שיחה:משפטיזציה

הערה

"הרי שכיום נפתחו דלתות בית המשפט" - יש להחליף את "כיום" במיון המועד שבו התרחש השינוי. דוד שי 20:53, 12 בפברואר 2008 (IST)

מקורות רחוקים

במאמרה של רות בן ישראל, "משפוט יחסי העבודה - תמונת מצב ישראלית", בתוך: שנתון משפט העבודה: ביטאון האגודה למשפט ולביטחון סוציאלי א', היא מציינת סדרת מאמרים של פרופ' אמנון רובינשטיין בהארץ, מיום 5.6.87 ואילך, בשם "המשפטיזציה של ישראל", והרצאה של פרופ' יצחק זמיר בחורף 1988 במסגרת המכון להשתלמות עורכי דין, ונשאה אף היא את הכותרת "המשפטיזציה של ישראל". דוד שי 21:31, 12 בפברואר 2008 (IST)

שמאניזם שיפוטי

חיפשתי בינוויקי לערך הזה ונתקלתי בערך שמאניזם שיפוטי בוויקיפדיה האנגלית. נשמע מעניין, מי כאן קרא/ה מספיק בודריאר כדי להרחיב עליו בעברית? ליאור ޖޭ 15:02, 15 בפברואר 2008 (IST)

הערות לערך

כשכותבים במונחים של "חדירת" הרחבת" ו"גדילת" "הזדקקות גוברת והולכת" – חייבים לציין בסיסי השוואה. אחרת זה מחקר עצמי נטו. גדילה ? לעומת מה ? מתי היא החלה ? עד כמה היא חדרה ? עד כמה היא גדלה ? ומי בדק מה היה קודם ? ומתי זה בכלל קודם ?. כך גם הנסיון להראות "הרחבת" התערבות בתי משפט בעניני מינהל – כמגמה חדשה, לא נכון עובדתית: בג"ץ קול העם ניתן ב-1953 ושם ביטל בית המשפט צו של שר הפנים. והדיון בשאלת מיהו יהודי בבג"ץ שליט היה כבר ב-1968, וזו היתה רעידת אדמה של ממש בעצם כניסתו של בג"ץ לנושא הנוגע בעצבים הכי רגישים של העם היהודי. ואפשר להמשיך ולמנות עוד ועוד התערבויות של בית המשפט בנושאי מינהל ושלטון. המשפטיזציה היא חלק מעצם קיומו של המשפט בכלל.

יש לי עוד כמה הסתייגויות עקרוניות לגבי מה שנאמר בערך הזה:

1. הפיסקה הרחבת הביקורת השיפוטית צריכה להתאחד עם שפיטות או עם ביקורת שיפוטית, או להצטמצם לשורה אחת עם הפניה לערכים הנ"ל.
2. הפיסקה שימוש במשפט הפלילי להתמודדות עם שחיתות שייכת לערך שחיתות או שחיתות פוליטית בישראל. אין שום ביג דיל בהחלטה להעמיד לדין פלילי מישהו שהוא במקרה צחי הנגבי. בשנות ה-70 נכנסו לכלא בזה אחר זה – נגיד בנק ישראל, מנהל אגף המכס, חבר כנסת, אלוף בצה"ל. איש לא ראה בזה "שימוש גובר והולך במשפטים פליליים להתמודדות עם שחיתות". הוראה לממשלה לפטר את אריה דרעי היא אולי תקדים משפטי, אבל לא משפטיזציה.
3. הפיסקה הסתייעות ביועצים משפטיים שייכת לערך היועץ המשפטי לממשלה. הגדרות תפקידיו, לעומת המצב הקיים. אין שום משפטיזציה בפעולות שהוא עושה. בשביל זה משלמים לו משכורת. תפקידם של החשבים במשרד האוצר ובכל המשרדים הממשלתיים ובכל רשות מקומית, חשובים לא פחות מתפקידם של היועצים המשפטיים המקבילים – ואיש לא קורא לזה כלכליזציה.
4. הפיסקה שימוש בטרמינולוגיה משפטית מביאה את המונח "לחץ פיזי מתון" מתוך וועדה לא משפטית שבמקרה שניים מחבריה היו משפטנים, ובכלל, הועדה מעולם לא ניפקה לציבור את הביטוי הזה. הערך בעצמו מעיד כי היה שם ביטוי אחר. באותה פיסקה מובא המונח "ו/או" כדוגמה לשימוש בטרמינולוגיה משפטית. נו...באמת...אז יש לנו כמה מונחים משפטיים בשפת היום יום. מונחים מעולם הטכנולוגיה מציפים את חיינו – האם יש כאן טכנולוגיזציה ? האם "וואלה" ו"באמא ש'ך" מהווים ערסיזציה ? ו"בשורה תחתונה" – זו כלכליזציה ?
5. הפיסקה הסדרת תחומים רבים יותר בחקיקה אינה הוכחה למשפטיזציה. מרבית החוקים שנכתבו ושוכללו במהלך השנים נוגעים בעניני מוסר וערכים. המשפט "קיימת מגמה להסדיר בחקיקה נושאים שהוסדרו בכלים אחרים העומדים לרשות החברה" אף הוא אינו מדוייק. חוק כנוביץ' שחוקק לפני 40 שנה ומגן על האזרח מפני האגזוז הרועש של האופנוען - שווה לחוק הזכות של הקופאית לעבוד בישיבה.

