שיחה:משה אידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט?[עריכת קוד מקור]

נכתב כי אידל עוסק במחקר על אודות, ר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט, כל מידע אודותיו לא נמצא, האם יש מי שיודע מיהו?!. אשמח לקבל תשובה בר ששת - שיחה 01:17, 3 ביוני 2010 (IDT)

היי בר ששת. אני רואה בחיפוש ברמב"י ארבעה מאמרים של אידל מהשנים האחרונות העוסקים בר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט. צחי לרנר - שיחה 01:32, 3 ביוני 2010 (IDT)

חוסר ביקורת בערך[עריכת קוד מקור]

מחברים רבים (למשל תשבי) ביקרו, לעיתים קשות, את מחקריו של אידל, אך אין לכך רמז בערך, וחבל. ‏DGtal‏ 09:18, 18 ביולי 2010 (IDT)

אם התקיים פולמוס בין אידל לבין מלומדים אחרים בשיעור קומתו, ראוי להביא את תמצית הפולמוס (עם אסמכתאות). אין מקום לביקורת חד-צדדית. דוד שי - שיחה 10:53, 18 ביולי 2010 (IDT)
אם מלומד בעל שיעור קומה מביע ביקורת רצינית על דברי מלומד אחר, מן הראוי להביאם, גם אם קודמו לא הגיב על הדברים מכל סיבה שהיא. ‏DGtal‏ 12:29, 18 ביולי 2010 (IDT)
לגבי מחקר הקבלה: ראשית, הקבלה מעצם טיבה היא נושא די אזוטרי, מדברים בלשון של סמלים והיה צריך לקבוע את המונח עצמו בתוך הספרות עצמה, כי זהו עולם של מסתורין. בעולם ההלכה לעומת זאת הטרמינולוגיה היא מוסכמת. שנית, התחלות של מחקר בעולם ההלכה התקיימו כבר מהמאה ה-12, בזמנם של בעלי התוספות. לעומת זאת, התחלות של מחקר בעולם הקבלה התקיימו החל מהמאה ה-19 ואז הן היו אפולוגטיות. גרשם שלום ייסד את התחום מבחינה מדעית ברבעון השני של המאה העשרים, מכאן שהיות ותחום הקבלה היה בסטגנציה מחקרית עד אותה עת, כל דבר חדש הופך את הדברים על פיהם.
התזה של גרשם שלום, אותה הביא בספרו הגדול ביותר על שבתי צבי ואותה פיתח תשבי במחקריו הייתה שהמאורע המרכזי בתולדות עם ישראל ב-500 השנים האחרונות היה גרוש ספרד ב-1492, שגרם לגל של משיחיות, שהשפיע על האופי של קבלת צפת וביחוד של האר"י והשפיע על השבתאות ואחרי כן השפיע על החסידות, השכלה, רפורמה והציונות. זוהי אחת מהתזות העיקריות שהעמיד שלום בחקר המיסטיקה היהודית. תזה זו התקבלה על כל חוקרי הקבלה בזמנו.
משה אידל חלק על התזה של שלום ב-1988(Kabbalah; New Perspectives ,Yale University Press, New Haven and London, 1988). והוא כתב ב-1998 ספר שלם בנושא (Messianic Mystics ,Yale University Press, New Haven, London, 1998) ופרסם זאת בקצרה ובלשון עממית בספרו העברי (משיחיות ומיסטיקה. תל אביב, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ב 1992).
לדעתו של אידל התזה של שלום מתעלמת מהקשר בין קבלה למשיחיות בדמותו של אברהם אבולעפיה, הוא היה גם מקובל וגם משיח, וגם בספר הזהר הוא ספר קבלי משיחי, שניהם מהמאה ה-13; ולכן לא נכונה הטענה שגירוש ספרד יצר סינתזה בין קבלה למשיחיות, אם היה קיים 200 שנה קודם לכן. שלום לעומת זאת התעלם בספרו הגדול על משיחיות, שבתי צבי משני אלה. אידל בא למוטט פה אבן פינה שהיא מרכזית בכל חקר המיסטיקה היהודית והעמיד תזה חדשה במקומה.
