:51, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- סחטין על עבודת הבילוש. בן סירא אכן היה יכול להיות מקור נהדר ועתיק, אבל מכיוון שאין מקור ראשוני מוכח בידינו, ניתן להשאיר את הערך כפי שהוא, כי ביננו לבין עצמנו, העיקר שאנשים לא יטהרו את השרץ... Tmima5 - שיחה 20:09, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- גרסת הסמ"ג (s:סמ"ג_עשה_טז) בתלמוד: "אמרינן בפ׳ סדר תעניות כיצד [דף ט״ז] ת״ר כל המתודה בדברים ואינו גומר בלבו לעזוב כאלו טובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת עד שישליך השרץ מידו וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם" עכ"ל. נראה שהוא ציטוט וכך היתה הגירסא לפניו. בברכה בן-ימין - שיחה 12:12, 6 בספטמבר 2017 (IDT)
- סחטין על עבודת הבילוש. בן סירא אכן היה יכול להיות מקור נהדר ועתיק, אבל מכיוון שאין מקור ראשוני מוכח בידינו, ניתן להשאיר את הערך כפי שהוא, כי ביננו לבין עצמנו, העיקר שאנשים לא יטהרו את השרץ... Tmima5 - שיחה 20:09, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- אנחנו תמיד נותנים עדיפות לציטוט מקור מודפס כמובן, ורש"י הוא מקור מכובד וראשוני בינתיים ללא כל ספק. כבוד! :). אבל אם ככה, לא עדיף להזכיר את רש"י בערך במקום את ילקוט שמעוני? Tmima5 - שיחה 08:32, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במודה ועוזב ירוחם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.iba.org.il/moreshet/moreshet.aspx?classto=InnerKlali&type=211&entity=788272 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:56, 17 בנובמבר 2022 (IST)
דיווח שאורכב ב-25 בנובמבר 2022[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
במדרש תהילים זיהו את האימרה עם דמויות מקראיות כקין ודוד, שהודו על פשעיהם ורוחמו משמים.
יש לומר האמירה ולא האימרה.
- אִמרה בלי ניקוד כותבים בעיקרון אמרה. חוץ מזה, מה הבעיה במילה? פוליתיאורי - שיחה 18:52, 21 בנובמבר 2022 (IST)
- אֲמִירָה שֵם נ' דיבור, דבר שאומרים; פעולת ההשמעה של דיבור
- אבל אתה יודע, יש אימרה ישנה
- אִמְרָה (ללא ניקוד: אמרה), והמקור הוא... ספר תהילים עצמו. ("אמרות יהוה אמרות טהרות"). פוליתיאורי - שיחה 19:59, 21 בנובמבר 2022 (IST)
- אבל אתה יודע, יש אימרה ישנה
- אֲמִירָה שֵם נ' דיבור, דבר שאומרים; פעולת ההשמעה של דיבור