אני חושב שהערך משפטיזציה ראוי לבחינה מעמיקה יותר, מחקרית יותר. אחרת זה כמו החזאי שמוציא יד מהחלון מרגיש טיפות ומודיע לציבור כי יורד גשם בחוץ. וסליחה מכל מי שעמל קשה על הערך, ובטח מבין דבר או שניים במשפט. בובי קש 17:29, 19 בפברואר 2008 (IST)

הביקורת מוגזמת ומרביתה שגויה.

1. אין כל סיבה לצמצם את הפיסקה הרחבת הביקורת השיפוטית - היא עוסקת ישירות בנושא הערך, ובין השאר מציינת: "הרחבת השפיטות הביאה להתערבות בתי המשפט בנושאים שבעבר לא עסקו בהם" - זהו מאפיין מובהק של משפטיזציה.
2. הפיסקה שימוש במשפט הפלילי להתמודדות עם שחיתות עוסקת במאפיין נוסף של משפטיזציה - גישתם של אנשי ציבור לפיה כל זמן שאין הרשעה, אין כל בעיה. הנורמה לפיה אדם החשוד בשחיתות התפטר/פוטר בשלב מוקדם הרבה יותר, בגלל המשמעות הציבורית הלכה ונעלמה. המקום היחיד שבו הדיון בשחיתות נותר רלבנטי הוא בית המשפט - זו משפטיזציה. עצם הצורך לפנות לבית המשפט לשם פיטורי דרעי הוא משפטיזציה.
3. הפיסקה הסתייעות ביועצים משפטיים: יש גידול מהותי בהיקף ההסתייעות ביועץ המשפטי ובסוגי הסוגיות המתגלגלות לפתחו - זו משפטיזציה.
4. על הדיון ב"לחץ פיזי מתון" וב"נבצרות" גם אני מוכן לוותר. דוד שי 20:15, 19 בפברואר 2008 (IST)

עניין האגזוז לא נכון, כי ליחסים בין אזרח ואופנוען אין מסגרת אחרת פרט לחוק ואילו ליחסים בין עובדים ומעסיקים יש. אולי נכון לומר שהחוק אינו מדגים דווקא את עניין המשפטיזציה כמו שהוא מדגים את היחלשות העבודה המאורגנת. דב ט. 20:20, 19 בפברואר 2008 (IST)