היה בשעתו ויכוח בין תשבי לבין אידל, בו תשבי תקף את התזה של אידל על השפעת הגירוש על התפתחותה של הקבלה ואידל השיב לו כי סינתיזה זו הייתה קיימת בשורה של חיבורים קבליים חשובים לפני הגירוש. שני המאמרים התפרסמו בציון נד, בשנת התשמ"ט. (ישעיהו תשבי, "הפיכה בחקר הקבלה (על ספרו של מ' אידל, "קבלה – פרספקטיבות חדשות")", ציון נד, ב (תשמ"ט) 222-209). המאמר נדפס גם בספרו של תשבי חקרי הקבלה ושלוחותיה).
(מראה המקום לתשובתו של אידל_ציון, נד (תשמ"ט), "חדש אסור מהתורה" עמ' 223-240)
בצורה עצמאית יהודה ליבס הראה כי יש בספר הזוהר תפיסה משיחית חשובה, טענה המצטרפת לטענתו של אידל בדבר קיומה של סינתיזה משיחית-קבלית הרבה לפני הגירוש.
אגב, תשבי חלק על שלום בדברים רבים. למשל, בהערכת החסידות כתופעה משיחית. שלום טען שאין שום תופעה משיחית בחסידות ואילו תשבי טען שיש. אני זוכר גם מאמר ביקורת של קורצווייל על שלום ("הערות ל"שבתי צבי" של גרשם שלום.", הארץ (25.10.57)). כל חוקר גדול שהעמיד תזות חדשות היו עליהן ביקורות חיוביות ושליליות. בצורה דומה אוכל להביא ביקורת נוספות בעד אידל ונגד שלום ולהיפך, כך גם על כל חוקר גדול אחר.
אידל הוא כיום חוקר הקבלה המרכזי בעולם, או לכל הפחות אחד הבכירים שבהם, ובתחום מחקר צעיר יחסית הוא הציג תזות חדשות רבות וסתר בהרבה את קודמיו ובודאי שעורר התנגדות, וברבות השנים רבות מהתזות אותן הציג התקבלו על חלק גדול מהחוקרים בעולם. האם בכל פעם שמישהו מותח עליו ביקורת צריך להביא את הביקורת ? אולי במידה מסויימת יש להציג את תזות קודמיו ולהראות במה הוא סתר אותן ומהם חידושיו ? לדעתי יש להתייחס בעיקר לתזות שלו. אם כל מה שמתנגדיו של אידל עשו הם לתמוך בתזה הקודמת וכל מה שתומכיו עשו הם לתמוך בתזה שלו, אולי לא צריך להזכיר כלל את הביקורות, אלא אם כן הביקורות השליליות מוסיפות דברים חדשים על התזה הישנה או שהביקורות החיוביות מוסיפות ומחזקות את התזה החדשה, במקרה שהביקורות לחיוב או שלילה אינן מוסיפות ידע חדש או גישה חדשה, האם בכלל יש טעם להביאן ? אולי יש לכתוב תומכים בו אלה ואלה ותומכים בתזה האחרת אלה ואלה, עם מראי מקום. את הויכוח הנוכחי, אם בכלל יש להביא, יש לעשות זאת בעיקר בערך קבלה עצמו בצורה של סקירת גישות שונות במחקר. ניתן להביא זאת גם בערכים אידל, שלום ותשבי ולהביא תזה ותזה נגדית, אבל לעשות זאת בקצרה, אחרת הערך שיתקבל הוא בעיקר ביקורות של אנשים על מחקריו של החוקר ולא סקירה של מחקריו של החוקר עצמו. צחי לרנר - שיחה 19:34, 21 ביולי 2010 (IDT)

ספריו בשפות אירופיות[עריכת קוד מקור]

הרשימה זקוקה לעריכה: רצוי לסדר את הגרסאות בלועזית לפי הכותרת של מהדורת הספר שממנו תורגם, לפי שנת הוצאה לאור. -- דבורה ג'יי שיחה 16:17, 12 בדצמבר 2014 (IST)