כמה הערות (חלק מהדברים כבר נאמרו, לא אחזור עליהם) א. קול העם היה פסק דין חריג. אף שופט בשנות ה-50 לא היה מוציא צו ביניים שמורה למדינה לנמק מהם גבולות ההפרטה או מהו סף החיים בכבוד. ב. רוב הפסקה העוסקת בהרחבה הביקורת השיפוטית אכן לקוחה מתוך הערכים ביקורת שיפוטית ושפיטות, ומתוך מחשבה תחילה שהם רלוונטיים גם כאן. ג. הרחבת תחומי פעילותו של היועמ"ש אינה בהכרח כורח המציאות, והיא מעידה על המגמה הכללית. גם רובינשטיין מתייחס בספרו להרחבה הזאת כאל אלמנט של משפטיזציה. לגבי יועצים משפטיים אחרים - יכולתי לכתוב רבות על הרחבת הלשכות המשפטיות במשרדי הממשלה השונים, ועל הרחבת תחומי פעילותם, אבל אז באמת היה מדובר במחקר ראשוני. ד. טרמינולוגיה משפטית - אני לא מאוהב בדוגמאות שהבאתי, בהחלט אפשר לבטא את העניין הזה בדרכים אחרות. ה. חוק כנוביץ' הוא דוגמא מצוינת, משום שכלל אינו עוסק בהגנה מפני רעש של אגזוז. כל שהוא קובע בעניין רעש הוא "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". היום סעיף כזה היה מנוסח על פני 3 עמודים. די להסתכל בתוספות האחרונות לחוק רישוי עסקים, בעניין מד רעש באולמות אירועים או בעניין רישוי מכוני פירסינג, כדי לראות לאיזה פירוט נכנסת היום החקיקה, דבר שלא היה בעבר. עידו • שיחה 21:05, 19 בפברואר 2008 (IST)

יכול להיות שבג"ץ קול העם הוא חריג בגלל שרק אותו אתה מכיר ? לא יכול להיות. אתה בטח מכיר גם את בג"ץ 266/68 נגד שר החקלאות, בענין תקנה שהתקין השר, והוא נתבע לבטל את התקנה בגלל ששיקוליו לא היו מספיק ראויים. ואתה בטח מכיר את עתירת שליט נ' שר הפנים, בג"ץ 58/68, שהורה לשר הפנים לרשום את ילדיו כיהודים למרות שנולדו לאם לא יהודיה. ובטח שמעת על שמואל פלאטו שרון שהואשם ב-1979 בעבירות של הבטחות שווא של פתרונות דיור לקבוצות בוחרים, ענין תקדימי לאותם ימים. ( מזכיר מאד את הנגבי והמינויים הפוליטיים ). ואתה בטח מכיר את בג"ץ רסלר (מ-1969) להתיר שידורי טלויזיה בשבת, בג"ץ שגרם מהפיכה של ממש בתרבות הישראלית. (שידורי טלויזיה לא שודרו בשבת מכוח הסכם קואליציוני שהיה לגולדה מאיר עם המפד"ל). ואם תרצה עוד – רק תבקש. בטח שכחת. אני רק מזכיר לך שבג"ץ קיים בדיוק בשביל זה. החוק מסמיך אותו " לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן, ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים... לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין" . אז האם עו"ד רסלר כבר עשה משפטיזציה לפני שלושים שנה ? מי יודע...ב-1969 לא היה ויקיפדיה ולא קראו לזה משפטיזציה. חבל שלא קראת את כל ההערות שיש לי על הערך, מהתחלה. אין לי דבר נגד הערך כערך. אני רק סבור שדרך הצגת הנושא, לא מביאה את ההדגשים הנכונים.

המגיב למטה (לא יודע אם בציניות או ברצינות) מדבר על ההיבטים הסוציולוגיים של המשפטיזציה. זה מעניין מאד. למשל, מה מידת השפעתו של המספר הגדל והולך של עורכי דין בישראל על עצם ההתמודדות עם משפטיזציה בחיי היום יום. למשל: תביעות כאלה'. (גם המשפט: "תפנה לעורך דין שלי..." – הוא מונח שמשקף משפטיזציה בחיי היום יום). או מהי השפעתה של התקשורת על המשפטיזציה - הסיקור הנרחב של פסקי דין מסויימים, "יחסי הציבור" של אהרן ברק למהפיכה החוקתית, וכו'. כל אלה שווים הרבה יותר התייחסות מאשר ציטוט מקרי בגודל חצי עמוד מדברי השופט ברק באחד מפסקי הדין שלו. בובי קש 04:58, 20 בפברואר 2008 (IST)

והנה עוד קצת חומר למחשבה על פאסיביזם שיפוטי --->כאן. מה שנקרא ה"איפכא מסתברא". בובי קש 04:58, 20 בפברואר 2008 (IST)

לא הבנתי, כיצד 4 פסקי דין מתוך 25 שנות שפיטה מוכיחים משהו? ברור שתמיד ניתן להיות עוד יותר אקטיביסט ממה שאתה והדוגלים באקטיביזם הקיצוני יותר יכולים לתקוף האקטיביסטים מעט פחות ואף להציגם כ"פאסיביסטים", הכל נכון.

עם זאת, הן בקרב הקהילה המשפטית והן בקרב הציבור הרחב מקובל הניתוח לפיו האקטיביזם השיפוטי קיים ואילו הפאסיביזם לא קיים, ושמדובר בתופעה חדשה. האם מדובר בדעות שיש להציג את כולן בנייטרליות, או בוויכוח עובדתי שיש להכריע בדף השיחה ובהתאם לכך לכתוב את הערך? זו שאלה קשה. יחסיות האמת • ♥ • י"ד באדר א' ה'תשס"ח 05:58:15

בג"ץ שליט (שחבל שהערך עליו בוויקיפדיה כל כך דל) הוא דווקא הוכחה מעניינת לקיומה של משפטיזציה. בפסק דינו השופט לנדוי קובל מרה על שהממשלה דחקה את בית המשפט לעסוק בסוגיה פוליטית זו, משום שסירבה להתמודד אתה בכלים העומדים לרשותה. קובלנה כזו לא תעלה על הדעת בימינו. דוד שי 11:05, 20 בפברואר 2008 (IST)

הרחבה אפשרית

הייתי שמח להתייחסות להיבט הסוציולוגי של התופעה. העורך-דין שלי ייצור קשר עם עורכי דין של מורט ודורית בהצעה מפורטת.

מבלי לפגוע בזכויות

דב ט. 20:18, 19 בפברואר 2008 (IST)

בחינת העניין מזוויות אחרות היא בהחלט עניין רצוי, שיתרום רבות לשיפורו של הערך. עידו • שיחה 21:05, 19 בפברואר 2008 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.green.org.il/beta/index.php?option=com_content&task=view&id=873&Itemid=346
  • In משפטיזציה on 2011-11-23 01:52:01, 404 Not Found
  • In משפטיזציה on 2011-11-28 00:47:24, 404 Not Found
  • In משפטיזציה on 2013-05-04 14:51:32, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 17:51, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.tchelet.org.il/magazine/magazine.asp?id=21
  • In משפטיזציה on 2011-11-23 01:52:03, 404 Object Not Found
  • In משפטיזציה on 2011-11-28 00:47:24, 404 Object Not Found
  • In משפטיזציה on 2013-05-04 14:51:53, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 17:52, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.colman.ac.il/AcademicUnits/laws/madazin/hameshpat/archives_folios/volume15-1/Documents/07-barz.pdf
  • In משפטיזציה on 2013-05-04 14:52:22, 404 NOT FOUND
  • In גד ברזילי on 2013-05-05 01:24:19, 404 NOT FOUND
  • In משפטיזציה on 2013-05-05 07:28:25, 404 NOT FOUND
  • In עורך דין on 2013-05-05 08:39:27, 404 NOT FOUND
  • In גד ברזילי on 2013-05-14 04:28:23, 404 NOT FOUND
  • In גד ברזילי on 2013-05-14 12:42:31, 404 NOT FOUND
  • In משפטיזציה on 2013-05-15 15:41:35, 404 NOT FOUND

--Matanyabot - שיחה 18:41, 15 במאי 2013 (IDT)

מקור הביטוי

לדעתי יש להוסיף כמה שורות אודות מקור הביטוי. מישהו יודע מניין הוא הגיע? כמו כן האם יש ביטוי מקביל באנגלית?

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במשפטיזציה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=4221 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131009213249/http://mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=4221 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:15, 19 בנובמבר 2022 (IST)